Skip to content

מהפֶּה שלך לאינשאללה

יולי 3, 2013

"בין כל דרכי החיים, מותר לבן אדם לבחור רע", עודד אותי קולו של הזמר הפולני קאז'יק, בדרכי חזרה ממסלול נורבורגרינג

אני בדרך הביתה. האוטובאן הגרמני דפוק פתאום בהגבלת מהירות, שמפריעה לב-מ-וו Z3M ליהנות מדלק ה-102 אוקטן שנמזג לה בנורבורגרינג. זה לטובתי, כי אני כבר לא אוהב לנסוע חזק בלילה. בשוויץ, השלטונות האכזריים מבטלים את רישיונות הנהיגה של אנשים שעברו את גיל 72. זו הייתה הסיבה שתושב ציריך מזדקן מכר את הבווארית לפולני, שבתורו מסר אותה לידיי. "שוויצרי זה בכה", אמר לי המוכר, כנראה כדי להעלות את ערכה של Z3M.

הזמר הפולני קאז'יק משכנע בששת הרמקולים של הבווארית ש"בין כל דרכי החיים, מותר לבן אדם לבחור רע", ולי מתחיל כבר להיות ברור שהתאהבתי במסלול נורבורגרינג באותה עוצמה שבה, למחרת המלחמה הגדולה, בבית יתומים בקרקוב, התאהבתי בנערה הָלִינָה פישר, ובגללה אף הצטרפתי למקהלת הילדים שבה היא הייתה שרה ומפלרטטת, עד שנסעה ארצה.

אך מוטב לפרום את פקעת הזיכרונות עוד באִבָּה ולהיצמד לסדר הכרונולוגי של האירועים הנורבורגרינגיים, שתרמו יומיים סוערים לקשיש המורשה.

בשתיים קם צייד

מעט לפני הצהריים מצאתי את עצמי בכניסה למסלול. לילה לא שקט עבר עליי כי השעון התבלבל והחזיר אותי עשרות שנים אחורה, אל אווירת המתח שלפני תחרויות חשובות. ממש כמו אז, בעיירה ויסלה בדרום פולין, באותו בוקר שבו עמדתי לזנק לראלי העיתונאים בהונדה CRX החדשה שלי מול כל השאפתנים שהתאמנו שם בכבישים ההרריים, ואני לא. ועוד הייתה לי החוצפה להבטיח לבני הנווט שאנו נחזור הביתה עם גביע המנצחים. מה שקיימתי, בהרבה נחישות ומעט שֶכֶל (הקריסטל הפולני עומד בבית במקום של כבוד).

אלא שכאן, במלון הקרוב לאתר מרוצי נורבורגרינג, המתח אינו מובן: הרי הגעתי הנה רק כדי להכיר את המסלול המפורסם ואת עצמי עליו, ותוצאות המבחן, מחמיאות או מפדחות, יישארו בגדר סוד שלי. ממש לא ציפיתי שתיפול עליי מחלת הסקרנות בנוסח "מה יהיה?", מחלה נפוצה בקרב זקנים (גם צעירים מכל ארבעת המינים, וטף, נדבקים בה בקלות).

בכל אופן, קמתי בשתיים לפנות בוקר לצפות בביצועים של פוקדי מסלול מתחילים כמוני ובעבודה של מקצוענים, כדי ללמוד את סדר הסיבובים ולהתרשם מאופיים. יוטיוב מאפשר לימודים אלה בחינם ומציע שפע קטעים, אך הלפטופ שלי הכריז על קריזה וסירב בעקשנות לשגר אותי לאינטרנט בנימוק ההיסטרי של "fan error", עד שהתניע אחרי מכות יבשות ואיומים.

נברתי בספרייה של יוטיוב, מבלי לדעת שהמסלול המצולם דרך השמשה הקדמית אינו דומה למציאות.

מוסכניק יקה. יש חיה כזו

בבוקר עקפתי במרחק בטיחותי את שולחן האוכל ורצתי למוסך ב-מ-וו להחליף את הבולם הדולף, והבווארית עברה לידיהם של פראמדיקים מנוסים לבושי לבן. הם פירקו את הבולמים האחוריים והחליטו להחליף רק אחד, בניגוד לתיאוריה שבולמים יש להחליף בזוגות. הוסבר לי שהבולם הימני (זה שאינו דולף) הוא בכושר ספיגה של 72 אחוזים וכדאי לי לקחת משומש באותה דרגה, כי בולמים חדשים מתוצרת בילשטיין ל-Z3M או לאחותה M3 מגיעים ממילא רק ל-80 אחוזי ספיגה. "ההבדל לא מורגש אלא בכיס", הבטיחו.

הם גם גילו שבלוח השעונים של הבווארית, דיודת כרית האוויר דולקת בשליש כוחה ויש לאשפז את המכונית ולבדוק את מצב הכריות. אולי הן נגנבו? תשכחו מזה, ביקשתי. אני לא מתכוון להשתמש בהן.

טיפ חולינרי

אחר כך עוד קפצתי למטבח של איזו מסעדה. חיפשתי כרוב, כי ידידה שלי שכנעה אותי בסקייפ שעלי כרוב מסייעים לפרק היד להתאושש אחרי הורדת גבס. לא ידעתי איך אומרים כרוב באנגלית או בגרמנית אז ציירתי ראש כרוב. "אה, קָפּוּסְטָה", אמר הטבח, והתגלגלתי מצחוק כי 'קפוסטה' היא כרוב גם בפולנית.

אגב, במשך השעה שבה הדבקתי את הריפוד הפנימי המתפורר בקסדה הוותיקה שלי, עלֵי הכרוב באמת גירשו מזרועי השמאלית את הנפיחות והכאב.

עֵד דובר פולנית

לבסוף הגיע הרגע שבו אזלו הסידורים. בזה אחר זה השתמטו ממני, ופינו את הדרך לרגע החגיגי. בכניסה למסלול עמדה ב-מ-וו M3 כהה בעלת מספרי רישוי פולניים ומדבקות של מועדון M-cars בוורשה, שגם אני בין חבריו מאז שמכרתי את נפשי לבווארית. הקולגה, פיוטר שמו, מציע לי בנדיבות לעזוב את הֶלְגָה שלי במנוחה ולהצטרף תחילה אליו כדי שאלמד קצת את המסלול.

"מה, לא אכפת לך כמעט 80 קילו נוספים?", תמהתי. והוא הסביר שחשוב לו יותר שמישהו מהמועדון יתפוס את זמנו בסטופר, כי חבריו לא מאמינים להישגיו.

ידעתי היטב מה כואב לו, כי לפני איזו חצי מאה נסעתי עם אשתי מעיירת הסקי זאקופנה חזרה לקרקוב, ברנו גורדיני שלי בגרסת ראלי, ודפקנו מחזה מטורף כי את 104 הקילומטרים, רובם סיבובים, עשינו ב-54 דקות. בין השאר, עקפנו איזו פיאט 132 שדהרה אף היא. חצי שעה אחר כך, במלון בקרקוב, שמענו את נהג הפיאט, שזיהינו לפי חולצתו הלבנה, מתרברב בבר שהוא הגיע מזאקופנה תוך 50 דקות. התעצבנתי על השקר, אך אשתי שאלה אותי למה שלא נגיד שנסענו 45 דקות.

הקולגה פיוטר אהב את הסיפור והוסיף שחבריו לפורום אינם מאמינים שהוא עושה את נורבורגרינג בתשע דקות, אף שהם יודעים היטב שהוא התאמן שם רבות, ושהסדנה הגרמנית Hamann סידרה לו 400 סוסים, מתלי KW נמוכים, קפיצים קשוחים וצמיגי סליקס. "אתה תהיה העד שלי!", אמר.

עֵד דובר אמת

בקשתו של הפולני פיוטר שאשמש לו עֵד שעשעה אותי, משום שבדיוק חזרתי מבית המשפט בלודז', שם הופעתי כעד במשפט שהמפיק המנוול גוויזדאוו'ה סידר לתפאורנית הג'ינג'ית יוסטינה כי הוא אינו מעוניין לשלם לה תמורת עבודתה בסִרטי 'שועל הכסף של פליציה ט", באמתלה ש"התאכזב מעבודתה". זהו כמובן שקר גס, כי יוסטינה עשתה בסרטי עבודה נהדרת וסיפרתי זאת לכבוד השופטת.

Nuirburgring  kraksa

בליץ קריג: הנוף הפסטורלי מתעתע: שום חלק של נורבורגרינג אינו מבטיח שלקוח המסלול יצא מההרפתקה הספורטיבית במכונית שלמה. הסיבות לכך הן הצפיפות על האספלט, ההבדלים הקיצוניים בין המהירויות והתנועה הסואנת תמיד, שבה כולם מתחרים בכולם. לפי חוק נורבורגרינג, התפקיד הראשי על במה זו אינו שייך בהכרח למכוניות ששוויין נע בין כמה מאות אלפי אירו למיליון אירו ויותר. הכלים שעושים את הבלגאן הם דווקא גולפים ישנות מהסדרה הראשונה או השנייה, שבעליהן פירקו מהן כל חפץ בעל משקל כדי שהרכב לא יעבור את ה-750 קילו. בנוסף, הורכבו בגולפים אלה כלוב בטיחות, מושב מרוצים לנהג, מתלים קשיחים, צמיגי סליקס ומנועים מדגמי פולקסוואגן GTI, משופרים. אלוהים ישמור לגלות דבר כזה בראי ולחשוב לאיזה כיוון לברוח

טור דה-אלתור

אז שוב אהיה עֵד. לקחתי מהבווארית את הקסדה, התיישבתי במושב הנווט של M3 של פיוטר, וזינקנו. הפעלתי את הסטופר, והבנתי מיד את מחיר הצטרפותי. המושב היה קשיח, ארבע חגורות הבטיחות האדומות לא נתנו לי לנשום, וגדודים של נמלי הפחד טיילו על גבי כאשר פיוטר החל לבצע סלאלום בין כל מה שזז.

מיד הבנתי גם ששום סרטון מהאוסף של יוטיוב אינו רלוונטי, כי מסלול נורבורגרינג הוא מבחן אכזרי לאומץ לבו של הנהג בעיקולים הארוכים ודורש כישרון לאלתורים. כי במסלול זה, אתה לא יכול לנסוע לפי קו מיטבי שציירת בראשך, אלא מוכרח לחפש פתרונות משתנים כאשר הנקודות שמהן התכוונת להיכנס לסיבוב מתגלות כתפוסות על ידי מכונית איטית. או שאתה מוכרח לעזוב את הקו התיאורטי שלך כי מישהו בדיוק עוקף אותך ונכנס לסיבוב לפניך.

טופוגרפיה או טירופ-גרפיה?

ויש עוד כמה עובדות פרוזאיות שמתגלות בפניך רק כאשר אתה בנורבורגרינג במו גופך ותנופתך:

אתה בעלייה ממושכת, ישורת, וב-200 קמ"ש בהילוך רביעי מתקרב לראש גבעה מבלי לדעת מה מחכה שם. האם לבלום כבר – או להמשיך בפול גז? ואם לבלום – אז כמה ואיפה? כי אחרי העליות, אין לדעת אם נורבורגרינג סידר ירידות תלולות וסיבובים חדים, פעם שמאליים פעם ימניים, או שום סיבוב מפחיד אלא רק המשך ישורת. אם בלמת בפחד או בחוכמה, אז סתם איבדת כמה-עשרה שניות.

נוסף לכל זאת, אתה עוד מתחרה כאן באופנוענים. הם עוקפים אותך בישורת, ואתה עוקף אותם בסיבובים, ואין לזה סוף.

"נסעת פעם במסלול דומה??", צעק הקולגה פיוטר בעודו מסובב את ההגה בטירוף. עניתי לו רק אחר כך, כשעצרנו, והסטופר שלי הצביע על 9:03. הודיתי שבישראל יש לנו כביש ערד-ים המלח, אלא שהוא נהנה מפחות סיבובים ויותר ישורות, שבהן המעצורים יכולים להתקרר. "הסיבובים והעיקולים שם לא יורים עליך בצרור", סיפרתי לו. "או שאתה יורד לכיוון הים, או שאתה עולה חזרה לערד, בלי עליות וירידות תלולות כמו פה".

"לפחות נהנית?", שאל. הסכמתי בחצי-פה, החלפנו מספרי טלפון ונפרדנו.

מישהו לרוץ אחריו

כעבור חצי שעה, ניסיתי את כוחה של הבווארית. ודאי שלמעט כמה קטעי מסלול, דבר לא נשאר בזיכרוני. עקפתי עשרות זהירים ממני ועשרות עקפו אותי כאשר בלמתי ללא סיבה ממשית, ובין כך ובין כך למדתי את אופייה האמיתי של הבווארית.

התוכנית הייתה להריץ את הסטופר בסיבוב השני, כאשר אבחר בנהג מקומי מהיר למדי ואסע אחריו כמו אחרי אמא אווזה. שיניתי את לחץ האוויר בצמיגים, עצרתי את הדיסק של קאז'יק וזינקתי שוב, הפעם עם סטופר, שהחל לרוץ מהר ממני. ואכן, כפי שקיוויתי, עקף אותי קליינט מעולה: גולף GTI R.

עברתי כמה קילומטרים דבוק אליו, תוך שאני לוחם בפיתוי לאפשר ל-321 הסוסים שלי לעקוף את 280 סוסיה של הגולף בישורת העולה או באיזה עיקול ארוך, במחיר של איבוד הניווט הנפלא שלו. אך פיתוי זה נגוז כאשר קיררו את שנינו דגלים צהובים המצביעים על תאונה, ועצרנו בפקק.

הביטוח הלְהוּמִי

חיכינו כחצי שעה, ועל המסלול החל לטפטף גשם גרמני קר. הבנתי שהחוויה הנורבורגרינגית מגלגלת את הפוסטר שלה. היה לי גם ברור שכדי לא לבייש את הפירמה, אין לי מה לחפש כאן מבלי לשדרג את הבווארית במתלי KW כמו אלה של פיוטר ובסליקסים.

בנוסף – הרהרתי בשקיקה ובצער – איאלץ להשקיע את דמי הזקנה של הביטוח הלאומי כדי לסחוט סוסים נוספים מלִבָּה של הבווארית, שישה צילינדרים בשורה, S50B32, בעזרת סדנאות המתמחות בהַלְהָמָת מנועים כמו Hamann או Hartge. ואולי אתאמן גם על מסלול המרוצים הפולני בפוזנן, ולא רק על הכביש ליד הבית, תכננתי.

אספתי את חפציי, קיפלתי זנב ותקתקתי על מכשיר הניווט מילה אחת: Warsaw"".

Nurburgring M3 nie wydało

ב-מ-וו M3 בצרות: מפגש עם גדר הביטחון הוא תוצאה טיפוסית של בלימה היסטרית לפני סיבוב שצץ בהפתעה

טיפ טיפה

בין השאלות הקצרות שאני מקבל בשולי הבלוג שלי, מצאתי התעניינות בכפפות נהיגה. כמו רוב האביזרים, זהו עניין הנתון לטעמנו הפרטי, כך שאם מישהו מעדיף כמוני לנהוג בכפפות, יש לבחור בכאלה המתאימות לנו אישית.

אני, בכל אופן, בחרתי בכפפות פשוטות דווקא המיועדות לרכיבה על אופניים, שחלקן התחתון עשוי זמש וחלקן העליון בד והן קטומות באצבעותיהן.

את כפפות המרוצים ספארקו נתתי במתנה לבני, כמו גם את נעלי הספארקו האדומות, ואני נוסע באדידס ישנות אשר בני ביתי ניסו כבר לקחת ממני ולזרוק לפח. לא הסכמתי כי הן נוחות, ומתאימות גם לדוושות האלומיניום ה'ספורטיביות' וגם לדוושות המסורתיות, בעלות כריות הגומי, שאותן אני מעדיף לנהיגה ולא מתבייש בהן.

שואלים את אדוארד

אשר, כפר-אדומים: נדמה לי שהשאלה הזו רלוונטית לאחרים: אנחנו בעלים גאים לאופל קורסה 1998 בעלת מנוע דגם X12XE. שסתום ה-EGR שבק חיים (כן, בדקתי באמצעות מחשב, פירקתי, ניקיתי וכו' – לא עובד). בארץ רוצים כ-1,600 שקלים בעבור החלק. ניתן להזמין את החלק מחו"ל בסביבות 700 שקלים.

אופציה נוספת היא להזמין מחו"ל בפרוטות פלח מתחת המנתק את פעולת השסתום, BLANKING OFF PLATE, ולהרכיבו בין השסתום הפגום לבין המנוע (חברת TAFMET מפולין מייצרת אותו). ניסיתי לבדוק באינטרנט אם הפלח פוגע בצריכת הדלק ואם אפשר לעבור טסט שנתי כאשר הפלח מנתק את השסתום הפגום. ראיתי דעות שונות ולא חד-משמעיות. בחברת TAFMET לא ידעו לענות לי על השאלה. אני מבין גם שחברת אופל באנגליה, Vauxhall, מוכרת פלח דומה. האם הפלח פוגע בצריכת הדלק? האם אפשר לעבור טסט עם הפלח?

 תשובה: את היצרן TAFMET מצאתי בצ'יק בגוגל הפולני, דא עקא, סדנה זו מיוצגת על ידי ebay.pl כך שאין אפשרות לדבר איתם ישירות. מחירו של פריט זה לבדו, כ-33 זלוטי (37 שקלים), משכנע לערוך ניסיון ולהרכיב את 'פתרון הפלא' הפולני במקום שסתום EGR המקורי (היקר באופן שערורייתי). לפני הטסט השנתי כדאי לקפוץ למוסך כדי לבדוק את עקומת הגזים.

 תמר: לצערי הייתי מעורבת השבוע בתאונה: בעומדי ברמזור אדום נכנס בי מאחור רכב בפראות, דחף אותי קדימה ומחץ אותי בין שני כלי רכב. כרית האוויר ברכבי נפתחה ואני נחבלתי קלות, וחמותי שישבה לצידי שברה שלוש צלעות. הנהג הפוגע התנצל ואמר שלא שם לב שהתנועה נעצרה. ברשותנו שני כלי רכב, דייהטסו סיריון שמשמשת אותנו לנסיעות יומיומיות ודייהו לאנוס ישנה שיוצאת רק לטיולים. בגלל בעיית בלמים שהייתה לי בסיריון יצאתי באותו יום עם הדייהו. בעל המוסך שתיקן לי את הבלמים טוען שלוּ תאונה כזו הייתה מתרחשת בסיריון, מצבנו היה בכי-רע. האם הוא צודק? כעת, משהדייהו הנאמנה הלכה לבית עולמה, אנו מתלבטים מה לעשות. אולי נחליף גם את הסיריון. מה דעתך על סיטרואן פיקאסו C3 ידנית דיזל? האם גם גרסת הבנזין כדאית?

תשובה: מבחני ריסוק אירופיים ואמריקניים אינם בודקים, משום מה, תוצאות של פגיעה מאחור. ועדיין, ברור שמרחב ספיגה (שברכב קטן הוא סמלי או בלתי קיים) מעניק סיכוי להישרדות במקרים כמו זה שתיארת. בכל אופן, סיטרואן C3 פיקאסו ידנית היא אחת ההצעות המעניינות בשוק.

גלעד: לאחר חמש שנים עם רנו מגאן סדאן טורבו דיזל ידני, רכב חייתי ועוצמתי (שלדעתי לא מקבל את הכבוד שמגיע לו בארץ), החלטנו שהוא עשה את שלו (635 אלף ק"מ) ושלחנו אותו לפירוק. רציתי לשאול: האם סיטרואן AX ידנית 1.4 ליטרים תצליח לספק אותנו? רוב הנסיעות שלנו הן קצרות (6-8 ק"מ), לצד נסיעות פה ושם מקריית-גת לנוקדים, ופעם-פעמיים בשנה לרמת הגולן. חשוב לנו שצריכת הדלק לא תהיה גבוהה מזו של המגאן (1:15). סעיף שחשוב לנו פחות, אבל עדיין כדאי לשאול, הוא: איך הביצועים המוטוריים של AX?

תשובה: סיטרואן AX 1.4 נחשבה בזמנו אופציה קורצת בזכות צירוף של ביצועים וחיסכון בדלק. חוששני שתתקשה למצוא עותק בלתי שחוק, כזה שהצליח לשרוד את התלהבות הנעורים של בעליו. אולי כדאי לפזול לסיטרואנים חדשות יותר כמו סאקסו, או ללכת על פיז'ו 206.

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    לגלעד בעניין הסיטרואן AX: " איפה ישנן עוד מכוניות כמו המכונית ההיא " : עד לפני כ- 6 שנים הייתי בעליה המאושרים של AX 1.4 מודל 96 במשך כ- 8 שנים לאחר שהחליפה פיאסטה אנמית שהתרסקה אל מותה מיידי נהג סהרורי בזמן שחנתה לה בשלווה . בנוסף להיותה מכונית הגיונית ואמינה יחסית שהתקלות הבלתמ"יות בה הסתכמו ברדיאטור ומשאבת מים ותחת סעיף התחזוקה השוטפת אי אילו מצברים ,צמיגים ,רפידות ,ברקס פלאגים ושות' בהתאם לטבלאות הטיפולים המומלצות בספר הרכב, היא סיפקה ערך מוסף רב בסעיף הכיף שבנהיגתה , ככזו שתוכננה לקראת השקתה ב-1986 תוכננה במשקל נוצה ( עד כדי כל שהדלת האחורית עשויה מחומר פלסטי קל במיוחד ) שיווקה נמשך גם לאחר המחצית השניה של שנות התשעים עם תכנות מובנות ונדירות לאותה תקופה של מכונית סופר מיני משנות השמונים , ארסנל אשר כלל בסיס גלגלים קצרצר במיוחד , משקל נוצה ו- 75 כ" וביצועים של " אבארט " (אוטוביאנקי " אבראט " עליה השלום) עם כורסאות ונוחות של צרפתיות מפעם והיעדר צימאון לדלק עד כדי 12.5 קמ"ל לליטר בעיר וכ- 15.5 קמ"ל מחוצה לה . מאחר והיתה חביב בקרב אוחזי רשיון משתי קצוות הסקאלה של ההתפלגות הנורמאלית היא נפוצה בקרב צעירים מאוד או מבוגרים מאוד כך שעותקים שמורים עדיין בנמצא בהישג יד במחיר של סט צמיגים חדש …אם התקציב מאוד מוגבל בסכום בן ארבע ספרות כשהסיפרה השמאלית אינה עולה על היספרה 4 בהחלט ניתן למצוא אחת כזו שתספק עוד כמה שנים של מקסימום כיף תמורת מינימום שקל …

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    בהמשך לתגובתי בעניין AX :בדקתי קלות את ההיצע העכשווי באתר יד 2 , בבדיקה קצרה העלתי בחכתי , מתוך ההיצע הקטן יחסית, 3 מועמדות פוטנציאליות ממודלים 96-97 עם קילומטראג' ששווה בדיקה : 116 אלף ק"מ, 100 אלף ק"מ ופחות מ- 90 אלף ק"מ . לא רע בכלל גם עבור מכוניות צעירות בהרבה , מספיק לבחור אחת . יש לציין כי בהיצע קיים גם דגם צנוע נפח בן 1.1 שאין לפסולו על הסף אולם עדיין כדאי להתמקד ב- 1.4 ליטר במידה ומחפשים גם את הערך המוסף של הכיף שבנהיגתה (אם כי ה- 1.4 גם חסכונית יותר במפתיע , המנוע פשוט פחות מתאמץ)בהצלחה .

    • שימי permalink

      הסיפור ברינג כמעט שלם, חסר לי רק מה נסגר עם סאבינה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: