Skip to content

לברוח מהזיקנה

יולי 5, 2011

מצאתי מכונית שמנועה מורכב קדימה והעשן יוצא מצמיגיה האחוריים. הבנתי שתמיד רציתי אותה, רק לא ידעתי זאת 

בכל פעם שאני מבקר אצל קינן כהן, העורך בפועל של ירחון 'הגה', אני מספר לו שלצורך חיזוק אנושיותי, אני מוכרח לתגבר את אוסף מכוניותיי באחת נוספת או לפחות בעוד אביזר. שיטה זו נובעת מאמונתי שבן אדם מהיישוב (המוטורי) הפותח בהתלהבות ברומן חדש, מאריך בתרגיל זה את טווח נוכחותו בחלקה הציוני של הפלנטה, המאכזב עד כאב שיניים את יושביו ומסקרן את האחרים, שאינם מתגוררים בממגורה העברית.

רעיון הפורשה: עונג מזוכיסטי

סיפרתי כבר לקינן שחרף מה שכתבתי ב'הגה', דווקא נראה לי מחוכם להוסיף לאלפא GTV ולהונדה CRX שלי את פורשה 964, שלפני כמה עשרות שנים התעללה בי ללא רחמים בהוקנהיים. ברעיון זה יש אמנם מן המזוכיזם, שהרי מדובר למעשה בפורשה 911 בגרסתה האחרונה, נטולת קירור מים (שפגע בצליל מנועי הפורשים החדשות) ונטולת אלקטרוניקת-עזר. אתה נוהג בה איך שאתה יכול ומנסה לשלוט בה. אם היא זו שתופסת פיקוד, סימן שדי. שאלה: סליחה, אדוארד, האם אתה באמת רוצה בבית נייר לקמוס אכזרי כזה?

רעיון האינטגרלה: עונג חריגותה

הרעיון השני לתגבור האוסף הביתי היה לנצ'יה אינטגרלה. היו לי 101 סיבות להתגעגע אליה ולנסות לשכנע את אחת האינטגרלות שנותרו בעולם ללכת לגור איתי. הרי גם בין האינטגרלות – כמו בכל ז'אנר המשומשות – קל לתפוס אחת הראויה לשמה. אלא שאם בכלל ללכת על אינטגרלה, אז רק על מישהי בלתי רגילה, מישהי לא אזרחית, מישהי שלא מתאימה לכל אחד. כמו האינטגרלות המחכות ברשימות ארוכות של אתרי מכירות רכב כדוגמת mobile.de/mobile.eu/allegro.pl ודומיהם.

גוד-ביי אינטגרלה

אך הלנצ'יה אינטגרלה שמצאתי – נהדרת, משופרת לראלי במסגרת קבוצה N, שסחתי בה כאילו הייתה כבר שלי – ברחה מחיבוקי. המוכרים שלה הקפיצו את מחירה התחילתי השפוי אל מעבר לתקציב שקבענו. כנראה, יש להם קונה בר-מזל המקבל ביטוח לאומי גבוה יותר מזה שמקבל אני, או מישהו ששדד בנק בנסיכות מונקו.

רעיון הב-מ-וו: עונג הפיצוי הגרמני

השבוע הגעתי שוב לרחוב יגאל אלון וביקרתי אצל קינן במערכת 'הגה'. לאף אחד לפניו ולאף אחד אחריו לא סיפרתי על הרעיון שהתגבש אצלי בימים אלה. כי פתאום הבנתי, באופן ברור ועוד קצת, שבתפקיד חותמת הביוגרפיה המוטורית הארוכה שלי יש מקום לאנטי-קליימקס בעל מכסה מנוע ארוך בדמותה של ב-מ-וו Z3M קופה, בת 12 בערך. ודאי שההגה של גרמנייה זו ומנועה בנפח 3.2 הליטרים מגיעים לי בתור פיצוי מינימלי על העבר השחור שהגרמנים סידרו לי. כי לפי השקפתי, לניצולי שואה מותר מה שאסור לאזרחים מהיישוב, שהם מחוסרי ביוגרפיה חשוכה. ואל תחשבו, חלילה, שאני מתכוון להתעלל בב-מ-וו זו, כפי שאיליה אהרנבורג, בטורים שהוא כתב לפני כיבוש ברלין, ביקש מחיילי הצבא האדום "להתעלל בגרמניות".

BMW Z3M coupe

פילגש שלא מעוררת קנאה

ועוד יתרון באימוצה של ב-מ-וו זו: אלפא GTV לא תזעים את עיניה לנוכח הרכש הבווארי החדש, שהרי ל-Z3M אין מתלי דה-דיון כפי שיש ל-GTV, ואין לה תיבת הילוכים בשיטת transaxle (גיר צמוד לציר האחורי, מה שמאזן את משקל הרכב). במקום זאת, ב-מ-וו Z3M מצוידת באותו מנוע שהיה ברשותה של M3, מנוע שאהבתי: שישה צילינדרים בשורה, הנעה אחורית ואלקטרוניקה בסיסית, שעוד לא פלשה היכן שלא צריך.

הפנטקון בכוננות

אז כנראה לא תהיה לי ברירה אלא להכין את מצלמת הפנטקון 6X6 בת ה-40 בערך, כדי לצלם את Z3M בצורה הוגנת – לא דיגיטלית, חלילה! – בחברתן של בנות משפחתה החדשות מבית הונדה ואלפא, שיארגנו לה מסיבה בגינה (אם צרוּת-העין לא תעביר אותן על דעתן).

פטנט של קשיש לא נורמטיבי

במלאת יובל שנים להתאבדותו המעציבה והבלתי צפויה של ארנסט המינגווי, ולנוכח הווידוי הדרמטי של הסופר-במאי פולני טדיאוש קונביצקי, שאני חסידו, שהכריז בראיון שהוא "מתבייש בזִקנתו", ועוד בצל הודאתם של חתני פרס נובל כי לא הצליחו להאריך את תוחלת החיים האנושית – סתיו לא קל עומד ליפול על קהיליית הקשישים.
אינני יודע כיצד מסתדרים קשישים נורמטיביים (חוץ מאחד, שעליו אספר בעוד רגע, בסוף דבריי – אפילו על חשבון זמני, זה שנותר לי ונוזל לי בין האצבעות, הופך בכל יום ויומו ליקר יותר). אני, בכל אופן, במקום לנהות אחר פילוסופיות ואמונות-עזר שיכזיבו כמו מערכת ABS בשלג, מצאתי לי שיטה משלי כיצד להסתדר עם הזִקנה האורבת בפתח. בהתאם לפתגם הוותיק "אם אין אני לי, מי לי", ומבלי לסרוק את שערותיה של המרשתת – מצאתי פתרון ההולם את פקודת עצמי, שדורשת לתפקד כאילו זה עתה הגענו לעולם.

להתראות נעורים, שלום רצפט

זהו מרשם פשוט, בסיסי ושימושי לכל קשיש הזקוק לו, אך כרוך ברשימה של מגבלות; חלקן אכזריות, חלקן פחות. כבר לא רצים בספרינט 400 מטר; כבר לא משתתפים, יחד עם חברי מועדון גלגלי העץ של אלי סמוכה, בטיולי אופניים של 150 ק"מ; כבר לא יושבים על הבוקר בגלריה הלבנה או בבית האמנים הירושלמי; וכבר לא נוהגים נון-סטופ את מונטה-קארלו-לונדון במהירות ממוצעת נוסח מסלול מרוצים. עברנו את זה מבלי להתגעגע.

מתנה מתוקה לאויביי

כמה אנשים טובים, שאת טעמם והבנתם לא הצלחתי לשנות חרף מאמץ רב שהשקעתי עוד בימי מגזין 'טורבו' ז"ל – יעלצו ודאי לשמע השמועה שאני חולם על אופנוע סוזוקי Hayabusa. הרי הדמויות הללו, הרוחשות מאחורי גבי עד היום, יודעות היטב שאין דרך קלה יותר להיפטר מאויבך מאשר להרכיב אותו על בריון דו-חלחלי כמו אופנוע זה. מבחינתם, זהו חיזיון מתוקה מדבש, שהרי האיש שאינו רצוי בחברתם בפייסבוק עומד להתיישב על Hayabusa, הנהנה ממוניטין של האופנוע המהיר בעולם, היודע לזנק מ-0 ל-100 קמ"ש בפחות מ-3 שניות.

מצמצם מהומות – חסיד אומות

אינני מודה שאני חולם על Hayabusa, אך גם אינני מכחיש שהאופנוע המפלצתי הזה משחק תפקיד ראשי באלו מחלומותיי השייכים למדף הגבוה יותר. מכל מקום, סוזוקי Hayabusa שייך לדעתי למועדון האריסטוקרטי של חסידי אומות עולם. הכיצד? ובכן, גיליתי על לוח המחוונים של אופנוע זה כפתור פלא המסוגל להאריך את טווח חייו של יהודי קשיש. די ללחוץ על הכפתור ולהחזיק בו קצת, כדי לצמצם בחצי ואף בשני שלישים את ההמולה שמקימה להקת-הפרא של היפנית, המונה 213 סוסים פרועים. אך Hayabusa היא חלום תיאורטי שיתגשם אולי רק בגלגול הבא, וגם אז לא בגלגול שלי – אלא בזה של טל שביט.

סוזוקי Hayabusa שייך למועדון האריסטוקרטי של חסידי אומות עולם, כי רק ברוכבו על אופנוע מהיר זה, מסוגל יהודי קשיש לברוח מהגורל

האיש הצולל בסולם

הבטחתי כמה מילים על דמותו של אותו קשיש מוזר הלוחם נגד גילו – בדיוק הפוך ממני. במשך כל חייו של איש זה עמדו לרשותו מכוניות גדולות וחזקות, כל מיני אמריקניות, ובהמשך ב-מ-וו 735, שבימים הצנועים של היישוב דאז נחשבה מפוארת. כנראה, האיש פשט רגל (או שפשטו לו), וזהו אולי ההסבר לכך שהוא נעלם מהאופק, חזר אחרי שנים והכריז בגאווה שמכוניתו הנוכחית היא קופסת פח מסכנה, "קלה לחניה וחסכונית", לדבריו. בקיצור, במקום לעלות בסולם המוטוריקה לטובת בריאותה הנפשית של נפשו הקשישה – הוא יורד בו. מה זה יורד? צולל! אני זוכר את האיש הזה כי הוא היה חולה עליי. כאשר הבחין שאני מביט בו בזינוק לראלי-קרוס אשקלון – הוא זינק ברוורס מרוב עצבנות. כאשר הבחין שאני מביט בו בתחרות ג'ימקאנה בנמל תל-אביב, הוא תכף נכנס עם מכוניתו באיזו חבית כבדה.

רצה הגורל שהיום הוא נוהג במכונית קטנה שמתאימה לבנות החוסכות שקלים לנדוניה, או לגברים המייצגים את האוכלוסייה הגאה. שברולט ספארק.

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. קוראת שרופה permalink

    טור מעולה! מתה על הסיפורים שלך! קצת מוזר בעיני שאיש צעיר כמוך כותב על זיקנה.

  2. לטובת מי שכתבת עליו יש לומר שבניגוד לרבים שהשתמטו מלשלם את חובותיהם הוא שילם את חובותיו במלואם… ובחוסר הצדק האופייני למדינתינו הוא נענש, בשעה שאחרים שגנבו באמת, גזלו, חמסו, היטעו, היטו וזייפו (בעלי תשובות, בעלי לבבות, מעדון המלח ואחרים) יצאו מבלי לקבל אפילו נזיפה קלה!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: