Skip to content

געוואלד, נפלה עלי חירות

מרץ 13, 2012

נפשי השתחררה מהכיבוש של הגמדה, והקונה העברי השתחרר מהכיבוש של הקרטל

וקרה לי ביום שישי ט"ו באדר שאחרי שנות שבי רבות, השתחררה נפשי מהכיבוש של המקטרת האהובה עליי, תכשיט אנגלי מתוצרת דנהיל. השחרור מזרועותיה של המפלצת המתוקה, העשויות עץ טהור, התרחש מיד-כמעט לאחר ביקורי אצל המפיק מארק רוזנבאום. ישבנו במשרדו וחיברנו למחשב דיסק קשיח, הנושא העתק של קטעים מהסרט 'שועל הכסף של פליציה ט" שצילמנו בפולין.

תחילה דיברנו קצת על אפשרויות העריכה. "הייתי רוצה", אמרתי למארק, "ש'שועל הכסף' לא יהיה סיפור פשוט כפי שנכתב, אלא ידרוש מהצופה מחשבה, כמו 'ממנטו' של כריסטופר נולן המוערך עליי. שהסרט לא יהיה קומוניקטיבי, שטוח, שלא ידרוש פרשנות מדוברת שתסביר מה התרחש, כפי שהציע לי עורך מוכשר בענף הקולנוע הפולני".

"אני מתווכח עם העורך הזה", המשכתי לספר למארק, "ואומר לו שמוטב ללכת על רצף קטעים שתופסים בגרון בזכות עצמם ומלווים רק באפקטים ובמוזיקה, עם מילת דיבור פה מילת דיבור שם. אטיודים כאלה, כפי שצילמנו".

"בוא נחכה לגרסת העורך. צריך לתת לו צ'אנס", ענה מארק. נפרדנו. יצאתי לרחוב, נכנסתי לאלפא, התנעתי ויצאתי במצב רוח טוב יותר מהממוצע, עד שעצרתי בקפיטריית העיתונאים ברחוב קפלן.

"הגיע זמנך להנעים את זמני!", הודעתי למקטרתי היקרה, ובהתאם לטקס קבוע זימרתי לה שיר מהסרט הרוסי הישן 'ציפור הפניקס' בבימויו של אלכסנדר פְּטוּשְקוֹ. "מָיָה לִילִיפּוּטֶצְ'קָה פּרִידִי קַמְנְייה" (הגמדה שלי תבוא אליי), אומר השיר, אך הגמדה לא הגיעה פתאום.

התחלתי לחפש אחריה בתא הכפפות, מעוֹנה הרשמי, חיטטתי תחת המושב, בכיסי הדלתות, אך לא מצאתיה בשום מקום.

נשאר רק עגנון

מה, את משחקת איתי במחבואים? רגזתי. אך מיד נזכרתי שלפני הזינוק חזרה הביתה, בצאתי מהמשרד של מארק, הנחתי את המקטרת על גג המכונית. אני? האם זה קרה דווקא לי – זאת אומרת, לאחד שתמיד מזהיר אחרים "אל תשימו שום דבר על הגג"? (ראו 'טיפ טיפה' לפני עשר שנים בערך).

וכך, בלעדייך, אתחיל את יום העבודה שלי בכניסה לחניון תת-קרקעי, שם אני מאכיל תחילה את החתולה השחורה עפרה, שתפסה מחסה מהעולם בין המכוניות החונות ומסתובבת ביניהן, ואחר כך אתיישב לי באלפא כדי לעשן אותך כהרגלי, מקטרת יקרה שלי – ופתאום אזכר שאָת כבר אינך. נשאר רק עגנון:

"נתן את הציגרטה בפיו ומשך בה ולא משכה טעם עישון. נטלה וראה שלא העלה בה אש. משמש בבגדיו והוציא תיבה של גפרורים, מקצתה מעוכה ומקצתה רצוצה ושבורה וכולה מלוכלכת מכל מה שהיה לו בכיסו. לוואי שנִשמתי תהא נאה ושלמה ממנה" (מתוך 'ספר תכלית המעשים').

אין מנוס אלא לעלות חזרה הביתה ולפתוח קופסה שבה אני שומר עוד כמה מקטרות, כולל אחותה של הנעלמת, אף היא יחסנית בריטית מבית דנהיל – אך לא חשוכת עיניים כמוה.

מצדיעים לך, אמאל'ה – האבטיפוס האדומה 'דיסקו וולנטה' כיכבה בתערוכת ז'נבה הנוכחית, המאכזבת, שעומדת להינעל בימים אלה. דיסקו וולנטה נבנתה כמחוות כבוד לאלפא רומיאו מרוצים מלפני 50 שנה בשם C52 דיסקו וולנטה, שאף היא יוצרה כאבטיפוס בלבד

מתפעלים ואז מזלזלים

בעיתונות המוטורית העברית שהייתה בחיתוליה נתקלתי ב-1970, כאשר קניתי את אופל GT האדומה והתעניינתי מה המקומיים כותבים עליה. כי מה הם חשבו עליה, ידעתי כבר. התרגלתי לכך שכאשר אני עוצר את GT, ולוּ רק לרגע קט, מתגודדים סביבי אנשים זרים כדי להסביר לי באנגלית רצוצה שהם עצמם לא היו קונים דבר כזה.

"זה מה שהסוכנות נתנה לי", התנצלתי.

הבאתי לעבודתי בתחנת הטלוויזיה רוממה איזה שבועון שבעמוד השער שלו התנוססה תמונה של אופל GT. "מה כתוב פה?", שאלתי עוזרת הפקה, והרוממאית ענתה שלפי הבוחן, אין פה, בישראל, מקום ל-GT משום שהיא איננה רכב משפחתי, וחוץ מזה שעון הסל"ד שלה גדול מדי. "להמשיך לתרגם?", שאלה הגברת. "לא", עניתי. "שמעתי די והותר".

אין צורך להיות פרויד כדי לנחש מהו המנגנון הנפשי העומד מאחורי זלזול באובייקט המושך את העין, ועוד אדום.

מייבש ללא בושה

עברו עשר שנים ועוד קצת, עד שנרשמה המהפכה של 'טורבו'. לא רק שהקפדנו לכתוב מבלי להתחשב בשום גורם, אלא גם שמרנו על עיקרון מוסרי: לפני החזרתו של רכב מבחן, היינו רוחצים אותו וממלאים את מכל הדלק עד הפקק "כדי לא להיות חייבים ליבואן", חשבנו בנאיביות מסוימת.

היום, נוהל זה נשמע כבדיחה, במיוחד לנוכח הסיפור על אותו קולגה עכשווי, כתב רכב, שלפי מד הקילומטרים נוהג לבצע נסיעות קצרות, אך איכשהו תמיד מחזיר את הרכב עם טיפות דלק אחרונות. "מה", שאל אותי המלשין, "הוא מעביר את הדלק לרכבו?"

"לא ייתכן", עניתי. "הרי רוב כתבי הרכב הצעירים אינם זקוקים היום למכשיר תנועה פרטי. הם מסתפקים במכוניות מבחן".

הג'נטלמניות גוססת, תודה לאל

עד לא מזמן, ברוני הייבוא דאגו לרווחים נאים באמצעות התארגנותם בנוסח קרטל. הם לא רק הקפידו שמחירי הדגמים באותה קבוצה יהיו זהים, אלא גם השתדלו להימנע מפרסום ומשיווק דגמיהם על חשבון המתחרים.

והנה פתאום, ללא התראה מוקדמת, לא נותר דבר מהג'נטלמניות המוזרה. זה החל כאשר ברון ייבוא אחד בגד ללא רחמים בקולגות והוריד מחירים כדי לפתות לקוחות לסחורתו, ובעקבותיו הלכו אחרים, שהורידו אף הם מחירים. כך קרה שענף הרכב המקומי החל להפתיע את זקני ציון. ההתארגנות הוותיקה של ברוני הכחול-לבן, הנושאת כאמור סממני קרטל מובהקים – הייתה להיסטוריה.

תפנית זו בעלילה משחקת לטובת הקונים, הנהנים לא רק ממכוניות חדשות במחירים מופחתים, אלא גם ממכוניות יד שנייה זולות יותר, שהרי שוק המשומשות לא היה יכול להיוותר אדיש להיפרצות סכר הקרטל.

מה הרג את הקרטל

שיטת הקרטל עליה השלום קרסה כתוצאה מפגיעה ישירה של שתי סיבות עיקריות: ראשית, העלייה הזוחלת במחירי הדלק פגעה במכירות הרכב. זאת ועוד: הקונים המחרפים את נפשם ומגיעים לאולמות התצוגה, מתעניינים יותר במכוניות קטנות וחסכוניות המצוידות בתיבת הילוכים ידנית. לנוכח כך, היבואנים היו מוכרחים לנקוט מהלך דרסטי כמו הורדת מחירים כדי לצוד מחדש את הנפשות האבודות.

הסיבה השנייה להתמוטטות קרטל היבואנים היא התחרות הרצחנית המתנהלת ביניהם בתחום אספקת כלי רכב לחברות הליסינג. אלו מהליסינגאים שנהנים ממחירים מיוחדים – הצנועים ב-20-25 אחוזים מהמחיר ללקוח הפרטי! – החלו לשווק בשוק את הסחורה שהם רכשו מהיבואנים ב'חצי חינם'.

מי שלא מתכרבל – מתנכל

בעקבות נפילת הקרטל, ברוני הייבוא לא רק נאלצו להוריד מחירים, אלא גם לטפח ביתר שאת כתבי חצר. אמנם התקשורת המוטורית הפכה כבר מזמן לסוג של שופר יחצ"ני, המסייע טוב יותר בשיווק הרכב מאשר פרסום אגרסיבי – אך כעת, הברונים מארגנים סביבם קבוצות נאמנות ומסורות עוד יותר של כתבי חצר. כתבים אלו דואגים ללא בושה לאדונים שמחזיקים אותם.

ברון ייבוא שנרדם חלילה, ולא קיבץ סביבו מעטפת תקשורתית תומכת שכזו, יסבול מביקורת עיתונאית מתוחכמת הלובשת אצטלה של תחקירים (כך, כמדומה, קורה מעל דפיו של 'דה מרקר'). אותו יבואן שהתרשל בטיפוח כתבי חצר יסבול גם מהלשנה מכוונת שדגם מסוים שלו הוא כבר פאסה, כי אוטוטו מגיע הדגם היורש, המתקדם יותר בוודאי. הנה דוגמה לסיכול ממוקד כזה:

תחקיר או פיגוע?

מומחה הסביר ב'דה מרקר' (בשבוע שעבר) שכדי לנסוע בזול אין די לנהוג בצורה חסכונית, אלא צריך לחשוב על החיסכון עוד בשלב בחירת הרכב. עקרונית זה נכון, אך מחבר התחקיר משווה זו לזו מכוניות קטנות מול מכונית קומפקטית, במטרה ברורה לפגוע בה! הנה דוגמה החוזרת על עצמה בשיטת התחקירים מבית דה מרקר:

בטבלאות המשוות בין צריכת הדלק מופיעות מכוניות קטנות כמו קיאה פיקנטו, סוזוקי אלטו, פיז'ו 107, לנצ'יה אפסילון, הונדה ג'אז, טויוטה יאריס ומצטיירות כחסכוניות (איזו הפתעה) מול 'בזבזניות' כמו מאזדה 3 אוטומטית וסובארו B4, אף היא אוטומטית.

מה הרבותא? ודאי שמשפחתית כמו מאזדה וסובארו הנ"ל, או מיניוואן כמו סיטרואן C4 פיקאסו היא גדולה יותר, כבדה יותר ועוד אוטומטית – ולכן אינה יכולה להסתפק במעט דלק כמו מכוניות קטנות. אז מה היא עושה, לכל הרוחות, בהשוואה מול קטנות אלו? לי זה נראה שהמחבר של השוואה דמגוגית זו קיבל הנחיה או 'פקודה' לפגוע בדגמים מסוימים. או שהכותב לא קיבל אפילו רמז דק, אלא מלקלק לאדונו ביוזמתו האישית. לך תדע.

הרי מי שהזמין התקפה על מאזדה 3, סובארו B4 או C4 פיקאסו אינו חושש מהקטנות, המזוהות עם חיסכון. האויבות האמיתיות שלו בשוק הן מקבוצת הקומפקטיות או המשפחתיות. הרוצח התליין נשלח לדה מרקר כדי לבצע בהן את זממו, במסווה של תחקיר תמים על חיסכון.

 משנכנס אדר לגטו – כשכל הסביבה השתעשעה במהתלות חג הפורים, אני, כמו בכל שנה, חשבתי על חג הפורים שלנו בגטו ורשה. בתצלום: יבגניה דודינה, כוכבת סרטי 'שועל הכסף של פליציה ט", בסצנה המתארת את חג הפורים בגטו

 

טיפ טיפה

בעיתות הסער והגשם שפקדו את ארצנו לא מזמן, שידרה הטלוויזיה עשרות תמונות של מכוניות מוצפות מים עד הגג. מעניין מה יעלה בגורלן של מכוניות אלו, שאחרי אמבטיה כזו, אמורות להישלח ברובן למגרש גרוטאות. האם הן יימכרו כמכוניות מן השורה לאחר שיפוץ חיצוני, מבלי להזהיר את הקונים שכל מכלולי המכונית הטבועה – ובראשן מערכת החשמל – נפגעו אנושות?

עצתנו היא, אפוא: לגלות ערנות כדי להימנע מקניית מכונית שהפכה לצוללת ויובשה למטרות ראווה – אך בעתיד תפגין את סימני השיגרון במלוא עוזם

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. שרה permalink

    שלום לך אדוארד ותודה על הטור המעניין. האם תוכל להרחיב הסטורית על פורים בגטו? זה פן הסטורי של תקופת השואה שמעולם לא נתקלתי בו ומהקצת שתארת דרך הסרט זה מעניין לשמוע עוד. תודה

  2. Reuven Sommer permalink

    כמו תמיד מעניין ומפרה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: