Skip to content

אליפות הטמטום 

דצמבר 17, 2014

קצת גשום, וכבר צמחו במדיה נבטוטי עצות איך לנהוג על כביש רטוב ולהכין רכבנו לחורף. חלק מהעצות עלולות לסכן לא רק את הכיס אלא גם חיים

המדור אינו מוכן לעמוד על שתי הרגליים האחוריות מול כל המלצה או קביעה שגויות שפורסמו בשוק העברי בנושא הכנת המכונית לחורף, ובנושא נהיגה בטיחותית בתנאי כביש רטוב, ערפל ורוחות חזקות.

בִּמקום שניכנס לתהליך מייגע זה של פסילת המלצות-עוועים, הדורש שימוש בקריאות ביניים, כמו בכנסת – בחרנו לארגן את תחרות 'ההמלצה הכי מטומטמת'. המלצה שאפשר היה לפטור כקוריוז מטופש ותו לא, לולא העובדה שהיא עלולה לסכן נהגים המתייחסים אליה ברצינות משום שהיא פורסמה בסמכותיות 'מקצועית'.

מה לקנות בפחות מ-100 אלף?

חיפשנו המלצה לקויה דייה כדי לזכות בגרנד פרי של הטמטום. לצורך כך סרקנו עשרות מועמדות לתואר, וביניהן גם כאלה הממליצות על מכונית  שמתאים לקנות בסוף השנה האזרחית.

דה מרקר, למשל, בחר שלוש 'מכוניות סוף שנה' שמחירן פחות מ-100 אלף שקלים – אחת גרועה, שנייה רעה ושלישית לא מעניינת אך זולה – והגיע למסקנה שעדיף להשקיע את חופן שקלים זה במכונית יד שנייה שאיבדה משוויה הכספי. לכאורה, עצה נאה. אלא שהכתב שכח לציין שבאותו סכום, במקום מיצובישי אסטאז', קיה ריו ושברולט סוניק סדאן, אפשר להגיע לסוזוקי קרוסאובר חדשה.

מה רע בקרוסאובר? ככל הנראה, סוזוקי זו 'נשמטה' מזיכרונו של הכתב בשל יחסו של יבואן סוזוקי צבי נטע כלפי העיתון הכלכלי הרגיש. האם ייתכן שהיבואן הנכבד לא תומך דיו בכתבי החצר?

התנע וסע? מתכון להריסה

בכמה מקומות, ובהם וואלה ו-ynet, מצאנו את ההמלצה להימנע מחימום המנוע בחורף, ולנסוע מיד אחרי ההתנעה כי "החיישנים יספקו לצילינדרים מספיק דלק".

בספר הב-מ-וו שלי כתוב שלמרות השימוש בשמן המנוע 0W30, הדק והמומלץ – נסיעה תכף אחרי ההתנעה פוגעת במנוע. הסיבה: בתקופת החורף שמן המנוע קר וסמיך בתחילת נסיעה, ואינו יכול להגיע במהירות אל המקומות הזקוקים לו כמו המסבים והטבעות. כך שאסור לבקש מהמנוע מאמץ לפני ששמני המנוע ותיבת ההילוכים מתחממים במקצת, ומצליחים לזרום אל מסלוליהם הרגילים.

"מומלץ לחמם את המכונית שתיים-שלוש דקות לפחות, מבלי להתייחס להמלצות חסידי האקולוגיה", מלמדת ב-מ-וו, ושיעור זה יפה לכל המנועים, לא רק הבוואריים.

שתי שניות לכל העונות

רוב נותני העצות ממליצים לנהג החורפי לשמור על מרחק גדול יותר מהמכונית שלפניו מאשר בקיץ, כדי שתהיה לו שהות להאט כאשר הנהג שלפניו יפעיל את המעצורים. זה נשמע הגיוני. אך אם נציית לעצה ונקפיד על מרחק גדול יותר משתי השניות הקיציות שאליהן התרגלנו – הנהג הנוסע אחרינו ינצל את המרחק הנדיב שיצרנו כדי לעקוף אותנו, ומיד יפעיל מעצורים כדי לא להתנגש במכונית שלפניו.

וזו כבר סכנה מיידית, כי ברגע שמכונית זרה פולשת אל תוך מרחק הבטיחות שלנו, גם אנו מוכרחים ללחוץ על המעצורים כדי למנוע התנגשות בה, ולהתפלל שהנהג מאחורינו אינו עסוק בסמארטפון.

מסקנת 'המפתחות בפנים': גם בגשם יש לשמור על אותו מרחק שתי שניות כמו בקיץ. שהרי בגלל הכביש הרטוב, הנהג שלפנינו לא יעצור במקום כאשר ילחץ על דוושת הבלם בכל כוחו, אלא יחליק באותה מידה שבה אנו נחליק בעקבותיו – כך שהרווח בינינו יישאר נאות.

הצלבה? במילניום שלנו?

קראנו עוד עשרות המלצות שאינן לטעמנו, עד שנתקלנו בעצה שלקחה מיד מקום ראשון בתחרות הגרנד פרי על התואר 'ההמלצה המטומטמת ביותר', המאורגנת על ידי 'המפתחות בפנים'.

המלצה זו, שפורסמה תחת הלוגו של חברת 'מגדל', מציעה נוהל תחזוקה של הצמיגים. וכך כותב מומחה אנונימי: "כדי לשמור על הצמיגים, כדאי להצליב ביניהם כל 15 אלף ק"מ. כלומר, להעביר כל צמיג לפינה הנגדית לו".

המלצה זו הייתה נכונה לפני חצי מאה בערך, ביחס לצמיגים הדיאגונליים של אז. אך כיום, בעידן הצמיגים המודרניים, "להצליב צמיגים" היא המלצה מסוכנת מאוד. הנה ההסבר:

עידן ההצלבה

בתקופה העתיקה ההיא הופיעו בספרות הרכב המלצות ואף איורים המלמדים את בעלי הרכב כיצד לשמור על הצמיגים באמצעות החלפה בין כל חמשת מקומותיהם (כי נוהל ההחלפה כלל גם את הגלגל הרזרבי).

וכך, את הגלגל הימני-אחורי של סוסיתא או קונטסה (מישהו עוד זוכר אותה?) היינו מרכיבים ב'פינה הנגדית' שלו, כלומר קדימה בצד שמאל, והגלגל השמאלי-קדמי הוגלה אל תא המטען כדי לשמש גלגל רזרבי. הרזרבי מצדו הורכב על הציר האחורי בצד ימין, ואילו הגלגל השמאלי-אחורי היה מחליף את מקומו עם הגלגל הקדמי-ימני, הנמצא ב'פינה הנגדית' שלו.

בזכות נוהל ההצלבה, סוליות הצמיגים נשחקו באופן אחיד ולא סבלו משחיקה א-סימטרית. שחיקה כזו נגרמת עקב כך ששניים מהצמיגים מורכבים תמיד על הציר העובד קשה יותר – אם משום שהוא מעביר אל הקרקע את כל כוח המנוע ולוקח על עצמו את רוב העצירה, ואם משום שציר זה סובל מגיאומטריית מתלים לקויה.

העידן הנוכחי

אך חגיגת ההצלבה נגמרה עם פריצתם של הצמיגים הרדיאליים, הבלתי סימטריים ברובם, הדורשים הקפדה שהצמיג יסתובב בכיוון מסוים. כדי למנוע כל טעות בנושא, מוטבעת על הדופן החיצונית של כל צמיג עכשווי הנחיה ברורה לגבי אופן הרכבתו הנכון – למשל, סימן חץ המצביע על כיוון הסיבוב הנדרש.

כך חוסל תענוג ההצלבה של המאה שעברה. היום אי אפשר להחליף בין הגלגלים בצד הימני של הרכב ובין גלגלי הצד השמאלי – משום שהכיוון של סיבוב הצמיג ישתנה. במילים אחרות, אין להישמע להמלצה של 'מגדל' להחליף בין מקומות הצמיגים בשיטה ההיסטורית.

מדוע מסוכן כל כך להפוך את כיוון הסיבוב של הצמיג הרדיאלי? הרי ההסבר:

צמיגי 'אל תיגע בי'

צמיג רדיאלי א-סימטרי בנוי בטכנולוגיה מסוימת – שדוגמת החריצים על הסוליה היא חלק ממנה – אשר נועדה לייצר חבילת יתרונות: היא מגינה על הצמיג מפני התפוצצות בנסיעה מהירה, מסייעת להיגוי הרכב בסיבובים, מפזרת תחת הגומי את מי הגשם ושומרת על אחיזת המכונית בכביש רטוב.

הרכבה רשלנית של הצמיג הרדיאלי, כלומר כזו המשנה את כיוון סיבובו, לא רק תקצר את חייו אלא גם תבטל את כל יתרונותיו. ההשלכות עשויות להיות קשות: הרכבה הפוכה עלולה להיגמר בהתלהטות של הצמיג ואף בהתפוצצותו במהלך נסיעה ממושכת במהירות גבוהה – או באיבוד שליטה והחלקת המכונית בכביש רטוב.

בקיצור, צמיגים רדיאליים – ובמיוחד א-סימטריים – דורשים שמירה על מיקומם הקבוע, במיוחד כאשר הגלגלים הקדמיים והאחוריים שונים ברוחבם או בחתך שלהם.

מותר להחליף צמיגים רדיאליים מדי 10-15 אלף ק"מ באופן הבא: צמיגים אחוריים יוחלפו בצמיגים הקדמיים. כלומר, על הצמיגים להישאר באותו צד רכב שבו הם עבדו, ולא לנדוד חלילה לפינות הנגדיות בנוסח ההמלצה של 'מגדל'.

אוי לאותם ערדליים

אותו כתב שהמליץ על "הצלבת צמיגים" הגיש לקוראיו עצת-בלהות נוספת לקראת החורף: לצייד את המכונית בצמיגים מתוצרת סין, משום שאלה כדאיים בשל מחירם הנמוך ומותרים בשימוש, שהרי הם קיבלו את אישור משרד התחבורה.

זוהי המלצה חסרת אחריות אפילו במושגים של המרחב האינטרנטי, שבו כל זב-מקלדת רשאי להשיא עצות. צמיגים סיניים לחורף, בגשמים, בשלוליות וברוחות צד חזקות? אלוהים ישמור, חברת 'מגדל'. הרי מבחני צמיגים בחו"ל הוכיחו שצמיגים סיניים אינם מסתדרים עם כביש רטוב, גורמים איבוד שליטה על הרכב, ומרחק העצירה שלהם על כביש רטוב ממהירות 100 קמ"ש עד מנוחה ארוך כפליים מזה של צמיגים טובים בעלי מוניטין.

רק כדי לסבר את האוזן: במבחן נראות שתי מכוניות לבושות בצמיגים מהמדף העליון שעצרו כבר – בעוד מכונית זהה, אך לבושה בערדליים סיניים, נוסעת עדיין ב-50 קמ"ש!

צמיגים סיניים זולים אמנם, אך הם דורשים להימנע מנסיעה בגשם או לפחות לשמור על מהירות איטית – משום שכל עצירה פתאומית או ביצוע סיבוב על כביש רטוב הם סכנת נפשות.

הזוכה בגרנד פרי הפיקחוּת

אין לי מושג איך יבואן הצמיגים הסיניים הפיקח הצליח לקבל את אישור משרד התחבורה. הרי למשרד ממשלתי זה אין אפשרות לחשוף את טיבה המסוכן של התוצרת הסינית – אשר די בה אולי לנסיעות חוקיות בקיץ, אך היא אינה בנויה לשינוע בטוח בחורף.

Contessa eng Contessa in blue

הלימוזינות של האודים המוצלים: חלק מניצולי השואה שעלו ארצה וזכו בפיצויים מגרמניה בחרו בשנות השישים במכונית Hino קונטסה 1,300, יפנית המתבססת על העיקרון הטכנולוגי של רנו 4cv ורנו דופין. וכך, עולים חדשים אלה הזניקו את הפופולריות של קונטסה על כבישי הארץ.

אל מול הסוסיתות והסוסיתות כרמל, מכשירי התנועה של ותיקי היישוב – נראו הקונטסות, שעיצב האיטלקי ג'ובאני מִיטְצֶ'לוֹטִי, כלימוזינות, ובעליהן חשו בקנאת הציבור.

בשנות השבעים שמרו עדיין הקונטסות, בעלות המנוע האחורי, על מעמדן, לפחות עד כניסתם לשוק הישראלי של סובארו F1 בעלת ההנעה הקדמית, ואחר כך דגם הליאונה. להבדיל מהקונטסות, שנעלמו באופן מסתורי ולא נתקלתי בהן אפילו אצל אספני מועדון החמש, את ליאונה אפשר לפגוש עד היום על כבישי הארץ

טיפ טיפה

השנה היא 1968. בפולין משתולל גל אנטישמיות המשוסה על ידי המפלגה הקומוניסטית – אשר בדרך זו רצתה והצליחה לחזק את כוחה. שקלתי מתי נברח מהמולדת, שהפכה אותנו ל'אויבי העם', עד שבחרתי לי סימן לפעולה: בטלוויזיה בפולנית, בכתוביות שאחרי תוכניות הערב, היה מופיע שמו של תאורן יהודי, יצחק ליכטנבאום. כאשר שמו של יהודי זה, היוצא דופן בימי הפוגרום האנטישמי, ייעלם מכתוביות הטלוויזיה הממלכתית – אנו נקום וניסע, החלטתי.

וכך קרה. שמו של היהודי ליכטנבאום נמחק מהמסך, ואנו עזבנו מיד את פולין.

זמן מה אחר כך עברתי את המכרז בטלוויזיה הישראלית שהוקמה בירושלים, התחלתי לעבוד בה כבמאי – והכרתי את ליכטנבאום, שעבד כבר בבניין רוממה כתאורן ראשי. סיפרתי לאיש חביב זה שהוא שימש לנו חיישן לעלייתנו ארצה, ושמעתי שהוא נזרק מהעבודה עוד לפני ששמו נמחק מהכתוביות.

אני מזכיר את השם 'ליכטנבאום' בגלל שאלתו בתחילת שנות השבעים אם כדאי לו לקנות פיאט חדשה מדגם 128 בעלת הנעה קדמית. המלצתי לו על 128 בחום כי רציתי להכיר אותה, וכך הפכתי, לראשונה בארץ, לכתובת לשאלות בענייני רכב.

אגב, אחרי קניית רכבו שאל אותי יצחק ליכטנבאום מה עליו לעשות כשהוא מרגיש שכדאי להוריד מהילוך רביעי לשלישי. "תוריד", הצעתי לאיש, "תוריד".

חוץ מזה, ידידי ליכטנבאום קשור גם לסיפור בעל חשיבות דידקטית. איש זה היה מתגאה בכך שלמען ביטחונו הוא אינו נוסע מהר יותר מ-60 קמ"ש, ולא אכפת לו מרעש הצפצפות של נהגים אחריו, הסובלים מנהיגתו האיטית.

והנה קרה שידידי ליכטנבאום קיבל יום אחד דו"ח המזמין אותו למשפט בעוון נהיגה מהירה, שבגינה הוא נתפס ברמלה. התברר כי במקום 40 הקמ"ש המותרים בעיר זו, טס שם ידידינו ב-60 הקמ"ש הקבועים והבטיחותיים שלו.

שואלים את אדוארד

י"מ, פרדס-חנה: יש לנו כיום ניסאן אלמרה 2006 שעשתה קרוב ל-300 אלף ק"מ. אנו מרוצים ממנה, אך רוצים להחליפה.

מוצע לנו לקנות ניסאן נוט חדשה בעסקת טרייד-אין. במקביל, הוצעה לנו מאזדה 3 חמש דלתות 2012 במצב מצוין. אנו מרבים לנסוע ממישור החוף לירושלים ולסביבה. חשוב לנו שהנסיעה תהיה בטוחה ושקטה.

מה דעתך על ההצעות הנ"ל?

תשובה: החלופה ההולמת לניסאן אלמרה היא ודאי מאזדה 3 – אשר גם היא, כמו הנוכחית שלכם, סוסת עבודה אמינה. מאזדה גם מתוכננת באופן מוקפד.

אמנם ניסאן נוט היא מכונית סימפטית, במיוחד אחרי השינויים שעברה לאחרונה, אך בטבעה היא 'עירונית פלוס' – לא רק בשל גודלה אלא גם בשל סגנונה. כל זה עשוי לעורר בכם געגוע נוקב לאלמרה בכבישים בינעירוניים.

אגב, חבל שאלמרה לא זכתה לכך שאמא-ניסאן תעניק לה המשך ראוי.

שילה: קיבלנו מהחברה שאבי עובד בה אופל אסטרה (ברלינה) טורבו. זאת, לאחר שהרכב נסע כבר 45 אלף קילומטרים בחצי שנה ונשלח לטיפול על ידי חברת הליסינג.

הם לא הצליחו לתקן בעיה: רעשים כשהרכב עומד, ובמיוחד לאחר הכנסת הילוך לרוורס ובנסיעה ברוורס. הם החליפו רפידות בכל הגלגלים.

תשובה: יש לאתר באמצעות סטטוסקופ (e-bay, 20 דולר) את מקור הרעש:  האם הוא בוקע מהמנוע או מתיבת ההילוכים – או שמא רק מכריות הגומי של המנוע, מה שסביר לשער.

לדיסקיות הבלמים השחוקות אין כל קשר לתופעת הרעש.

שלומית שרפי: המוסכניק שלי לא מצליח לעלות על בעיה מעצבנת. כל פעם מחליפים משהו אחר.

יש לנו רודיוס תשעה מקומות שנת 2008 שעשה 186 אלף ק"מ. מתים עליו!!! לפני כמה שבועות ההתנעה החלה להיות ארוכה. לזה הצטרף קושי בהעברת הילוך לרוורס. זה קורה רק בבוקר או במוצ"ש, אחרי שהרכב נח הרבה שעות. כשהזמנתי את המוסכניק בבוקר הקודן נהיה קשה ללחיצה. הוא אמר שצריך להחליף לוח מקשים. חשבתי לעשות זאת אחר הצהריים, אבל אז הלוח עבד חלק.

לפי מה שהמוסכניק שמע מהמנוע, הוא אמר לי לבדוק את המצבר. החלפתי מצבר, ובמשך כמה ימים הכול עבד מצוין: גם קודן, גם התנעה וגם העברת הילוך בבוקר. אבל כל העסק חזר שוב על עצמו – רק שהפעם הקודן היה בסדר.

שוב המוסכניק בא, והפעם הוא החליף יוניט שרוף איפשהו ברכב. ושוב הכול הסתדר. הוא אמר לנו שרכב בעל מנוע טורבו דיזל כמו שלנו, צריך להתניע בשני שלבים: לסובב חצי סיבוב שנדליק את הנורות ולחכות שהאור בציור של הסליל יכבה, ואז לחכות עוד עשר שניות, להמשיך בסיבוב המפתח ולהתניע.

לפני כמה ימים הרכב עשה שוב צרות. המוסכניק בא שוב. מה לעשות? לאיזה כיוון לפנות?

תשובה: מומלץ לבדוק את תפקוד האלטרנטור, המופקד על סעיף הוולטים והאמפרים. אם יש ספקות לגבי הקודן, אפשר להיפטר ממנו בעזרתו של חשמלאי מוסמך – אשר ישאיר את לוח המקשים במקומו כדי לבלבל גנבים פוטנציאליים.

לנוכח מקבץ התופעות שתיארת, מומלץ לבדוק גם את עבודתה של משאבת הסולר. אפשר כי לחץ הסולר אינו גבוה דיו והמסנן נסתם.

שלמה ותרי: ברשותנו מיצובישי לאנסר 1,600 סמ"ק שנת 2008. כשהרכב בעצירה הוא רועד, ואז אני מעביר ל-N וזה מפסיק. המכונאי אמר לי להכניס תוסף דלק.

בתקופה האחרונה נדלקות לפעמים נורות אזהרה של המצבר, של ה-ABS ושל הברקס… נאמר לי שזאת בעיה ידועה. עשיתי בדיקת מחשב והחלפתי חיישן (יקר), וגם פה נאמר לי שתוסף דלק יכול לסייע.

מה נכון לעשות?

תשובה: שימוש בתוסף דלק כדאי תמיד, אך במקרה של לאנסר שלכם מומלץ לנקות את מנוע הצעדים ולהחליף מצתים וחוטי הצתה. נראה שנורות האזהרה נדלקות עקב נפילות הסל"ד.

חיים: ברשותי סוזוקי באלנו 98', רכב מצוין. לאחרונה יש רעידות בהגה במהירות של 100 קמ"ש. כשאני עוזב את דוושת הגז הרעידות מפסיקות. בדקתי איזון גלגלים, והכול תקין.

מה לדעתך יכולה להיות הסיבה?

תשובה: יש לבדוק את איזון הגלגלים אצל צמיגאי שברשותו מכשיר הבודק את איזון הגלגלים בעודם מורכבים במקומם ברכב, ללא צורך לפרקם.

רעידות דומות עשויות להיות גם תוצאה של חופש בחיבורי המתלים.

מודעות פרסומת
22 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    כרגיל, טורים מעולים, נהנה לקרוא

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    בשנות השישים, לצד סוסיתות קונטסות ושות' היתה לנו גם מכונית ספורט כחול לבן שראוי להתגאות בה :

    הקישו הערך " סברה " ברשת , קיים חומר היסטורי לא מבוטל , חובה לכל ישראלי/ת ולבטח חובב/ת רכב להכיר :

    יוצרה במקביל גם בבריטניה תחת המותג RELIANT מדגם SAIBER , ניתן להבחין בעיצוב המעט שונה בחרטום בלבד, לטעמי זה של הסברה יפה בהרבה .

    הייתה גם גירסת " FASTBACK " קשיחת גג :

    לפני מס' חודשים צילמתי אחת ברח' איבן גבירול (לאחר שעוררה גל סקרנות לא קטן בצהרי השבת ) ,כמן כן ברשותי צילומים נהדרים ממפגשי מועדון החמש גם של סברה פתוחה
    (ואפילו אדוארד של קונטסות …) שהייתי שמח לשתף כאן , חבל שלא ניתן להעלות הצילומים לתגובה :

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

      את האטמוספרה המוטורית ששררה בארץ הקודש דאז ניתן לנתר מהתבוננות בפקק המבויים המתועד בסרט תעלת בלאומיך משנת 1969 .

      חדי הסבלנות יבחינו ב- " סברה" הכתומה ובעוד כמה שכיות חמדה על 4 או על 3 הכוללות גם יצירה חביבה מבית B.M.W העונה לשם איזטה :

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

        דגמי הקופה והספרינט של הקונטסה בהחלט ראויים לשחזור , מעניין אם טיפטפו קונטסות מדגמים אילו לארץ , כמו כן FF1 בעלת 2 דלתות יכולה לשמש פלטפורמת שיחזור לא רעה בכלל לאספן המתחיל :

        האבולוציה של סובארו החלה מדגמים מיניאטוריים , ה- FF1 היוותה סנונית ראשונה למשפחתיות המוכרות של ימינו .
        ה- FF1 הציעה מנוע בוקסר שטוח בנפח 1088 סמ"ק המספק 61 כ"ס ,נתונים לגמרי לא רעים לאותה תקופה עבור משפחתית קטנה עם הנעה קדמית ללא יומרות ספורטיביות . ( אלפא סוד בראשית דרכה הציע אף היא מנוע בוקסר שטוח בנפח 1186 סמ"ק המספק 63 כ"ס ונחשבה ספורטיבית ) .

        הדגמים הראשונים של סובארו בנו מוניטין של מכונית קשוחה בעלת עבירות ושרידות מיוחדים , בזכות דגמי הסטיישן 4×4 אשר שיגשגו במיוחד במדיניות מושלגות , מוניטין העבירות שמור עד היום בזכות הטנדרים השחוקים המניידים את הבדואים בדרום , כפי שמופתעים לגלות מבקרי צאלים כל שירות מילואים מחדש .

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

      עוד כמה טעימות מהסברה :

      הגירסה הסגורה, בצילום אותנטי מהתקופה :

      צילום משפחתי , לצד האחיות מבית סוסיתא, התיקוות מה-"סברה" נישאו בעיקר לעיני הייצוא :

      הגירסה הפתוחה:
      תארו לכם כמה נפלא נראתה מכונית זאת יחסית לראשית שנות השישים , ראו ערך מכוניות ספורט בריטיות מתקופתה להשוואה , כגון MGA או טריומף TR4 , TR 3A :

  3. גיל חלמיש permalink

    כמה דברים: א: אפשר לשים לב לריח גזי הפליטה בהנעת בוקר. אצלי בפג'ו דיזל, הריח הוא של ברזל נשרף מחיכוך, כלומר, בשניות\דקות הראשונות לאחר ההתנעה, שמן לא מגיע לבוכנות ולא משמן את חלקי המתכת המתחככים זה בזה בעצמה, וכתוצאה מכך הם נשרפים, והריח האופייני נישא על פני כל החניה…
    ב: כל נהג צריך לבדוק ולדעת מה מרחק העצירה הבטוח בשבילו ובשביל הרכב שלו. אמנם שיטת ה21-22 מצוינת, אבל לא תמיד מדויקת, ונהג צריך להיות אחראי לבלימה בטוחה במקרה הצורך. לאחר שהכרת את מרחק הבלימה הנכון, שמור עליו! שמירת מרחק עדיין לא הזיקה לאיש, אי שמירת מרחק לעומת זאת, גבתה כבר קרבנות רבים. אם בכביש רטוב אתה מרגיש נוח לשמור מרחק גדול יותר/לסוע לאט יותר, עשה כך! האדיוט שינסה להדחף במרווח לפניך, שיבושם לו!
    בכלל כשאני רואה טיפוסים שמשתוללים על הכביש אני נותן להם לעקוף אותי, עדיף שיסעו לפני ויסכנו את הנהגים שבהמשך הדרך, ולא ינסו לפגוע בי מאחור. אני כבר אצפה בהם ממרחק בטוח…
    במאמר מוסגר, חובה לשמור מרחק גם בעת עצירה! כלומר, כאשר מאיטים לקראת עצירה מאחורי רכב, יש לקחת בחשבון מרחק ביטחון מהרכב שמלפנים גם בזמן שהרכב עומד ולא נוסע. לפני כמה שנים בעודי עומד מאחורי רכב ברמזור, נכנסה בי מאחור נהגת קצת מפוזרת, מה שגרם לרכבי להימרח בעצמה בתוך הרכב שעמד לפני. בתאונה המשולשת הזו רכבי ספג את הנזק המקסימלי והושבת. לו הייתי עומד מטר אחד אחורה, לא היה נגרם לי נזק כלל!
    ג: צמיג שהורכב לא נכון, בהנחה שהנהג יודע להרגיש את הרכב, יגרום לרעידות בהגה או בציר האחורי. מי שנוהג הרבה ברכב יקבל כאב פרקים או כאב גב, וירוץ לסדר את הבעיה.
    ד: בחירת אוטו, בהנחה שכל הרכבים בגודל ובתצורה שמתאימה, תמיד עדיף רכב באחריות יבואן! מכונית מודרנית היא יצור מסובך, שלא לומר מתוסבך, ואין סיכוי שלא יופיעו בה בעיות קטנות כגדולות. רכב באחריות הוא רכב שהבעיות האלו יטופלו בו ללא שיקולי עלות, וכך הנוסעים יזכו להנות מנוחות הרכב.

  4. חזי permalink

    גיל חלמיש – דייקת בכל מילה!

  5. גיל חלמיש permalink

    לגבי היכולת המופלאה של סוברו לבנות מכוניות אמינות ו"עבירות": ה"עבירות" היא נגזרת של 2 פקטורים חשובים, גובה הרכב מעל הכביש, ורוחב בסיס הגלגלים. וזה יותר חשוב מהנעה קדמית או 4X4. עד לאמצע שנות התשעים, לפני שסובארו פיתחה יומרות בתחום המירוצים, היא היתה נדיבה בשני האלמנטים האלו. כך יכלו מכוניות יפניות לשוטט בחופשיות בשבילי הנגב, הגליל, וגם בכבישי הערים, שאז כמו היום, לא תמיד היו ידידותיים למכוניות…
    רכב שיושב גבוה מעל השטח, פחות ניזוק ממכשולים שבאים מלמטה. צינורית השמן או אגן השמן יעברו מעל הסלעים בלי לקבל חורים לא רצויים (מה שיכול להביא להשבתת מנוע תוך דקות), וכך גם שמן הבלמים, האגזוז, ושאר המכלולים הצמודים לתחתית הרכב. גם פחות רטיבות תגיע אל המתכת, מה שאומר פחות בלאי וקורוזיה.
    רוחב בסיס הגלגלים יאפשר לרכב לעבור מסביב למהמורות בלי ליפול לתוכן., וגם אם צד אחד כבר נכנס, שלשת הגלגלים האחרים שבחוץ ידחפו אותו החוצה בקלות. רכב צר פשוט נופל לתוך הבור ונבט בפנים, מחכה לגרר…
    מאז אמצע שנות התשעים סובארו שינו כיוון והחליטו ללכת על הספורטיביות ולא על האמינות דוקא. המכוניות הונמכו מאד, ומיד איבדו את כל היתרונות שלהן, והפכו לסתם רכבים יקרים מדי. לכן תראו בהנגב מכוניות סובארו בדגמים של DL (הופסקו באמצע שנות התשעים) ולא חדישים יותר, שאינם מתאימים יותר אפילו לכניסה לחניה בעיר.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

      לגיל :

      דגמי הפורטסר והאוטבאק איגפו את זירת השטח , בעוד נישת הראלי נשלטה היטב ע"י אימפרזה WRX כולל הישגים בלתי מבוטלים.

      צעד אחד יותר מידי :

      1995-1997: 3 אליפויות עולם ברצף :

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    בשנות התשעים סובארו תקפה את השטח באמצעות הפורסטר (והאאוטבאק ככול שבעליהן אזרו אומץ להטבילן בעפר) , והטילו לזירת הראלי את האימפרזות בשלל גירסאות ה- WRX וה- STI , מתוגברות טורבו כפולות הנעה שרשמו תוצאות מדהימות בדמות לא פחות מ- 3 ( !!! ) אליפויות עולם ברצף 1995 , 1996 ,1997: " הבראוו ללאנצ'יה " (מתוך הסרט " כבלים " 1992) הוסב לבראוו לסובארו:

    פורסטר מסוגלת לחלוף במקומות שג'יפים עתירי מוניטין , מפוארים ויקרים פי כמה " ידירו רגליהם " מקרבתם …

    אישית באם היתה לי פורסטר הייתי מרחם עליה קצת יותר , כפי שאני מרחם על הונדה שלי (אף היא בעלת יומרות שטח קלות ) ונצמד לשבלי קק"ל מסומנים בעיקר :

  7. חוץ מעיצוב חיצוני ייחודי, בעיניי הסברה לא מהווה שום סיבה לגאווה ישראלית,
    מדיווחים של אלו שהתנסו בה דובר על מנהגי כביש בעייתיים ואמינות לקויה,

    אאל"ט היו כמה חבר'ה ישראלים עם חוש הומור מספיק מפותח כדי להשתתף איתה בראלי יווני (קפריסין אאל"ט) מה שגרם לפקקים שהשתרכו אחרי תפארת תעשית הרכב העברית,
    אבל אם אתייחס רק לעיצוב, הרי שבעיני זה נראה כמו אוסף תפיחות שהוטלאו בחוסר הרמוניה אחת עם השניה, והעיצוב מבלי להכנס לשמות תואר מעליבים פשוט מוזר.

    הקונטסה שהגיעה בשנות ה 60 לישראל היא גם הסיפתח של איל השכרת הרכב "אלדן". אותו אחד פנה ב '68 לבן-דודי, בהצעה לשותפות בעסק החדש אותו התעתד להקים עם 2 קונטסות, הלה שבדיוק פתח מוסך פחחות, סירב להצעת חברו ודרכם העיסקית שהחלה בלב שכונת מגדל באשקלון לא התלכדה לתמיד.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    לשימי:

    ברוך שובך בצל תגובותינו :

    בעניין הסברה , למרות חוסר השלמות שאיפיין אגב גם את מיטב מכוניות הספורט המקבילות מהתוצרת הבריטית , הייתי יותר משמח להחזיק ברשותי סברה ולו בשל הקוריוז הלאומי.

    בעניין העיצוב , הרי שלטעמי עיצוב הסברה מוצלח בהרבה מעיצוב ה- MGA או הטריומף TR3A מקבילותיה הבריטיות מראשית שנות השישים , שגם לא הצטיינו במיוחד בתחום התנהגות הכביש או באמינות יוצאות דופן מעבר למה שהציעה הסברה בעלת מנוע פורד 1.7 ליטר מדגם " זייפיר " ותיבת הילוכים מתוצרת ZF בה צויידה .

    את חוסר ההצלחה בראלי אקרופוליס ניתן לזקוף לחובת היעדר ההכנה המקצועית , חוסר הניסיון ושיפור מועט של המכונית , אכן , הסברה היתה רגישה להתחממות בשל מיקום לקוי של הרדיאטור וראוי היה למצוא פתרון יעיל לנושא ולו עבור תנאי המירוץ הקשים .

    בראניו מאוקש, מעצב מכוניות פרארי מסטודיו פיניפארינה האיטלקי התייחס בביקורו בארץ לאחרונה לעיצוב הסברה וציין לחיוב את העיצוב הקלאסי .

    הדגם שהייתי בוחר הינו הדגם הנדיר יותר והנאה יותר לטעמי – בעל המרכב הסגור , בגוון כחול עם שני פסים לבנים , לא , לא, כמו SHELBY …כמו דגל הלאום …

    זאת , לא לפני הצטרפותי לנדרו של אדוארד כי יש מכוניות שאין למכור את לעולם …

  9. אילן permalink

    מי מכם שיכול להסביר לי משהו,למה במקרה של הצלבה של צמיגים מודרנים יש בעיה בגלל הכיוון שהצמיג אמור להסתובב אליו,הרי בכל 4 הצמיגים,הצמיגים נעים לכיוון ימין(הקדימה של הרכב),פספסתי פה משהו?

    ועוד שאלה- קניתי מטען למצבר CTEK US3300 ולפי הבנתי אמורה להידלק נורה שאומר שהמטען בפעולה,ניסיתי כבר עם 2 רכבים ובשניהם הנורה הזאת לא פועלת ואין לי שום אינדיקציה לכך שהמטען עובד,יש לכם רעיון?
    תודה מראש

    • אתה רציני ? אם תעביר צמיג ימני לצד שמאל הכיוון מתהפך.

  10. גיל חלמיש permalink

    לאנונימי: פורסטר ואאוטבק הם רכבי שטח שמתוכננים לשטח, כלומר: מנוע גדול מדי, עיצוב גדול יותר, ומחיר גדול יותר, ובנוסף, הם לא היו מוצלחים במיוחד בזה, כמו שהראה הווידאו שצירפת. דגם הDL הישן לא היה מיועד לשטח, אלא תוכנן כרכב משפחתי, והמחיר שלו לא היה של אלופת ראלי… יכולות השטח והעמידות היו מפתיעות, והן שהפכו אותו לאגדה. אם סובארו היתה חוזרת למקור שלה, כלומר רכבים משפחתיים אמינים וזולים, עם יכולות מפתיעות במקומות בלתי צפויים, היה טוב לה ולכולנו. אבל קברניטי החברה הבינו שבאירופה תמכר אלופת ראלי מגרדת מדרכות ומתפרקת יותר טוב מהבטחה לעמידות לאורך שניים-שלושה עשורים.

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    לגיל,

    לפורסטר עבירות מפתיעה לטובה דווקא , ראה סירטון נוסף המצורף להלן , הסירטון הקודם שימש דוגמא לנתיב מוגזם, מסולע הרבה מעבר לליגה , שהפרוסטר מראש לא אמורה הייתה להתיימר לצלוח. למען האמת , גם עם " האמר " צבאי הייתי מתכנן את צליחת המכשול המסולע ההוא בזהירות .

    מי שנוהג כך בפורסטר בשטח שם את " שאסי " מכוניתו על קרן הצבי ( זווית הסלע , או איך שמסתדר לכם לקרוא לנזק הזה , אני בכל אופן מהאיש ההוא לא הייתי קונה פורסטר משומשת …) .

    לו הייתה לי פורסטר (ברשותי משהוא מקביל עם יומרות שטח דומות ) , הייתי מרחם עליה קצת יותר ומסתפק בשבילי קק"ל מסומנים ושומר נגיעה מסלעים , בדיוק כשאם הייתה לי "סברה" ישנה , הייתי מסתפק בשיוט נינוח בנסיעות סופ"ש כאותו " נהג של שבת " ולא ממהר לשום קו אדום או בדיקת מיגבלות , לשם אריכות ימים וכיף שלא נמדד בקיצוניות דווקא .

  12. פורסטר, פרוספר הם צעצועים, זה הדבר האמיתי

  13. גיל חלמיש permalink

    שימי, מאחורי הסרט שלך התחבאה פנינה אמיתית… סובארו ישנה וחבוטה, DL, כן, של בדואים, שעושה משהו מדהים…

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    גיל זה בשבילך … לקניח הפוסט :

    … TOMORROW THERE'S ANOTHER POST

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    גיל , זה בשבילך :

    לקינוח הפוסט :

    אפילו הפרסומות הראשונות של סובארו היו על פלטפורמות שטח …

  16. גיל חלמיש permalink

    מעניין הדמיון הרב שיש לסובארו הישנות לפולקסווגן. גם המנוע (בוקסר, החביב על הגרמניה) וגם העיצוב דמוי פורשה-חיפושית. גם הואנים הישנים של סובארו דמו חיצונית לואן המיתולוגי של פולקסווגן.

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    לגיל , אנחנו בזמן פציעות טרם פירסום הפוסט החדש , אז נותר עוד קצת זמן להגיב …

    העלת נקודה מעניינת , הקשר הגרמני איננו לגמרי מקרי ככול הנראה , סובארו רכשו את הזכויות עבור מנועי הבוקסר מחברת Borgward הגרמנית .

    מנוע ה- FF1 התבסס על מנוע ה- Arabella המוכרת אף במחוזותינו ד'תחילת שנות השישים לוותיקי הישוב , אף היא חמושה במנוע בוקסר מקורר אוויר עם הנעה קדמית , די בלתי שכיחה לתקופתה :

    לצעירי הישוב מומלץ לבקר במפגשי מועדון החמש , לפחות אילו הגדולים והשנתיים שבהם ולהתרשם מקרוב מהאיזבלה היפייפיה .(הוורודה באופן נועז , את הצבע באופן אישי הייתי בוחר אחרת אבל על טעם אין מתווכחים ):

    כל הרפרטואר של סובארו שתיארת בתגובתך האחרונה בסירטון תדמית אמריקאי אותנטי , כולל
    ה- FF1 אשר שווקה כנהוג אצל הדוד סאם באופן שונה תחת הכינוי "STAR LINE " .

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: