Skip to content

דו"ח מהגולה

אוגוסט 28, 2011

בתום שבוע צילומים דחוס בעיר לודז' חזרתי לביתי. או מה שנשאר ממנו. וגם: חברי כריסטופר קומדה ממשיך להלך קסם על הפולנים

יום ראשון, הקדוש כאן לפי המסורת הנוצרית, מזכיר לי תמיד את הטנגו הפולני הוותיק 'יום ראשון האחרון', שעוד לפני מלחמת העולם השנייה הפסיקו להשמיע אותו כי הוא זכה לכינוי 'טנגו המתאבדים'. בקיצור, הוא אינו עליז.
אז זהו יום ראשון ואני חוזר מלודז' לוורשה. זה עתה גמרנו לצלם עוד חלק פולני בסרטי 'שועל הכסף של פליציה ט". לרשותי עומדים שבוע וקצת לצפות בחומר שצולם עד עתה, בכל רצף התמונות שהצטבר. התמונות הראשונות נולדו לפני כשלושה חודשים, בבוסרו של קיץ, בעזרת ידידי המפיק מארק רוזנבאום, כאשר החלנו בהפקת הסרט בתל-אביב, בקפיטריה שבחוף פרישמן. שם פוגש גיבור הסרט את יבגניה דודינה, ספק פסיכולוגית ספק אמו פליציה, ואחר כך יוצאים מהקפיטריה לחוף הים עצמו.
לכך הוספנו כעת את הקטעים הפולניים הראשונים של הסיפור: את עזיבת בית הקיץ באוטבוצק ואת דרכה של המשפחה היהודית לגטו ורשה.

הדרך לגיהנום רצופה יופי

הילדים של פליציה, בגילומם של שחקנים צעירים שבחרנו – אוסקר, ילד מבית היתומים בלודז', ולאורה, תלמידת בית הספר היהודי של רון לאודר בוורשה – התרגשו והציפו את עצמם בבכי אמיתי בסצנה שבה הם נאלצים להיפרד מהכלב הקטן דראפק, הנמסר לשכנה שהתנדבה לשמור עליו.
הגיבורים הקטנים של הסרט היו עדיין עצובים כאשר הכרכרה, שבה הם נוסעים עם אמם המחזיקה בקופסה עם השועל (דודינה) ועם אביהם (השחקן היידי אולק מיצנר), הביאה אותם לגיהנום הגטו דרך נוף פסטורלי, בשבילי עפר שבין יערות ירוקים.

לינה וארוחה תמורת מכונאות

צילמנו גם את מיכאל הקטן המסתובב בצד הארי של ורשה, ברגעים הראשונים שאחרי בריחתו מהגטו, וגם את מה שקורה לו שנים אחרי, בבחרותו, כאשר מיכאל (הפעם בגילומו של אבישי הדרי) מחפש מקום מגורים ואלמנת גנרל (דודינה) מציעה לו חדר בביתה וארוחת בוקר, תמורת טיפול ביגואר מארק XI המפוארת שהותיר בעלה. מיכאל מסכים.

גנרל יאצק בפעולה

המפיק הפולני של הסרט, יאצק גוויזדלה, הוא ברנש פרנואידי במקצת בגלל התרגשות יתר כנראה (צלמת הסרט, יולה דילבסקה, טוענת שהשיגעון הוא רכיב אישיותי הכרחי אצל אנשי ארגון יעילים), אך הפתיע אותי בהכנתם המרשימה של המשך הצילומים בפולין. הוא הצליח לגייס חטיבה שלמה של אנשי מקצוע מעולים (לרבות הצלמת דנן, אחת המבוקשות באירופה) ולתכנן את ההפקה בקפדנות, תוך שימוש בעשרות משאיות המשנעות ממקום למקום את טונות הציוד המשוכלל.
אי-אז בתחילת דרכי בענף ההסרטה היינו עושים קולנוע במסרטת פילם אחת, מיקרופון אחד וצוות של חמישה-שמונה אנשים.

הסירנה ליד ביתה של אשת הגנרל

השקט העצוב שאחרי

אז אנו עדיין ביום ראשון. הבן שלי, בוגר אותה אקדמיה לקולנוע בלודז' שגם אני יצאתי ממנה לפני כך וכך שנים (נא לא לספור אותן), עוזר לי על הסט באופן פעיל, ואף מצלם סרט משל עצמו על תהליך ההפקה. והנה, בפאתי היום, אנו חוזרים הביתה משבוע צילומים דחוס בהונדה HR-V השחורה שלו, ובבית שאליו הגענו רצוצים למדי – קטסטרופה.
מסתבר שבהיעדרנו השתוללה שם סופה פתאומית. מבול, ברקים ורעמים באמצע אוגוסט. רוב המכשירים האלקטרוניים בבית נשרפו, כולל מחשבים וראוטר. נפגע אנושות אפילו הטרנזיסטור הישן סוני, שלפני שנים היה מאפשר לשמוע את שידורי 'קול ישראל'. יהי זכרו ברוך.
אין קו טלפון, אין אינטרנט. אסון. אך עצוב מכל, מתה הכלבה שלנו, זאבה גדולה בעלת לב זהב, ואנו מוכרחים לקבור אותה על יד קבריהם של בוני (הישראלי) והרוטוויילרית ניקיטה.

כריסטופר ממשיך לרתק

למחרת בבוקר מגיע אליי צוות טלוויזיה המצלם סרט דוקומנטרי על כריסטופר קומדה ז"ל, חברי המלחין, שכתב את המוזיקה לרוב הסרטים שכתבתי וביימתי בעברי הפולני. החלטתי להצטלם לסרט באלפא GTV הישנה שלי, כמחווה של כבוד לאיש שאהב מכוניות לא פחות ממני.
ואני אומר לבמאית הסרט שקומדה חסר לי 40 שנה, כל שנה יותר, ועוד מוסיף שאינני מאמין בחיים אחרי המוות, גלגול נפשות וכדומה, אך חש בכל זאת כאילו קומדה לא עזב אותנו אלא נמצא בסביבה – תחושה דומה לזו שיש לי כלפי גיבורי הסרט שאני מביים כעת.

סרט תיעודי בתוך אלפא

"עוד רגע תהיה תפאורה", אני אומר לצוות הטלוויזיה ופותח את המוסך, אך GTV לא מתניעה. משום מה אין חשמל, אין ניצוצות על המצתים. אין הסבר מה קרה. אולי אחד הברקים משוּלחי ההתחשבות פגע במערכת החשמל, שרק לפני שבוע עבדה כמו שעון שוויצרי אף שהיא חיכתה לי שמונה שנים? או שמערכת האזעקה קוברה הוותיקה והכבדה, שמעולם לא הפעלתיה, התעוררה בגלל הברק וחיברה את המפלג להארקה, ו-GTV חושבת שגנבים באו אליה?
אנו דוחפים את אלפא החוצה, ואני מתיישב בפתח תא הנהג ומספר למסרטה שחברי קומדה, בזמן שעבדנו על הסרט 'בית הקברות רמו', אמר שהוא מצטער שלא נולד יהודי כי "כל המוזיקאים הפנומנליים שאני מעריץ, ובמיוחד המלחינים, היו יהודים".
"טוב שנולדת גוי דווקא", עניתי לקומדה, "כי אינני מוצא שפה משותפת עם יהודי פולין העכשוויים. הרשה לי לא לפרט מדוע".

אין פינוקים? יש פאניקה

יום שני. הבית מתאושש מהסופה קמעה קמעה. צ'ופצ'יק מצחיק של חברת הסלולר הפולנית הקרוי Prepaid Surfstick, שנקנה ברגעים של פאניקה, מחזיר (מתי שבא לו) את הקו האינטרנטי למחשב הנישא שלי ThinkPad, שניצל מהאסון כי היה בצילומים.
אני חושב על התלות בפינוקים המודרניים. איך הם תלו את עצמם על צווארנו, עד שכעת אנו תלויים על צווארם. הרי לפני עידן האינטרנט היינו מתפקדים לא רע עם מכונת כתיבה ופקס. מה קרה לנו, לעזאזל? מאיפה הפאניקה כאשר סופה אחת מסיגה את ביתנו טיפהל'ה לאחור?
זה קורה גם בעולם הרכב: מי שהתרגל לכל המכשור האלקטרוני המסייע, מכוון אותו ושומר עליו מכל רע, עשוי לחוש אבוד במכונית ותיקה, שנולדה לפני העידן שבו מחשבים שולחים גרורות אל איברי החשיבה שלנו.

ברבריות מושכלת

ההפוגה הנוכחית בהפקת הסרט, המאפשרת לי לכתוב שורות אלה, עומדת לאפשר לי גם את המשך הטיפול באלפא. מוכרחים לפרק את המפלג של GTV קומפלט כדי לבדוק מה אירע לו. הסליל (קויל) נקי מחשד כי אין ניצוצות על המצתים גם אחרי תרגיל ברברי – בדמותו של ניסיון להתניע את האיטלקייה הסוררת בעזרת מערכת הפלא סופר-סטארט מתוצרת הארץ.

מה חושבים הגויים?

וחוץ מזה יש לי שפע של פנאי כדי לנצל את שעות הגולה לקרוא מה כותבים האירופים על מכוניות. אז ככה.
Auto Express הבריטי בדק שני פיק-אפים, פולקסוואגן Amarak החדש מול ניסאן נווארה, ולצידם את ה-SUV קיאה סורנטו. אמרק מנצח את נווארה בגלל עיצוב הפנים המפנק את הנוסעים, אך בסעיף זה עדיין רחוק לו מה-SUV סורנטו, שלעומתו אמרק הוא פיק-אפ תכליתי ותו לא.
השבועון הגרמני Auto Bild ערך התמודדות בין לוטוס Evora לפורשה 911. הכוח דומה: לאוורה יש 350 כ"ס, ל-911 קאררה 345 כ"ס. באחיזת הכביש והדינמיקה, המתחרה הבריטית לא נותרה מאחורי 911, אך הפסידה בקרב עקב רמת הגימור של פורשה.
המגזין Auto Motor Und Sport, הגרמני אף הוא, ביים מאבק בין מכוניות סטיישן קומפקטיות: פורד פוקוס Turnier 1.6 (150 כ"ס), אופל אסטרה ST (140 כ"ס) ופיז'ו 308 SW 1.6, THP (156 כ"ס). בעימות בין דגמי הקומבי המשפחתיים הללו בעלי מנועי הבנזין הגיעה למקום הראשון פורד פוקוס, שניצחה את 308. אופל אסטרה השתרכה במרחק ניכר משתיהן גם יחד.
המגזין האיטלקי Quattroruote הציב זו לצד זו את פיז'ו 308 קומבי מול פורד פוקוס קומבי, שתיהן מצוידות במנועי דיזל 1.6. פיז'ו ניצחה. אמנם רק בנקודה אחת, אך נקודה תוססת.
על שער כתב העת הרוסי Avto Reviu מתנוססת הכותרת "מלחמה על הפסגה!". הדגמים ההיברידיים ב-מ-וו X6 ופורשה cayenneהתגוששו עם אאודי Q7 המצוידת במנוע 4.2 מזן TDI. תוצאת המבחן משכנעת שלהיברידיות אין כלים לנצח טורבו דיזל טוב. גם הפונקציונליות הייתה בצד של אאודי, שניצחה באופן שאינו משתמע לשתי פרשנויות.
המגזין הצרפתי L'auto Journal פרסם תוצאת מבחן בין אאודי A6 3.0 TDI (245 כ"ס) וב-מ-וו 530d (258 כ"ס), שתיהן כפולות הנעה. באאודי (קוואטרו) ההנעה הכפולה היא סטנדרט בגרסת דיזל זו, ובב-מ-וו (xDrive) זוהי תוספת בתשלום. A6 מובילה בבטיחות ובניהוג, ואילו ב-מ-וו הרשימה בסעיפי הנוחות ועיצוב הפנים. הצרפתים הצביעו על ניצחון דחוק של A6.

קטנות עם דיזל? יוק

ממבחני הרכב האירופיים שנסקרו לעיל קופצות להן שתי מסקנות: האחת, מנועי הדיזל התפשטו, לא ייאמן, אל קבוצת הסופר-פרימיום; והשנייה היא שרוב המכוניות שמבחני הרכב הללו מתייחסים אליהן הן אקזוטיות לגבי יושבי ציון, כי קרטל היבואנים הישראלים מחליט כאוות שיקוליו העסקיים במה תיסע האומה העברית ובמה לא. הקרטל הוא שמחליט אם מותר ליהודים לחסוך כסף.
אך היעדרה מן הארץ של מחרוזת האקזוטיות הנ"ל הוא בגדר צרות של עשירים. מילא. לא אכפת לי מה טייקון כזה או אחר קונה למשרתיו. אך כן אכפת לי וחבל לי שהיבואנים מתעלמים ממכוניות קטנות בגרסאות דיזל, שהן חסכוניות כמו ההיברידיות היקרות, כמו גם ממכוניות קטנות (כמו קיאה פיקנטו) המצוידות מראש על ידי היצרן במערכת המאפשרת שימוש בגז.
את שני הזנים הללו מחרימים היבואנים העבריים כליל כמעט.

הקולגות של אדוארד

אך על כך לא תשמעו מילה מכתבי הרכב העבריים, שהתרבו לאחרונה כמו יתושים. רובם של אלה, כדי לא לאבד את הנסיעות לחו"ל ולא להפסיד את חיוכיו של אדון יבואן, מוחזקים מרצון על רצועה קצרה בידי היחצ"נים ונהנים ממנעמי המעמד של 'כתב חצר'.
חצרניקים מלקלקים אלה לא יכתבו, למשל, על ההתעלמות המוזרה של קרסו מדאצ'יה duster, שהיא SUV נהדר, כנראה כדי שמכונית זולה יחסית זו לא תאפיל על המכירות של דגמי רנו וניסאן.

מודעות פרסומת
One Comment
  1. יונה permalink

    שלום (ומזל טוב!) האם והיכן אפשר לקרוא טורים של המפתחות בפנים משנים 2010 ואחורה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: