Skip to content

פנקס הפגישות שלי

אוגוסט 13, 2013

הזִקנה מטשטשת ללקוחותיה את אמת החיים ואת המציאות הבדיונית של תיאטרון האבסורד בנוסח המחזות של ז'אן ז'נה. אבל אצל ז'נה, המכוניות לא פורצות למרכז הבמה

פנקס הפגישות שלי התמלא, ומה שנשאר הוא רק לקבוע את הסדר – עם מי להיפגש ומתי.

ברצוני לראות שוב את יורם קניוק, שאני חייב להקריא לו את המונולוגים הפנימיים שכתבתי לגרסת הבמאי של 'שועל הכסף', ולשמוע את יורם ברונובסקי, שאחרי עזיבתו הפתאומית אף אחד כבר לא מסוגל לתרגם כמו שצריך מפולנית לעברית ולהפך.

"למה אתה, יורם, לא תרגמת את ויסלבה שימבורסקה, שבגרסה העברית נעלם החן שבשיריה?", אשאל אותו.

ילקוט הכזבים

ועוד אני מתכנן לי פגישה מרגשת עם המלחין כריסטופר קומדה, החבר היחיד שזכיתי לו בימי חיי. הוא ישמע ממני שאי-שם למטה, בפולין, בנו החורג תומאש לאך – שאשתו של קומדה, סופיה, הביאה איתה כנדוניה מנישואיה הקודמים – פרסם ספר עבה של 600 עמודים המציג את קומדה, אביו החורג, כרודף שמלות (!) וכשתיין כפייתי (!). עוד טוען הבן התפור הזה שחברתו האהובה של קומדה, השחקנית הישראלית אילנה עדן, שהוא הכיר בלוס-אנג'לס וחי איתה, הייתה בסך הכול שליחה של המוסד (!).

Kompozytor i pianista Christopher Komeda

כריסטופר קומדה: בניגוד למה שכתוב בספר-בֶּלָע עליו, המלחין הגאון והעדין הזה לא נגע באלכוהול חרף לחצים חברתיים, ובוודאי לא "רדף שמלות" כפי שהלעיז עליו בנו החורג. כמי שהיה חברו הקרוב של כריסטופר, אני יכול להעיד שכל דקה בחייו הוא הקדיש לישיבה מול הפסנתר ולכתיבת מוזיקה מלאת קסם

"מה, אף אחד לא יכול להשתיק את השקרן הנאלח הזה?", יופתע קומדה, אדם עדין בדרך כלל, למשמע דברי הבלע שכתב עליו תומאש זה. והוא, קומדה, ישמע ממני עדכונים נוספים, עתיקים יותר, וביניהם שהבנות המסוממות של כנופיית מנסון הרגו את ידידנו ווֹיְטֶק פריקובסקי בווילה של שרון טייט, ושהסופר מארק חוּאָסְקוֹ התאבד בגרמניה.

השואה כתעלול פוליטי

ואם מארק אדלמן ימצא זמן לפגוש אותי, אז הפעם כבר לא אשכח לוודא מה דעתו של גיבור גטו ורשה על התיאוריה שלי שרוזוולט וצ'רצ'יל, בציניות פושעת ובשיתוף פעולה עם סטלין – עזרו להיטלר לחסל את יהדות אירופה ללא הפרעה ומבלי לעכב את הגרמנים באיומים לנקמה. הסיבה: רק ביצוע מושלם של פשעי הנאצים – מעשה חסר תקדים בתולדות האנושות כולה – אִפְשֶר לבעלות הברית לארגן אחרי המלחמה את משפטי נירנברג ולתלות את כל מנהיגי הרייך השלישי.

לולא ההולוקאסט, שלושת המנצחים של המלחמה הגדולה לא היו יכולים לשפוט את הרוצחים הגרמנים למוות, אלא היו יושבים איתם ודנים בהסדרי הכניעה שלהם.

אחותי תשמע על בת-דמותה

ודאי שלא אפספס את ההזדמנות לפגוש את אחותי אירנה, כדי לספר לה על שחקנית צעירה, ילדה בשם לָאוּרָה, שגילמה את דמות אחותי בסרטי על שועל הכסף, אותו פריט מותרות בעל נפש שאמא שלנו, פליציה, לקחה איתנו לגטו.

לאורה הקטנה בכתה על הסט בדמעות אמיתיות בסצנה שבה כלבנו דראפק נמסר לשכנה הגויה, רגע לפני שעזבנו את ביתנו ונסענו אל הגטו.

גגון, אבל לפניך

גם המכוניות יהיו מושא פגישותיי בעולם שכולו טוב, כאשר אפגוש את אנדרי ז'ילינסקי, נהג ראלי וכתב רכב מעולה אשר שיחק בסרטי 'קראקסה' (תאונה), ואת יעקב לנדאו, שתאונת הדאון שלו בשמי האלפים קטעה שיחות אינסופיות בינינו סביב לנצ'יות ואלפות.

היו זמנים שלשנינו, ליעקב ולי, היו אלפות סוּד, ואני נסעתי עם שלי לחו"ל ובדרום איטליה, מקום הולדתה של סוד, החלפתי לה את מנוע ה-1.2 במנוע 1.5 Ti, כולל מאיידי דל-אורטו, תיבת הילוכים Ti מקורית, קפיצים ובולמי קוני. כאשר חזרתי מהטיול רצה יעקב הרברבן להתחרות מולי, כי הוא סידר לו משהו כדי להשפיל את אלפא סוד שלי בזינוקים. המטרה נראתה לו קלה כי על גג האלפא של משפחת אטלר, שבדיוק חזרה מהפלגה, היה מותקן עדיין גגון כבד עם ציוד קמפינג.

לפי רצונו של יעקב נסענו לכביש חיפה, עמדנו וזינקנו, והוא חזר הביתה מאוכזב. ודאי שלא סיפרתי למפסיד את האמת הבלתי חוקית על הכוחות החדשים של סוד שלי, שהרי לקירות בתל-אביב היו כבר אז אוזניים. שתקתי כמו דג גם כאשר תמרה, אשתו של יעקב, התקשרה אליי למחרת או למחרתיים ושאלה מדוע בעלה חדל לחייך, ורק מפרק את מנוע האלפא שלו ומקלל.

נכון שמגיע כבר ליעקב לשמוע את האמת על הפרשה, כדי שהחיוך יחזור אל פניו?

צחוק חלול

האנושות רודפת אחר המודרניוּת, והמודרניוּת רודפת אחריי ללא לאות, ובתוך כך היא עוטה על פניה הכעורות צחוק בריא בהביטה על האביזרים הפשוטים שאני שומר לי כקמעות, כמו מכונות כתיבה ישנות, שעון ה'דוקסה' שלי וטלפון נייד מדגם נוקיה 6310.

והיא, המודרניוּת, בוחנת בזלזול גם את הלהקה הצנועה של מכוניותיי, שאינן מתקדמות עם היהודים והגויים המודרניים, שהסמארטפונים נוהגים במקומם – ואף גאות ברוח הארכאיוּת המרפרפת על גזרתן האצילית.

האביזרים ילכו לזרים

שוב ושוב אני מחפש בגוגל ובוויקיפדיה את השיר שכתב היהודי אנתוני סלונימסקי, שבו המשורר הענק דואג לעתיד המצפה לחפצים שלו. "מי ייקח את המעיל שלי, שקניתי בירושלים?", כתב סלונימסקי, שהגיע לפלשתינה עם צבאו של הגנרל הפולני אנדרס.

דאגות דומות לא מטרידות אותי, כי יש לי יורש עצר. העיקר שהמפתח ללנצ'יה פולביה HF יישאר בכיסי.

שלום לך, FM

בני השתגע קצת באחרונה וקנה לו מרצדס SLK, המתאימה לפלייבוי מזדקן או לאיזה גאֶה/גאָה, ספר נשים, דוגמנית בעלת רגליים של בת יענה או אשת עסקים. אך לא השמעתי את דעתי זו, ואף נסעתי עם בני ללודז' כדי להביא את המרצדס הביתה.

וזה השתלם לי, כי בזמן העִסקה, כתיבת זיכרון הדברים וכו', גיליתי בתא המטען של SLK את הרדיו המקורי Becker, שבעליו הקודמים פירקו לטובת מקלט חדשני, עם כל הפיצ'פקעס המודרניים. "זה ה- Beckerקסטות שחיפשתי במשך שנים לאלפא GTV!", עדכנתי את בני, קניתי למציאֶה החדש עוד זוג רמקולים 'הרץ', ואלפא החלה להשמיע מוזיקה שלא שמעה במשך 30 שנות חייה, שבמהלכן הסתפקה רק במה שניגן לה המפלט.

הייתי מאושר שבוע ועוד שבוע, עד שקראתי בעיתון שאני יכול לזרוק את הרדיו החדש, Becker בן ה-15 בסך הכול של אלפא – כמו גם את ה'בלאופונקט ביזנס' המשוכלל יחסית שמותקן בב-מ-וו Z3M, ואת מערכת הסטריאו בת ה-20 עם המגבר היפני החזק שבהונדה CRX, וגם את הסוני המורכב בהאצ'בק שקניתי מבני – כי רשות השידור הפולנית עומדת להפסיק את שידורי הרדיו האנלוגיים לטובת דיגיטציה.

מילא Becker, שעוד לא התקרבתי אליו נפשית. אך כיצד אסתגל לשתיקת גלי האתר בטרנזיסטור 'גרוּנדיג סאטלייט' שלי, שקניתי בתל-אביב ב-1970 והיה איתי במלחמת יום הכיפורים בצפון, והוא משמיע עדיין צלילי מוצרט בבקתת המחשבות שלי הבנויה מעץ, אשר סמוכה למעונה של Z3M?

כלכלה של קלקלה

כאחד השייך לדור שהתרגל לחייהם האינסופיים של אביזרים פשוטים, ועוד נהנה ממכוניות שאין להן חשק לרדת מהכביש – קשה לי לקבל בהבנה את כל הנכויות והלקויות (המכוונות, לדעתי) בעולם המכוניות המודרני, הנובעות מהריצה המטורפת אחר רווח והתחרות האכזרית שבין היצרנים.

הקונצרנים המייצרים את הדגמים הפלבאיים (והללו כוללים את הגזע שנקרא אצלנו 'מכוניות מנהלים') מתכננים מראש את סחורתם כך שהיא תעבוד ללא תקלות למרחקים קצרים בלבד. אם אחריות היצרן נקבעת, למשל, לטווח של שלוש שנים, אז כל שנה נוספת של שימוש חסר תקלות הוא עניין של מזל.

ואם הנהג ניחן בפרנויה קלה ואינו מעוניין להסתמך על המזל, הוא יכול להבריח את רכבו מרצועת-החיים הקצרה שהעניק לו היצרן בזכות טיפול מסור. שהרי אפשר להישמר מפני עין הרע של תכנון המקצר את חיי המכונית המודרנית בעזרת שמנים סינתטיים יקרים והחלפתם בתדירות נאותה – כלומר: לא מדי 30 אלף ק"מ, כהמלצת יצרני הרכב, אלא מדי 10,000 ק"מ, כמו פעם.

אפשר לראות בכך ניצחון-מה על השיטה.

דה אוברול איז אובר

ועדיין, חרף התרגלותי למזימותיה של המודרנה, עצוב לי לגלות שהיצרנים חדלו לייצר חלקי חילוף המאפשרים לבצע אוברול. כך למשל, אם ברשותכם מנוע מוקטן-נפח בעל הזרקה ישירה, לא תמצאו בוכנות במידות שמתאימות למנוע זה אחרי חריטת דופנות הצילינדר, כמו גם טבעות ומסבים בדרגות שונות.

הפתרונות האפשריים במודרניוֹת אלה הם החלפת המנוע באחר משומש, שגם הוא מתקרב כבר למותו, או רכישת מנוע חדש במחיר אסטרונומי, או החלפת המכונית כולה בחדשה, כפי שתכנן היצרן בחושך ההרואי של מפעלו.

תשובתי לאישה אצילה

המלחמה הגדולה נגמרה, ובבית היתומים היהודים בקרקוב השוכן ברחוב אוגוסטיאנסקה בּוֹצְ'נָה 1, שבו נָחַתִּי אחרי כל ההרפתקאות שעברתי בחזית כילד גדוד, שאלה אותי הפסיכולוגית, מַרְיָה הוכברג מריאנסקה, מה אני זוכר מילדותי. "מה התמונה הראשונה שנמצאת בזיכרון שלך?", התעניינה.

גברת יקרה זו, בעלת עיניים אפורות ושיער ארוך באותו צבע, עבדה אז על ספרה המפורסם 'ילדים מאשימים', והשאלות הבאות שלה התייחסו כבר לזיכרונות השואה, אך אני לא עניתי עליהן כי התכוונתי לכתוב על זיכרונות אלה ספר בעצמי.

התמונה הראשונה, התמונה האחרונה

ובכל זאת, את התמונה הראשונה כן שלפתי מזיכרוני ותיארתי לגברת מריה:

היה זה בבית הקיץ שלנו באוטבוצק. עמדתי על יד מיטת ילדים קטנה, לבנה, עשוית מתכת, שהוציאו אותה מחדרי. מיטה זו עמדה על הדשא הפוכה, ואני, בן ארבע משהו, שיחקתי בגלגל הקטן שבאחד מרגליה. וכך, דומני, נולד עיסוקי הנפשי בגלגלים, שהשואה לא הצליחה לשים לו קץ.

אם יזדמן לי להיפגש שוב עם גברת מריה הוכברג מריאנסקה, ודאי שאספר לה גם על התמונה האחרונה: נוף ירוק חולף בצד הדרך במהירות מופרזת ועוד קצת.

ישראלים קוראים לזה, בסוג של סיפוק מלנכולי, "לסגור מעגל". אני שונא את הביטוי.

טיפ טיפה

מכוניות משפחתיות בתצורת סדאן (המורכבות משלוש קופסאות: מנוע, תא נוסעים ותא מטען), אשר יצאו מהאופנה ומהייצור לטובת האצ'בקים וליפטבקים, שצורתם הספורטיבית מצודדת יותר – חוזרות כעת לשוק. הסיבה לכך היא התגלית שתא מטען נפרד הוא סופגני יותר במקרה של מכה מאחור, ולכן בטיחותי יותר.

זאת ועוד: תיקון של האצ'בק שחטפה מכה מאחור הוא מסובך ויקר בהרבה מתיקונה של סדאן, ועל פי רוב אינו עולה יפה. האצ'בק ששוקמה והוחזרה לכביש משאירה על האספלט ארבעה שובלי עקבות, משום שהחזרת הגלגלים האחוריים למקומם המדויק היא משימה קשה.

שואלים את אדוארד

דורון לאופר, כרמיאל: אחייני סיים בשנה שעברה את לימודיו במכללת שנקר במגמת עיצוב מוצר תעשייתי. את הפרויקט הוא ערך, כמובן, על מוצר אהוב עליו מאוד שנקרא רכב. הדגם שבנה קיבל את מרב השבחים ממוריו, ולמחרת היום הוא יצא לדרכו החדשה. וכעת באה שאלתי: לאן?

היכן יוכל האחיין להשתלב ולעסוק במקצוע שהוא רכש בעמל רב ובכסף רב? אשמח לקבל את עצתך, לאור הידע הרב שצברת בשנים כה רבות ומתוך אהבה לרכב.

תשובה: חבל שלא שלחת תצלום של עבודת הגמר. בכל אופן, אם רצונו של האחיין לעסוק בעיצוב מכוניות, עליו לחפש נתיבות אל יצרנים אירופאים או אסייתים, אולי בעזרתם הטובה של יבואנים ישראלים הנמצאים איתם בקשר. לצורך כך, האחיין שלך צריך להכין תיק עבודות המייצג את יכולתו בתחום.

דרך אחרת היא לפתח פרויקט ישראלי עצמאי, שאפתני, אולי בעזרת סטודנטים של הטכניון בחיפה. למשל: יוזמה לחידוש ייצורה של מכונית הסברה הישראלית, שבמופעה המודרני תהיה מצוידת בשלדה ובמנוע בני זמננו. למיזם כזה אפשר לרתום גופים מקומיים בעלי יכולת כלכלית, אשר ישמשו ספונסרים בעלי עניין (מעורבים עסקית).

איציק מהדרום: האם תהליך ההחלפה של שמן גיר זהה בכל תיבות ההילוכים האוטומטיות, כולל DSG של פולקסוואגן? עשו לי טיפול שכולל החלפת שמן גיר תוך שעה וחצי-שעתיים… זה הגיוני? שאלתי את בעל המוסך המורשה, והוא אמר שזה לא תהליך ארוך במיוחד. אני יודע שאתה תמיד כותב שזה כן תהליך ארוך. אשמח לשמוע דעתך בעניין.

 תשובה: כאשר כתבתי על ההליך הארוך והמסובך של החלפת שמן בתיבת גיר אוטומטית, התכוונתי לתיבה הפלנטרית המסורתית. גיר DSG של פולקסוואגן, או דומיו, אינו עונה להגדרה זו, משום שזהו גיר מכני הדומה במבנהו לגיר ידני רגיל (ההבדל היחידי ביניהם: בגיר ה-DSG גלגלי השיניים עובדים על שני צירים מקבילים, לעומת ציר אחד בגיר הידני).

כך שהחלפת השמן בגיר ה-DSG שלך אינה זקוקה להליך המוקפד, ובעל המוסך שלך צודק.

בנימין צרפתי: ברשותי קיאה סיד שנסעה 85 אלף ק"מ ללא כל בעיה. השבוע, ללא כל התרעה, החל המנוע להיחנק ולהשתנק והפסיק לסחוב. רק בנס הצלחתי להגיע למוסך. התברר שהדלק היה מזוהם, הוא היה שחור כולו. ניקו שם את מכל הדלק, החליפו פילטר דלק ופילטר אוויר, והאוטו חזר לנסוע ללא בעיות. שתי שאלות:

1. למה היה צורך להחליף את פילטר האוויר?

2. אני מתדלק תמיד באותה תחנה, וידוע לי בוודאות ששום רכב אחר לא נתקל בדלק מזוהם ולא נתקע. האם קיים הסבר נוסף לדלק שחור, פרט לאפשרות שמכרו לי דלק מזוהם?

תשובה: לגבי פילטר האוויר, אולי הוא היה סתום ממילא, עוד לפני תקרית הדלק השחור, ועל כן הוחלף.

אם אתה אכן היחיד שנפגע מהדלק בתחנה באותו יום, אז יש שתי אפשרויות:

1. ציפוי אנטי-קורוזיה כלשהו במכל הדלק של סיד יצר תגובה כימית עם הדלק (אולי כתוצאה מחום מוגבר), מה שהשחיר אותו.

2. האפשרות האחרת היא שיד עוינת, אולי שכן המקנא בבעלותך על קיאה, מזג איזה חומר למכל הדלק דרך צינורית נשימה. אני מתבדח כמובן, אך תמיד יש אפשרות שהמציאות אינה מתבדחת.

ד"א: ראיתי שבתשובה למישהי ששאלה אותך על קניית רכב, אמרת לה שיש מצב שעומדים למכור את המכוניות של בטר פלייס במחיר מצחיק של 30 אלף שקלים. חיפשתי את הכתבה באינטרנט ולא מצאתי. אשמח אם תוכל לשלוח לי תצלום של העיתון או לינק לכתבה. זה נשמע מעניין ביותר לקנות רכב חדש במחיר מצחיק כל כך, ומקסימום להחליף מנוע, כמו שציינת…

תשובה: מדובר בכתבה שהתפרסמה במוסף 'ממון' של ידיעות אחרונות ב-29 ביולי 2013. אשלח לך תצלום שלה. אגב, נפלה טעות: רנו פלואנס ZE החשמלית אמורה לעלות 32 אלף שקלים, ולא 30 אלף כפי שנכתב אצלי בטעות.

מודעות פרסומת
One Comment
  1. רפי permalink

    בהמשך לשאלתו של דורון – כמדומני שהעסקה הכושלת של בטר פלייס תרחיק יזמים מלשוב את זירת ההשקעות ברכב, אם כי אין קשר ממשי בין ייצור מכונית ישראלית לכשלונה של החשמלית אך עדיין פסיכולוגית זה אולי מרתיע. אהיה הראשון לבדוק מכונית ישראלית אם וכאשר תהיה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: