Skip to content

מפתחות לגן-עדן

יולי 9, 2014

מכונית קטנה לימדה אותי שמעשים טובים משתלמים ליהודים. הייתה זו פיאט 850 שטייר. אדומה. קניתי אותה אצל ידידתי ברברה מ', סטודנטית באוניברסיטה העברית שהביאה אותה מווינה

זו לא הייתה סתם פיאט אלא שטייר אוסטרית. זן חזק קצת יותר מפיאטים 850 רגילות, אשר בשנות ה-70 היו פופולריות מאוד בארץ עד שנעלמו באופן מוזר.

הימים היו ימי סוף העונה של 850, שהואשמו כי הן מתחממות ומתפרקות – מה שלא היה נכון. בכל אופן, לשווא פרסמה ברברה את הצעצוע שלה, שממנו ניסתה להיפטר לפני חזרתה לווינה. קליינטים לא הגיעו, אם בגלל זלזול בפיאט ואם בגלל העובדה שהמכונית של ידידתי נשאה לוחיות רישוי אוסטריות, מה שהיה מאלץ את הבעלים החדשים לפייס את המכס במִנחת לירות.

תאריך חזרתה של ברברה אל בית משפחתה הלך וקרב, עד שערב אחד הוא נקש בדלת דירתה בירושלים. "אני טסה מחר, הכול כבר ארזתי והפיאט עדיין רובצת כאן", אמרה הגברת בעצבנות. "איזו נפילה. מה אני אעשה?"

האליל ברח לגליל

ידעתי שברברה חוזרת לווינה מאוכזבת. היא הגיעה ארצה בעקבות הצייר אריק בראואר, מאסטרו של ריאליזם פנטסטי, אשר עוד בנעוריה קסם לה, הן בציוריו והן באישיותו. וכאן גילתה ידידתי, לדאבון נפשה, שהאליל שלה התיישב בעין-הוד הקסומה והרומנטית עם אשתו, ישראלית ממוצא תימני, ועוד עם ילדים. אידיליה שכזו.

בגלל סיפוריה המסקרנים של ברברה הכרתי את בראואר ואף צילמתי עליו סרט טלוויזיה תיעודי, המתאר את חייו בכפר האמנים הגלילי ואת תמונותיו הנאיביות-חושניות, המתפקעות מצבע. ציוריו עושים שימוש במוטיבים תנ"כיים, אך רק כבסיס להמראה אל מחוזות מופשטים הגובלים באקסטאזה פסיכודלית. בדברי הקריינות שהוספתי לסרט על בראואר אמרתי שזהו הצייר המעניין ביותר בין אוחזי המכחול בארץ.

אני מצטט מהזיכרון, כי סרט זה הצטרף למאה ומשהו הסרטים האחרים שלי שהרוממאים זרקו לפח.

Arik Brauer xl

דוגמה לריאליזם הפנטסטי בציוריו של אריק בראואר

טקס פדיון הבת

כמה דרשת על פיאט שלך? שאלתי את ברברה. היא נקבה במחיר, והגעתי אליה עם הסכום הנדרש. "אני הקונה של 850 שחיכית לו", הודעתי לה חגיגית. אגב, פעמיים קניתי מכונית מאישה, ושתיהן נשאו את השם ברברה. לראשונה הייתה חיפושית ולשנייה שטייר.

"אבל יש לכם אופל GT", הופתעה ברברה, ושמעה ממני וידוי שמעולם לא הייתה לי יותר ממכונית אחת, ובדיוק בארץ הקודש החלטתי שהגיע הזמן להתקדם.

"מעתה, בביתי תהיה יותר ממכונית אחת", קבעתי וקיימתי. ועודי מקיים.

בְּחֵיק הַאֶצְלִי

על ההחלטה הספונטנית שלי לאמץ אותה לְבַת, הגיבה שטייר של ברברה מכל לבה – בשום תקלות ועם תיאבון צנוע לדלק. זאת, אף כי בחיק האצלי נאלצה פיאט זעירה זו להתחרות בכל דבר שזז, הן בעליות, הן בירידות ובוודאי בעיר, תמיד לפי השיטה הבאה: דוושת הגז מוצמדת לרצפה נון-סטופ, גם בעת החלפת ההילוכים. ובעצם, בעיקר בעת החלפת ההילוכים.

אצלי שטייר זזה בעדינות רק לפנות בוקר, במהלך חזרתו של בעליה מחיי הלילה הדלוחים של ירושלים דאז – מבית האומנים האנמי או מהמרתף החשוך של פינק. בנסיעות לילות אלה התגלה הכישרון הסודי של שטייר: היא ידעה לחזור הביתה אל רחוב גואטמלה ללא עזרתי כמעט. יתרה מכך: למרות ההפרעות מצד הנהג, היא ידעה לחנות במקביל למכוניות השכנים, ובדלתות סגורות כראוי. מלכה!

אין שמחה כשמחה לאיד

בזכותה של שטייר יכלה אופל GT לנוח על יד הבית, והפסיקה להרגיז את עמיתיי הבמאים בטלוויזיה רוממה. הללו ראו את שטייר חונה מול בניין התחנה, ושאלו אותי בדאגה מזויפת אם אופל שלי התקלקלה חלילה או שמכרתי אותה בגלל הוצאות האחזקה הגבוהות.

"אל תשאלו", עטיתי צער על פניי. "פצעיי טריים עדיין".

השמועות על צרותיי המדומות התפשטו עד הקומה הרביעית, אל משרדו של מנהל התחנה ארנון צוקרמן. מה קרה לך ולאופל GT היפהפייה, התעניין צוקרמן באנגלית, כי הוא התבלבל ביני ובין חברי הפולני ד"ר אנדריי קמינסקי, שהתהדר באוקספורד אינגליש. צוקרמן לא ידע ולא יודע עד היום שהשגתי עברית ברמה מספקת. אותי לפחות.

"Nothing special", עניתי לצוקרמן, ולמחרת הגעתי לעבודה באופל.

פניהם של חבריי היו שווים כל מחיר ששילמתי על שטייר.

850 Styer xl

850 Styer mot

Opel GT XXL

מה נשתייר מן השטייר: ליום הולדתה קיבלה פיאט 850 שטייר שקניתי מברברה חבילת שי: מנוע 903 סמ"ק מדגם קופה ספורט, מאייד כפול בעל פילטר מרוצים וסעפת פליטה גזעית מתוצרת אבארת'. הנסיעות בה הפכו הרפתקה מעניינת, כולל שרפת צמיגים, כך שאופל GT שלי יכלה לנוח ימים ארוכים. בשבוע הבא אני מתכוון להוסיף סיפור מתח קצר על גלגוליה הבאים של שטייר ועל הפרדה ממנה, העצובה כמו כל פרדה ממכונית

חלומו של השכן

יום אחד, כאשר חזרתי הביתה, חיכתה לי הפתעה. כשחניתי את שטייר על יד אופל, עצר אותי איש שלא הכרתי. "אני גר פה, ממול", הציג את עצמו, "ורציתי שתדע שאני מסתכל על המכוניות שלך. דווקא לא על אופל, שהיא פנטזיה לא מעשית, אלא על פיאט הקטנה. בובה של אוטו".

"תראה", המשיך האיש, "הבורא נותן ליהודי אחד שתי מכוניות, וליהודי שני אף אוטו. לוּ הייתה לי פיאט מתוקה כזו, הייתי מטייל בסופשבוע עם אשתי והילד. אבל זה הולך להישאר רק חלום".

"יש לך רישיון נהיגה?", שאלתי.

"בטח שיש. הייתי נהג בצבא", ענה.

הוצאתי מכיסי את המפתחות. "קח את הפיאט וסעו לטייל. בדיוק מילאתי דלק, אל תדאג לכלום. תחזיר לי אותה בשבוע הבא".

אחרי כמה ימים הוא בא אלינו. "הבאתי לך חזרה את האוטו, תודה. אני עדיין לא מאמין", מלמל, ישב כמה רגעים, שתה קפה, ולפני שעזב אמר בדלת שהוא בעצם שוטר, וכדאי לי לבוא להתייעץ איתו אם יהיו לי חלילה אי-אלו בעיות.

את שטייר הוא החזיר לנו במכל דלק מלא ועם שכבה עבה של קליפות גרעינים הפזורות על הרצפה, תחת המושבים ואף במאפרות.

שיעור בפסיכולוגיה קלינית

ודאי שלא התכוונתי להיעזר בשכני השוטר. הרי עם צרותיי, דו"חות חניה ודומיהם, הסתדרתי בעצמי. עד שיום אחד נסעתי באופל הביתה, וראיתי איזו וולבו סטיישן נוסעת לפניי בצורה בלתי יציבה.

התחלתי לעקוף אותה, והיא בדיוק סגרה לכיווני. היה חיכוך קל. עצרנו וראיתי שאין אפילו שריטה, לא על אופל ולא על וולבו. חשבתי לעזוב, אך נהג הוולבו שפגע באופל חטף קריזה מרוקנית תקנית. "אתה תשלם על מה שעשית!", צעק. "שלא תעז לברוח, סע אחריי למשטרה במגרש הרוסים!", איים.

בלית ברירה נסעתי אחריו. נכנסנו לתחנה. הוא וחברו היו עדיין מחוממים ולא חדלו לצעוק ולקלל אותי בקול רם – וכך הגענו לחדרו של הקצין. פתחתי את הדלת, ולא האמנתי למראה עיניי: היה זה האיש מרחוב גואטמלה שנסע בשטייר, רק לבוש מדים.

שכני הקצין אפילו לא טרח לברר מה קרה, אלא פנה מיד לנהג הוולבו בשאלה באיזו זכות הוא בכלל נוהג, הרי רישיונו נלקח בגלל סמים. וחוץ מזה, אמר הקצין בתקיפות, הוולבו שייכת לנכה קרובת משפחה, ואין לך זכות לנהוג כאשר בעלת הרכב אינה נמצאת באוטו.

הקצין ביקש מהשוטרים להחרים את וולבו ולעצור את נהגהּ כדי להביאו ל'הדסה' לבדיקת סמים. הם הלכו, והקצין ביקש שאשאר. סיפרתי לו מה קרה ושאלתי: מה הסיבה שטמבל זה גרר אותי לתחנת משטרה? זה הרי גול עצמי בשבילו, מה הוא רצה?

או-אז קיבלתי שיעור בפסיכולוגיה קלינית. "סמים גורמים לעלייה חדה בתחושת הצדקנות", לימד אותי הקצין.

העלים ניתזו, הרישיונות לא

חלפו כמה שנים, ונפגשנו שוב. זה קרה כאשר אני וחברי יוסי ויין נסענו יום נאה אחד בשתי אלפות: הוא נהג באלפא ברטונה 2.0 שלי, ואני אחריו באחותה לבית אטלר, אלפא ג'וניור GTA 1.3. כשנכנסנו בעובי היער לחצנו קצת על הדוושות. המנועים הגיבו בהנאה, הדלק הסתחרר במערבולת בשני המכלים, ואילו העלים שנחו על האספלט ניתזו השמיימה. ואז קפצה מולנו שוטרת.

עצרנו, והיא הובילה אותנו אל מאחורי השיחים, שם, על יד שולחן קטן, ישב הקצין שלי וחייך. "הי אדוארד. 140 קמ"ש? זה הכול? אכזבת אותי", חייך, איחל לנו יום טוב, והלכנו.

– "מה, אני חולם?", התבלבל יוסי. "חשבתי שהלכו לנו הרישיונות. מה זה?"

– "מעשים טובים משתלמים ליהודים, לימדה אותי פיאט 850 שטייר", הסברתי.

– "לא ידעתי שהייתה לך פיאט קטנה", הופתע יוסי בשנית.

האמת היא שגם אני שכחתי כמעט את 850 המתוקה ואת הבעלים הקודמים שלה, ברברה, אשר גם היא, וינאית אמביציוזית שכמותה, הייתה מחליפה הילוכים מבלי להסיר את כף הרגל מדוושת הגז.

טיפ טיפה

Meriva של אופל קיבלה אישור לעלות ארצה. מדובר במיניוואן המבוסס על אופל קורסה שהחל את דרכו בצניעות, ועורר די התעניינות ציבורית כדי שאופל תצמיח לו לפני ארבע שנים גרסה שנייה, מפוארת יותר אך יקרה. הפרט האחרון פגם בהצלחתה של מריבה בשוק האירופי ומנע את שיווקה בארץ.

כעת, מריבה נכנסת לשוק הרכב הישראלי בגרסתה השלישית כבר, הכוללת תיקונים קוסמטיים, בפנסיה ובגריל בעיקר, ואשר מצוידת במולטימדיה עכשווית שמתחברת לסמרטפון ומאפשרת להשתמש באפליקציות שלו בזמן הנהיגה. אך המכה הניצחת של מריבה מול מתחרותיה היא הדלתות האחוריות, שנפתחות לכיוון הפוך מזה של הדלתות הקדמיות ובזווית מרשימה של 84 מעלות. "זה כמו ברולס-רויס", מתגאה אופל.

אינני חסיד של חידוש זה. לא בגלל הקושי בפתיחת דלתות אלה בחניה צפופה אלא בגלל זיכרון. כי דלתות הנפתחות 'הפוך', שאני מכנה אותן 'ציידות עופות', היו לי בסירנה FSO הפולנית, וחורף אחד הופתעתי בגללן כאשר החלקתי בסיבוב: עוד לפני שסירנה התהפכה על גגה נפתחה הדלת הימנית, העץ שעברנו קרוב אליו עקר אותה מציריה – והטרמפיסטית עפה מהמכונית. למזלו האדיר של זיכרוני, הגברת נחתה בערמת שלג ויצאה ללא פגע.

חוששני שהיבואן התל-אביבי יסתפק במריבות בנזין אוטומטיות, ולא ישווק את שתי הגרסאות הכי מעניינות: מריבה 1.6 CDTI (דיזל) בעלת 136 כ"ס, ומריבה OPC 1.6 טורבו, 180 כ"ס.

שואלים את אדוארד

אתי שובל: ברשותי פיאט פונטו אבו ידנית ילידת סוף 2012, בעלת הספק של 69 כ"ס ומנוע 1,200 סמ"ק. האחריות היא לשלוש שנים. המכונית צרכה כחמישה ליטרים דלק ל-100 ק"מ ומעט יותר בכביש עמוס – אך לפני כמה שבועות הַצריכה הכפילה את עצמה בפתאומיות. יש התאמה בין הצג למידת הירידה בכמות הדלק במכל. פניתי למוסך המרכזי לצורך בדיקה, והזכירו לי כי לא בוצע טיפול של שנתיים או 30 אלף ק"מ. האוטו נבדק וטופל, לפי דברי הבוחן הראשי. איכות השרפה תקינה ולא נמצאה נזילה. למיטב הבנתי, בתנאי עבודת מנוע תקינה רק דליפת דלק מסבירה את המצב. לפני שנים היה מצב דומה ברכב שלי. הדליפה נמצאה לאחר מילוי המכל עד הסוף. בנסיעה של הבוחן התברר כי גומייה התקלקלה. למעשה, הדלק דלף והתנדף, כך שלא נצפתה נזילה ולא היה ריח דלק! היש אפשרויות נוספות?

תשובה: מומלץ לבדוק את כל החיבורים של צינורות הדלק, במיוחד על יד המסנן. אבל לפני כן, כדאי לנסות לדחוף את המכונית בחניה כאשר בלם היד משוחרר ומוט ההילוכים משולב לניוטרל. פונטו היא מכונית קלה ואמורה לזוז ממקומה ללא התנגדות רצינית. אם לא כך קורה, יש לבדוק את מצב המעצורים – שמא אחד מהם או יותר נועלים גלגל, מה שעשוי להנסיק את צריכת הדלק. אגב, נעילה נסתרת כזו אפשר לגלות גם אחרי נסיעה: נוגעים במרכזו של כל חישוק, ואם אחד מהארבעה חם במיוחד, סביר שזהו מקום התקלה.

גדי אמיתון, נוה-צוף, בתגובה ל'טיפ טיפה' 882: אתה צודק לגבי החגורות. ברצוני להוסיף שמרגיז ומטופש פי כמה לקבל הערה/דו"ח משוטר שהוא עצמו, "מסיבות מבצעיות", אינו חוגר חגורה, ולך תדע אם הוא שוטר מקוף או טבח שנוסע לשוק. דווקא המוסווים כן חייבים בחגורה. היגיון של שוטרים…

אורי והדר: אשתי ואני חושבים לקנות את המכונית הראשונה שלנו. השיקול העיקרי הוא אמינות. מכיוון שאנו עוברים לגור בדרום הארץ (מצפה-רמון) והרכב יצטרך לעשות פעם בשבוע 160 ק"מ לכל צד, חשוב לנו מאוד שנוכל לסמוך עליו שלא יעשה בעיות. יתר השיקולים הם חיסכון בדלק, מחיר סביר ושיהיה גם כיף לנהוג בו (מותר, לא?…) חשבנו בכיוון של סקודה פאביה ידנית. נשמח לשמוע את דעתך על הרכב, איזה דגם מומלץ – TSI או לא TSI? האם כדאי להשקיע ביד ראשונה? ובכלל, האם יש לדעתך מכוניות אחרות שכדאי לבדוק?

כיוון מחשבה אחר הוא לזרוק לפח את שיקולי החיסכון ולקנות ג'יפ כדי לנצל את מרחבי הנגב לטיולים. נשמח לשמוע את דעתך גם בנושא הזה.

תשובה: ההתבייתות על פאביה הגיונית, בתנאי שהקדנציה שלה אצלכם לא תהיה ארוכה יותר מטווח האחריות. הסיבה: מנועי TSI, החזקים יחסית בזכות המגדש והחסכוניים למדי, עלולים להפוך אחרי כמה שנים מוקש ולדרוש החלפה או שיפוץ. במיוחד אם אחרי קניית המכונית החדשה מזלזלים בהוראות היצרן, ולא נוסעים בעדינות במשך 1,500 הקילומטרים הראשונים.

כלל זה יפה לכל הדגמים המצוידים במנוע TSI, כולל בוודאי התוצרת של סיאט ופולקסוואגן.

הצעתי היא: בדקו את האופציות של סוזוקי קרוסאובר, רנו קליאו וסיטרואן C3. כדי לבדוק את הדופק של סעיפי הניהוג והנאת הנהיגה יש לערוך נסיעות מבחן בכל אחת מהמועמדות.

מודעות פרסומת
7 תגובות
  1. גבי ברוך אלקיים permalink

    אדוארד היקר
    תמיד נפעם מהטור שלך, הכנות והמקצוענות.
    תיקון טעות קטנה, עין הוד לא נמצא בגליל, אלא במבואות הכרמל
    אבי ז"ל עבד בכפר הנוער הנמצא בדיוק מעליו "ימין אורד" וממנו ניתן לתצפת על עתלית ועל המבצר הנמצא בבסיס חיל הים הנמצא שם.
    בכבוד רב

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    בילדותי הרחוקה בשנות השבעים מכונית בבעלות פרטית לא היתה דבר מובן מאליו כלל ועיקר, אני זוכר את אבי לוטש עיניים משתוקקות בפיאט 850 צנועה מעין זו (אפילו לא אדומה) וחולם בקול רם שתהיה לו בדיוק כזו …בתיכון חזר הריטואל רק שבתפקיד החולם אני – אנוכי מאריך את הדרך הרגלית הביתה בכדי לבקר שוב את ה- 850 ספיידר ברטונה ( ייחודית עם גג טארגה בייצור עצמי וגוון תכלת חת"מ מטאלי …) שחנתה דרך קבע בסמוך לרח' זנגוויל בקריית יובל בטווח רסיסי פצמ"ר מאלפא ג'ונייור , טריומף ספיטפאייר ורובר 16 משנות הארבעים …חבל שלא שמרתי קשר עם ברטונה זו מפני שיום בהיר אחד לא כל אזהרה מוקדמת נעלמה לה מבלי להותיר אף כתם שמן בחניה המקורה בה רבצה במשך שנים , מאז לא ניצפו עוד כתמי שמן לכים ממנוע 903 הסמ"קים החסכוני ופשוט המכלולים אשר יחד עם תכונותיה הצנועות קילטגו אותה בדימיוני תחת מדף האופציות השמורות לקלאסית עתידית פוטנציאלית קלה להשגה/ תחזוקה …ובעלת יופי נצחי …

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    קבלו טעימה ממפגש מועדון בעלי 850 ספיידר …חדי העין יבחינו בוודאי באחת יוצאת דופן בגוון תכלת חת"מ כמו זו שחנתה בסמוך לתיכון בו למדתי בדרך הארוכה (אך המעניינת ) יותר הביתה … אף לא אחת מהן עם גג טארגה ייחודי מבנייה ועיצוב עצמיים כמו הגג הייחודי של הספיידר/טארגה " שלי " …

    • האלפא טיפ מאפילה על כל השאר

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

        שימי , שימי … הבאת F-15 לקרב סכינים …השוואה בין הטיפו 33 האגדתית לפיאט 850 (אפילו ספיידר …) כמוה כהשוואת יהלומים לחצץ …יחד עם זאת קיים מכנה משותף אחד קטן שנשמט בפרטים הקטנים המופיע בדמות מספר מק"ט זהה לפנס האחורי תחת מדף החלפים …פנס זהה זה מצא עצמו אפילו בפרארי דינו 206 S מבציר 1966 , זו מהל – מאנס …קצוות איטלקיים נמדדים בפרטים הקטנים …

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    סירטון מחווה לפיאט 850 ספיידר , ספורט , רגילה ועוד כמה …

  5. אלעד חדד permalink

    שלום אדוארד
    אנו משפחה עם שש נפשות.
    הרכב שאנו מעוניינים לרכוש ישרת את אישתי ביום יום.
    אנו מחפשים רכב משפחתי טיפה גבוה אולי גם 4*4 שיהיה לא צפוף מידי.
    כיום ברשותינו אפלנדר שברולט 2008 והתקציב סביב 200000 שח.
    איזה רכב אתה ממליץ?
    תודה רבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: