Skip to content

ניצוצות של נבואה

נובמבר 6, 2012

בצינה העוינת של הגולה, רק שני דברים מספקים חום: מַטען שבדי ומקטרת. אבל את החמימות המנחמת הזו פלחה לפתע תובנה מצמררת

 הייתה הפוגה בקור. שמיכת השלג שכיסתה את הגינה הפשירה כליל כמעט, מותירה אחריה רק אניצי לובן בודדים, ואני החלטתי לסדר את מה ששכחתי לפני מתקפת הפתע של החורף – למלא את המצברים של יקירותיי. הוצאתי את היפנית והבווארית ממוסכיהן הצמודים, משכתי את כבל החשמל וחיברתי אליו שני מַטענים. הונדה זכתה במטען ותיק המספק 6 אמפרים, וב-מ-וו Z3M הסתפקה בתזרים של 3.6 אמפרים המיוצרים על ידי מיני-מכשיר חדשני בשם CTEK.

לפריט זה, שבדי במוצאו, יש כישרון העומד ביחס הפוך לקטנותו: אפשר להשאירו מחובר למכונית הנעזבת לחודשים ארוכים, ואף לשנים – והוא יוודא כבר שהיא תינק ממנו חשמל במידה הראויה, באשר החיישן החכם שלו יודע לגלות כל ירידה במתח ולספק מיד את תזרומת האמפרים החסרים. אמנם Z3M שלי איננה מולעטת אלקטרוניקה כמו מכשיר התנועה שהחליף אותה, ב-מ-וו Z4 iDrive 35is (שהפיצ'פקעס שיש לו רבים יותר מאלו שאין לו), אלא צנועה ממנו בהרבה – ובכל זאת, איבוד כוח במצבר עשוי לגרום צרות גם לה.

מילא אם הנטישה הממושכת הייתה גורמת להלגה רק איבוד תחנות ברדיו המקורי שלה, העונה לשם 'ביזנס' – מה שמאלץ אותך להקליד בו את הקוד הסודי, לכוון את השעון, ועוד לדאוג מחדש לכיוון זווית המושב, גובהו ודרגת חימומו. גרוע מכך הוא שבמכוניות הנעזבות לבדן למשך תקופה ארוכה ועוד קצת, מחשב הרכב עשוי להשתגע מבצורת החשמל ולשכוח איזה פרט חשוב, לדרוש התרעננות, ואף לתבוע התקנת תוכנה חדשה במוסך מרכזי לפי מספר ה-VIN.

 שמרטף שבדי

כך שהמטען השבדי החכם הזה נראה לי כפטנט שהומצא במיוחד כדי לטפל בצרותיי העתידיות. הוא כבר ידאג אי-שם, מרוחק ממני אלפי ק"מ, למצבר של הבווארית, כאשר אגמור סוף-סוף את עריכת סרטי, אמריא ציונה ואתיישב עם המקטרת האסורה עליי במרפסת של קפיטריית העיתונאים ברחוב קפלן.

 שביתה פולנית

ועד שהתרחיש הנ"ל יקרום ממשוּת, ערכתי לקראתו ניסוי כלים שהסתיים בהצלחה. כך לפחות לפי יומני, שלא תמיד זוכר את האמת לאשורה. וכה הוא מספר, המלשין הדיסקרטי שלי:

בנותיי, האחת כחולה והשנייה כסופה, עמדו שעתיים בטעינת טרום-חורף, ולי היה פתאום כל הזמן שבגולה העוינת כדי לקשקש עם עצמי ועם הכלב מקס ובר. כי מה עוד יש לעשות כאשר עריכת הסרט תקועה, משום שמחשב המקינטוש של בני הכריז על שביתה עקב עומס יתר שהוטל עליו, לדעתו. המחשב גילה כנראה שגרסת הבמאי של 'שועל הכסף של פליציה ט" עברה כבר באורכה את השעה וחצי, כעס על ניצולו הנמרץ, ובתור פעולת תגמול הוא מייצר הפסקות. פעם רבע שעה ופעם שעתיים ואף קרה שהוא החליט להתאוורר חצי יום.

ואנו מחפשים פתרון. כפי הנראה, לא תהיה ברירה אלא לשכור חדר עריכה משוכלל ומצויד טוב יותר מזה שסידרנו בדירת הגג.

ג'אנגו בביצוע אוסקר פטרסון. חלק מהפסקול העתידי של 'שועל הכסף'

תראה, חבוב

"תראה, חבוב", אני אומר למקס ובר בנימת התנצלות. "בגדתי בהחלטתי הגברית וחזרתי למקטרת, לעת עתה. כי לפי מחקר אכזרי שביצעתי על עצמי, חוסר אספקה רצופה של עשן פוגע בחושים של קשישים, גורם להם צרות בשמיעה, מוריד את כושר הראייה ועוד סותם את האף", הוספתי בעצב מלומד.

אלא שאדון מקס ובר, גוי חסר רגש ונימוסים, לא התעניין במיוחד בתיאוריה שלי, המשכנעת את עצמה ברגישות ובנחישות. עיניו של מקס נראות אמנם כמבינות ללבך, אלא שבעצם מדובר בזוג שקרניות – שהרי נפשו הכלבית של מקס מכורה לטקסי ציד נון-סטופיים אחר בעלי פרווה קטנים הגרים במחילות שחפרו תחת האדמה.

חכה, אני מבקש, אך מקס רק מבצע תרגיל פרסה והולך.

מקס ובר רודף בכפייתיות אחר שוכני העולם התת-קרקעי. אצל אבא זה להפך

תובנה פולחת את החושך

ובעוד המחשב והכלב מפנים לי עורף, מילאו בינתיים המצברים של הונדה והבווארית את כרסם באמפרים. המטענים חזרו אל המדף, מכסי המנוע נטרקו והמכוניות שבו לנוח בבקתותיהן. מקס רץ בגינה כמטורף, ואני הלכתי לבקר את אלפא כדי להשתקע במושביה, כי רק אווירת הרטרו שבה יודעת לעורר את המחשבות לריצת מרתון. בדוּק.

ובחושך ההרואי שהאיטלקייה מספקת בשפע פולחת אותי תובנה, שנופלת עליי ללא אזהרה וממוקמת, אם מוכרחים למקם אותה, בשולי הסרט שבו אני חי. בין אם יימצא מקום לווידוי זה בסרט עצמו ובין אם לא, הנה מה שתפסתי פתע-פתאום באיחור עצום, של עשרות שנים:

אבא הקדים את סארטר

מצמרר ובלתי ייאמן שבסיפוריו של אבא שלי,

אלו שהוא סיפר לנו בגטו אחרי חזרתו מהעבודה,

עייף מהמפעל ומהרעב ומההשפלות –

בסיפורים הללו הייתה מין נבואה לאמנות האירופית שתצמח לאחר המלחמה,

ואף מאוחר יותר.

הרבה יותר מאוחר.

מדהים אותי לגלות שבסיפוריו הליליים של אבא היו ניצוצות רבים,

מין 'פרומואים', בשפת ימינו,

לפילוסופיה המודרנית העוסקת במלכוד האנושי,

וגם לאמנות התיאטרון של טדאוש קנטור.

לסיפוריו של אבא הייתה העוצמה הכובשת של הפסימיות,

והיה בהם מן האקזיסטנציאליזם של ז'אן פול סארטר.

את כל הסגנונות הללו, שטרם נולדו, היה אבא שלנו בולל בסיפוריו

ערב אחר ערב,

לילה אחר לילה,

מתרגם את הדרמה ואת האבסורד שרקח במוחו

לשפה המובנת לילדיו,

אני ואחותי,

הסגורים בגטו ורשה ללא צל תקווה

ברעב, בקור ובחושך.

 ***

רק במוסך החשוך של אלפא,

ורק בידיים הלופתות בחוזקה את ההגה,

יכולתי לתפוס

שהרוצחים הגרמנים חשבו

שהם הורגים סתם איזה מוכר יהודי,

שחנויות הקינמון שלו נשרפו כמו קופסאות גפרורים

אי-שם בוורשה.

שלוש חנויות ברחוב מרשלקובסקה ואחת קטנה ברחוב ביאלנסקה.

 ***

אני מתניע את אלפא GTV רק כדי לשמוע את קולה.

הרי אין לי לאן לנסוע

וגם אין בשביל מה.

 

ארוחה לשתיים: ניצלתי את ההפוגה בשלג כדי למלא את המצברים של הונדה CRX וב-מ-וו Z3M. היפנית ינקה ממטען ותיק המספק 6 אמפרים, ואילו הבווארית זכתה בתזרים של 3.6 אמפרים המיוצרים על ידי מיני-מכשיר חדשני בשם CTEK. פריט זה אמור להשגיח יומם וליל, בעיניו השבדיות המיומנות, על המתח של הלגה, כאשר אעזוב אותה לחודשים ארוכים לטובת ציון. רק אבא חורג היה גוזר עליה הרעבת חשמל

טיפ טיפה – חשמל עד בכלל

כתבתי על (CTEK (The smartest battery chargers in the world    ש"לפריט זה, שבדי במוצאו, יש כישרון העומד ביחס הפוך לקטנותו: אפשר להשאירו מחובר למכונית הנעזבת לחודשים ארוכים, ואף לשנים – והוא יוודא כבר שהיא תינק ממנו חשמל במידה הראויה, באשר החיישן החכם שלו יודע לגלות כל ירידה במתח המצבר ולספק מיד את תזרומת האמפרים החסרים".

וכרגע אינני מבין מדוע האנושות בת-זמננו עוד לא פיתחה סוג של פרפטום מובילה! הרי לדעתי, די להתקין ברכב קונוורטר זעיר, הממיר מ-12 וולט ל-220 (מכשירים אלה נמכרים בשוק גם כדי להציל מחשבים ניידים), ואז לחבר את CTEK לשקע של קונוורטר זה!

לפי התרגיל הנ"ל, ההיפותטי לעת עתה, מצבר הרכב יספק חשמל לקונוורטר, וקונוורטר זה יפעיל ב-220 וולט את מטען ה-CTEK, שהוא מצידו יספק אמפרים למצבר וחוזר חלילה! הרעיון אמור לתפקד באופן עצמאי-אוטונומי, סביב השעון, מבלי שאנו ניאלץ לדאוג כאשר הזרם הביתי מופסק חלילה עקב סיבה כלשהי כמו תקלה ברשת, רעידת אדמה או שביתה בחברת החשמל. מה אתם אומרים, שארשום פטנט על שיטה זו, או אסתפק ביישומו הביתי?

שואלים את אדוארד

ישראל: לפתיחת נימוסין אציין שיש בינינו משהו משותף, פולניוּת עד האופק וחיבה לאיטלקיות חצופות (בעברי 156/166 והיום 159). ואף אני מחבב מאוד את מוטי מהמוסך של אלפא רומיאו (גם את דויד, ואת עמנואל הסלקטור. אגב ידעת שלעמנואל יש רשימת לקוחות שהוא לא מטפל בהם? עזות המצח הזו באה לו כנראה בגלל השהייה המרובה בצמוד לאיטלקיות עזות פנים).

אגיע לנקודה שמפריעה לי לישון (23:00 ואני עדיין על המחשב). משפחתנו מונה חמישה ילדים שיהיו בריאים, הקטן בן שנה, והגיע הזמן לוואן, מבלי להיפרד מהאלפא כמובן. הדבר שחשוב לי הוא מרחב. אינני מעוניין במיניוואן הבנוי על מרכב של סדאן, אלא להכניס שם חמישה ילדים ותיק בצורה נורמלית.

בחנתי את הגלקסי ולא נמשכתי אחריה. בחנתי את הסיאנה של טויוטה (יבוא אישי) ודווקא התרשמתי לטובה מאחיזת כביש וההיגוי, אבל כשבדמיוני עלתה התמונה שרעייתי משייטת בה, פסלתי אף אפשרות זו.

נשארתי עם מרצדס R class. ראיתי אחת אצל היבואן, 2011 שעשתה 7,000 ק"מ. הוא רוצה 320 אלף שקלים, אני חושב שעוד קצת אני אקבל את זה גם ב-250-270. אבל… איך אתה קורא לה, 'נאצי-מוביל', ואני לא מרגיש נוח עם זה.

וזהו, פה אני נמצא, והרעיה לוחצת. אבקש את עזרתך: מה דעתך על R class, הרציונלית והאמוציונלית (הרגשית חשובה לא פחות, הרי במכוניות עסקינן), והאם יש לך רעיון שלא עלה במוחי?

תשובה: הדילמה 'לקחת נאצי-מוביל או לא' מאחוריי כבר. עשיתי את זה לא מזמן, עם מעט נקיפות מצפון, ולאחר מעשה הסברתי בלי בושה מדוע (לגביי, הבווארית שרכשתי היא פיצוי גרמני על כל היבטֵי הסבל בשואה, שיש לו עדיין החוצפה לרדוף אחריי). מה לעשות, Z3M קופה על 321 סוסיה מעניקה לי רגעי סיפוק בישורת האחרונה של חיי.

ולמה לכל הרוחות רק אנו, המעטים, צריכים להיות עדיני נפש ונוטרי זיכרון, כאשר למדינה כולה, המייצגת את היהדות השבה לציון – אין חיבוטים והיא לוקחת מהגרמנים מה שבא לה?

לדעתי, גם במקרה שלך אין מקום לאמוציות נפשיות כשמדובר בנסיעות משפחתיות במרב הבטיחות, אקטיבית ופסיבית, שמעניקה מרצדס האמורה. הרי בגלל אינספור סיבות כבישינו הם מלכודת, ולמרבה הצער אין כל סימן שמצב זה עומד להשתפר. כך שלמרצדס R class, הבנויה היטב וחזקה דייה, אפשר להתייחס כאל פריט להגנה עצמית.

בנוסף לכל זה, מרצדס R class היא גם מכונית מעניינת בכל עקרונותיה. היא מפתיעה בחסכוניות הדלק שלה ביחס לגודלה ולמשקלה, נוחה לכל חברי צוות הנסיעה, פטורה מקלאוסטרופוביה, ועוד מפנקת את הנהג בהנאת נהיגה.

דוד לוי: יש לי סונטה 2001 שמטופלת במוסך יונדאי כל השנים. בזמן האחרון החלה תופעה שבאמצע הנסיעה, בסביבות 20 קמ"ש, המנוע 'יוצא' מהמהלך וכאילו בניוטרל, ואז יש 'מכה' והרכב נעצר כאילו עשיתי ברקסים חזקים. ואז הכול מסתדר ואני ממשיך בנסיעה רגילה.

הבוחן במוסך ביצע נסיעת מבחן והעלה את המכונית על בדיקת מחשב, ולא העלה דבר. הוא אומר שזו יכולה להיות בעיה בגיר או בפיקוד מחשב הרכב. מה דעתך? האם ידוע לך על מוסך גירים אמין באזור פתח-תקווה שבו אפשר לבדוק את הגיר?

תשובה: אם בתיבת ההילוכים של סונטה שלך טרם הוחלף שמן חרף גילה המופלג – מומלץ קודם כל לבצע הליך זה באופן מיידי, כי הנזק של חוסר שימון הגיר עלול רק להתגבר. לא כל המוסכים הרגילים יודעים ומעוניינים להחליף שמן גיר, כי זוהי משימה לא קלה הדורשת דייקנות, מיומנות וסבלנות.

בחיפוש אחר מכון גירים אמין אני ממליץ להתייעץ עם נהגי מוניות.

אגב, בעת שמתבצע הליך החלפת השמן, כדאי להציץ בפילטר ולוודא שאין נעוצים בו חלילה רסיסי מתכת.

 אליה ו': יש לי סובארו שנת 2000 יד שלישית, נפח 1,600 בעלת קילומטראז' של 289 אלף. הרכב נקנה לפני כשנה, ובעת הקנייה ידענו שיש לו בעיה: הוא לא סוחב כמו שצריך, כנראה בגלל המנוע.

הרכב כל הזמן צריך מילוי מים, אך לא מתחמם. עליות הוא עושה ב-40 קמ"ש. לאחרונה הוא נותן גז בפעימות בזמן נסיעה.

מה לפי דעתך הבעיה? האם אתה מכיר מקום טוב ואמין לטיפול ברכב באזור ירושלים?

 תשובה: כפי הנראה, סובארו זו סבלה מטיפול רשלני אצל בעליה הקודמים. ייתכן שהחלפת מנוע היא הדרך היחידה להחזיר את מכוניתך לתפקוד נאות. בכל אופן, כדאי לך להתייעץ עם יהודה ממוסך מושיקו באזור התעשייה תלפיות, ירושלים.

 מלכה: לאחרונה נפרדתי מסוזוקי סוויפט 2003 שליוותה אותי בנאמנות בשש השנים האחרונות, ואשר קניתי אותה בעקבות המלצותיך החוזרות במדור. מאסתי בתהליך קנייה/מכירה של מכוניות משומשות ובכוונתי לקנות רכב חדש לגמרי.

על הפרק עומדות שתי אפשרויות ואודה לך אם תוכל להמליץ על אחת מהן, או לחלופין להציע אופציות נוספות. חשוב לי להדגיש כי רק אני נוהגת ברכב ללא נוסעים. האופציות הן: סוזוקי SX4 וטויוטה יאריס היברידית.

 תשובה: טויוטה יאריס היברידית אוחזת כרגע בתואר 'נסיכת החיסכון הדלק'. זה אמנם פרט חשוב בימים טרופי יוקר אלו, אך לא הצד החיובי היחידי בטויוטה דנן: מדובר גם במכונית מודרנית, אמינה, בטיחותית ונעימה. לסוזוקי SX4 אין השארם המיוחד של יאריס, ובדומה לאחותה האיטלקייה סדיצ'י, היא לא ניחנה במעלות רבות זולת נוחות ואמינות.

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. גבע permalink

    מת על פטרסון!!!! מתי יש הקרנה למעריצים של המפתחות בפנים??

  2. י. permalink

    ממליץ על גליון היובל למגאזין CAR הבריטי , גליון אוקטובר , חיכה לי אטום בשקית ב- " סטימצקי " בסניף קטן אותו אני פוקד לעיתים רחוקות , מעניין שחלף כל אוקטובר ואף נפש בירושלים לא חטפה את הגיליון ההיסטורי …אדוארד בחו"ל המגאזין זמין הרבה יותר , גליון מדהים הן מבחינת התוכן והן מבחינת הנוסטאלגיה …

  3. ר. permalink

    פטרסון? חשבתי שהכוונה לביצוע של חמישיית של קומדה ?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: