Skip to content

כי תמול אנחנו ולא נדע

מאי 22, 2013

תחנת הטלוויזיה רוממה הייתה בשנות ה-70 מתחם ענק של 'האח הגדול'. אותה שנאה, אותה קנאה, אותו כעס, אותן רגישויות. ואז הגיע לשם הדייר אנוכי

היה היה לא מזמן שסיפרתי לידידה שלי, בוגרת פסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, על כמה מקרים מצחיקים שנשארו בזיכרוני מהתקופה הפרה-היסטורית שבה הייתי סקרן עדיין לגלות לאן בדיוק הגעתי, ומה מאפיין את הנפשות שהתחלתי להכיר סביב מגוריי החדשים בארץ. הנה דוגמאות לכמה אירועים הנושאים בחובם מטען סוציולוגי לא מבוטל, אשר קִסְמוֹ, כמדומה, לא דהה בחלוף השנים ואף התחזק בצבעיו.

בדרך לקומה 4

אני עולה במדרגות בבניין הטלוויזיה הממלכתית ברוממה. מולי יורדת אישה בהריון מתקדם, מתקרבת לעברי בזהירות, ופתאום, ממש על ידי, מאבדת את שיווי המשקל ומתחילה לתפוס אוויר בידיים. הצלחתי איכשהו לאחוז בה ולהצילה מנפילה.

– "היא כמעט נפלה במדרגות", לימד אותי הצלם מיכה פן, "כי היא סובבה את הראש לאחור".

– "למה היא סובבה את ראשה?", התעניינתי. ומיכה הסביר לי בעברית קלה שהגברת סובבה את הראש כדי להימנע מלהביט בי.

– "מה יש לה נגד עולים חדשים או במאים בדרגה מקצועית 8?", תהיתי. וחברי הצלם הסביר לי שהיא לא רצתה שהילד בבטנה יהיה דומה לי.

מתי לבוא עם הטנדר?

עוד סיפרתי לידידתי על קולגה מרוממה, נתב התמונה רייסקי, פולני דווקא אך ירושלמי ותיק בכל נשמתו ועוד קצת. רייסקי זה ביקר אותנו בהפתעה, ביקש שאגש איתו למרפסת ל"שיחת גברים", ושאל אותי מתי הוא יכול לבוא אלינו עם הטנדר. "מחר או מחרתיים?", רצה לסגור עניין. מה יש לך בטנדר? התעניינתי, ושמעתי שהטנדר יהיה ריק, כדי להעמיס בו את הרהיטים שהוא, רייסקי, עומד לקנות מאיתנו.

אני: "השתגעת? אנחנו לא מוכרים שום כיסא, שולחן או ספה שהשאיר לנו החבר שלנו קמינסקי, במאי וסופר שהיגר לציריך כדי לנהל את מחלקת הדרמה בטלוויזיה השוויצרית, התחתן עם גברת ראש העיר ולא מתכוון לחזור ארצה. ביקרתי אצל קמינסקי, אך סירבתי להצעת העבודה שהוא סידר לי בתחנת הטלוויזיה השוויצרית. משעמם שם נורא".

"אז לא תמכור לי את הרהיטים?", המשיך רייסקי בשלו.

אני: "תשכח מזה, חביבי, נקודה. אאוּגעס קלוּצְ'קעס", ציטטתי את דודתי זיכרונה לברכה. רייסקי החל לרוץ לאורך המרפסת כמו יהודי גלותי בחנותו הריקה. "אתה מוכרח! אתה מוכרח למכור לי את הרהיטים שלכם, כי כבר הבטחתי אותם לרעייתי".

ביצת קולומבוס

במילואים הראשונים שלי עמדתי בתור כדי לקבל מדים ונשק. על ידי עמד איש המחזיק סל פלסטיק ירוק גדול שבקרקעיתו התגלגלה ביצה בודדת.

"מה זה?", התעניינתי.

"זו ביצת הבוקר שלי", ענה לי הקולגה המילואימניק.

פוסט סקריפטום: רגע אחר כך התגלה שאינני מצליח לסגור את הכפתור במכנסיים הצבאיים שקיבלתי. חזרתי למחסנאי בטענות, והוא הסביר לי ש"זה מכנס למרוקאים ותימנים". הוא גם הציע לי שאלך לחפש חייל ש"קיבל מכנס של ווזווזים – ותתחלפו".

ראשית תופעת הידוענים

הרוממאים ארגנו איזו מסיבה. עוד בדלת עצרה אותי אישה יפה. "מי אתה?", שאלה, ומיד הוסיפה שהיא אשתו של דן שילון.

"אני בעלה של ואבקה", עניתי.

האישה: "מי זו ואבקה?"

אני: "מי זה דן שילון?"

מה שנאמתי לחוכמולוגית

"זה משנות ה-70, ועוד מקידומת 02", גיחכה ידידתי למשמע סיפוריי. "היום אין זכר כמעט לנוף האנושי של אז", הכריזה.

שתקתי, אם כי היה לי ספק אם הכול פה באמת השתנה והמציאות המנטלית הנוכחית עברה תיקון, כטענתה. אם היא צודקת, אז זיכרונותיי הישנים הם לא יותר מקוריוז סביבתי שאינו אקטואלי עוד.

אך שלשום התקשרתי אליה, לגברת החוכמולוגית. "בולשיט!", צעקתי, "בולשיט! יש לי הוכחה שאת טועה לגבי השתדרגות האוכלוסין", הכרזתי, "כי ראיתי קטע מהעונה החדשה של תוכנית הדגל של ערוץ 2 – 'האח הגדול'. שום דבר לא השתנה כאן, גברתי היקרה", קבעתי בתרועת ניצחון.

"הדמויות הפועלות כעת ב'האח הגדול'", המשכתי, "ומייצגות בשצף-קצף את הנוף העברי המודרני – על זה איש לא יתווכח – הן ממש אותן דמויות שהכרתי לפני 34 שנים, בצעדים הראשונים שלי. זו אותה שפת דיבור, אותה סמכותיות, בול אותן רגישויות, אותה שנאה, אותו חוסר ודאות, אותה קנאה, אותו כעס, ובואי נגיד את זה בלי רחמים – אותה קלאוסטרופוביה מוחית שנתקלתי בה בשנות ה-70. אלו דברים שעדיין חוגגים פה בדיוק כפי שהם חגגו אז, בטווח הראייה והשמיעה שלי פעם. כאילו שום-כלום לא השתנה".

היהפוך הרפתקן עורו?

מהו קסמו של אופנוע ההארלי דיווידסון, למדתי מרוני סמדרסמן, אופנוען אגדתי מכרכור שבעקבות אי-אילו מקרים הרפתקניים תמצאו בעצמותיו יותר פלטינה מאשר בקטליזטור של מכונית פאר.

יום אחד סיפר לי רוני שלאור מצבו המשפחתי, שהשתנה ומחייב שמירה על הילדה, ולנוכח ההתבגרות שלו, עסק הפח-צבע שהתרחב וכך הלאה, הוא החליט להתגרש סופית מסוזוקי שלו, הפרובוקטיבי מלידה, ועומד להביא הביתה אופנוע הארלי. אחד כזה שלא משכיבים בכל סיבוב ולא מריחים עליו את הקמ"שים.

"על הארלי אני עומד לנוח", סיפר לי רוני, אך לא כל כך קיים את הבטחתו. אמנם ראיתי אצלו אחר כך הארלי גזעי, עם כל הציוד המלווה את התסביך הדיווידסוני כמו תיקי עור שחורים ולבוש תואם, ואף תספורת הנדרשת על ידי הארלי – אך חבריו סיפרו בחוגי אופנוענים ש"רוני רוכב על הארלי בדיוק כמו שרכב על סוזוקי", ושבסיבובי הכביש הוא משחיז על האספלט חלקים מצופי כרום של האייקון האמריקני. המראה הזה, של ניצוצות היוצאים מהרגלית או מהמפלט שמתחככים בקרקע, מלווה את כל הנסיעות הרגועות-כביכול של רוני – היו מלשינים ידידיו.

אלף פרצופים, גרון אחד

הארליסטים אמיתיים נושמים ובונים בסביבתם שטח פיזי ורוחני שהאופנוע שלהם דורש. זוהי אהבה עיוורת ונטולת פשרות כלפי חפץ דו-גלגלי אריסטוקרטי שהוא בעל אלף פרצופים – אך צליל המנוע הייחודי שלו זהה בכל הארלי והארלי והוא בר-זיהוי עוד מרחוק.

אהבת אמת מול פוחלץ אהבה

אהבה זו של רוכבי הארלי כלפי הדיווידסון שלהם חזקה פי אלף מזו שמנסים לרחוש האלפיסטים לגבי הסמל המילאנואידי שלהם. לכאורה, הם חיים במקצב אלפא והמיתוס שלה, אך בעצם, כבר עשרות שנים הם למדו להסתפק בקולות מחאה ובכי על כך שחברת פיאט, כמו אישה אלימה, רעה וחסרת טעם, השתלטה בגסות רוח על אלפא רומיאו והרסה להם את הדגל.

את מצב מביך זה תיאר לא פעם גם אנוכי, קשיש מורשה ואקס-אלפיסט מושבע, אשר מכל אוסף הכלים נשארו לו בסוף רק GTV 84' ו-33, הצעירה ממנה בעשר שנים ומשוויצה במערכת הזרקה.

אגב, יצרן הארלי לא בגד בחסידיו כמו אלפא רומיאו, וניסיונותיו לייצר אופנוע אמריקני ספורטיבי יותר התקבלו בבוז בקרב רוב ההארלי-סטים האמיתיים.

harley 4 zbl harley 2 harley 8

הגזעיים פשטו עם שחר: המפגש האירופי השנתי של אופנועני ההארלי דיווידסון מתקיים כבר 40 שנה. הכנס הנוכחי מתקיים בימים אלה בעיר הפולנית ורוצלב, באצטדיון האולימפי המקומי וסביבתו. לאכזבת תושבי העיר המארחת, הכנס סגור לקהל הרחב, משום שההארליסטים אינם מעוניינים לשמש מוצג אקזוטי המשעשע את התושבים הבורגנים, שאין להם הארלי או אינדיאן ואפילו לא buell. לא רק התושבים הורחקו מההתוועדות. אפילו עיתונאים שרצו לשוטט במתחם ולצלם משהו בסתר נאלצו להתחזות לרוכבי הארלי, לרבות התוספות (ביגוד ואביזרים)

הוודסטוק של הארלי

אני מזכיר את התופעה ששמה הארלי בגלל אירוע יחידי במינו שמתקיים בימים אלה: כנס של 15 אלף בעלי אופנוע זה, שהגיעו מכל העולם (חוץ מישראל) לעיר הפולנית ורוצלב – הלא היא 'ברסלאו' הגרמנית לפני מלחמת העולם השנייה.

מפגש ההארלי הענק עורר חרדות, בגלל השמועה ששתי כנופיות הארלי בינלאומיות ידועות לשמצה, Angels Hells ו-Bandidos, העוסקות בסחר בנשים ובהברחת נשק וסמים, מתכוונות להילחם בוורוצלב זו בזו, כפי שהן נלחמו כבר במקומות אחרים בעולם והותירו אחריהן פצועים והרוגים. המשטרה הפולנית גייסה כוחות והמליצה לתושבי ורוצלב להישאר בבתיהם, אך הפיקניק ההמוני של ההארליסטים עובר בשלום ובשלווה ומספק אינספור אטרקציות, כולל ג'ימקאנות בביצוע פעלולנים, קונצרטי שירה ומופעי חשפנות גבריים פרודיים.

באחד המופעים הללו התגלה שכאשר בעלים של הארלי, איש ענק ומפחיד כמו גולית, משיל מעצמו, לצלילי תזמורת מנועים כמובן, 50 קילו בגדי עור, נעליים וחגורות – הוא הופך חצי עוף.

טיפ טיפה

בספר טיפולי הרכב מצוין העובי המינימלי שהכרחי לשמֵר בדיסק הבלמים. הסיבה להגבלה על עומק החריטה בדיסק היא שתנועת הדיסקיות מוגבלת.

ואם גלגל מסוים לא בולם אף שהדיסק הוא בעובי הנכון, ואין אוויר במערכת ההידראולית – אז החשודות הן בוכנות הבלמים. קורוזיה ולכלוך מצטבר עשויים לעצור את הבוכנה לפני שהיא מגיעה לגובה הנכון, הגובה שבו היא יכולה לדחוף את הדיסקית לדיסק כדי לעצור את הרכב.

אם יש בסיס לחשד שזוהי הסיבה לתקלה, מומלץ לפרק את הבוכנות ולנקות ולשמן את הבסיס (קאליפר).

שואלים את אדוארד

נעם: אנו זוג ועוד שלושה קטנטנים​ מקריית-ארבע ומחפשים לחדש את הרכב. הרכב נוסע ארבע פעמים בשבוע לירושלים (כ-70 ק"מ) ופעם בחודש להורים בצפון. חשוב לנו (לפי הסדר הזה): חיסכון בדלק ובטיפולים, בטיחות ומרחב/נוחות. טווח התקציב הוא 20-30 אלף שקלים. מה אתה אומר על סיטרואן C4 מודל 2008 שהמחיר שלה נמוך באופן חשוד? בנוסף, אף פעם לא נתקלתי בחוות דעתך על המרה לגפ"מ (לטובת חיסכון), ואשמח לשמוע דעתך על כך.

תשובה: C4 היא מכונית נוחה וחסכונית יחסית. המוסכים למדו כבר לתקן אותה, ומחירה הנמוך הוא דווקא עוד שיקול תומך. המרה לגז משתלמת אם המנוע במצב טוב ואם מתכוונים להשתמש ברכב לטווח ארוך.

עמיחי זינגר: אנו רוצים לקנות רכב שישמש את המשפחה, שש נפשות, וגם לעבודה בבנייה ובשיפוצים. הסכום שיש לנו הוא 60 אלף שקלים. נודה לך אם תוכל להמליץ לנו על דגמים.

תשובה: אני מציע לכם להכיר את רנו (דאצ'יה) לוגאן סטיישן. כיוון שהמכונית פשוטה, נטולת אלקטרוניקה, זהו סוס עבודה אמין. זהו גם כלי תחבורה נוח לשבע נפשות, כך שיש בו די מקום לאביזרי עבודה.

משה: אני מתכוון לקנות רכב חדש שחסכוני בדלק ואמין בלי צורך במוסך. עכשיו אני נוהג בהונדה סיוויק 2004 אוטומט. אני נוסע כ-15 אלף ק"מ בשנה, רוב נסיעותיי בירושלים. פעם בשבוע למודיעין וחזרה, ופעם בחודש לנתניה וחזרה. לרוב, מספר הנוסעים הוא שניים עד ארבעה. האם כדאי הונדה היברידית או רכב רגיל? התקציב הוא עד 150 אלף שקלים ואני מעוניין באוטומטי.

תשובה: הונדה היברידית או טויוטה (למשל, יאריס היברידית) הן מכוניות חסכוניות מאוד לנסיעה בתוך העיר – כך שאם עיקר השימוש בהן צפוי להיות בירושלים, הן הולמות להפליא את צרכיך. גם בנסיעות בינעירוניות מפגינה ההיברידית חיסכון, בשיעור דומה לזה של מכוניות דיזל, כך שקניית אחת כזו היא צעד כלכלי מתבקש.

ישראל: יש לי דייהטסו שרייד מנוע 1,000 שנת 93'. בלם ימין לא בולם טוב, אף שחרטו את הדראם וניקזו אוויר. אני לא מצליח לעבור טסט!

תשובה: צריך לבדוק שמא החרט הוריד יותר מדי חומר מהדיסק, כך שהדיסקיות לא מסוגלות לעבוד כראוי. יש גם סיבות אפשריות אחרות לתפקוד לקוי של הבלמים. הרחבה בנושא – ב'טיפ טיפה' הנוכחי.

בר-און: בתשובתך לשאלתי בנוגע למנוע של אופל אומגה 2002 שלא מגיע כלל לטמפרטורת עבודה, המלצת "להחליף מיד את התרמוסטט". מה זה תרמוסטט?

תשובה: תרמוסטט הוא בעצם שסתום האחראי על טמפרטורת המנוע. ברגע ההתנעה שסתום זה סגור, כך שנוזל הקירור, הנמצא בבלוק המנוע, מתחמם מהר יחסית. כאשר הטמפרטורה מגיעה לצלסיוס המבוקש, השסתום נפתח ונוזל הקירור מתחיל להסתובב בכל המערכת. ייתכן שבאומגה שלך התרמוסטט נתקע במצב פתוח, כך שהחלפתו נראית בלתי נמנעת.

ברוריה: ברשותי פיז'ו 306 אוטומטית סופר סלון (1,800) בת 16. אנו נהנים ממנה מאוד מכל הבחינות, אך בעלי הוא נכה (לכן הגיר האוטומטי…) וקצבת ניידות לא תשולם לו עוד עקב גילו ה'מופלג' של הרכב, ולכן אנחנו נאלצים לקנות רכב חדש. מכיוון שחוויית הנהיגה חשובה לנו, אנו מעוניינים ברכב בעל ביצועים דומים, ומובן שהבטיחות, האמינות והנוחות חשובות לא פחות. כמו כן, מכיוון שבעלי אדם די גבוה, חשוב לנו גם המרחב הפנימי… דגמי פיז'ו החדשים שראינו הם 1.6. האם זה אומר שהביצועים טובים פחות?

תשובה: אכן, פיז'ו 306 הייתה בשעתה היצירה הטובה ביותר בין דגמי הפירמה הצרפתית, והדגמים הבאים אכזבו בהשוואה אליה. אם אתם יכולים לחכות עם קניית הרכב, אז שווה להמתין לגרסה החדשה, השנייה, של פיז'ו 308. גרסה זו מיועדת להתחרות בגולף ונמצאת עדיין בהכנה, לקראת תערוכת פרנקפורט. תהיה זו מכונית המתבססת על הטכנולוגיה של סיטרואן C4 פיקאסו – ובכך תהיה 308 למכונית השנייה של היצרן הצרפתי הבנויה על הפלטפורמה החדישה EMP2. בזכות משקלה הנמוך של 308 החדשה, לא צריך לדאוג לצריכת הדלק ולביצועים.

מודעות פרסומת
One Comment
  1. אילנה permalink

    במקרה הגעתי לבלוג בעקבות חיפוש בגוגל…. הטקסטים שלך הם תענוג!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: