Skip to content

מה לי יאיר בִּלְתֵך?

פברואר 20, 2013

עושה לי מתוק בנשמה לדעת שרק קיר עץ בעובי כמה-עשרה סנטימטרים חוצץ ביני ובין הבווארית (Z3M קופה) הנמה את שנת החורף שלה

מדי פעם מישהו חדש נכנס אצלי לרשימת הנוכחים-נפקדים שעזבו, אך רשומים אצלי עדיין כאילו היו חיים, עם מספרי הטלפון שלהם, כתובותיהם, כרטיסי הביקור. אינני מוחק אותם, כי השמירה האדוקה של פרטיהם היא הדבר היחידי שנשאר לי לעשות. סוג של הוכחה, הכי תמימה בין התמימות, שכל יום וכל דקה עודני לא מסוגל להשלים עם אינותם.

ברשימה זו נמצאים עשרות אנשים שחסרים לי בצורה כואבת. כמו המלחין כריסטופר קומדה, חבר אמת; הצלם נוז'ינסקי, שעבד איתי על 'בית הקברות רמו' והפולנים חשדו בשל כך שהוא יהודי; יורם ברונובסקי, מבקר ספרות, רשימאי ומתרגם שהכרתי מאוחר מדי; האופנוען טל שביט, שהיה כזה פרפקציוניסט שמעולם לא שיערתי שימות בתאונת דרכים;
במייל ובנייד ובפנקס נמצאים עדיין גם אנדריי ז'ילינסקי, ידידי נהג המרוצים שהבין מכוניות כמו אף אחד אחר; הצייר יז'י מייז'ויבסקי, הפרופסור שלי לאמנות באקדמיה בלודז'; במאי התיאטרון הגאון טדאוש קנטור; עורך הדין ישראל ברוידא; הסופר ויוצר הטלוויזיה אנדריי קמינסקי, שהכין לי מִשרת במאי בטלוויזיה של ציריך אך אני, טיפש, סירבתי לעזוב את רוממה.
לא מחקתי גם את פרטיו של יעקב לנדאו, התל-אביבי הראשון שהכרתי, בעלה של תמרה, חברה שלי מבית היתומים בקרקוב, ועוד רבים ויקרים. כולל בוודאי אחותי אירנה, שלא הספיקה לראות את סרטי 'שועל הכסף', בו מגלמת אותה הילדה לָאוּרָה, תלמידת בית הספר היהודי בוורשה.

בדידותם של המִספרים

לפעמים מסקרן אותי אם מישהו ישמור ככה סתם, אם בכלל, גם את מספר הטלפון שלי ואת האי-מייל המוביל אליי, כאשר לא אענה עוד לשיחות.

הלך הנמר, נותרו החברבורות

נדמה לי שבעניין הנ"ל אני יכול לסמוך על כמה דמויות שמטיילות בלילה בשטחי הבלוג שלי, וביניהן האיש השומר על פרטיותו מאחורי הכינוי 'אנונימוס'. הוא שכתב אליי מכתב המציע שאפרסם שוב את מאמרי "אלפא במדרון", שהודפס בירחון 'טורבו' ז"ל בגיליון ספטמבר 1983.
יש לי בעיה עם זה, אנונימוס היקר. כי ב-30 השנה שעברו מאז מאמר זה שיניתי כמה פעמים את יחסי לאלפא, בניסיון לתהות על פשרן של החברבורות ההפכפכות של פיאט, שהשתלטה על המוצר האיטלקי הנפלא והורידה אותו לקרקע כפי שעשתה ללנצ'יה. 156, 159 ו-Brera אותתו בבירור שאלפא סטתה מהמדרון ברגל אחת – אם כי הייתה זו רק הרגל הקצרה-עקומה יותר.

לא מעיפה אותך

כעת המוחות של פיאט הבינו את טעותם ובנו את אלפא רומיאו 4C כהוכחה ליכולתם ההנדסית והעיצובית. כדי לראות אותה מקרוב ולשבת בה, מול הגה שחלקו התחתון קטום (איזו התחשבות גסת-רוח בנהג שהשמין!), הייתי צריך לטוס לתערוכת ז'נבה.
עצם הרעיון מפיל עליי שחוק, שהרי אלפא 4C אינה מסקרנת דייה כדי לחצות למענה ארצות ואגמים: די לי לצפות בתצלומיו של המוצר ולעיין בפרופיל הטכני שלו כדי להשתיק את קרקור התהייה לגביו.

זוגיות אלימה

אז או-קי, לאלפא 4C יש סוף סוף הנעה אחורית ומשקל נמוך (800 קילו? כמו המתחרה לוטוס?) ביחס למנוע ה-1.7 המותקן מאחורי גב הנהג. זהו מנוע משופר ומגודש, מה שעושה לזיכרון שלי צמרמורת בגלל הניסיון עם כוח טורבו אלים העובד בנוכחות הנעה אחורית – צירוף שמזכיר לי תמיד את הנהיגה בפורשה 911 GT טורבו.
חרף השנים שעברו, מקנן עדיין במערכת העצבים שלי אותו פחד איום בסיבובים, עת המנוע המגודש היה מפתיע בעוצמתו המתפרצת ללא כל אזהרה. למדתי אז שהזוגיות טורבו-מנוע אחורי עובדת יפה בזינוקים ובישורת, אך אלוהים ישמור בפניות.
מאז, הנדסת הרכב למדה להתקין אמצעי ריסון אלקטרוניים השומרים על נהגי הטורבו, על בריאותם ועל רכביהם – על חשבון הנאת הנהיגה.

עלקטרוניקה מתעלקת

האלקטרוניקה המסרסת את אפקט הטורבו הציקה לי לא מזמן, כאשר חיכיתי חצי יום כדי לקבל לשעה את ניסאן Nismo Juke, 25 אלף אירו, 4X4, 200 כ"ס המיוצרים על ידי מנוע 1.6 מגודש. על הקולגות עשה רושם הזינוק של היפנית (7.8 שניות ל-100 קמ"ש), אך ביצועים אלו אינם מעוררים תַדְהֶמֶת בקשיש שהונדה הוותיקה שלו, גם כשהיא מתעוררת באמצע הלילה, עושה את ה-100 קמ"ש ב-7 שניות, והבווארית שלו Z3M – ב-5 שניות.
באותה הזדמנות של מבחן-לא-מבחן זה, התגלה שניסאן Juke בנויה כדי להרשים כדבעי בקטלוג – אך לא בנהיגה ממשית, בגלל ההתערבות הבלתי רצויה של האלקטרוניקה ובגלל תיבת ההילוכים הרצופה.

יותר גוּצָה מאשר גוצ'י

לא רק ביצועיה של אלפא רומיאו 4C בורגניים להפריע, גם התִכְשוּט שלה. לולא הייתי יודע שנשים מעדיפות לאחרונה ג'יפים, או לפחות קרוסאוברים, הייתי כותב, לפי הסטיגמה שיצאה כבר לפנסיה, ש"אלפא 4C היא מכונית נשית המתאימה כל כך לדוגמניות צמרת, עד כי גבר הנוהג בה ייראה חשוד, כאילו גנב אותה מבר רפאלי".
יופייה של 4C הוא פרובוקטיבי כביכול, ומשכנע שבעיצובה לא לקחו חלק גאוני-המִתאר פינינפארינה או זאגאטו. היא רחבה וקצרה מדי, כך שמאחורי מושביה אין מקום אפילו לתיק יד (מה שמעצבן אותי גם בבווארית). אני ממש מצטער, אך בגלל התצלום של 4C מלמעלה, האיטלקייה הנפוחה מרוב פוזה להיות פרארי מזכירה לי קרצייה.
בעצם, אלפא 4C היא בעיקר תרגיל פרסומי, הלועג לאלפיסטים התמימים שהאמינו ומאמינים במשך שנות המדרון שאלפא תחזור עוד לעצמה, כלומר להנעה אחורית, לתיבת הילוכים הממוקמת מאחור, לקוויה המסורתיים (הרי רטרו באופנה!) ולמתלי דה-דיון.
ומה הסיפור האיטלקי שמתכננים לייצר רק 2,000 חתיכות, ועוד במחיר מופקע? (אגב, התלונה הזו שלי מזכירה את וודי אלן, שהתלונן: הרבע עוף שהגישו בחתונה היה גם לא טעים וגם קטן מדי).

המשופרת, הממוזערת, אשת השרירים ובית ההרהורים –

juke nismo

ניסאן Juke Nismo, המשופרת על ידי ניסמו, מבטיחה יותר מאשר מקיימת

model Z3M coupe 2

המודל של הבווארית (המוקטן ב-1:64) חונה על המקלדת כדי שאכתוב רק עליה

alfa 4C xl

אלפא רומיאו 4C. יוצריה האיטלקים לא למדו מסובארו וטויוטה, שנמנעו מלחזק את הקופה החדשה המשותפת שלהן במערכת טורבו, אף שהיה להן על המדף מנוע מגודש של אימפרזה STI, 300 כ"ס

dom pracy twórczej

צריף עץ שנועד ליצירה ולהתבודדות. מצידו השני של הקיר נוחרת הבווארית כדי להפחיד עכברים

התערבות בכביש הערבה

אי-אז בנבכי שנות ה-70, כאשר סוכנות אלפא שכנה בתל-אביב בבית עגול ופינתי הסמוך למועדון ממס"י, עמדו שם אלפות הגורמות התקף אדרנלין לעוברים והשבים. בימים הירושלמיים ההם, שבהם רק התחיל להתהוות הציר שמתחתי בין רוממה וקפה 'טעמון', עדיין לא הייתה לי אלפא, ויעקב לנדאו הציע לי לרדת לתל-אביב להציץ ב-2.0 GTV ברטונה.
אז אני veni ו-vidi (לטינית: באתי וראיתי), אך לא vici (ניצחתי). "מה אתה מסתכל?" גער בי המוכר, "תקנה אותה!"
– "אני לא יכול", התנצלתי, "בזבזתי כבר את זכויות העולה חדש על משהו".
– "מה קנית?", התעניין המוכר.
– "אופל GT", אמרתי.
– "חרא קנית, חרא", פסק המוכר.
– "מה לי יאיר בִּלְתֵךָ?", הייתי עונה לו, לוּ הייתי יודע אז עברית ספרותית.
¬– "כמה סוסים יש לה?", שאל המוכר כדי לדרוך עליי.
– "90", עניתי.
– "באלפא שעומדת פה", הוא התגאה, "יש 130! אם שנינו היינו נוסעים לאילת, הייתי מחכה לך שעה. יכולתי לשחות בבריכה ולשתות בירה עד שהיית מגיע".
– "אין סיכוי", עניתי. "אני אגיע לאילת לפניך".
– "השתגעת? איזו חוצפה זו?", התרגז מוכר האלפות. "אתה יודע מה? בוא נבדוק", הציע. "נזנק, ומי שיגיע לאילת ראשון יקבל את המכונית של המפסיד. נראה אותך". ואז הוסיף: "יש פה עורך דין בבניין. בוא נחתום על הסכם. יאללה, נסענו?"
– "מקובל עליי", אמרתי.

אשתי, תכיני כסף

ביקשתי טלפון והתקשרתי לאשתי, שעבדה אז כעורכת ב'סרטי הבירה' בעין-כרם. "תכיני כסף לביטוח לאיזה רכב נוסף שאנו עומדים לקבל", אמרתי לה בפולנית.
– "איזה אוטו זה?", שאלה האישה.
– "אלפא 2.0", עניתי.
– "וואלה", התלהבה.

מכונית מסלי"דה

ההתערבות התאימה לי פיקס, כי בדיוק באותה העת התקנתי את אופל GT שלי לקראת גרנד פרי אשקלון. חודש ימים עבדתי עליה מהמצת עד הטפחות: הוצאתי מהמפלג את מגביל הסל"ד, הרכבתי בולמי קוני ודיפרנציאל קצר, העליתי את יחס הדחיסה, השגתי סעפות וגל זיזים של אופל קאדט ראלי ומאייד כפול דל-אורטו. ועוד הבאתי לה צמיגי דאנלופ SP ספורט.
חוץ מזה, היה לי דוקטורט בדרך לאילת. אופל לא ירדה מ-200 קמ"ש לאורך כביש הערבה, שהרבינו בתקופה ההיא ליישר איתו קו.
הסתכלתי על אלפא האדומה שבסלון התצוגה, והרגשתי שהיא כבר אצלי בבית.

האומץ חטף פנצ'ר

בינתיים המוכר התייעץ עם חבריו, חזר אליי ושוב הלך ושוב חזר. "תשמע", אמר, "אנחנו לא נעשה את זה כי אתה משוגע ואני ממש פוחד מדפוקים. מה יהיה אם אני אתפוס פנצ'ר?"
– "גם אני יכול להתפנצ'ר", עניתי. "נו, נוסעים?"
אך הוא כבר ביצע פרסה והתבצר בסירובו. נפרדנו, ולאלפא הראשונה שלי נאלצתי לחכות עוד שלוש שנים.

מכונית סוף הדרך

אינני מזדהה עם חוכמות הזקנים המקשקשים על יחסם האישי למוות. הדמות הציניקנית והסרקסטית שהתנחלה בי כתבה פעם שרצונה להיקבר בלנצ'יה פולביה HF, לשעבר אלופת אירופה בראלי.

ומאחורי הקיר, הס פן תעיר

אותו ציניקן מושבע קבע גם, בהזדקנו, שהצריף הקטן שהוא בנה מקורות עץ כדי להיות קרוב ככל האפשר לארמון של מכוניותיו – הוא בעצם ארון קבורתו מרצון.
כאשר אני נכנס לצריף זה, מדליק תנור חימום ומתיישב כדי לעשן מקטרת ולכתוב – עושה לי מתוק בנשמה לדעת שרק קיר עץ בעובי כמה-עשרה סנטימטרים חוצץ ביני ובין הבווארית הנמה את שנת החורף שלה.

שועלית הכסף

מצד אחד, יש לי עם הבווארית Z3M יחסים מעורבים בגלל הקודים הגנטיים שלה. אך מצד שני, היא משחקת אצלי את התפקיד שאצל אמא שלי היה משחק שועל הכסף. וכמו השועל, גם הבווארית היא כסופה, ואפשר לדבר איתה כפי שאנו דיברנו עם השועל בגטו.

dom pracy twórczej 1 003

קיר בצריף היצירה. גריל הניקל הקדמי של ג'ולייטה ספיידר הוותיקה (המתנוסס במרכז התצלום) יפה יותר מההצעה המודרנית באלפא 4C

טיפ טיפה

שסתום EGR מקולקל גורם לאיבוד כוחה של המכונית, וזה מרגיז כי מנוענו אינו זקוק כלל לפריט בעייתי זה, האחראי בסך הכול על ניתוב הגזים לסעפת היניקה (רה-סירקולציה). אז אולי אפשר להיפטר מ-EGR?
לא מהר כל כך. ראשית, מכונית ללא מערכת לניתוב גזים לא תעבור טסט. וזו צרה, כי שמירה על תפקודו הראוי של EGR (קרי, ניקויו או החלפתו) אינה זולה. במיוחד בגלל העובדה שעם המודרניזציה של המנועים (דאון-סייזינג, הזרקה ישירה, טורבו), גם שסתום EGR 'התקדם' והפך מסובך עוד יותר.
אלא שהטרור של הירוקים אינו הסיבה היחידה המפריעה לנו להסיר את EGR מהמנוע, לסתום חורים ולהגיד "שלום יקירי". הסרתו של EGR תחולל אזעקה לא רק במערכת החוק אלא גם במערכת הדיאגנוסטית של הרכב עצמו, שתזהה שריפה שגויה: המנוע יעבוד במתכונת חירום (ללא כוח), או פשוט יסרב להתניע.
רק במכוניות ותיקות יותר, שמותקן בהן שסתום EGR פנאומטי ולא חשמלי – הסרתו תגרום בסך הכול להידלקות דיודה בלוח הבקרה.

שואלים את אדוארד

יונתן: במאזדה 2 של ידידה שלי יש איזה חיישן שמתפגר באמצע הנסיעה. וזה מה שהיא מספרת: כשזה קורה אני צריכה לעצור בצד ולכבות מנוע, ואז להדליק כדי להמשיך לנסוע. הייתי במוסך, עשו לי עדכון גרסה. זה עזר לשבוע ואז חזר. הבאתי את המאזדה לשם שוב והם אמרו שזאת בעיה בחיישן מצערת. 4,500 שקלים בערך, כולל מע"מ ועבודה.
אין לי אחריות, האוטו משנת 2009 ועבר 120 אלף קמ"ש. זהו בגדול. הקודן עשה לי בעיות עוד קודם ושרף לי שני מנועי חלונות מאחור, שכבר החלפתי. יש לי הרגשה שהבעיה היא בקודן, שהוא מקצר שם או משהו ועושה בעיות גם בחיישנים. מה אתה אומר?

תשובה: קודם כל חפשו חשמלאי פיקחי שינתק את הקודן-שמודן, שממילא אינו מפחיד אף גנב. גנבים יודעים להתניע רכב דרך פין מס' 7 של הכבל הדיאגנוסטי השייך ל-II OBD. רק אל תסירו את לוח המקשים של הקודן כדי שחברת הביטוח תישאר מבסוטה.
זו די חוצפה להתקין קודן, פיתוח ישראלי ותיק, במערכת החשמל המתקדמת CAN. ייתכן שבעקבות ניתוק הקודן יתעורר החיישן. ואם לא, יש לבדוק את החיבורים של כל החיישנים.

שי קנדל: ברשותי הונדהHR-V , כפי שהמלצת בעבר. האוטו מצוין ועונה על כל הציפיות שתלינו בו, יש רק בעיה של רעש חזק מכיוון הגיר בתחילת תנועה. בעבר הבעיה נפתרה באמצעות החלפת שמן הגיר, אך בטיפול האחרון, 200 אלף, החלפת השמן לא סילקה את הרעש. האם אתה מכיר את התופעה? מה עליי לעשות כדי לטפל בה?
ב'טיפ טיפה' התייחסת להחלפת שמן בדיפרנציאל. האם גם בהונדה HR-V יש לבצע זאת? ואם כן, באיזה שמן?

תשובה: אני ממליץ על ביקור במכון גירים בר-סמכא. אם הגיר מתפקד כראוי ורק מרעיש, התיקון לא אמור להיות מסובך. בהנעה קדמית אין דיפרנציאל נפרד, כך שהדיפרנציאל נהנה מאותו שמן של הגיר.
אגב, לפי מכון בריטי, הונדה HR-V לוקחת מקום ראשון ברשימת המכוניות הכי פחות מתקלקלות.

כיתוב משותף לארבע תמונות: ניסאן השחורה, מודל של הבווארית על המקלדת, אלפא אדומה, וצריף עץ בשלג

המשופרת, הממוזערת, אשת השרירים ובית ההרהורים:
* ניסאן Juke Nismo, המשופרת על ידי ניסמו, מבטיחה יותר מאשר מקיימת
* המודל של הבווארית (המוקטן ב-1:64) חונה על המקלדת כדי שאכתוב רק עליה
* אלפא רומיאו 4C. יוצריה האיטלקים לא למדו מסובארו וטויוטה, שנמנעו מלחזק את הקופה החדשה המשותפת שלהן במערכת טורבו, אף שהיה להן על המדף מנוע מגודש של אימפרזה STI, 300 כ"ס
* צריף עץ שנועד ליצירה ולהתבודדות. מצידו השני של הקיר נוחרת הבווארית כדי להפחיד עכברים

כיתוב לצריף מבפנים (קיר עם תמונות ועוד):

קיר בצריף היצירה. גריל הניקל הקדמי של ג'ולייטה ספיידר הוותיקה (המתנוסס במרכז התצלום) יפה יותר מההצעה המודרנית באלפא 4C

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    הי אדוארד,

    " אנונימוס " הוא הילד מהמאמר " האוצר הירושלמי " , גליון טורבו כל שהוא משנות השמונים בו כיכבה גם הג'ולייטה ספיידר וולוצ'ה שנשארה ברוממה …בתקווה שישאר אנונימוס . ברכה והצלחה

  2. צילה permalink

    שלום לך אדון אדוארד. איני נוהגת להגיב אך ברצוני לציין את תודתי אליך. אני פנסיונרית המבלה את מרבית זמני עם המחשב. אני נהנית מאד מהכתיבה שלך ומהזכרונות שאתה מעלה והם מפיגים את בדידותי. אני מודה לך על כך ומאחלת עוד שנים רבות של כתיבה מצוינת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: