Skip to content
Tags

גלקטיקה פרנויה

אוגוסט 4, 2012

אֵימה באורך שבוע תפסה אותי בתחילת אב, עד ששחררה אותי, לאחר שגורשה כנראה על ידי הכוחות השומרים עליי, אי-שם למעלה

בעת קניית רכב, בן-הלוויה הגרוע ביותר שהקונה יכול להביא עימו עונה לשם 'התלהבות'. אני כותב על זה כבר שנים ומשמיע אזהרות בכל הזדמנות, ולפיהן אין לשכוח ולו לרגע שבמעמד הרכישה אסור להסתחרר. אז מה קרה שדווקא אני שכחתי, משום מה, להיות קר כקרח, להיות זהיר וחשדן על סף כניסה לגלקטיקה פרנויה – כאשר נפגשתי עם האיש המוכר לי את ב-מ-וו Z3M קופה?

שטר המכר היה מוכן ואני חתמתי עליו ביד קלה על העט. בדיוק כפי שעשיתי כבר אינספור פעמים בארץ. העט לא חרק על הנייר, אך תגובת המוכר השמיעה חריקה: לאחר שחתמתי מיהר האיש הצעיר, שהביא לי את מכוניתו לאולפן בלודז' שבו אני עורך את סרטי, ללחוץ את ידי וברח עם הכסף. ואני, עוד לא מאושש לגמרי מהשמחה, סובבתי מפתח בסוויץ' וברחתי לצד השני, נוהג לוורשה במכונית חלומותיי.

קבלה מעשית

כבר למחרת טיפלתי ברכושי היקר כבבת-עיני. צילמתי את Z3M הכסופה מכל הכיוונים, לבדה ויחד עם אחיותיה החדשות. סידרתי לה מגורים נוחים. החלפתי לה צמיגים, שמנים ואת כל הנוזלים. החלפתי לה גם דיסקים, מעצורים ודיסקיות. עיסיתי את מושביה, המצופים עור שחור-אדום, במשחה מיוחדת מתוצרת קיווי. ובסוף תהליך קבלתה בפנים יפות עוד הרכבתי לה מוט מייצב קשיח, המקשר בין התושבות העליונות של בולמי הזעזועים.

או אז, מרוצה מהליכי הקליטה שהרעפתי על הבווארית, נסעתי חזרה לחדר העריכה בלודז', ומקץ יומיים חזרתי שוב הביתה, אזור חיוג ורשה, כדי להעביר לשמי את המדמואזל בת ה-13, הנראית חדשה ומתפקדת כחדשה.

 זאפטה ביום בהיר

 שִמְחַתי על הקנייה המשיכה לרחף לה בעולם שכולו עליצות, לפחות עד הרגע שבו, ללא כל אזהרה, נפלה עליי זאפטה בלתי נעימה בעליל. הפקידים במשרד הרישוי הפולני לא התייחסו כלל לשטר המכר שהבאתי, וגם לא לרישיונות הרכב, שהיו בתוקף עדיין, אלא דרשו ממני להציג לפניהם את "ספר הרכב". כך התגלה לי שהגויים המקומיים העתיקו מהגרמנים את השיטה למעקב אחר תולדות הרכב באמצעות ספר קטן, דמוי דרכון, המלווה את הרכב במשך כל חייו התקינים.

הוסבר לי שבספר המדובר, שלא קיבלתי משום-מה מהמוכר, מצוינים כל פרטיו הטכניים של הרכב, ועמוד מיוחד בו מוקדש לרישומי הבעלות. ספר רכב זה אמור ללוות את הרישיונות הסטנדרטיים של הרכב, שכן קיבלתי, ואשר בהם רשומה זהותם של הבעלים הקודמים (אחד), וחותמת המכון שביצע במשך שנים בב-מ-וו Z3M הכסופה את הבדיקות השנתיות.

 הנפילה שאחרי הצהלה

 "בלי ספר הרכב, שלא נמסר לך – המכונית לא שלך!", לימד אותי בני אד-הוק. הוא גילה גם שעל השמשה הקדמית של ב-מ-וו (שלי? לא שלי?) לא מתנוססת מדבקת חובה כחולה-לבנה בגודל 10X4 ס"מ, הנושאת את מספר הרישוי של המכונית. "לא שמת לב שאתה היחיד בעיר שנוסע בלי המדבקה הזו?", התפלא בני. "איך זה שלא עצרו אותך?", תהה, וזה היה גרגר המלח האחרון שנשפך על נפשי הפצועה, כי התחיל כבר להיות לי ברור שנפלתי קורבן לרמאי.

המנוול הזה מכר לי רכב גנוב!

נזכרתי גם שהמוכר אמר שהאישה המופיעה ברישיונות כבעלת הרכב היא "אמא שלי", ושחתימתה התנוססה מראש על שטר המכר. ואני, התמים, בגלל התלהבות, אפילו לא ביקשתי ממנו תעודה מזהה כלשהי. רק רשמתי את מספר הטלפון והמייל שלו.

רק כעבור ימים מספר, כאשר התיישבה עליי דעתי וטענה שהעסקה המהירה מדיפה ריח חשוד, החלה האֵימה להתפשט.

 בא מההרים כדי להערים

 והרהרה לה המחשבה הבדיעבדית: הרי לא ייתכן שהמוכר היה מוכן להתאמץ ולהגיע אליי ככה סתם, ממקום מגוריו הנידח שבדרום פולין, אי שם בהרים! נראה כי לא לחינם הוא נסע לקראתי 500 ק"מ, כאשר שמע בטלפון שאני מעוניין בב-מ-וו, אך עסוק בעריכת סרטי ולא יכול לנסוע אליו.

והרהר לו החשד: גם מחירה של Z3M היה נמוך באופן חשוד. הרי באתר הגרמני mobile.de נקוּב לדגם זה מחיר כפול!

 פולין תַלאים את רכושי

 קניתי רכב גנוב, החל להתחוור לי (ובעצם, להתקדר לי), וברוח שפופה סקרתי את מהלכיי האפשריים. אם אלך למשטרה, שקלתי, הם ייקחו לי את Z3M למעבדה כדי לגלות אם מספרי השלדה הוחלפו. בנוסף, האדונים השוטרים יחפשו את המוכר, שאינו עונה לטלפונים שלי וגם לא למיילים. החקירה תימשך חודשים, ובמשך כל הזמן הזה יימצא הרכב בידיהם.

ייתכן גם שהמשטרה תמצא את בעליו החוקיים של הרכב, ואז להתראות אוטו, להתראות כסף, להתראות סיפוק, שתיארתי בפרוטרוט עולץ במדורים קודמים, לפני התעוררות האימה.

 חפש את האישה

ודאי ששקלתי לנסוע להרים כדי לחפש את בעלת הרכב הפיקטיבית, ששמה וכתובתה רשומים בניירות. אך גם בתרחיש כזה יש עוקץ, שהרי אפשר כי אישה זו לא מכרה שום רכב ואולי מעולם לא היה לה רכב, וכאשר אגיע אליה ואציג לה שאלות מוזרות, היא זו שתקרא למשטרה.

אסור לי לגשת אליה, אבל מותר לי לשאול אותה באנונימיות מאיזה טלפון ציבורי: האם הייתה לה Z3M? האם יש לה בן בשם בוגדן? האם היא ביקשה ממנו שימכור את הרכב? – הכנתי לי מתווה שיחה. כן, התחזקה בי ההחלטה. תחקיר טלפוני הוא האופציה הטובה ביותר. אך לצורך כך אני זקוק למספר הטלפון של 'אמאל'ה'.

פתחתי בחיפושים ב-144 הפולני ובגוגל, והתברר לי עד מהרה שאישה זו אינה קיימת כלל במאגרי המידע הטלפוניים, לא הנייחים ולא הניידים.

"זרום עם זה", אמר העו"ד

ברגעי מצוקה אלה נזכרתי שיש לי חבר מסתורי במקצת, חצי עורך דין חצי פושע, מומחה לנוכלויות מהסוג שתפס אותי. נפגשנו במלון שרתון ורשה המפואר. "אוטו יפה", אמר האיש, "חבל לאבד אותו".

– "אז מה אתה מציע?", שאלתי.

– כמה סוסים יש לרכב?", ענה לי בשאלה.

– "321", אמרתי. "שישה צילינדרים בשוּרה, חמש שניות מ-0 ל-100".

– "איי איי איי", התפעל, "אל תיתן אותו לאף אחד".

– "אז מה עושים?"

– "קודם כל", הרגיע אותי, "אין בעיה ללא פתרון. מה שאדם אחד זמם, אדם שני יכול תמיד להיחלץ מזה. אם לא תמצא את הממזר הזה, תמיד נותרת לך האפשרות לנסוע על הניירות של האישה ההיא, בעלת הרכב הפיקטיבית. אתה צריך רק לעשות את הטסטים השנתיים במקומה ולשלם ביטוח חובה. אם תצליח לעבור ככה שלוש שנים, המכונית תהיה שלך באופן רשמי, כי לפי החוק זוהי תקופת ההתיישנות על רכב גנוב".

– "אני לא יודע אם הפתרון הזה נראה לי", אמרתי, "אבל בכל זאת תודה".

חזרתי הביתה מדוכדך, ורחצתי את הבווארית הגנובה מבלי לומר לה מילה (כי עם גרמניות אני לא מדבר).

 שעשוע-לאיד במקום aid

 אגב, שמתי לב שכל מי שסיפרתי לו על צרותיי האזין להן אמנם בהזדהות, אך בעיניו ריצד זיק של שעשוע-לאיד, על חשבוני כמובן, כי אלו הם חבריי. אפילו אצל בני זיהיתי את נצנוצו של זיק זה, הנע בין זלזול ובידור. לא נעים.

רק כלבי, מקס וֶבֶּר, העניק לי לקיקה חמה לאות נחמה, והגיש לי את מצחו הרחב לנשיקה.

 בוגדן לא בגד

כדי להסיח את דעתי מהפרשייה לקחתי לי פסק זמן אינטרנטי. ומה זה אני רואה בג'ימייל? "הי אדוארד. קיבלתי את כל הסמ"סים והאי-מיילים שלך. מצטער שלא עניתי קודם, אני בחו"ל כרגע, אבל ביקשתי מאשתי לחפש את ספר הרכב. הוא רבץ שש שנים בשידה בסלון ושכחנו ממנו. אמא שלי מצאה אותו שם, ואשתי שלחה לך אותו כבר בדואר רשום. המעטפה אמורה להגיע בכל רגע. אני שמח שאתה נהנה מהרכב ושהוא נפל לידיים טובות. בוגדן".

למחרת אכן הגיע ספר הרכב, ואיתו המדבקה לשמשה הקדמית. פתאום נגוזה הדרמה והפכתי לסתם בעל רכב מהמניין.

 בכל זאת קצת הילה

 האמת שהרגשתי קצת כמו אחד הגיבורים הסטנדרטיים של חנוך לוין או א"ב יהושע, כאלה שאיבדו משהו יקר להם, אלא שבזכות כך הם גרפו רחמים ואהדה וצמחה להם הילה טרגית – אך לפתע פתאום הנסיבות השתפרו והם חזרו, אבוי, להיות אנשים רגילים.

אלא שלמזלי, להיות בעליה החוקיים של Z3M אינו תחביב רגיל או סתמי כל עיקר. ולראיה: הונדה ואלפא ממשיכות להחמיץ את פניהן לעומתה של ב-מ-וו, הנוכלת האמיתית בסיפור הזה, כי היא גנבה את לבו של אבא.

 רק אין לאן: זוג האחיות סופרות את כוחותיהן המקוריים בחדרי השינה הצמודים שלהן, עשויי העץ. הן מוסיפות על 160 הסוסים היפניים של הונדה CRX בעלת מנוע ה-VTEC עוד 321 פֶּרְשֶרוֹנִים (סוסים בוואריים) שמייצר מנוע הב-מ-וו Z3M, ו-131 איטלקיים גזעיים של אלפא GTV 2.0, סבתא נמרצת. בסופו של חשבון התגלתה להקה מרשימה של 612 סוס וסוסה. אם עוד היה לאן לנסוע, הנאתו של הקשיש הייתה מושלמת ממש

מוט מייצב עליון שהתקנתי ב-Z3M כדי להקשיח את הפרונט שלה, הקשוח מלידה. אין להכחיש אלמנט של פוזה

כדי לעצור את הבווארית הדוהרת בשמחה עד 250 קמ"ש (או עד 285 קמ"ש, כשמורידים ממנה את הרסן האלקטרוני), שומרים על נפשנו בעזרת דיסקי מעצורים מתוחכמים מבית Bozarto

שואלים את אדוארד

דודי, נריה: רציתי לשאול שתי שאלות:

1. מה דעתך על רנו לוגאן mcv שנכנסה לשוק לא מזמן? אנחנו מחפשים רכב לא יקר של שבעה מקומות והיא בין האופציות, אבל קראתי עליה הרבה באינטרנט שהיא לא בטיחותית ושהיא נכנסה לשוק המשפחתי בקומבינות דרך שוק המסחריות… ככלל, כרכב שבעה מקומות הבנתי ש-mcv מרווח לכל הנוסעים וסוחב בסדר יחסית. האם יש לך צדדים לכאן או לכאן להוסיף לנו עליו?

כיוון שהוא חדש יחסית בשוק המשומשות, אז אפשר למצוא אותו רק בליסינג כמעט, בשנתון מ-2009 ובקילומטראז' שמתחיל ב-100 אלף. חוץ מזה, האם יש עדיפות לדגם בעל הגיר הידני או לאוטומט? (לא מבחינת הנוחות שלנו, אלא מבחינת בעיות ידועות כלשהן בגיר אוטומט/ידני של רנו בכלל).

2. ברשותנו מאזדה לאנטיס 99' אוטומט המשרתת אותנו נאמנה. לפני שנתיים החלפתי לה את שני סלילי ההצתה (כויל כמדומני) עקב גמגום של הגיר כשלוחצים על הגז, וזה לאחר בדיקת מחשב במוסך מורשה שאמר שזו הבעיה. השבוע שמתי לב שהבעיה מתחילה לחזור לאט לאט והגמגומים מתחזקים מפעם לפעם. בפעם שעברה קניתי לא מקוריים וזה פתר את הבעיה. אני מתלבט אם כדאי לקנות כעת מקוריים כדי שהבעיה תיפתר לטווח הארוך יותר, או ששנתיים זה הזמן הממוצע שלהם ואין צורך לבזבז עוד 400 שקלים בשביל מקורי.

כמו כן, האם יכול להיות שיש בעיה אחרת במקום אחר שגורמת לסלילים להידפק?

 תשובה: 1. לוגאן mcv (קומבי) היא סוס עבודה שימושי מאוד ואמין. היתרון שלה מול המתחרות, היקרות יותר, הוא שבמושב השלישי, האחורי, יכולים לשבת גם אנשים מבוגרים ולא רק ילדים. לדעתי, תיבת הילוכים ידנית עדיפה על אוטומט, הבזבזני בדלק ומומלץ רק לנהגים שרוב נסיעותיהם בתוך העיר.

2. אם בכוונתך להשתמש במאזדה לאנטיס במשך תקופה ניכרת, מוטב שתרכיב סלילי הצתה מקוריים, חרף מחירם. באשר לגמגומים, נראה כי המחשב הדיאגנוסטי במוסך לא טעה והאחראי הוא אכן הכויל. אלא שלא יזיק לנקות את המצערת, ואחרי הניקוי להתאים את מחשב הרכב לתנאי העבודה החדשים (מה שהמוסכים לא תמיד עושים).

 יוני מירושלים: קניתי זה לא מכבר מיצובישי ספייס וואגן אוטומטית. לאחר נסיעה די ארוכה צפונה נתקלתי בתופעה הבאה: כאשר אני מאיץ בחדות ממהירות איטית מאוד (בסיבוב למשל) במקום להיכנס להילוך, הרכב נכנס לניוטרל. זה מסתדר לאחר עצירה וכניסה למהירות בהדרגה.

בעיה זו הייתה קיימת, כך הסתבר לי, גם אצל הבעלים הקודם, אך היא נדירה לטענתו. מה מקור הבעיה לדעתך? האם זה הגיר הבעייתי המפורסם של דגם זה או בעיה אחרת? כי מלבד זה הגיר מרגיש תקין על פניו, וכך גם אבחן מוסכניק לבעלים הקודם.

תשובה: אם יש לך מזל, ייתכן שצרת הגיר בספייס וואגן תיעלם עם החלפת שמן הגיר. לא מן הנמנע שהבעלים הקודמים של הרכב לא החליפו מעולם שמן זה, כי מיצובישי לא ממליצה על כך. וזוהי טעות גסה של היצרן, כי יצרני שמן הגיר ממליצים להחליפו מדי 60 אלף ק"מ לכל היותר.

באפשרות זו, לפיה השמן איבד את כושרו זה מכבר, תומכת העובדה שהתופעה שאתה מתאר מתרחשת לאחר נסיעה ממושכת, כאשר המנוע מתחמם ואיתו הגיר.

 דן ירושלמי: יש לנו למעלה משנה מולטיפלה דיזל משנת 2002. אנחנו מפנקים אותה ומשתדלים לטפל בה היטב. לאחרונה היא לא סוחבת בעליות לירושלים. מה עושים?

 תשובה: כנראה, הטורבינה יצאה מכלל שימוש, ובעליות הירושלמיות המנוע אינו מקבל את כמות האוויר הנחוצה לו. אולי הבעלים הקודמים של מולטיפלה לא ידעו שבמנוע זה אסור לנסוע בשלושה מצבים: 1. אין לנסוע במפלס שמן מנוע חסר 2. אין ללחוץ על דוושת הגז בחוזקה בתחילת הנסיעה, כאשר שמן המנוע קר עדיין 3. אחרי נסיעה ממושכת אין לכבות את המנוע מיד, אלא להניח לו לפעול בטורי סרק במשך דקה לפחות.

 טיפ טיפה

כדאי לעקוב באינטרנט אחר הוויכוחים הניטשים בפורומים שמוקדשים לדגמים ספציפיים. נוכחתי בכך כאשר ביקרתי בפורום של מועדון CRX, וגם כעת, כאשר אני מתארח ב"mforum, זירה של בעלי ב-מ-וו משופרות בידי הפירמה. שם למדתי, למשל, שאסור לי להשתמש בשמן 60W10 (כפי שהתכוונתי), כי מערכת vanos העדינה, המזרימה את התערובת לתא השריפה, מעדיפה שמן edge של קסטרול 30W0.

עוד למדתי בפורום זה שאסור ללבוש ג'ינס, המשפשפים את עור המושבים. ועוד דבר: לב-מ-וו Z3M אין גלגל רזרבי, והבווארים מבקשים שבמקרה של פנצ'ר נשתמש במערכת משוכללת המזרימה לצמיג הפגוע אוויר וחומר איטום מיוחד. חס וחלילה! מזהירים בפורום מפני עצת היצרן, כי אחרי טיפול כזה אפשר רק לזרוק את הצמיג היקר. זול יותר להזמין גרר כדי להביא את המכונית כולה לפנצ'רמאכר הקרוב…

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. גידי permalink

    תודה אדוארד
    האם תוכל לפרסם בטוריך התייחסות למכוניות גנובות – מבחינת איתור סממנים חשודים לפני קניה וכו'? כי אם אתה (כאילו) נפלת בפח מה יגדו אזובי הקיר??

  2. זיו permalink

    שלום אדוארד.
    שאלתי היא בנוגע לרנו לוגאן (בהתייחס גם לטורים העדכניים יותר) שבסה"כ מומלצת על ידך.
    עד כמה הידנית מומלצת יותר מהאוטומטית? ושאלה נוספת שמתחברת לראשונה עד כמה משמעות יש לקילומטרז' שצבר הרכב? ולחיבור של השאלות- האם כדאי להשקיע עוד 30 אלף שקלים בלוגאן ידנית שנסעה 80000 קילומטר פחות?
    תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: