Skip to content

חייו הנוכחיים של אנוכי

ינואר 8, 2013

אני כבר אדיש לפיתויים הלועזיים שאינם נמכרים ברדיוס הציוני. אך מה לגבי יתר האזרחים העבריים, הנאלצים לחיות במשטר הדיכוי הקומוניסטי של ברוני היבוא?

הקטלוג האירופי למכוניות חדשות הוא עינוי אנטישמי אשכרה לגבי תושבי ארץ הקודש. אפשר לשמור על שפיות רק מול התצלומים של טילים יבשתיים: להביט בשלווה על כל הלמבורגיני האקזוטיות, הפרארי, השברולטים סדרה Z והבנטלי החדשה, שאת גרסת השטח שלה היצרן אחוז-החוצפה תכנן אפילו לשלוח לראלי דקאר הנוכחי. אלו ודומיהן אינן מרגיזות את יושבי ציון, שהרי גם באירופה העשירה קהל היעד של נבחרת העיצוב והטכנולוגיה הוא שכבה דקה של מדושני-על (או העשירון החולם).

הקטלוג מתעלל ביהודים בהציגו דגמים הנמצאים כביכול בהישג יד – אך אינם זוכים לראות אור יום ציוני. אך אני אדיש מול מצעד המכוניות השמורות לגויים בלבד, מצעד מתגרה-לאיד הערוך ללא ספק בידי שונאי יהדות. דבר מקטלוג הכרומו אינו מסוגל לפגוע בי, כי עתה, בישורת חיינו הנוכחית של אנוכי והקשיש שבו – אנו כבר לא מתכננים רכישת מכונית נוספת ומסתפקים במה שיש.

לא ישַנה זאת גם תרחיש אבסטרקטי ולפיו הביטוח הלאומי יחליט ביום בהיר להגדיל את קצבת הזקנה החודשית פי חמישה (אם יצמיד אותה, למשל, לתנודות בשכרם של הח"כים).

תחת שלטון הטורבו

כי אנו (אנוכי והקשיש שבו) שומרים מרחק מהפיתויים שבקטלוגים הזרים, ומסתפקים בסיבוב הכרה מזדמן במישהי חדשה ש"עומדת לכבוש את השוק", כטענת היחצ"נים. וכשאחת כזו נקרית בדרכנו אנו מתניעים את הגברת ומזנקים בה. לא כדי ליהנות חלילה וגם לא לצורך כתיבה, אלא כדי לחזור הביתה בהרגשה הנעימה שהכלים הביתיים שלנו עדיין גזעיים לאין ערוך.

באחרונה זה קרה לי בפיז'ו RCZ, המפסידה בגדול להונדה CRX שלי (בת ה-22!). כך קרה גם בב-מ-וו Z4M, שבגלל דרישות האקולוגיה המהנדסים הפוסט-נאצים התקינו 1.5 מגדשי טורבו במנוע הקלאסי שלה, בעליו המאושרים של שישה צילינדרים בנפח 3.2 ליטרים.

אמנם אחרי טיפול קיבל המנוע של Z4M כמה סוסים יותר מ-S52B32 הבלתי מגודש שלי, כמו גם מומנט מרשים – אך הצליל המסורתי של Z3M קופה, שתפקידו להציל אותי מחיבוקיו של העצב, יוצא מגמגם וחלוש מארבעת צינורות הפליטה של Z4M. הזמרה האדירה שמלווה את שמחת החיים של הלגה שלי, המתאימה לשידור ב'קול המוזיקה' – הושתקה בבווארית המודרנית.

גיליתי גם שתחת שלטון הטורבו, להקת סוסיה של Z4M משתוללת כמו שתויה, לא תמיד באופן צפוי, מה שגרם ליצרן לשמור על הקליינטורה בעזרת סוג נאצי של ESP. בנסיעה קצרה ב-Z4M הרגשתי כמו כַּלְבִּי מקס ובר כשהוא מטייל איתי על רצועה. ב-Z3M שלי, לעומת זאת, צעירה בת 13, האלקטרוניקה עודנה שפויה, כלומר עדיין לא לוקחת לעצמה את הפיקוד על כל עצירה, אלא מסתפקת בחלישה על ABS, ניהול דלתות, כיוון מראות הצד וחימום המושבים וכיוונם.

האמת שהייתי מוכן להסתדר גם בלי חבילת בסיס זו של הבווארית, ובלי הגבלה אלקטרונית של המהירות המרבית ל-250 קמ"ש – רק תשאירו לי, בבקשה, את ההיגוי המרענן שלה ואת חמש השניות שבין מנוחתה ל-100 קמ"ש.

Maksio 4

פדיחה: השלג נעלם זמנית, ובגינה, הממוקמת 18 ק"מ מוורשה, נחשפה פדיחה: מיסטר מקס ובר (4X4) התגלה כמהיר יותר מב-מ-וו Z3M קופה (הלגה), כאשר אנו מתחרים על ציר באורך כ-80 מטרים המחבר בין מוסכי העץ ושער היציאה. לא עוזרים לי 321 הסוסים. הכלב מנצח כי הוא צעיר יותר מנהג הבווארית

הבווארית והונדה קלקלו אותי

הן עשו אותי למישהו המתייחס בחשדנות לכל רכב אחר שהוא מתיישב בו. בפיז'ו 301 החדשה, העממית, מצאתי שהצרפתים לא סיפקו משענת ראש לנוסע החמישי, היושב במרכז הספסל האחורי. ובניסאן ג'וק הבחנתי כי המסילה של משענת הראש מספקת עיסוי טורדני לגב הנהג, וכי משענת הראש עצמה יכולה לשמש בהתנדבות כגיליוטינה בעת תאונה.

הלו, מבחני ריסוק, לא גיליתם את זה?

בובת שלג מזיעה

מעולם לא היו לי ג'יפ (למעט אמפיביה צבאית של פולקסוואגן דגם 1941), SUV או קרוסאובר, וכל ניסיוני האישי בז'אנר הכלים הגבוהים-מתנודדים מצטמצם לשימוש במשך חודשיים בראנצ'רובר, שדווקא היה בסדר.

אמנם נהגתי באינספור גבוהות, אלא שלא הכרתי אותן, כי כדי להכיר מכונית עד תום צריך לגור איתה, להגן עליה מצרותיה, להבין אותה ולדאוג לה.

ואף על פי כן, אני מרשה לעצמי לומר שמיצובישי אאוטלנדר החדשה אכזבה אותי. מילא שהיא נראית כמו בובת שלג שנבנתה בידי ילדים ומתחילה להפשיר; הקטסטרופה האמיתית בה היא החתונה הקתולית שבין מנוע בנזין 150 כ"ס ובין תיבת הילוכים רצופה CVT. שידוך זה גורם למנוע ליילל באומללות בעת לחיצה הגונה על דוושת הדלק, והזינוק ל-100 קמ"ש נמשך תקופת-מה.

נחמה קטנה היא שלצד ההגה של אאוטלנדר מזדקרים מוטות להחלפת הילוכים, שבעזרתם אפשר להוריד עומס מהמנוע ומאוזני הנוסעים כאחד. ואולם, ההגה עצמו רחוק מעסקי הנחמה, שכן השימוש בו מזכיר פתיחה וסגירה של ברז חלוד. על רגישוּת אין מה לדבר אצלו (מי שמתעקש עליה, שילך לסרט של אלן רודולף).

אך הדפקט הכי גדול במיצובישי אאוטלנדר הוא שמי שרוצה אותה מצוידת במנוע בנזין ובהנעה 4X4, יכול לקבל זאת רק בגרסת הגיר CVT, מכיוון שגיר ידני מותקן רק בגרסת ההנעה הקדמית. כך למדנו מהקטלוג האירופי הנ"ל.

מחירים מוקפצים – סחורה קפוצה

ובכל זאת, קטלוג מעצבן זה (אנטישמי כבר אמרנו?) אינו מאפשר לי לנתק את רוחי ונפשי מהמחשבה שבארצנו, שבה קטלוג זה אינו משווק (אך במקומו קיימת עדיין גישה חופשית לאינטרנט, שברוני היבוא אינם מסוגלים לחסום) – חובבי הנהיגה נמצאים בסוג של הסגר. הם לא יכולים לבחור לעצמם מכונית התפורה למידות צורכיהם וטעמם, אלא נאלצים להסתפק בגרסאות שאותן, ורק אותן, כדאי לטייקוני-היבוא לשווק.

באופן פרדוקסלי, מצב זה שורר כבר כמה עשרות שנים דווקא במדינה שבה מחירי הרכב הם כפולים או כפולים-כמעט מאשר באירופה (בקטלוג הנ"ל נקובים מחירי הדגמים בגלוי ובאירו). המחירים הגבוהים אינם גורמים ליבואנים לפנק את הלקוח העברי במבחר דגמים עשיר. נהפוך הוא: אצלנו מקובל שהלקוח משלם הון – ומביא הביתה מה שיש. כי המוכר אינו חש אחריות כלפי האזרח הקטן, שהפך אותו ואת משפחתו לבני גזע הטייקונים!

זוהי מציאות בלתי נתפסת שאצלנו לקוחות מביאים ללא מרמור וללא טרוניה את חסכונותיהם לקופה של ברוני יבוא שעושים מה שטוב להם. גם עיתונות הרכב העברית אינה רואה כל מוזרוּת בעובדה שמכונת היבוא המקומית מדפיסה שטרות ליבואן שמזלזל באופן גלוי באינטרס לקוחותיו.

Maksio 2

מנוחת הלוחם

2CV

סיטרואן מתכננת ללכת רטרו בעקבות מיני וחיפושית. הרעיון הצרפתי הוא להצמיח 2CV חדשה על בסיס אבטיפוס הקרוי 'קקטוס'. חוששני שרעיון זה צפוי לגרום התקף לב לחסידי דה-שבו הקלאסית

לא יודעים, לא מתמרדים

קוני הרכב אצלנו היו מעדיפים ודאי דגמים לפי טעמם, כאלה שלא קיבלו ויזה לישראל כמו רנו טווינגו (מקרה מצער במיוחד של מסורבת-עלייה), או גרסאות מעניינות יותר לדגמים שדווקא כן נמכרים כאן: גרסאות 4X4, או כאלה המאפשרות שימוש בגז, או סתם גרסה מפוארת.

אולי הקונה העברי היה מתמרד ודורש גרסאות כאלה, לוּ רק הוא היה יודע שהן קיימות בתפריט החו"לי. כאלה הן למשל סקודה יטי, פנדה האיטלקית ו-SX4 היפנית – המוצעות לגויים בהנעה כפולה לחובבי שטח קל, ובמבחר רחב של מנועים, שינויים בגימור וכו'.

מה, נעשה שופינג בדמשק?

תרגיל זה – ולפיו יבואנים אחוזי רדיפת בצע עמוקה קובעים במה יישבו אזרחי ציון – לא היה עובד בשום מדינה אירופית מן המניין. שהרי אם יבואן אירופי מקומי (הלועזיים קוראים לו 'דילר') היה מביא לשוק סחורה מצומצמת של דגמים הרווחיים רק לכיסו, ללא מבחר של מנועים, תיבות הילוכים ואביזרי יוקרה – הקליינטורה הייתה נוסעת לעשות שופינג מעבר לגבול. כפי שאני נסעתי לאנטוורפן, בלגיה, כי בוורשה של 1991 לא מצאתי הונדה CRX בגרסת VTEC, ועוד בצבע שרציתי.

הבולשביזם של רחוב המסגר

המדיניות של היבואנים העבריים מזכירה לי את השלטון הקומוניסטי במזרח אירופה של אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר הרודנים האדומים קבעו באכזריות מה מותר לפרולטריון לשמוע ברדיו, מה הוא יראה בקולנוע, מה הוא יקרא ולמי הוא יצביע.

הזוללים ברינה – בדמעה ישתקו

הזכרתי כבר בכמה הזדמנויות שעיתונות הרכב הכחול-לבנית, עקב סיבות משלה ועקב שייכותה האינפנטילית לחצר ברוני היבוא – אינה מלשינה על הדגמים שרחוב המסגר מסתיר היטב מאחורי מסך של שיקולי רווחיות.

ואם כתבי החצר, האוכלים מתוך כף ידם הנדיבה של פטרוניהם, אינם חושפים דוגמאות לזלזול בלקוח העברי – ודאי שאין לצפות ממפוחדי-העט הללו שיצייצו ביקורת פעוטה יותר: על כך שאף ברון יבוא מקומי עוד לא סידר שמחשבי הרכב המותקנים לנגד עיני הנהג יתחילו לדבר אליו גם באותיות עבריות, כפי שהם מסכימים לרצד לגויים בשפתם.

חמודים כלפי החומדים

גם באירופה לא הכול ורוד. גם שם לא חסרות דוגמאות לצנזורה-עצמית מצד כתבי רכב אל מול יצרנים. אך שתיקת כבשים לגבי יבואנים חומדי בצע – היא כבר טרנד מקומי שלנו.

הנה כי כן, בשוק העברי אף אחד לא דופק מלמטה.

טיפ טיפה

על לוח המחוונים של מכונית זמננו מגלים מידע על החובה לבצע טיפול תקופתי. זה קורה אפילו בגרסאות מסוימות של פיאט פונטו 2. אם תגלו דרישה כזו אף שהחלפתם שמנים במועד, אפשר למחוק את ההתרעה המעצבנת בעזרת המחשב. לצורך ביצוע תרגיל זה, ניתן לרכוש ברשת מערכת דיאגנוסטית פשוטה ב-30 אירו.

שיטה מומלצת (וחינמית) היא חיפוש פתרון בפורומים המוקדשים לרכב המסוים. אני למשל למדתי בפורום של בעלי ב-מ-וו סדרה M שבבווארית, כדי להיפטר מהתרעה אדומה, די לחבר נקודה ספיציפית (מספר 9) שבשקע הדיאגנוסטי עם המינוס (-). ניסיתי. עובד.

שואלים את אדוארד

אשר אפרתי, נתיבות: בתגובה לכתבתך על הזמרת היהודייה ורה גראן שנרדפה עד חורמה משום ששרה בקברט בגטו ורשה ('המפתחות בפנים' 4.1): אני רוצה לשתף אותך בסיפור מזיכרונה של אמי ע"ה. אמי עבדה במפעל לייצור תחמושת. בין הבנות שהיו שם הייתה אחת, שאינני זוכר את שמה, שהייתה אחראית על ה'עזרה ראשונה', עד כמה שאפשר לכנות את זה כך. אמי זוכרת אותה לטובה ותמיד הייתה לה מילה טובה עליה. היו כנראה כאלה עם זיכרון אחר.

כעבור שנים, בראשית שנות ה-50, פגשה אותה מישהי מן העבר והטיחה בה את המילה "קאפו". נישואיה התפרקו והיא עזבה את הארץ. חבל על דאבדין.

ירון אסולין, מצפה-נטופה: יש לי מיצובישי ספייס וואגן שנת 2001. היא בסדר גמור, אבל לאחרונה יש קפיצות בגיר. כל איזה חמש-שבע נסיעות, בעלייה בדרך כלל, כאשר הגיר יורד להילוך שלישי – פתאום יש קפיצה חזקה. השבוע שוב הייתה קפיצה והגיר נשאר תקוע על ההילוך השלישי. לא ידעתי מה לעשות אז נסעתי ככה עד לעבודה (ירד הרבה גשם ועברתי מעל שלוליות. חשבתי שאולי נכנסו מים לאיזה מקום שיכול להשפיע).

במוסך מומחה לגיר אוטומטי בכפר ערבה בגליל, המוסכניק נסע על הרכב ואמר שהכול בסדר. שאלתי אם להחליף שמן (הוא קצת שחור). הוא בדק ואמר שלא צריך ושיש אפילו יותר מדי. הוא אמר גם שאם זה חוזר על עצמו, אז הוא ממליץ להחליף את הסלונואיד בגיר ושזה סט של ארבעה סלונואידים. נאמר לי שעולה 400 שקלים להחליף שמן ומסנן גיר, ושסט סלונואידים עולה אלף שקלים.

מה אתה חושב שכדאי לי לעשות, אם בכלל?

תשובה: ההמלצה להחליף שמן גיר בתיבות אוטומטיות מדי 60-80 אלף ק"מ, או פעם בשנתיים, עודנה בתוקף. במקרה שלך, לפי סימני התקלה שאתה מתאר, אני מציע להחליף מיד את השמן ולחתוך את המסנן המשומש כדי לבדוק אם נעוצים בו שבבי מתכת. אם מתגלים שבבים כאלה, יש להתייעץ עם מכון הגירים שהלכת אליו.

שילה אפללו: הייתי רוצה לקבל את חוות הדעת שלך בנושא הגולף החדשה בנפח 1.4 tsi, כולל התייחסות לצד של התחזוק – טיפולים, חלקים וכו'.

יש לי אופציה גם להונדה סיוויק החדשה 1.8 ליטרים. מה עדיף?

תשובה: אמנם גולף היא המלכה הבלתי מעורערת של הקבוצה, אך מנוע 1.4 tsi דווקא עשוי להניב צרות. הזרקה ישירה גורמת הצטברות פיח בראש המנוע, וגיר ה-DSG של פולקסוואגן נוטה אף הוא לצרות משלו. אמנם היבואן נותן אחריות של חמש שנים על גיר ה-DSG, אך אם תרצי בעתיד למכור את הגולף, הקונה הפוטנציאלי יתחיל לחשב כמה יעלה לו להחליף מצמדים בגיר שנגמרה לו האחריות.

זוהי בעצם הסיבה שבין גולף ובין הונדה אני בעד סיוויק, שהמנוע שלה מבוסס עדיין על נפח נורמלי, מבלי להיכנע לאופנת הדאוּן-סייזינג (הקטנת נפח המנוע).

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. עידו permalink

    ברשותי mpv 2004 לאחרונה נדלקה לי נורת מנוע קוד תקלה z305.
    נאמר לי כי מדובר בקויל נס' 5 ושהוא ממוקם בחלק האחורי של המנוע.
    האם זה נכון?
    מה סדר סלילי ההצתה במנוע aj?

    תודה מראש

  2. שימי permalink

    צריך להיות קצר רואי בכדי להאשים במחיר המופרז של מכוניות בישראל את היבואנים,
    המחירים הפרועים ביחס לאירופה נובעים מהמיסוי של ממשלות ישראל הבוזזות לדורותיהן,
    החזירות היא של פקידי האוצר והעומד בראש, במקום להתעסק בגזילת אדמות משכנים,
    גם היה אפשר לנסוע לאחת השכנות ממזרח דרום או צפון ולחזור עם Z3M קופה
    הביתה

  3. mendi permalink

    על כך שאף ברון יבוא מקומי עוד לא סידר שמחשבי הרכב המותקנים לנגד עיני הנהג יתחילו לדבר אליו גם באותיות עבריות, כפי שהם מסכימים לרצד לגויים בשפתם.

    עברית זה חלום רחוק.
    אבל כל פעם שאני עולה על מונית מרצדס ובמסך מופיע Palestine כשם המדינה שבה אני נמצא, אני מבין שאנחנו רחוקים מהחלום על העברית.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: