Skip to content

זמנים מודרניים

אוקטובר 29, 2014

50 מטרים מהקשיש המורשה רץ סרט בשידור חי. סרט המדגים את חוסר האונים שהעידן הנוכחי כופה על האדם

מכונית לבנה עמדה בצמוד למדרכה במכסה מנוע פתוח, על ידה איש אחוז עצבים עם טלפון דבוק לאוזנו.

"תראה", אמרתי לישעיהו. "היו זמנים שעל יד מכונית שהצרות כיבדו אותה בביקור עצרו סקרנים רבים, שהיו מתווכחים על מה שקרה למסכנה ומשמיעים עצות".

דברים השתנו מאז, כי התושבים העוברים ושבים מתעניינים פחות זה בזה, אלא אם כן מדובר בידוענים למיניהם הנמצאים בעין המעקב של מדורי הרכילות. אך הסיבה האמיתית לבדידותו של התקוע, המשכתי ללמד את ישעיהו, היא המהפכה בתכנון הטכנולוגי: במכונית המודרנית בלתי אפשרי כמעט לגלות במבט ראשון – וגם השני והשלישי יכזיבו לרוב – מהו שורש התקלה.

החגיגה נגמרה. לא עוד תיקונים ביתיים. יצרני הרכב, באמצעות תעלולי אלקטרוניקה ונפתולי תכנון מסובך, הצליחו להיפטר מהסכנה של מכונאים חובבנים. אפילו את דיסקיות המעצורים אי אפשר כבר להחליף ללא עזרת מוסך, בגלל השימוש בבלם יד חשמלי, הנועל את המערכת.

היצרנים לא הסתפקו בכך, והחלו להסתיר גם את מנועי הרכב מעין זרה, בלתי מורשָה להציץ. בנוסף, הם משתמשים בברגים המצריכים כלים ייעודיים שאין להשיג בחנויות לאביזרי רכב.

היפנוזה בשש עיניים

הלכנו לדרכנו וחזרנו. בינתיים הוצב לפני המכונית התקועה משולש אזהרה, ואל בעליה, אשר התהלך כבר באפוד זוהר, התקרב רכב חילוץ.

"הם הביאו מצבר וכבלים", ניחש הקשיש המורשה, מה שהתגלה אכן בהמשך. שני לובשי אוברולים כתומים פתחו את תא המטען של הטנדר הצהוב, הוציאו מצבר ענק וסחבו אותו לצרפתייה הלבנה המקורקעת. אחד המכונאים חיבר את אמפרַי העזרה הראשונה למנוע הדומם, והשני התיישב על מושב הנהג וניסה לדובב את הסטרטר פעם אחר פעם, לשווא.

הקשיש התיישב על ספסל, הדליק מקטרת, ונוכח כי במרחק של 50 מטרים ממנו רץ סרט בשידור חי. שני המכונאים נראו מופתעים, משהו הטריד אותם. הם עמדו לצד בעלי המכונית והראו לו מחשב נישא לגילוי תקלות, חפץ בממדים של טלפון נייד. הם ניסו לדבר ללבו של המכשיר, אך משהו לא זז בו על הצג, מה שאכזב את כל השלישייה.

גם ממרחק ניתן היה לחוש במתח הפנימי כאשר בעלי הרכב וזוג המכונאים הציצו בשש עיניים אל תוך תא המנוע – כאילו רצו לטפל בתקלה באמצעות לחץ פסיכולוגי, בהיפנוזה בנוסח מרגוט קלאוזנר ז"ל ואורי גלר, שייבדל לחיים ארוכים, באמונה כי למחשבות יש עוצמת שכנוע. אך להוותם, המנוע לא היה מעוניין לתפקד בעבורם כמדיום.

המכפלת של הפלא

הסברתי לישעיהו כי בני האנוש, בתקופת הנעורים שלהם, נוטים להתעניין במסתורין, בקוסמים ובמאגיה, אך מבינים די מהר שאין די בדקלום לחש השבעה כדי שאירועים מסוימים ייצקו את עצמם אל עולם התכלס.

ומכיוון שהמאגיה אינה ממד המתמסר לכל דורש – רובנו למדנו לחשוב שכל העסק הזה פשוט אינו קיים. אלא שהמאגיה, כלבי היקר, היא דבר ריאלי, וכוח המאגיה יודע להתחזק ולהתכפל בהתאם לפחד ממנה ובהתאם לאמונה בעוצמתה.

תיקון באצבע אחת. סבבה

המשכתי ולימדתי את ישעיהו שפעם עוד אפשר היה לבדוק בדייקנות מדוע המכונית מסרבת לתפקד. מכיוון שהכלב נענע באוזניו בספקנות, תיארתי לו את ההליך העתיק:

תחילה היינו בודקים אם הצרה שעצרה את המכונית קשורה בבעיות דלק או חשמל. אם נוכחנו שהדלק מגיע למאייד, היינו מפרקים מהמצת את אחד מחוטי ההצתה, מצמידים אותו לבלוק המנוע – ומפעילים את הסטרטר. אם אין ניצוצות, אז הבעיה בסליל (קויל) או במפלג (דיסטריביוטור). ברגעים אלו היה עוזר לנו פטנט ישראלי דווקא, העונה לשם 'סוּפֶּר סטרט' – מערכת הצתה חלופית. במקום לפרק את המפלג, היינו מחברים אליו את 'סוּפֶּר סטרט', והאצבע של המפלג התקוע הייתה מחלקת בין המצתים זרם חשמלי חדש ורענן, 20 אלף וולט בערך. סבבה.

מסובך יותר היה אם הן הדלק והן החשמל התגלו כתקינים – אך המנוע עצר ומיאן להתניע. גם אז לא היינו מרימים ידיים, כי היה ברור שלכלוך כלשהו סָתַם את הדיזה הראשית שבמאייד. או-אז היינו פותחים בעדינות את מכסה האלומיניום, מפרקים את הדיזה, מנקים אותה – ושלום על ישראל של אז.

ניצחנו, ואין פרס מתוק יותר מאשר צליל המנוע שחזר לעבוד, וצקצוקי ההערכה של הקהל הגדוד סביבנו. היה היה.

ישעיהו סופג עוד שיעור

ואילו כאן, על יד המכונית התקועה, אין קהל מעודד אלא רק נהגהּ ושני המכונאים, המעמידים פנים כבוחנים משהו במנוע, המוסתר היטב תחת מכסה פלסטיק כהה. או-אז מתקרב הקשיש המורשה.

"פויה, שייקה!", אני צועק על החוצפן, שמתחיל להעלות רגל על גלגל הצרפתייה התקועה. "תתבייש!"

"זה לא זה", מודיע לבעלי האוטו המכונאי הצמוד למנוע, ומצביע על כפתור אדום המותקן ליד המצבר.

"הכפתור האדום הזה", לוחש הקשיש המורשה לאוזנו של ישעיהו, "הוא פטנט מקורי של רנו המפסיק את פעולת המנוע בעת התנגשות. לפעמים מנגנון זה מנתק את החשמל עקב עליית המכונית על מדרכה וכדומה". ישעיהו עטה על פניו הבעה של הבנה, ושנינו קרבנו עוד יותר אל האירוע המסקרן.

שייקה פותר את התעלומה

"מה קרה?" שואל הקשיש את בעלי המכונית, והלה פכר את ידיו לאות שאין לו מושג, בעוד שהמכונאי העומד סמוך לנו זורק איזו הערה בלתי מחמיאה לגבי ישעיהו.

"חבל", עונה לו הקשיש, "שבמקום לקלל את כלבי, אתה לא שואל אותו מה הבעיה שפגעה באוטו שאתם לא יודעים להתניע. שייקה לא זקוק למחשב הדיאגנוסטי שלך מ-e-bay, העולה 20 דולר. יש לו דוקטורט בתקלות רכב".

– "אז מה הוא אומר?", התעניין המכונאי בצליל בלתי מעודן של זלזול.

– "הוא אומר", ענה הקשיש המורשה בנימה של גננת, "שמכונית זו אינה מתניעה בגלל החיישן שבודק את מיקום הבוכנה בצילינדר הראשון. זה חיישן הקראנק, בשפה המקצועית של המוסכניקים".

"אותה צרה בדיוק התגלתה בקליאו של ידידה שלי", המשיך הקשיש המורשה. "רצו להחליף אצלה את החיישן הבוגד תמורת 1,500 שקלים בערך, לא כולל מס ערך ושעת עבודה, אך בסופו של דבר ריחמו על בעלת האוטו, הלא עשירה, ורק הידקו בקליאו שלה את החיישן אל בלוק המנוע בעזרת אזיקון פלסטיק. הפתרון הפרימיטיבי הזה עובד כבר כמה שנים טובות. בזכותו, כאשר המנוע לא מתניע, הגברת לא נכנסת לפאניקה ולא חוטפת חום, אלא רק מרימה את מכסה המנוע, משחקת קלות עם האזיקון – ונוסעת לעבודה או לקניות".

הטריק הזה עושה תמיד רושם עצום על הנהגים, המתבוננים בגברת בעלת ידי הזהב בהשתאות.

אפילוג

"נסו את הפתרון הזה", המליץ הקשיש, אך בינתיים קרב אל הצרפתייה התקועה גרר, שהוזמן כנראה עוד בתחילת האירוע – אחד מני אירועים רבים של חוסר אונים שהמודרנה זממה בחשאי וממליטה בגלוי.

"בוא נלך מפה", החליט הקשיש, ביצע סיבוב פרסה, ונעלם עם כלבו בפרספקטיבה האינסופית של השדרה. בדיוק כמו אומברטו דה, גיבור הסרט האיטלקי השחור-לבן אשר ויטוריו דה סיקה ביים לפני שישים שנה בערך.

Umberto D

מתוך הסרט 'אומברטו דה', איטליה 1952, בבימויו של ויטוריו דה סיקה

טיפ טיפה: החזון איש במערכת 'טורבו'

'טורבו', בנוסף לשליחותו הציבורית כירחון רכב (ז"ל) – תפקד גם כסוג של מועדון חברתי שדלתותיו נפתחו לרוחבן לקשת מוזרה של דמויות, שהיו מגיעות מכל רחבי הארץ. כמו צעירים שביקרו במערכת כדי לשמוע על חידושים טכניים בענף הרכב, על שיפורי מנועים ושלדות או על ראלי ומרוצי גרנד פרי. אורחים רבים אלה הצטרפו לוויכוחים במערכת, וחלקם אף החלו לכתוב בירחון בעצמם.

אל מערכת 'טורבו' היו מגיעים גם נהגי ראלי אשקלון, חברינו, העסוקים בהתקנת מכוניותיהם לקראת הראלי, כמו גם בעלי דמיון מפותח הבונים בעצמם את מכונית החלומות שלהם במוסכם הביתי. כזה היה איש בשם הִיקָה מנס-ציונה, שניחן בכישרון הנדסי אדיר, ובין פיתוחיו המעניינים הוא בנה גם מכונית המצוידת בשני מנועים: מנוע אחד מקדימה ומנוע שני מאחור.

החזון של האיש מנס-ציונה הקדים בעשרות שנים את הטכנולוגיה החדשנית של ההיברידיות – שאף הן מפעילות כוח מנוע נפרד על הציר הקדמי וכוח מנוע נוסף, אחורי, על הגלגלים האחוריים. ההבדל היחידי בין היצרנים הגדולים ובין המהנדס שלנו הוא שבהיברידיות, את הציר הנפרד מניע מנוע חשמלי.

בעלי 'טורבו', איש העסקים בני ברונר ודב'לה פרידמן, דוגמן ושחקן, לא הבינו את החלק המועדוני התוסס של המגזין. הם ישבו סגורים בחדר ההנהלה, וניסו להבין מה קורה. הם לא תפסו שלפעילות החברתית של המערכת יש קשר הדוק להצלחה השיווקית של 'טורבו', וכדי להעניש את העורך (אותי) על פעילותו זו – הם הורידו ממשכורתו כמה ימים שבהם הוא "בילה", כהגדרתם, בתערוכת פרנקפורט או ז'נבה. עורך 'טורבו' מצדו זלזל בהם, ולא התווכח שבתערוכות אלה הוא ייצג את הירחון, צילם וכתב.

והנה עוד סיפור קוריוזי.

יום אחד הגיע ל'טורבו' אדם שתכנן קופסת פלא בשם 'סוּפֶּר סטרט', המאפשרת, לפי הגדרתו, להתניע כל מכונית הנגועה בבעיות חשמל. "קחו את זה למבחן שלכם", ביקש, והשאיר על שולחן העורך קופסת קרטון קטנה עם המכשיר, שיצאו ממנו שלושה חוטים. "רק תחברו את זה לפי מה שכתוב", ביקש ועזב.

סגרתי את 'סוּפֶּר סטרט' במגרה והתכוונתי לקלקל בכוונה איזו מכונית כדי לבדוק אם המכשיר אכן מתפקד – אך כבר למחרת הגיע למערכת עוד ממציא אחד, שהודיע כי הוא פיתח פטנט נגד גנבת רכב. "זה כבר רשום במשרד הפטנטים", הכריז בגאווה. "תרדו למטה", ביקש. וכאשר ירדנו, הוא הראה לנו מכונית שסביב המפלג שלה נבנה שריון המולחם מפח עבה.

"אם אני מבצע נתק", הסביר האיש, "אף אחד לא מסוגל לקחת את האוטו. אם תצליחו להתניע את המנוע, תקבלו את מכוניתי במתנה".

עליתי חזרה למערכת וחזרתי עם מכשיר ה'סופר סטרט'. חיברתי חוט אחד לקוטב הפלוס של המצבר, חוט שני למינוס, ואת החוט השלישי, העבה יותר – חיברתי אל הכבל היוצא מהקויל לכיוון המפלג המשוריין. סובבתי את המפתח, והמכונית הגיבה בשמחה.

"אנו לא זקוקים למכוניתך", אמרתי, "אבל סע הביתה ותחשוב על הפטנט הבא".

Suburban 1953 Suburban 4 Suburban 3 Suburban 2 Suburban

הדינוזאורים חיים עדיין: ההיסטוריה של שברולט Suburban החלה ב-1935, ועודה נמשכת ללא עצירת ביניים – חרף כל ההיסטריה סביב ההתחממות הגלובלית, הדורשת הקטנת נפחים. והנה, בעיצומו של משטר ההקטנה, כאשר גם יצרן רציני כמו פורד מנסה להתקין מנוע בנפח ליטר אחד ב-SUV-ים משפחתיים – ג'נרל מוטורס חשפה זה עתה בגאווה את Suburban החדשה, אחת ה-SUV-ים הגדולים בעולם.

שמונה נוסעים בגודל ובמשקל אמריקניים יכולים לשבת ב- Suburban זו בנוח, מבלי לפלוש לחלל המרשים של תא המטען, וליהנות מהביצועים שמספק מנוע V8 בנפח 6.2 ליטרים או מנוע 'קטן' של 5.3 ליטרים, 355 כ"ס. מנוע זה מופיע בשם EcoTec3 – כותרת שאינה הולמת חיה מוכת צימאון לדלק, ונראית כלעג אמריקני בריא לפסאודו-אקולוגים האירופים ולהשקפתם, הרחוקה מהמנטליות האמריקנית כרחוק הירח

שואלים את אדוארד

אלירן קנולר: במדורך האחרון הועלתה השאלה מדוע האנגלים נוהגים הפוך מהעולם. האמת המשעשעת היא שהעולם נוהג הפוך מהאנגלים. ולפחות בהתחלה, זה קרה ממש בכוונה.

במקור, בעידן הסוסים והמרכבות, כולם היו נוהגים בצד שמאל – זה השאיר את יד ימין לברכה או לחרב. לפי אנציקלופדיית ynet, כשהגיעו המרכבות הכבדות הרתומות לכמה סוסים נאלץ העגלון לשבת בצד שמאל כדי שמנוף השוט שלו, המונף מיד ימין, יקיף את כל סוסיו. אז החל מעבר מסוים לנהיגה בצד ימין.

אבל אין ספק שמי שיצרו את המהפך בצד הנהיגה היו המושבות האמריקניות, אשר כאות לשחרור מעול הבריטים קבעו את צד הנהיגה בימין. אליהן כמובן הצטרפו הצרפתים, ולאחר מכן רוב העולם. זה לא מנע מהאנגלים הגאוותניים להתעקש על המסורת שלהם עד היום. זו לפחות מסורת מגוחכת פחות מהמסורת שלהם להחזיק מעל לכיור שני ברזים – ברז למים חמים וברז למים קרים, במקום ברז אחד.

לא פלא שהם ניצחו את הנאצים. אומה עקשנית.

זאב בן-נון: קראתי תשובתך בנושא "מדוע האנגלים נוהגים הפוך מהעולם", ונדמה לי שהסיבה אחרת. פלשתינה לא הייתה ב"אימפריה" אלא בריטניה קיבלה אותה כמנדט בלבד. לכן, לשמחתנו, לא נהגו כאן משמאל.

זאת גם הסיבה שעצרת האו"ם יכלה לדרוש מבריטניה לפנות את הארץ.

יוסי לאור: יש לי טויוטה קורולה שנת 2003 (עלתה לכביש בנובמבר 2002) שרועדת בעת בלימה. הרעד מפסיק בדרך כלל לאחר כמה קילומטרים. התופעה החלה לאחר החלפת בלמים וצלחות בלם.

גם כאשר ידית ההילוכים ב-P, אפשר לסובב מעט את הצלחת, לשנות את מיקומה יחסית לבורגי התפיסה של הגלגל. רואים בתמונה שצירפתי ש'גוז'ון' לא יוצא ממרכז החור.

התנעתי את הרכב, שילבתי להילוך, והסתכלתי על החלקים המסתובבים. כאשר צלחת הבלם מסתובבת ואני לוחץ, בעזרת ידית של מפתח גלגלים, על סנדל הבלם עד שהסנדל נוגע בצלחת – אני רואה שהסנדל נע ימינה ושמאלה. נראה כאילו הצלחת לא מישורית, או שהיא לא בדיוק בניצב לציר.

האם לא אמורים להימצא ברגים בשני הקדחים הקוניים הקטנים? האם הבעיה תיפתר על ידי החלפה או חריטה של הצלחת?

תשובה: מכיוון שהדיסקים והדיסקיות הישנים לא גרמו רעידות, אין מנוס אלא להסיק שהדיסקים והדיסקיות החדשים אשמים – ולא החיבורים במתלים.

ייתכן שבהרכבת הדיסקים המכונאי לא ניקה כראוי את הנאבה, ולכן דיסק אחד או יותר לא יושבים כהלכה. יש אפוא לבצע ניקוי – ובהזדמנות זו, כאשר הדיסקים (יהיו) מפורקים, מומלץ לבדוק אותם בדייקנות אצל חרט וליישרם במידת הצורך.

מודעות פרסומת
13 תגובות
  1. אדוארד, היקה לא גר בנס-ציונה אלא במזכרת בתיה, הייתי בסדנה המופלאה שלו, לפני כשנה
    ימים אחדים לפני שהועברה למוזיאון בצפון

  2. תיקון טעות : השברולט סבורבן הישנה בתמונה הראשונה היא לא משנת 1935 אלא 1953,
    אם כי כבר ב 1945 היא יוצרה באותו מרכב פחות או יותר,
    הסאברבן של 1935 שונה לגמרי ונראית כך
    http://assets.hemmings.com/story_image/260771-1000-0.jpg?rev=3

  3. תודה שימי, ודאי שטעיתי. אין לי מושג איך זה קרה, הרי הייתי עשרות פעם במזכרת-בתיה אצל האיש היקר והכישרוני הזה. אולי דוד אלצהיימר דופק כבר על דלתותיי?

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    בהמשך ל…

    ולא פחות חשוב גם אוהבי קולנוע …

    קטע מוסרט קצר מתוך Umberto D, עם דגימה מהסצנה המתוארת בצילום הקפוא אך המתוארת היטב בכתיבה כמו שרק אדוארד יודע לחבר …

    מיותר לציין כי הסרט המלא בהישג הקשת שם הסרט בחלון החיפוש ביוטויב …

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    למי שלא זכה להכיר את חיקה , להלן האיש והאגדה :

    לזכרו :

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    אם כבר בעניינים דו מנועיים עסקינן , תצויין באהדה הדה שבו " סהרה " אשר אימצה פתרון דו מנועי להתמודדות עם תנאי המדבר הקשים , יועדה לשימוש כרכב מינהלתי עבור חברות נפט באיזורים הקשים לגישה והצטיינה בעבירות מדהימה .

    היו ידועות לי שתיים מהן בארץ כאשר אחת מהן משלנו כחול לבן אשר שופצה ע"י דב ממועדון החמש זכתה לסיקור בין לאומי במגזין קלאסיות יוקרתי .

    ובהזדמנות זו גם נשחטת פרה קדושה ומופרכת אגדה אורבנית שחוקה לפיה 2CV בלתי ניתנת להפיכה … יצויין כי למתהפכים שלום .

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

      זו הסהרה הישראלית לאחר השיחזור הקפדני , בכדי להבין עד כמה היא נדירה יצויין כי פחות מ- 700 (694) אי פעם יוצרו , משוער כי רק 27 שרדו בעולם , בשנת 2000 הגיע צוות מהמגאזין CLASSIC CAR הבין לאומי ,המוביל והיוקרתי במיוחד לארץ לאחר שנפוצה השמועה כי אקזמפלר כזה במצב נסיעה מצוי בישראל , זאת לאחר שהתקשה במשך תקופה ארוכה לאתר דומה לה באירופה .

      http://assets.hemmings.com/story_image/128458-500-0.jpg?rev=2

    • קראת את ההערה הזו לוידיאו ?
      "
      Look closer at rear wheels on 0:22. With original suspension left wheel should be much closer to the ground. Also, it looks like car ran over something that is not visible. So, I don't think this is possible in normal conditions."

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

        שימי היקר , אין על היסודיות שלך , מאחר ואני מאוד מעריך את תגובותיך , מציע שנבחן שוב את הסירטון הבא , אם עדיין אנחנו לא משוכנעים אין ברירה אלא לפנות את מנחת עין שמר , להלביש את שוחטוביץ' או לנדס בקסדה וסרבל , למצוא דה שבו כשרה עם קשת נגד התהפכות ליתר ביטחון ולבדוק לחץ אויר בצמיגים …

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

        נראה לי שסירטון זה יותיר את לנדס בבית להתמקד " מחוברים " …

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    עם הדה שבו סהרה בא הזיכרון :

    בקצה השני של סקלאת דו המנועיים נזכיר את BI MOTOR של פולקסוואגן , כאן בדמות גולף המבצעת הדגמה מרשימה בזמן טיפוס לפיסגת Pikes Peak :

    כאן בהדגמה במירוץ " דראג " לרבע מייל , גירסה דו מנועית לקוראדו :

    הכול התחיל בשירוקו הזכורה לטוב :

  8. רעיון חסר תוחלת, לגלגלים לא משנה מה מקור ההנעה, מנוע אחד או 2, אבל להתנהגות הרכב זה משנה ועוד איך, עודף משקל מיותר ומכביד על ההתנהגות, ומורכבות הטיפולים
    והחום הנוסף במערכת לא מסתדרים מבחינה הנדסית, בסה"כ צריך להוסיף גל הינע ודיפרנציאל מרכזי, לעומת מנוע +גיר ומערכות היקיפות, עצם העובדה שאין יותר שימוש לרעיון
    מוכיחה את חוסר יעילותו, אבל אם כבר 2 מנועים הסופר 12 של סבארו מ 1981 הרבה יותר מענינת,
    http://sbarro.perso.neuf.fr/voitures/SuperTwelve/supertwelvegb.html

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    תגובות מאירות עיניים שימי ,
    מקווה שתהיה משתתף פעיל יותר גם בתגובות בבלוגים העתידיים 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: