Skip to content

הדינוזאור האחרון

ינואר 14, 2015

מזל שהדור שלי לפחות, וכחצי הדור הבא, נהנו משני העולמות: מרכב שאנו אהבנו, ומהרכב המודרני שאהבו אחרים

אני אוהב לסמוך רק על עצמי, מתוודה בפני האנושות הקשיש המורשה, המעדיף לקחת אחריות על מכוניתו, על בטיחותו ובטיחות הנוסעים ועל כל דבר שעשוי לקרות.

בגילו המופלג, שנפל עליו ללא אזהרה וללא חטא מצדו, הוא אינו זקוק כבר לגננת חשמלית שתחנֶה את מכוניתו במקומו כאילו היה סתם צעיר שרירי השקוע בסמארטפון. "קחו ממני את כל הגדג'טים האלו", התעצבן הקשיש.

הוא מגזים ודאי. אפילו חפץ שימושי מאוד כמו מכשיר ניווט מעורר את זעמו.

מכשיר ניוון לווייני

הזקן ממשיך בשלו וטוען שבגלל מכשירי הניווט – המצאת המאה, על כך אין עוררין – העם הנוהג ברכב, כלומר אנו כולנו, זרקנו את המפות, חדלנו לחפש דרכים בעצמנו, וכתוצאה בלתי נמנעת איבדנו את הדמיון הווירטואלי שנולדנו איתו.

במונחים של תורת היחסות, מדובר בעיקום מרחב הדמיון.

כאשר אני משוטט בפורומי רכב זרים, משתף הקשיש, הולך ומתחוור לי, לפי הוויכוחים המתגלגלים שם, שהדמיון הווירטואלי עזב את האוכלוסייה הנוהגת, כולל את חבורת הסמכותיים האלה שמנהלים את הפורומים המוטוריים.

הדמיון המרחבי הלך בגלל התפשטות מכשירי הניווט, אך לא רק בגללם.

חזון הגלמים

אינני רוצה לדמיין שבעוד רגע אני, הקשיש המורשה – ונהגים דומים לי, הסומכים רק על עצמם ועל פירורי הסולידריות שנותרו עוד בין אוחזי ההגה – ימצאו את עצמם מול מכוניות אשר מה שמוביל אותן איננו הדעת האנושית, אלא גולם-נהג שפעילותו מצטמצמת להקלטת הוראות או השמעתן.

מזל שהדור שלי לפחות, וכחצי הדור הבא, נהנו משני עולמות: מרכב שאנו אהבנו, ומהרכב המודרני שאהבו אחרים.

סוציומט נגד טמפומט

מהנ"ל נובע שלפי הקריטריונים המקובלים בציבור, הקשיש המורשה (אנוכי) איננו דמות חיובית משום שלהבדיל מרוב האוכלוסייה, הנוהגת והמתקדמת בהתאם לזמן, הוא מוותר על מכשירי עזר אלקטרוניים ואף סולד מהם.

המתקדמים מנסים למשל לשדל את הקשיש שנהיגה היא אמנם חוויה, ממש א-מחייה, אלא שלכל נהג קורה שנופלת עליו עייפות, ואז הוא מעדיף שמישהו יחליף אותו בלחיצה על הדוושות ובאחיזת ההגה. זה קורה אחרי נהיגה ממושכת על אוטוסטרדה אירופית או אמריקנית, ואצלנו על כביש 6, אך גם בנסיעה בפקקים או בכבישים הנמצאים בתיקון. תרופת הפלא ברגעים אלו היא הלהיט החדש: "טמפומט אקטיבי".

המוהר"ן של המהירות

מסבירים לקשיש המורשה, הדרוך כולו וכולו נגד, שטמפומט אקטיבי שומר בדייקנות על הקמ"שים שבחרנו מראש, ועם זאת מבצע תיקוני מהירות בהתאם לפקודות רדאר הבודק את תנאי השטח והנסיעה. לפקודתו של הרדאר, הטמפומט האקטיבי מוריד את המהירות, ובמקרה הצורך אף עוצר את המכונית כדי למנוע התנגשות במישהו איטי יותר. הטמפומט חוזר אוטומטית למהירות הקודמת לאחר שמכוניתנו ביצעה עקיפה ונמצאת במסלול המאפשר כבר נסיעה מהירה.

ודאי שטמפומט אקטיבי מותקן רק במכוניות המצוידות בגיר אוטומטי, המופקד ממילא על המהירות ומשת"פ ממילא עם המעצורים.

טמפו לא תוסס

והנה, גם ברשותו של הקשיש המורשה נמצא טמפומט, פשוט אמנם, טיפש כמו בול עץ, שהמתכננים הגרמנים התקינו בב-מ-וו Z3M קופה. הוא אינו אקטיבי, כמובן, שהרי הבווארית מסתפקת בגיר ידני (אחרת הקשיש המורשה לא היה קונה אותה כדי ליהנות מנהיגה).

טמפומט זה מיותר לגמרי, כפי שהתגלה על אוטוסטרדת A2 המובילה מוורשה הבירה לעיר לודז'.

"נו טוב", אמר הקשיש המורשה לטמפומט שלו, "תעשה את הקטע שלך, אם אתה מוכרח", התרצה הזקן, זינק ל-150 קמ"ש, לחץ על הטמפומט והסיר כף רגל כבדה מדוושת הגז. מד המהירות, כמו גם מד הקמ"שים של ה-GPS, הצהירו על 150, אך דומה כי במהירות זו אחז איזה מורך מנומס, כמו נסיעה ברכבת מהירה או במעלית.

כל קסם הנהיגה התפוגג, אך זה עוד כלום.

פתאום כולם צופרים אותך

הבעיה האמיתית התגלתה אחר כך, כאשר מהירות זו של 150 קמ"ש, המיושמת במסלול השמאלי, החלה להרגיז נהגים אחרים, שאינם עסוקים בניסיונות עם הטמפומט ומעוניינים לנסוע ב-200 קמ"ש. הם התקרבו לבווארית, גערו בה באורות ארוכים והחלו לצפצף.

או-אז הקשיש, הזוחל ב-150, מצא את עצמו במלכודת: הוא עוד לא למד מִסֵפֶר הרכב איך מבטלים את תפקוד הטמפומט מבלי ללחוץ על המעצורים – פעולה שאי אפשר לבצע כאשר יושבים על זנבך!

האפשרות היחידה שנשארה היא לברוח לצד ימין של האוטוסטרדה כדי להידחף אל תוך רכבת משאיות גבוהות וכבדות המשתרכות ב-100-110 קמ"ש, ובדרך לשם לרפרף בעדינות על הברקסים כדי שהטמפומט ילך לישון. אלא שבמהלך תרגיל זה, גם המשאיות הכבדות החלו להפעיל נגד הבווארית תרועות צופרים בנוסח פאניקה סוף-עולמית.

מפחידים לפעמים, הגויים האלה.

גם כן חבר

ברגעים מביכים אלה התעורר בזיכרונו של הקשיש המורשה משפט שכתב סופר הילדים הרוסי איוון קרילוב, איש מוסר ופילוסוף. המשפט הזה של קרילוב, "אתה לא חבר אמיתי שלי, אמר הדוב, וחדל להיות חברו של הכפרי", עזר לזקן לא פעם במשך חייו להבין עניינים לאשורם. כמו למשל באותה תקופה שהזקן מתאר במאמרו "גן ההשפלות".

"לך לעזאזל!", צעק הקשיש המורשה על הטמפומט שלו, ולא הפעיל אותו עוד.

רגיעון מעצבן

"למה לא לחצת על הגז ודרשת מהטמפומט לשמור על 210-220 קמ"ש?", תמה על הקשיש חבר שברשותו וולבו המצוידת בכל הגדג'טים האלקטרוניים האפשריים.

התביישתי לספר לו שכבר 150 "קמ"שים אוטומטיים" המבוצעים בידי גמדים בלתי נראים בבווארית יצרו חוויה דרמטית מדי ביחס לעצביו וללבו של הקשיש, שהוא אורח חדש בעולם הטמפומטים המודרניים.

פרפר בזיכרון

גילוי נאות: הטמפומט היחידי שהקשיש המורשה נתקל בו בעבר הוא חוט פלדה בפיאט 500, שבעזרתו אפשר היה לשמור על פרפר פתוח במאייד.

כדי לנסוע במהירות קבועה בפיאט 500, די היה למשוך בטבעת עשוית פלדה, שנראתה כמו משחרר נצרה ברימון יד מתוצרת ברית המועצות. משכת בטמפומט של הפיאטים, פתחת את הברזנט בחלון הגג – ואז יכולת לעמוד עם ידידה שלך כשראשיכם בחוץ, והרוח מלטפת את פניך וסורקה את שיער הבחורה שאיתך.

זוהי הנוסטלגיה היחידה שהקשיש אוצר בזיכרונו לגבי טמפומט כלשהו.

שבדית היסטרית

הקשיש התבייש לספר לבעליה של וולבו XC90 עוד משהו: שהוא מסכים לנהוג בשבדית המתקדמת של האיש רק אחרי ביטול כל הגדג'טים האלקטרוניים המותקנים בה. הסיבה: חיישני החניה מצפצפים גם בגלל ענן עשן היוצא ממפלט במרחק של מטר מאיתנו, וחיישני הפינות מגיבים למכוניות שנוסעות במסלול הימני או השמאלי. lane assist פעם עובד פעם לא, גם כאשר הסימנים על הכביש ברורים, ו-assist side דולק גם אם המכונית שאחרינו רחוקה. לוּ הקשיש המורשה היה מתייחס לאזהרות של assist side, הוא לא היה מחליף מסלולים בנהיגתו העירונית.

אבל המכה הכי קשה היא מערכת המזהירה מפני התנגשות. כאשר הזקן שכח לנטרל אותה וזז דינמית למדי באזור פסי הפרדה, פרצה צְעקה קולית המתריעה בקולי קולות מפני תאונה, בליווי הבהוב אדום. באותו רגע חשבתי, מודה הקשיש, שאני עומד לחסל לחברי את הצעצוע שלו. כיצד אראה את פרצופי אצל בעליה של הוולבו שהרסתי, והיאך אקבל ממנו חזרה את אהובתי הבווארית שהופקדה אצלו? דאגתי, וחיכיתי לחבטה ברגל תלויה מעל דוושת הבלם.

אך לחינם רעדתי ואירחתי נמלים על גבי, כי הייתה זו התרעת שווא.

צעצוע חתרני

הטמפומט האקטיבי ACC, במיוחד בגרסתו הנבונה I-ACC

(Intelligent Active Cruz Control), פוטר את הנהג מהצורך לבצע פעולות משעממות ומעייפות כמו לחיצה על דוושות הבלמים והדלק. טמפומט אקטיבי משוכלל זה אינו מסתפק בעצירה אלא דואג גם לזינוק חוזר, תוך שמירה על מרחק מהמכונית הנוסעת לפנינו. צעצוע נפלא לחובבי גדג'טים גם בתוך הרכב.

אך הקשיש המורשה, הדינוזאור האחרון,stenops stegosaurus עקשן, רושם שוב את הסתייגותו. הוא אינו מוכן לשמוע שהניהוג העצמי, היקר לו כל כך, נדחף אל המדרון החלקלק של הכחדתו.

שואלים את אדוארד

מכתב של נהג מעופף

שלום אדוארד!

מה שלומך, ידידי? אני קורא נלהב של הבלוג שלך ונהנה הנאה רבה מדי פעם.
בבלוג האחרון (ייסוריו של כתב צעיר), כתבת כיצד יש להחלץ ממצב של התהפכות כששני גלגלים עולים לאוויר.
סתם, בגלל שזה קרה לי לפני זמן קצר (במרוץ ראלי ב-06/12/2014) ומשום שלמזלי היה במקום הצלם Yoni Photos לתפוס את הארוע, בא לי להראות לך את התמונות.
תהיה בריא חביבי,
ניר בן-ארי,
מוסך דרך השטח בשרון בע"מ
קיבוץ שפיים
כמעט - 01
כמעט - 02
כמעט - 04
כמעט - 03
כמעט - 05
כמעט - 06
כמעט - 07

כמעט - 08

בסרבל הכחול: ניר בן-ארי, המנצח בראלי במקום השלישי

תשובה: התמונות מזעזעות ממש. ועוד איך מזעזעות! אמנם ראיתי בעבר ביצועים דרמטיים דומים, אך כולם הסתיימו בהתהפכויות ובהרס הרכב. ממש קשה להאמין שהשכבתך על שני גלגלים את סובארו אימפרזה STI לא נגמרה בהתהפכות מיידית, ושהשכבה זו לא הובילה, בגלל המהירות בעת מעשה, גם לכמה סאלטות באוויר.

דומני שבזכות כישרון אינסטינקטיבי עבדת עם ההגה עוד לפני שהחלו הצרות, תוצאת כניסה חזקה לסיבוב. גם לא ייאמן שהצלחת לדרוש מסובארו לחזור למסלול, ולאפשר לך לקחת איתה מקום שלישי למרות איבוד של אינספור שניות.

בהערצה, אדוארד

בחיסוי שם: ברשותי, מזה כשלוש שנים, מיצובישי לאנסר 2007 (עלתה בינואר 2007) בעלת מנוע 1,600 שקניתי מליסינג (אלדן, אני יד שנייה). כיום רשומים בה 197 אלף ק"מ.

אני גר בפתח-תקווה ונוסע כל יום לעבודה בירושלים וחזרה. כעת מוצע לי טרייד-אין עם טויוטה קורולה 2009 (עלתה בנובמבר 2009), השייכת כיום לחברה (צמודה לנהג יחיד, יד ראשונה), בתוספת של 45 אלף שקלים. הקורולה עשתה 93 אלף ק"מ. כמובן, היא אוטומטית, לא רובוטית, sun רגילה.

המוכר טוען באוזניי שאין זה נכון לעשות שימוש בלוי יצחק לצורך מחירון מול מחירון, מכיוון שבטויוטה "לא משחקים" עם המחירון בגלל הביקוש הגדול, ולעומת זאת למיצובישי ״אין שוק״ (אף כי הוא מודה שהיא טובה), ולכן מוצדק להוריד הרבה מהמחירון. מכאן ההפרש הגדול של 45 אלף שקלים. עוד הוא אומר שבאותו מחיר אוכל לקבל לאנסר 2011, אבל מסחרית זה יהיה פחות טוב בשבילי, ופחות ישמור על הערך. מה גם, לדבריו, שהלאנסר החדשות הן בעלות מנוע 1,500, ושהמודל של 1,800 יקר יותר ומוצלח פחות, בין השאר בגלל צריכת דלק) – ויתאים פחות לנסיעות היומיות לירושלים.

אני נואש. אמרתי שאחזיר לו תשובה במהרה. מה אתה אומר? אולי מכונית אחרת (סוזוקי, מאזדה וכדומה) במחיר דומה ואף נמוך יותר? אפשרות נוספת, להישאר עם הלאנסר שלי. הסיבה שמלכתחילה חשבתי להחליף היא שבטיפול האחרון אמרו לי במוסך שיש צורך להשקיע בה כמה אלפי שקלים לתיקונים שונים. אולי שווה לי?

אודה מאוד לעזרתך, אין לי אף אחד שמבין בזה…

תשובה: תוספת של 45 אלף שקלים נראית לי מופרזת. זאת, משום שגם טויוטה תאבד תוך שנתיים-שלוש הרבה מערכה.

במקומך הייתי לוקח פסק זמן לשיקול דעת, שבמהלכו הייתי שואל במוסך מה צריך בדיוק לתקן בלאנסר – האם מדובר בהחלפת בולמים, צמיגים וכך הלאה – וכמה זה יעלה.

לאנסר היא סוס עבודה אמין, וחבל להיפרד ממנה כשכוחה עוד לא מגמגם.

חיים, בית-אל: אני מחפש רכב שהמושב בו גבוה (אני סובל מפריצת דיסק). כרגע אני נוהג בטויוטה קורולה, ונוסע 40 אלף ק"מ בשנה.

אינני מעוניין בג'יפ. המליצו לי על רנו סניק, על פיז'ו 3008 ועל סיטרואן פיקאסו C3. אשמח לדעתך. מובן שאם יש לך רעיון אחר, אשמח לשמוע.

תשובה: אין מנוס אלא להסתובב בין אולמות תצוגה או בין מוכרי יד שנייה, ולהתיישב בכל מועמדת. אגב, המלצתי כבר למישהו במצב דומה להשתמש במושב הלקוח ממכונית אחרת. יש לא מעט מושבים כאלה בשוק, השייכים למכוניות שעברו תאונה.

יעל: לפני זמן מה כתבת במדורך שהצמיגים הסיניים אינם מומלצים. נדמה לי שהסברת שהם לא מסַפקים למכונית אחיזה טובה בכביש. לפני שנה וחצי החלפתי את כל הצמיגים במכוניתי, סוזוקי סוויפט 2010. מכיוון שאני לא מבינה בזה כלום, הסכמתי למה שמוכר הצמיגים הציע: ארבעה צמיגים מתוצרת rockstone ב-1,200 שקלים בערך. לפני ארבעה חודשים היה לי פנצ'ר, ואותו מוכר התקין לי צמיג מתוצאת farroad. למה לא rockstone? שאלתי. כי זה כל פעם משתנה, אמר האיש, וכל פעם יש דבר חדש. וחוץ מזה, הוא טען, זה אותו הדבר.

הרגשתי שהוא מורח אותי, אבל כאחת שלא מבינה בצמיגים לא היה לי מה לומר לו. רק לאחר מעשה התברר לי מפנצ'רמאכר אחר שמדובר בצמיגים סיניים. לא שזה אמר לי משהו (אחרי הכול, חצי עולם מייצר בסין). עד שכתבת מה שכתבת. אז מה כעת? ללכת להחליף את כל הארבעה? ואם כן, מה לקנות?

תשובה: אני מציע להתרחק מהפנצ'רמאכר הבלתי אמין ומהצמיגים מתוצרת סין, שעדיין לא עומדים באמות המידה של בטיחות, במיוחד בכביש רטוב. במקרה של סוזוקי סוויפט, מכונית זריזה ונחמדה, סעיף הצמיגים חשוב באופן מיוחד כדי ליהנות מהניהוג.

אם רוב נסיעותייך הן במהירויות נמוכות בתוך העיר, לא בגשם בדרך כלל, תוכלי להמשיך להשתמש בצמיגים הסיניים זמן-מה.

טיפ טיפה: NSX חוזרת

הונדה אכזבה את חסידיה לפני עשר שנים, כאשר התנתקה מהמחלקה של מכוניות ספורט. רק עכשיו מנסים היפנים לשקם את ההריסות: הם רקחו את הדגם החדש של NSX האגדתית, הקשורה בשמו של כוכב הפורמולה המנוח איירטון סנה.

NSX הודחה מפסי הייצור ב-2005, ומאז לא הפסיקה הונדה את הניסיונות לשחזר אותה – אך הללו נכשלו עוד בשלב הקונספטואלי שלהם. עד שלבסוף הפציעה בימים אלה בארה"ב NSX החדשה, תחת השם אָקוּרָה.

Acura NSX 2015

מכונית ספורט חדשה זו מבית הונדה (גם NSX המקורית, הקודמת, נקראה בשוק האמריקני "אקורה") לא רק תוכננה עד הפרט האחרון בארה"ב אלא גם מיוצרת במפעל שהוקם במיוחד בשבילה באוהיו. כנראה, היפנים מצפים ובצדק שאקורה – בעלת מנוע V6 המחוזק בטורבו כפול, ואשר מותקן מאחורי מושביהם של הנהג והנוסע שלצדו – תכבוש את השוק האמריקני, המתעורר שוב אל דגמי ספורט.

כוח המנוע, העשוי אלומיניום ומופיע בנפח כארבעה ליטרים, עובר אל הציר האחורי של אקורה דרך תיבת הילוכים חצי-אוטומטית בעלת שני מצמדים ותשע מהירויות. את פעולתם הדינמית של הגלגלים הקדמיים מספקים שני מנועים חשמליים. על שיתוף העבודה ההיברידי בין ארבעת גלגלי האקורה, ועל חלוקת הכוח, המתקרב ל-500 סוסים, אחראית מערכת Torque Vectoring, בעוד שתוכנת Quiet מאפשרת נסיעה שקטה וחסכונית רק בהנעה הקדמית, החשמלית.

הונדה לא פרסמה את טווח הנסיעה המבוססת על חשמל בלבד, ולא מסרה גם כמה יעלה הצעצוע החדש כאשר יגיע לאולמות המכירה. נראה שבגלל השימוש בטכנולוגיות מתקדמות – אקורה החדשה תתרחק מזרועותיהם של אוהבי NSX המקורית, שהייתה פשוטה יחסית ולא יקרה כמתחרותיה.

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. עדי והב permalink

    יישר כוח אדוארד,
    אתה תמיד מרתק

    וידויים על חטאים קטנים.

    1. גם אני משתמש לעיתים ב"טייס האוטומאטי".
    אחרי ה-VFR שמכרתי, אופנוע הונדה 750 סמ"ק,
    ושנסיעה ב-220 קמ"ש לא חוקיים בעליל היו מנת חלקי בהנאה צרופה לפחות אחת לשבוע,
    שום דבר אחר – לא עושה לי את זה.
    ולכן, כשהרגל עייפה, או סתם בא לי לשוט – ה"טייס האוטומאטי" עושה עבודה לא רעה.

    2. כמי שמכור לווייז, גם בדרכים מוכרות, השיקול שלי – הוא יעילות.
    אתה רוצה לברוח מפקקים או סתם מחפש את הדרך הקצרה ביותר בזמן, ולכן זה המחיר….

    3. למה לא שמת את תג המחיר של ה-NSX?

    אוהבך
    עדי
    ++++++++++++++++++++++++
    +++++++++++++++++++++++++++++++++

  2. גיל חלמיש permalink

    לחיים מבית אל, כדאי לבדוק את הסיטרואן ברלינגו, או אחותה התאומה פג'ו פרטנר. מיני מסחריות עם תג מחיר של פרייבט, ניהוג מעולה,צריכת דלק טובה, וכסא גבוהה שלא צריך להתכופף בשבילו.
    לאדוארד, כבר היום ישנם כלי רכב שאינם צריכים נהג כלל. וכאשר אלו יכנסו לייצור ושיווק מסחריים, הנהיגה תהפוך לנחלתם של נהגי ספורט מוטורי בלבד. בשלב הראשון חברות הביטוח יורידו את מחירי הביטוח לאוטומטים הממונעים האלו, שכן מובטח שלא יעשו תאונות, אחר כך יעלו את המחיר לרכבים מהדגם האנושי לרמה כזו שאף אדם מן הישוב לא יוכל לעמוד בה, לבסוף חווית הנהיגה תשאר נחלתם של מומחים לדבר בלבד. אז תכנס הממשלה לעניינים ותאסור נהיגה אנושית לחלוטין, וחסל סדר נהיגה. זה יקרה, ומהר יותר ממה שנדמה לנו.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    מאמר אנטי טכנולוגי המקנח במכונית טכנולוגית במיוחד בדמות ה-NSX החדשה.

    העתיד שכבר כאן צופן לנו " אלקטרונפוביה " לא פשוטה ממירוץ התיחכום המסמתן. היפאנים כמובילים טכנולוגיים הולכים לממש את יכולתם ובגדול בזירה , ה-NSX מדגימה רק קצה שבריר מהיכולות הטכנולוגיות הבאות לידי היכרות בזירת האלקטרוניקה/מחשבים הכללית שיכבשו יותר ויותר מקום בשדה המוטוריקה ומכוניות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: