Skip to content

זקן מנוול שכמותי

מאי 20, 2012

עמיתיי הצעירים שתקו כאשר קרטל ברוני הייבוא שלט בשוק באין מפריע, והם ממשיכים לשתוק כעת, כשהוא מחרחר. ורק קשיש אחד לא פוחד לכתוב: "חזרתי מההלוויה של הקרטל, והיא הייתה יפה!"

לפני 50 שנה בערך ביקר בביתנו בוורשה, דירת גג צנועה בעיר העתיקה, מר אברהם אגמון, המזכיר הראשון של שגרירות ישראל בפולין. הוא ביקר אותנו כי הייתי אז קצת ידוע כבמאי סרטים בנושאים יהודיים שזכו בפרסים, ובהם 'בית הקברות רמו' ו'יודאיקה'. אגמון הגיע לביתנו עם אשתו ועם ילד בן חמש-שש בשם גיל, כיום בעל השליטה בקבוצת דלק מוטורס.

לא סתם נזכרתי בביקור זה של האגמונים, שהגיעו אלינו בשברולט בל אייר כחולה, צחורת גג, בעלת תיבת הילוכים ידנית. אני מקפיץ אותו באוב לאחר שקראתי את ההתקפה של שלמה sixt על דלק מוטורס בכלל ועל גיל אגמון בפרט. בהשתלחות זו של שלמה sixt אני רואה זלזול ביבואן מתחרה ובסחורתו ("מאזדה היא סוס מת") – עוד סימן מובהק לכך שימי הקרטל העליזים שייכים כבר לעבר.

חוץ מזה, מודה אני שמתקפה זו של מיסטר sixt על גיל אגמון נראית לי דוחה בגלל הסימפטיה שלי כלפי מנכ"ל דלק מוטורס, שנותר בזיכרוני ילד עברי המייצג מדינה רחוקה ומסקרנת.

דויטשלנד אוּבֶּר אַלֶס

רתיעה שלי מדבריו של מיסטר sixt על אגמון תרמה גם גישתו הבלתי אחראית (ולגביי אף גסת רוח) של הליסינגאי, שפרסם את דגמי אופל תחת הסיסמה "טכנולוגיה גרמנית מובילה". כמי שהוא עד (ולא עד שמיעה בלבד) הזוכר היטב איך ומתי ניצלו הגרמנים את הטכנולוגיה "המובילה" שלהם לצורך הריגת יהודים בתאי גזים ופשעים אחרים – השימוש בצירוף המילים "טכנולוגיה גרמנית" בפרסומת עברית, ועוד בענף שאני עוסק בו, נראה לי מטומטם אשכרה וחסר רגישות אנושית בסיסית (כתבתי את זה כבר, אך סרחון כבד יש לאוורר יותר מפעם אחת).

מעניין את הדודה שלי אם sixt יקנה את דגמי המאזדה של אגמון לצורך מעצמת הליסינג שלו או לא. גם מצחיקים אותי המשפטים הסמכותיים שהוא מגלגל בהופעתו.

כתבי החצר ממשיכים לקרקר

גלובס ואחריו דה מרקר טוענים, כל אחד בנפרד ושניהם במקהלה, שהוזלת המכוניות המורגשת בימים אלה היא תוצאה ישירה של הסכמת משרד התחבורה לייבוא אישי מאמריקה, כולל מכוניות שעומדות בתקינה האמריקנית, כמו גם תוצאת פעילותה של ועדת זליכה, שדנה בדרכים להגברת התחרותיות בענף הרכב. זו טענה משונה מאוד. הרי אין שום קשר בין הירידה במחירי המכוניות הקטנות והמשפחתיות העממיות – ובין ההיתר לייבא מכוניות ראוותניות מאמריקה מתוצרת פורד, ומכוניות מגה-פאר אירופיות נוסח אאודי Q7, שזכו אף הן בהיתר ייבוא מארה"ב לטובת העשירים.

אגב, אאודי Q7 ומרצדס E350 מיובאות מאמריקה במחירים נמוכים ב-23-33 אחוזים מהמחירון הרשמי בארץ. לעומת זאת, אם מישהו ינסה, בתמימותו, לייבא מאמריקה מכונית משפחתית כמו טויוטה קורולה או פורד פוקוס, הוא ישלם עליה 30-36 אחוזים יותר מהדגם המקביל הנמכר בארץ.

למעשה, מחירי הרכב עברו מפולת כתוצאה מפיצוץ גרנדיוזי שניפץ לרסיסים את הקרטל של ברוני הייבוא, שקבע עד עתה טבלאות מחירים מתואמות (כן כן, הכול לכאורה כמובן). בנושא של התפרקות הקרטל עסקנו במדור זה כבר מזמן, כאשר גילינו סימנים ראשונים להתפגרותה של שיטת 'יד רוחצת יד', שבמשך עשרות שנים שלטה באין מפריע בענף הרכב הכחול-לבן.

לפני כ-30 שנה פעל קרטל זה, בחיתוליו עדיין, נגד יבואן סובארו ברקוביץ', שמכר את סחורתו להמונים. אנשי הקרטל גייסו כתבים כדי ש'ילשינו' על ברקוביץ' שהוא מוכר זיפת. ואגב, קרטל מתוחכם זה קבע לא רק את מחירי הרכב בכל קבוצה וקבוצה, אלא פסק גם אילו דגמים כדאי לשווק כדי שרווחי היבואנים ה'מתחרים' לא ייפגעו.

להקה שעסוקה בהדחקה

נחשו למה הקולגות שלי לא כתבו על שיטה זו, שבעטייה מחירי הרכב בארץ היו נעוצים ברקיע שבו היו נעוצים? קל לנחש.

קל גם לנחש למה עמיתיי למקצוע שרו בלהקת-חצר שהמחירים הגבוהים של הרכב מושפעים מהמסים בעיקר – אך לא כתבו אפילו ברמז שברוני הייבוא העבריים נהנים דווקא מהמחיר הגבוה (שהוא, כאמור, "תוצאת המיסוי הרצחני"), שהרי ככל שהמכונית יקרה יותר, אחוז הרווח שהיבואן גוזר ממנה מדושן יותר.

אתם מוזמנים לנחש גם מדוע הקולגות שלי בגלובס, בדה מרקר, בידיעות, במעריב ובעשרות מקומות אחרים על הנייר, על גלי האתר ועל הפלזמה, עדיין לא מודיעים על פטירתו של הקרטל – ורק קשיש אחד, בלתי תלוי לשמחתו, עושה זאת במדורו ובבלוגו, כי הוא אינו מפחד מהחרם של הברונים.

זקן מנוול זה אינו רצוע בקולר של היבואנים כי הוא טס לחו"ל על חשבונו מתי שבא לו ואינו זקוק לכבוד שמרעיפים המארחים, אלא רק לקצת יחס חם מצד מכוניותיו וכלביו, שהתרגלו לחכות לו.

זקן זה אינו מכהן כבורג במכונת היחצ"נות, ולכן מרשה לעצמו להתבטא במילים כמו "בדיוק חזרתי מהלוויית הקרטל, ואיזו לוויה יפה זו הייתה!". פשוט, הוא לא מתגעגע למלונות הפאר או לארוחות החינם שהמכונה הזו מספקת לסייעניה (הרבים).

מדיקטטורה – לשוק תורכי

שלטון ברוני הייבוא, שבזכות רוכשי הרכב היו לטייקונים – שלטון שהתבסס על אדורציה (הערצה) משותפת בין היבואנים – התמוטט עקב התעוררות של רדיפת בצע מוגברת ושאפתנות עסקית של חברי מועדון בודדים, שהחליטו לגלגל עסקים מחוץ לחיקו החם של הקרטל, ואף נגדו.

מורדים אלו עזבו ביום בהיר את המסגרת המגוננת, השומרת על שיתוף פעולה בין היבואנים, וכעת הברונים נאלצים להתמודד בנפרד מול קשיי שיווק באמצעות הוזלות יוצאות דופן: מבצעים מיוחדים, מכירה למועדוני חברים, ונקיבת מחירים של 'סוף עונת המלפפונים' באמתלה שמדובר ב"ניקוי מדפים מהדגם הקודם".

לפתע פתאום, מכירות הרכב בארץ מתרחשות כמו בשוק תורכי. המוכר נוקב בסכום מסוים, הקונה מציע סכום משלו, המוכר מנסה לפייס את הלקוח בהטבות כמו טיפולים בחצי חינם, אזעקות, מערכות שמע ושטיחים, אך הקונה מתעקש ויוצא עם הנחה.

קטנות, אבל ממזרות

האמת היא שמפולת מחירים זו החלה עם פריצתן לשוק של המכוניות הקטנות והחסכוניות שמצוידות בתיבות הילוכים ידניות – והתפשטה אל גזע המשפחתיות, שניתן פתאום להשיגן בסכומים שעד לא מזמן אפשרו רכישה של יד שנייה בלבד.

אם מישהו דואג שהיבואנים האומללים יקימו אוהל בשדרות רוטשילד, הוא יכול להירגע. ואם מישהו חושד שהצרות של הברונים מעוררות בי הקלה-לאיד, ובכן, בעניין זה הוא דווקא צודק.

השד לובש ירוק

מכשיר תנועה למבינים בלבד: מיני קופר S בצבע ירוק, כמסורת המכוניות הבריטיות במרוצים – כאן בגרסת JCW (ג'ון קופר וורקס). יש לה 218 כ"ס כי מדובר בגרסת JP, שבמקום מושב אחורי מותקן בה מוט מחזק לטובת אחיזת הכביש (ושלמות הקבינה…). אבל זה עוד לא הסוף. מכונית זו עברה טיפולים גם בחברת השיפורים ארדן, שהשלימה את החבילה המושקעת ממילא שיצאה מהסדנה של ג'ון קופר. בתנאי הארץ של היום, מיני זו מתאימה לנסיעה בין מלכודות הרדאר שפוזרו ביד רחבה

טיפ טיפה

מכוניות שמחכות ברמזור שורפות דלק ללא צורך המזהם את האוויר. זה מה שהצמיח את הפתרון-כביכול 'עצור וסע'. אך מערכות אלו, שהתפשטו למאות דגמי רכב, ניצבות כיום מול ביקורת קשה. התגלה שהשימוש ב'עצור וסע' פוגע בכוח המצבר, מה שמאלץ את האלטרנטור לעבוד נמרצות. כתוצאה, לא רק שלא חוסכים דלק, אלא אף מבזבזים יותר דלק (כדי להפעיל את האלטרנטור). זאת ועוד: הדממת המנוע גורמת עקה תרמית לראש המנוע ולחלקים מכניים אחרים, הסובלים מהטראומה של ההפסקות החוזרות ונשנות בעבודת המנוע וההתנעות המרובות.

שיטת 'עצור וסע' מנוגדת גם לצורך של מנועי טורבו לעבוד בטורי סרק במשך כדקה לפני כיבוים – שהרי הדממת המנוע מפסיקה את שימון הטורבינה, שצריכה להתקרר.

לעת עתה, קיימת במכוניות המצוידות ב'עצור וסע' האפשרות לוותר על תענוג מפוקפק זה, אך צריך לעשות זאת בכל תחילת נסיעה. אז אם בריאות המנוע חשובה לנו, או שאנו אוהבים לזנק באופן דינמי – מוטב שנלחץ על כפתור הביטול של המערכת.

שואלים את אדוארד

עודד: בגיליון האחרון ('שואלים את אדוארד' 770) שאל עזריאל על יונדאי מקרטעת. הייתה לנו אותה הבעיה באקסנט האחרונה שלנו (98', ידנית, מנוע 1,300 וקצת). לאחר שהחלפנו חוטים, משאבת דלק ושאר מיני דברים הבעיה לא באה על פתרונה – עד שמחשב הרכב הורה על החלפת חיישן ה-TPS, חיישן המצערת כמדומני, בעלות של 200 שקלים. הבעיה נפתרה.
מקווה שנתתי כיוון.

מיכאל, ירושלים: ברשותי סובארו אימפרזה שנת 99' אוטומט שאני נהנה ממנה מאוד (זו האימפרזה השנייה שלי). על אילו תוספי דלק אתה ממליץ כדי לשפר את תצרוכת הדלק?

לאחרונה נתקלתי בבעיה קטנה: אחרי עצירה ברמזור אני לוחץ על דוושת הגז ומרגיש כאילו המנוע נותן גז ומפסיק לשנייה. תוך כדי הטורים יורדים, והמנוע מתחיל מיד לעבוד שוב כמו שצריך.

ולסיום, על איזה סוג של מערכת בלמים אתה ממליץ?

תשובה: 1. לא הוכח שתוסף כלשהו ממתן את צריכת הדלק.

2. כדאי לבקש במוסך ניקוי של המצערת ושל מנוע הצעדים.

3. על בלמים מקוריים. דיסקיות 'ספורטיביות' אינן מתאימות לנסיעות איטיות, כי הן מתפקדות במיטבן רק כשהן מתחממות.

אביעד ואילה: אנחנו נוסעים בקיץ לשנת שבתון ומשאירים בבית שני ילדים מבוגרים – חייל וסטודנט. לשימושם, אנו מעוניינים לקנות מכונית בטווח של 20-25 אלף שקלים או מעט יותר, אם ההבדל משמעותי.
אנחנו לא מבינים במכוניות ולא יודעים עד כמה אפשר לסמוך על בחורים צעירים בענייני תחזוקה. עיקר הנסיעות בבאר-שבע, ופעם בחודשיים-שלושה לחיפה. מה יתאים לנו?

תשובה: בהנחה שילדיכם לא ייסעו לבד אלא עם חברים, אינני ממליץ על מכונית קטנה, המשנה את התנהגות הכביש כאשר מתיישבים בה בהרכב מלא. לדעתי, יש לבחור בין משפחתיות ותיקות כמו מגאן 2, טויוטה קורולה, פורד פוקוס, סובארו אימפרזה ופולקסוואגן גולף (תוך מתן עדיפות למגאן).

ציון: אני סטודנט צעיר (24) ומעוניין לרכוש רכב. ביומיום הוא ישמש לנסיעות קצרות במרכז, בין תל-אביב ורעננה, ופעם בשבוע-שבועיים לנסיעה ארוכה לצפון. התכונות החשובות: אמינות, הנאה מנהיגה וחיסכון בדלק (לפי סדר זה). התקציב שלי הוא 20 אלף שקלים גג, ואני שומר עוד כ-5,000 שקלים להוצאות (כהמלצת המדריך שלך).

חשבתי על פיז'ו 106XSI . הבעיה היא שלכל הדגמים האלה יש קילומטראז' גבוה, וכולם גם אצל חבר'ה צעירים, שאני לא יודע עד כמה הם שמרו על הרכב…
אשמח לשמוע ממך עוד הצעות, וגם כמה קילומטראז' זה בסדר לדגם זה…

תשובה: אם בחרת בפיז'ו 106 XSI (ולטעמי בחרת נפלא), כדאי לך להתרכז בה ולחפש את הכלה הבריאה ביותר, מידיים טובות. קילומטראז' של 150 אלף ואף 200 אלף הוא עוד לא סיבה להתרחק ממועמדת. מנועי פיז'ו מסוגלים להרבה יותר.

דדי: יש לי סובארו אימפרזה שנת 96'. היא מצוינת, אבל יש בעיה אחת שלא מצליחים לפתור: בזמן נסיעה, הסל"ד עולה ל-2,000 באופן פתאומי. זה לא קשור לא ליום ולא ללילה, ולא לכך שנסעתי שש דקות או שעה.

לפעמים אני מדומם מנוע והסל"ד חוזר לקדמותו, כלומר 600-700. מה דעתך?

תשובה: יש לבדוק את כבל הגז, שמא הוא חלוד או מלוכלך או לא משומן. חוץ מזה, אני ממליץ על ניקוים של המצערת ומנוע הצעדים.

בני ידוב, עטרת: יש לנו פיאט מולטיפלה שנת 2002. לפני כחודש נקרעה רצועת מנוע (לא רצועת טיימינג(, שקרעה חוטי חשמל הנמצאים באזור מעל לרצועה. הכנסתי את הרכב למוסך וסידרו לי את הרצועה ואת חוטי החשמל, אבל לאחר שיצאתי מהמוסך ראיתי שנורת תקלת מנוע דולקת ושהרכב לא סוחב בעליות ולא מעלה טורים מעל 3,000 סל"ד. בנוסף, המזגן הפסיק לעבוד. לאחר שבוע הרכב נכבה כמה פעמים במשך נסיעה ואני מצליח להתניע לאחר עשר שניות. שני מוסכים ראו את הרכב ולא עלו על הבעיה. אני תקווה שלך הפתרון, או כיוון והמלצה למוסך.

תשובה: סביר שהתקלה הוציאה את מחשב הרכב מדעתו. יש אפוא לרענן אותו, ולוודא שכל חוטי החשמל שנקרעו סודרו כראוי.

נועם: ברשותנו תקציב לרכישת משפחתית (לא מיני) חדשה. אנו מעוניינים ברכב אמין, זול לאחזקה (תצרוכת דלק נמוכה) ומרווח לחמש נפשות. הוצע לנו לבדוק את סקודה אוקטביה 1,200 האוטומטיתTSI . הרכב מתאים בדיוק לתקציב המשפחה ומחירו זהה כמעט למאזדה 3.

כמי שרוכש רכב אחת לעשור, רציתי לשמוע את דעתך על דגם זה. האם צריכה להטריד אותי תופעת העדר (הרוב קונים מאזדה 3(, או שהיית בוחן את הסקודה אוקטביה TSI ללא קשר לנתוני המכירות?

תשובה: אוקטביה 1,200 בעלת מנוע TSI היא להיט באחרונה. ה'עדר', כפי שאתה מגדיר זאת, עובר אליה כי היא חסכונית, נוחה ובעלת תא מטען ענק (מעל500 ליטרים). אוקטביה זו תתאים לך, ובלבד שאינך בעל רגל תובענית כלפי דוושת הגז. שהרי המנועים מוקטני הנפח האופנתיים, מגודשים ובעלי הזרקה ישירה, מאבדים את החסכוניות המפורסמת שלהם כאשר דורשים מהם לעבוד במתכונת ספורטיבית.

חוץ מזה, גיר ה-DSG המצוי באוקטביה הוא מלכודת דבש: לעתים הוא דורש את פירוקו ואת החלפת המצמדים כבר אחרי 30 אלף ק"מ. אמנם היבואן מכיר באמינותו הרופפת של הגיר ומעניק עליו חמש שנות אחריות – אך אם בכוונתך לשמור את המכונית אצלך במשך עשור או יותר, בעיית המצמדים עלולה להתגלות כמטרד יקר. ואם תרצה להקדים תרופה למכה ולמכור את אוקטביה בתום תקופת האחריות על הגיר, תגלה שהמשימה עשויה להיות קשה.

אגב, עוד ראיה לכך שהיצרן מכיר בחוסר האמינות של תיבת ההילוכים האוטומטית DSG, ניתן לראות בעובדה שהאוקטביות שאינן מוקטנות נפח משווקות כשהן מצוידות בתיבת הילוכים אוטומטית רגילה, קרי פלנטרית. כתבי החצר לא מתביישים לתרץ זאת בכך שבמחסני החברה "חסרים גירי ה-DSG הנפלאים"…

מודעות פרסומת
להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: