Skip to content

כי נעלמה עילת דברים

ספטמבר 3, 2013

כדי למנוע ממעבדות המשטרה לבצע חקירות עומק, חיפוש דנ"א וכדומה, נוהגים פושעים לשרוף מכוניות שלקחו חלק בשוד או בהריגה. השאלה אם אפשר לחפש דנ"א של תאונה באפר ובברזל של מכונית שרופה נשארת בלי תשובה

מכונית שרופה לוקחת איתה את כל הסודות לדרכה האחרונה, המובילה למגרש הגרוטאות. אז למה הסכימו חוקרי תעבורה ומומחי טכניון לנתח את התאונה הקטלנית של משפחת אטיאס, בניסיון להתחקות אחר סיבותיה? זוהי הטענה העיקרית שלי כלפי המחברים הכושלים של "הדו"ח הסופי", האומר הרבה ולא אומר כלום.

ודאי שהאינטרס הלאומי והאחריות לגבי שמונת הקורבנות חייבו לבצע פוסט-מורטום בדיקה רצינית ומדויקת בנוסח "מה קרה שם". לא רק כדי למנוע אפשרות שמקרים דומים יתרחשו בעתיד, אלא גם בגלל החשש הסביר שמשפחת אטיאס הוכחדה בפעולה עוינת, על רקע לאומני למשל, שבוצעה בידי האקר אשר חגג על מחשב הרכב.

אינני מערער אפוא על הצורך בחקירה, אלא על האופן שהיא בוצעה. כי לא רק נקודת המוצא של החקירה (מכונית שרופה) הייתה בעייתית, אלא גם המקצועיות של החוקרים.

בלה-בלה סמכותי 

הדו"ח הנ"ל, שעורר עניין ציבורי רב, יוצר תחושה שהצוות הנכבד, בניסיון להבין את השתלשלות התאונה וסיבותיה האנושיות והטכניות, לא היה מצויד בכלים הנדרשים – לא בדמיון ולא באינטליגנציה בסיסית – שבאמצעותם ניתן להתמודד עם דרמה טבריאנית מפחידה ומסובכת זו. והרי דמיון ואינטליגנציה נדרשים כפליים במצב שבו כל מה שעמד לרשות המומחים, ובהם בעלי תארים מתקדמים, הוא שיירים שרופים כליל. זה לא הפריע להם לקבוע בנחרצות מה היה מצבה של גרנדיס ברגע התאונה.

לא נעים לומר, אך הכרחי: כל ההכרזות הסנסציוניות שפרסמו מומחים אלה בתום החקירה – ולפיהן רפידות המיצובישי התפרקו בגלל עומס העצירה, ומנגד, המצערת והקשר שלה (כבל) עם דוושת הגז "עבדו ללא דופי" – הן מסקנות מופרכות. בדיוק כמו התיאוריה ששטיח הרכב היה במקומו על הרצפה ולא לחץ על דוושת הגז.

כמי שהתהפך לא פעם ברכבו (לא בנסיעה אזרחית רגילה, בוודאי, אלא בתחרויות ראלי של פעם, שבהן השתתפנו עדיין עם שטיחים), אני יכול להעיד כי בעת התהפכות, השטיחים וכל יתר אביזרי הרכב מטיילים חופשי בתוך המכונית הנהפכת על גגה. אם השטיחים אכן נשרפו בתאונה, כמו המושבים והריפוד, אז באיזה פלא ידעתם שהם לא היו בין הגורמים לשיגעון התאוצה של מיצובישי?

בקיצור, קביעה בנוסח "יודעים היטב" כאשר בעצם לא יודעים כלום, מעלה תהיות לגבי המוניטין של המומחים הבכירים שחיברו את הדו"ח. ואגב, אם בקיאותם של מומחי התעבורה אצלנו היא בעייתית, וכך עולה כאמור מהמסמך שהם חיברו על התאונה – אז היה צריך לתגבר אותם במומחים מחו"ל, כמקובל בקבוצות הכדורסל המובילות בליגה המקומית הבכירה, שאינן מתביישות להשתמש בכישרונות זרים בעלי מוניטין מקצועיים.

השחזור נקבר 

זאת ועוד משהו: להפתעתי המושלמת, מחברי הדו"ח הסופי לא צירפו אל חקירת התאונה את הממצאים של שחזור המקרה שנערך בזירת האסון, וגם לא טרחו לנמק מדוע קברו את ממצאי השחזור.

אז בשביל מה הם ערכו את השחזור המיוחד, שהם התגאו בו ארוכות בכתבה ששודרה בטלוויזיה? למה צוות המומחים שומר בסוד מה הם למדו מהשחזור, שבוצע במכונית זהה אשר נסעה באותו מסלול שהוביל את משפחת אטיאס למותה הטרגי?

שמונה נפשות מחפשות תשובה   

מה היה אורכו של התוואי שבו נסעה גרנדיס ללא שליטה? הבסיס לחישוב הוא 6.5 הדקות שבהן הנהג רפאל אטיאס ואשתו יהודית דיברו עם המוקדנית ממוקד 100 של המשטרה. לכך יש להוסיף את הכמה דקות לפני שיחת המצוקה, שבהן נוסעי הגרנדיס זיהו שהם שקועים בצרה מפחידה וניסו ללא הצלחה לעצור את האוטו הדוהר.

אם המכונית נסעה ב-120 קמ"ש, כפי שהדו"ח מצטט את הנהג, אז באותן 6.5 דקות של שיחה עם מוקד 100 עברה גרנדיס למעלה מ-12 קילומטרים (לפי חישוב של קילומטר אחד ב-30 שניות). אם נוסיף לכך את כמה דקות המצוקה שלפני הצלצול למשטרה, שבמהלכן כאמור הבינו ההורים שהם בסכנה קשה, יוצא מכך שהנסיעה המטורפת נמשכה לאורך כ-20 קילומטרים ארוכים.

כלומר, לוּ היה במשטרה יועץ תחבורתי כלשהו למקרי חירום, ניתן היה אולי להציל את המשפחה המבועתת. מומחה כזה, שנהג המיצובישי לא מצא במוקד 100, היה יכול להמליץ לו על צעדי ההצלה הבאים:

להעביר את מוט ההילוכים ל-N (ניוטרל) כדי לחסום את העברת כוח המנוע לגלגלים, או לסובב את המפתח בסוויץ' כדי שהמנוע יפסיק לעבוד! הפסקת כוח המעצורים (בוסטר) כתוצאה מהדממת המנוע לא הייתה משנה דבר, שהרי המעצורים ממילא לא עבדו. גם איבוד כוח ההגה היה, בסך הכול, דורש מהנהג להפעיל על ההגה מאמץ פיזי גדול יותר.

פרפר לא נחמד

יש להניח שבזכות שחזור התאונה, המומחים למדו לא מעט על הכביש המוביל לטבריה – היכן הוא ישר והיכן משופע.  ברור שמשהו גרם לגרנדיס לצאת משליטת הנהג ולהשתולל. מה זה היה יכול להיות?

המומחים, שניסו לפענח את המקרה ביכולת ניתוח מוגבלת, לא לקחו בחשבון את האפשרות שפרפר המצערת של גרנדיס נשאר במצב פתוח, כיוון שנתקע במקומו בגלל לכלוך שהצטבר בגרון המצערת. לא מן הנמנע שלכלוך זה לא אִפשר לפרפר להיסגר כסִדרו, כאשר רגלו של הנהג עזבה את דוושת הגז!

לכלוך זה (אם הוא אכן קיים בגרון של המצערת, כפי שאני משער) נשרף יחד עם כל מערכת ההזרקה.

נוזל ישן הוא רתחן 

השחזור שערכו המומחים נועד לשכנע אותם חד-משמעית שמעצורי הגרנדיס היו אמורים להתגבר על כוח המנוע העובר לגלגלים בהילוך גבוה (D), גם אם הנהג לא העביר את מוט ההילוכים למצב N (ניוטרל), מצב שבו קל יותר למעצורים למלא את ייעודם! אז מה קרה שהמעצורים לא עזרו ברגע הקריטי?

ובכן, המומחים הנכבדים התעלמו, משום מה, ממצבו של נוזל המעצורים! נוזל מעצורים שלא הוחלף במועד (טיפול הכרחי שבארץ נוטים לזלזל בו) ו'בילה' זמן רב במכל שלו סופח אליו מים – מה שמוריד את נקודת הרתיחה שלו. התוצאה: במקום לשמור על כוח העצירה עד 160-180 מעלות צלסיוס, כמו נוזל מעצורים חדש – הנוזל הוותיק יודע להפסיק לעבוד בפחות מ-100 מעלות, ובכך גורם ל'איבוד ברקסים', כטענתו של הנהג, רפאל אטיאס, באוזני המוקדנית.

לא מן הנמנע שהלחץ של הנוזל הרותח גרם להתפרקות צינורות המעצורים עשויי הגומי. כאשר מכונית נשרפת, גם אפשרות זו אינה ניתנת לבדיקה.

חושף טפח, מתעלם מטפחיים     

במקום להזכיר גורמים אפשריים אלה לתאונה – ובהם פרפר מצערת שנתקע במצב פתוח עקב לכלוך או תקלה (נפילה?) בקפיץ הסוגר את הפרפר ברגע עזיבת דוושת הגז, או בגלל נוזל מעצורים ישן מדי שלא אִפשר לעצור את גרנדיס – החתומים על הדו"ח הסופי חוזרים שוב ושוב על המנטרה שגרנדיס זו עברה בהצלחה את הטסט השנתי שלה רק 4,000 קילומטרים לפני התאונה.

מה, המומחים הללו לא יודעים שבטסט השנתי מעצורים נבדקים בידי הבוחן במצב סטטי, על רולרים מסתובבים, והבוחן אינו מסיר את הגלגלים כדי לבדוק את מצב הדיסקים והדיסקיות? קל וחומר שהבוחן אינו בודק את כמות המים שספח אליו נוזל המעצורים, הפוגעים באיכותו (קיים אמנם מכשור לבדיקה זו, אך בעצם, די להקפיד על תדירות החלפה נאותה של נוזל המעצורים, מדי שנתיים לפחות). גם את זאת המומחים אינם יודעים?

מכון הטסטים דורש מהנהג להביא "אישור ברקסים" חתום בידי מוסך מורשה רק כאשר מדובר במכונית ותיקה.

קל יותר להתריס כלפי שמיא

אך כשלים של משרד התחבורה או של המשטרה אינם מעניינים את מחברי הדו"ח. במקום להצביע על דרגתה הנמוכה של המודעות המוטורית בארץ, המדשדשת כבר שנים ואינה מתפתחת, לקחו כותבי הדו"ח הסופי נשימה עמוקה ונתנו להבין, בין השורות פרי עבודתם הנמרצת, שכוח עליון מסתורי גרם לתאונה הטרגית של משפחת אטיאס.

שכחו את כלל הבסיס

על ההזדמנות קפצה גם עמותת 'אור ירוק' האינפנטילית, המשחקת בחוצפתה מעין משרד תחבורה אלטרנטיבי. מומחיה (יש כאלה ל'אור ירוק') ממליצים לנהגים לבצע את כל מה שהופיע כבר באינטרנט (ואצלנו). הם שכחו רק להוסיף שהעיקרון הבסיסי של נסיעה במדרון הוא לנסוע בהילוך נמוך, כדי שהמנוע יאט את הרכב ויקל על המעצורים, שבמדרון עומדים במבחן אכזרי.

בְּקִיעוּת ולא בקיאות

בעצם, לא רק את הנהג קשה להאשים, אלא גם את השוטרים שלא סייעו לו ברגעים הקריטיים. הרי גם הנהג וגם השוטרים גדלו בארץ שבה בקיאות מוטורית היא עדיין נחלת מעטים. נושא זניח שזוכה לאוורור מהגומחה שלו רק כאשר מאוחר מדי.

רפאל אטיאס, בן 42, היה מנהל בית הספר 'מפתן' בצפת. רעייתו יהודית הייתה אף היא בת 42.

טיפ טיפה

מכונית המצוידת בוו גרירה וסוחבת אחריה נגררת כלשהי או דירת קמפינג זקוקה למרחק עצירה ארוך יותר ב-40 אחוזים (!) ממרחק עצירה של מכונית שאינה גוררת דבר.

מסקנה: אם אנו גוררים משהו, מוטב שנשמור מרחק ביטחון מתאים מהמכוניות הרגילות הנוסעות לפנינו. ההמלצה על "מרחק שתי שניות", הנשמעת בבתי ספר לנהיגה, מאבדת תוקף לטובת שלוש שניות ויותר. גם הנהגים הנוסעים אחרי מכונית עם נגררת צריכים להיות דרוכים מהרגיל, כדי להימנע מהצטרפות לתאונה, במקרה שהמכונית שלפניהם לא תספיק לעצור.

גולף בגרסה צרפתית: בעזרת הדגם החדש של 308, ינסה קונצרן פיז'ו להגשים את חלומו הישן: להתחרות בפולקסוואגן גולף. 308 החדשה אינה דומה ל-308 הוותיקה, הבלתי מוצלחת. הגרסה הנוכחית בנויה על פלטפורמה מודולרית בשם EMP2, ומפתיעה בעיצוב חיצוני מהודר ובחלל פנימי מפנק, הן את הנהג והן את נוסעיו. קשה רק להתרגל לתרגיל של היצרן, שמיקם גבוה את מד המהירות ומד סיבובי המנוע ברוב הפיז'ו-אים החדשות, כולל 308.   

בתערוכה הקרובה בפרנקפורט יחשפו הצרפתים את 308 השאפתניות, המצוידות בחמישה מנועים מוכרים ובמנוע חדש בנפח 1.2 בשם e-THP, בעל שלושה צילינדרים ומגדש טורבו. מנועים בסגנון זה הכרנו כבר אצל פורד, פולקסוואגן ורנו, שם הם מפגינים חיסכון משמעותי בדלק, אך רק בנסיעות איטיות. בנהיגה ספורטיבית במקצת, מנועים מוקטנים אלה מתחילים לשתות דלק כמו מנועים אטמוספריים בנפח 2.0 ליטרים   

308

308 3

308 4

308 5

פיז'ו 308. חלון שמש מרשים והגה שמסתיר את השעונים לנהג נמוך קומה  

שואלים את אדוארד

אלי: יש לי בעיה שחוזרת על עצמה ברנו מגאן 2007. הרכב לא מתניע, ובמהלך הניסיונות מתקבלת ההודעה Card Reader Fault. הרכב היה במוסך רנו המרכזי (ראשון-לציון), שם נטרלו את הקודן. במשך שבוע הכול היה בסדר, אבל אז זה שוב קרה. מובן שעד שבאו לגרור הרכב הוא התניע, והבאתי אותו עצמאית למוסך. שם אמרו שהם לא מוצאים כלום ושהכול נראה תקין מבחינתם. כעבור שבוע שוב… (ברשותי שני כרטיסים, האחד חדש).

האם יש לך רעיון מה הבעיה או למי לפנות? אולי החלפת קורא הכרטיסים? במוסך לא דיברו בכלל על הקורא, ואף אמר לי האיש במוסך – "אני לא זוכר ממתי שאני פה שהחליפו קורא…"

תשובה: הכרטיס עושה הצרות הוא אכן עקב האכילס של דגם המגאן המוצלח, לצד עקב האכילס השני – הקודן, המעיק על בעלי המכוניות ולא על הגנבים. מומלץ לבדוק אם בעיית ההתנעה של מכוניתך היא תוצאה של חיישן קראנק שמסרב לעבוד. כדאי לך אפוא לגשת עם מגאן שלך למוסך הראשי של רנו בהרצליה, שם טיפלו בהצלחה במכונית של ידידה שלי שסבלה מבעיית התנעה דומה, כלומר חוזרת על עצמה באופן בלתי סדיר. המכונאי הפיקח אפילו לא החליף את החיישן המורד, אלא רק חיזק אותו לבסיסו ב'אזיקון' עשוי פלסטיק.

פיני דיאמנט: פעם היה מקובל לבצע החלפת צמיגים בהחלפה אלכסונית. לאחרונה סיפר לי מתקן הצמיגים שיש צמיגים המיועדים להיות קבוע בצד ימין וכאלה הקבועים לצד שמאל. מה עושים?

תשובה: הצמיגאי שלך צודק. אכן, צמיגים בעלי סוליה א-סימטרית יש לשמור באותו צד של המכונית שבו הם הורכבו. צמיגים כאלה מומלץ להחליף רק באותו צד של הרכב, כלומר – צמיג קדמי יוחלף בצמיג אחורי.

זיו מיטל: יש לי שתי שאלות, שתיהן קשורות באבי מורי בן ה-77 (עד 120). יש לו סיטרואן ברלינגו 2005 hdi הסובלת מתופעה של איבוד סחיבה (שבאה והולכת). החליפו אינג'קטורים, משאבת דלק ועוד כל מיני – ואין תרופה. גם המחשב במוסך לא מצליח לתת כיוון לפתרון. האם יש לך אולי כיוון בשבילנו? (גם בדוקטור גוגל לא מצאתי מזור, אולי לא שאלתי נכון).

מכאן אני מגיע לשאלתי השנייה: בסוף החלטנו שכדאי אולי פשוט להחליף רכב. התקציב שלנו הוא 55 אלף שקלים. אין לנו העדפות ספציפיות. חשבתי על סוזוקי ג'ימיני, מכמה סיבות: א. קל לצאת ממנו משום שהוא די גבוה (באוטו נמוך זה קצת קשה) ב. שמעתי שהוא חסכוני ג. יש בו רוח צעירה, ולעניות דעתי זה בריא לנפש.

מובן שאלו הם הרהורי לבי, לאבי אין צד במחשבות אלו. הציעו לו מ'אלבר' פורד פוקוס 2010 שעשתה למעלה מ-130 אלף ק"מ. בסכום הנ"ל זה נראה הרבה ק"מ לשנה (מעל 40), כך שבינתיים דחינו את העסקה. אשמח לקבל ממך תובנה או עצה.

תשובה: 1. כדאי לבדוק בברלינגו את יחס הדחיסה בכל הצילינדרים. אם יתגלה יחס דחיסה נמוך, שאינו עולה גם כאשר שופכים קצת שמן לצילינדר – אז האשמים בחולשת הסיטרואן הם השסתומים.

2. אתה צודק לגבי סוזוקי ג'ימיני, אך הוא אינו נוח בנסיעות בינעירוניות. בדוק את האופציה של סקודה רומסטר. זוהי מכונית מתאימה להפליא לאדם מבוגר (בָּדוּק) וגם לבנו.

אורטל, ירושלים: ברשותי מאזדה לאנטיס 2001 שמורה, מטופלת כמו שצריך ובלי עין הרע נוסעת מצוין. יש לה רק בעיה אחת: בכל פעם שאני נוסעת מכיוון שער הגיא לשורש, אחרי העלייה היא מקרטעת, נורות לוח המכוונים נדלקות (חום המנוע לא עולה) והיא נכבית. כעבור כמה דקות של מנוחה ניתן להתניע מחדש. במוסך בדקו את התרמוסטט והחליפו את משאבת הדלק, אך ללא הועיל. האם יש לך רעיון מה יכול לגרום לבעיה?

תשובה: מומלץ לבדוק את המאוורר, שמא המצמד שלו מחליק ולכן הוא אינו שומר על סיבובים גבוהים, כאלה שבכוחם לקרר כהלכה את הרדיאטור.

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. עדי והב permalink

    אדוארד היקר שלום
    שבוע טוב וגמר חתימה טובה

    מאוד שמחתי לטור הזה שהועלה השבוע.
    כמה שהוא מסביר ומבהיר – ככה סתום ומצַער.

    מה נגיד ומה נאמר…..
    רב הנסתר ואת הסוד לא נגלה
    כנראה גם לעולם

    ננוחם בהקדשת הטור למשפחת אטיאס ז"ל

    תודה
    עדי
    ++++++++++++
    ++++++++++++++++++++++++

  2. יחיאל בלוראי permalink

    אדוארד היקר שלום רב
    מה שלומך הנני קורא את מדורך באדיקות עוד מימי טורבו ז"ל
    עזרה דחופה
    ברשותי ספארי שנת 97 שעשת 135000 בלבד לאחרונה החלפתי משאבת דלק קומפלט ושאבת בלם מרכזית דבר שרוקן את חשבון הבנק שלי ביותר מ4000 מצלצלים . הכיצד
    כל לחיצה על דוושת הגז גורמת למנהל ת.הדלק שלי לחכך ידיים בהנאה
    לאחר התיקון האמור פתאום הבהמה התחילה לצרוך ליטר לשלוש וחצי .
    הכיצד ??האם לשים תוסף ?? לאפס את המחשב??? אני טובע הצילו
    לעזרתך הדחופה אודה
    יחיאל .ב ג.שמואל

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: