Skip to content

חיוך פורשה

מרץ 2, 2016

בסרטונים המייצגים את פורשה, חיוך משותף מקשט את פניהם של הדוגמנים, פקידי החברה ואנשי האחזקה. גם הקשיש המורשה חזר מהמפגש בהרצליה-פיתוח עם חיוך פורשה מודבק לפרצופו

יבואנית פורשה, חברת "אוֹרְכִּיד ספורטס קארס ישראל", שזכתה לייצג אצלנו את היצרן משטוטגרט זוּפֶנְהָאוּזֶן שבגרמניה, ארגנה מסיבת עיתונאים באולם המכירות החדש בהרצליה.

להבדיל משמעותית מיבואנים אחרים, זהירים, המזמינים ארצה רק דגמים כדאיים לשיווק, במשכן החדש של פורשה עומדים כמעט כל הדגמים החדשים המסקרנים של המושג המפורסם ביותר בעולם המוטורי, כולל היהלום שבחלומות העכשוויים לגבי פורשה – GT3 RS לבנה, אשר אפשרה לכוחות המדיה שהוזמנו לאירוע להתיישב בחופשיות במושב המרוצים, לאחוז בחוזקה בהגה בתפיסה תקנית של רבע לשלוש, וליהנות מדמיון פרוע על הניהוג.

ייתכן, חשב הקשיש המורשה אך לא בדק, שאפשר היה להפעיל גם את הסטופר המותקן במרכז לוח המחוונים של GT3 RS, מה שכרוך בסכנה מיידית שהמפלצת בעלת הענף האחורי המרשים תגיב על הפעלת הסטופר בידי הזקן, תפתח חלילה בזינוק מהמקום, ותפרוץ בצהלת-סיפוק מבעד הוויטרינה אל רחוב החושלים.

גלגולי המתח

מתח כבד הסתובב בין דגמי פורשה החדשים, טיפס על הקירות, התגלגל על הרצפה ונדבק לחלונות הראווה הגדולים, עד שנרגע, התיישב בתוך קאררה ספיידר הפתוחה, והשתעשע מהמראֶה של שליחי המדיה, כתבי חצר מנוסים, שחיפשו אחר פתרון בלתי אפשרי: איך להתלהב מפורשה, אך לא לאבד מניות אצל המתחרים שלה, כמו פרארי, מזראטי, אסטון מרטין ומרצדס.

איך הם ייצאו מהפלונטר הזה? שאל את עצמו אנוכי המורשה. מה הם עומדים לכתוב? תהה הקשיש, שאצלו אין בעיה כזו. הרי הוא יודע בדיוק מה המקלדת שלו עומדת להודות לגבי האירוע. היא תתקתק שכדי להבין את פורשה אסור להיות צעיר מדי או זקן מדי, אשר חושיו צופו כבר מעטה ירקרק עמום.

"אלא שאיך אפשר להזדקן בלי פורשה?", תַּקְשֶה המקלדת בחוסר עדינות, ובהחלט ייתכן שהיא לא תזכה בתשובה.

נס הנדסי

העיתונות המוטורית הלועזיטית קבעה ללא היסוס כי GT3 RS – אותה עולה חדשה שמפארת את סלון המכירות של פורשה בהרצליה-פיתוח, ומוכנה להתחתן עם יהודי תמורת מיליון ו-700 אלף שקלים – היא מכונית השנה של 2015, וכנראה גם ואילך.

GT3 RS זכתה בתואר זה חרף העובדה שהיא נמנית בחוצפה עם השורות הארוכות של דגמי פורשה שהפירמה בונה, בעקשנות יוצאת דופן, בניגוד לחוקי פיזיקה נוקשים ובסתירה מוחלטת להיגיון הנדסי מוצק.

הרי מדובר בתכנון מכונית המכתיב כי המנוע הכבד ובעל הכוח האדיר ימצא את מקומו בחלק האחורי דווקא – היכן שבתגובה ללחיצה על דוושת הגז הוא מייצר היגוי יתר בכמויות מסחריות. ועוד לא דיברנו על הקלאוסטרופוביה החוגגת בפורשה 911 ובדומותיה, ועל כך שהמציאות הנשקפת מבעד לשמשה הקדמית של פורשה אינה מתארת נכונה את המציאות האמיתית.

GT3 RS 4

אחרי הכול, זו חיפושית. בתצלום: גרסה מתקדמת של פורשה 911 מזן GT3 RSR המצוידת במנוע בנפח 4 ליטרים, שששת הצילינדרים שלו מייצרים כ-500 כ"ס. היצרן מסביר שדגם זה משווק ללקוחות עשירים חובבי תחרויות מסלול, המעוניינים לטעום מה מרגישים נהגי מרוצים מקצועיים.

קשה להאמין, אך גם המנוע של GT3 RSR נולד באותו עיקרון טכנולוגי של מנוע הבוקסר הוותיק בעל ארבעת הצילינדרים, שתוכנן לפני מלחמת העולם השנייה כדי לשרת את חיפושית העממית, אשר נבנתה בהתאם למטרה האידיאולוגית "לספק לכל פועל מכונית זולה, אמינה וחסכונית"

שאלו יהיו הצרות שלנו

וראו זה פלא: חרף ההתרסה הנבזית המאפיינת את דגמי פורשה מתחילת דרכה של הפירמה ועד ימינו – דורות של חולי הגה אמיתיים חלמו ועודם חולמים על צרה טכנולוגית זו.

הם מדברים עליה בעיניים בוערות, לוטשים אליה מבט שְקִיקָתִּי כשהיא חולפת ברחוב, מתעניינים בניצחונות שלה במרוצי המסלול המפורסמים ביותר באירופה ומעבר לים, ובודקים אם יש איזה בדל סיכוי לחיות איתה, גם אם התקווה לשים עליה יד היא אפלטונית בלבד.

חנוקת בית

כמיהה עיוורת זו לפורשה היא תופעה טבעית יותר בעולם הלועזיטי הרחוק, הרוחש כבוד למוצגים הגזעיים מזופהאוזן ומעניק להם רקע מתאים. לא כמו אצלנו, היכן שלמכונית זו נועד תפקיד של תכשיט השמור בבית בעיקר, במרחק בטיחות הגון מעין רעה ומסכנת ההילכדות בידי כוחות רשע.

הרי מכונית זו, בדומה למתחרות שלה, שעלו אף הן ארצה, מתחילה לחיות ולהצטיין במהירויות שהשתיקה יאה להן. מה חבל שצריך לרסן כאן את פראותה, כדי לא לגרום להתקף היסטריה בְּקֶרֶב הכוחות האבוהביים המסכנים למיניהם, שהם טרובדורים של סיסמאות פחדניות, הגורסות כי מהירות הרכב היא הפרמטר העיקרי לתאונות.

ואם פורשה הנכונה תעז בכל זאת לצאת משערי הבית, אז מצפה לה מחנק בדרכים צפופות ובפקקים, המיוצרים על ידי פחיות עוינות וצרות עין.

בנוסף, פורשה תהיה מאוימת כאן מהסכנות הכרוכות באותה "צוותא מאונס" עם גדודי משפחתיות שנהגיהן מסוממי סמארטפונים.

על תורפה ועל טורפנות

כל ההווי המיוזע הזה אשר מצפה במרחב שלנו לדגמי-העל השריריים כהוגן של פורשה, המצוידים בכנפיים במקומות הנכונים כדי לעופף חופשי בין הסכנות – מציק פחות, או כלל לא, לשלושה דגמים אחרים של הפירמה, המוצגים אף הם בהרצליה – קאין, Macan, ובמידת-מה גם פָּנָמֶרָה.

שלישייה זו תסבול פחות מהצפיפות העברית. והנה ההסבר המפתיע: קאין, מקאן ופנמרה מעוררים נקיפות-סימפטיה בלבו של הקשיש המורשה, משום שאלו הם דגמי פורשה היחידים אשר הבווארית הביתית והנאמנה של הזקן, Z3M קופה, יכולה עדיין לעקוף אותם בריצה קלה.

מובן כי אתקשה לחוש חמלה שכזו כלפי דגמי פורשה טורפניים כמו קאיימָן וקארֶרָה על כל מופעיהם, המשאירים את הבווארית מאחור. אמנם מעט, אבל בכל זאת. קל וחומר אסון אמיתי כמו GT3 RS, שכדי להגיע ממנוחה ל-100 קמ"ש תקניים זקוקה ל-3.03 שניות בלבד, אשר לעומתן, 5.0 השניות של הבווארית הן נתון מגוחך.

נושם בצ'קים דחויים 

"יצא ממך האוויר, מה?", הקניט הבן את הקשיש בנימת סרקזמה גלויה, כאשר שמע בטלפון הבין-גושי על ביקורו של אבא בתערוכה של פורשה, שנפתחה חגיגית במרחב הציוני.

"אוויר? ממני? על מה אתה מדבר?!", התרגז הזקן, שהאוויר העברי היחידי שלו נחבא כבר מזמן בארבעת הגלגלים של אלפא, דחוס בכל אחד מהצמיגים ב-32Psi . הזקן עצמו נושם רק מעט ובסתר, וגם זאת בכוח האינרציה בעיקר.

ג'רי אינו מאשר, ג'רי אינו מכחיש

בין כמה עשרות המכוניות שהסכימו לחיות איתי על לא עוול בכפן, מעולם לא זכיתי בפורשה משלי למשך יותר מיומיים-שלושה. כמו לפני כמה-עשרה שנים, במקרה המביך ביותר עם 928 אדומה, אקסית של ג'רי ליבוביץ' ידידי – שהביא אותה מארה"ב ונכשל מול הרשויות בארץ, כפי שסיפרו לי אחר כך אנשים טובים. ג'רי עצמו לא אישר, וג'רי גם לא הכחיש.

בכל אופן, קיבלתי את כל זכויות הבעלות על 928 זו במכרז שארגן המכס בלוד, אשר שם עליה ידיים, והצלחתי להחזיק אותה ברשותי ממש מעט, כפי שתיארתי כבר במדור הבכייני "פורשה דגם כמעט".

home sweet home

למחרת ההשקה של בית פורשה בהרצליה הבחין הקשיש המורשה בראי בחיוך שנשאר על פניו, וככה סתם נזכר מה אמר ניקיטה חרושצ'וב בשדה התעופה במוסקבה לחברו גרגורי מלנקוב, שחזר מארה"ב וירד מהמטוס מעופף אל המצלמות בכובע פנמה.

"שְטוֹ טִי סְמְיֶיוֹטסָה?" (מה אתה מחייך?), גער חרושצ'וב במלנקוב, "טִי אוֹזֶ'ה דוֹמָה" (אתה כבר בבית).

טיפ טיפה: מיומנו של מזוכיסט

לפי מסורת שליוותה במשך שנים את ימי העיתונות, שבפניה נפתחים שעריה תערוכת המכוניות הבינלאומית של פרנקפורט – מארגני האירוע היו מזמינים את עיתונאי הרכב המגיעים מכל רחבי תבל אל מסלול המרוצים הוקנהיים לנסיעות מבחן. לרשותנו, הכתבים, עמדה תוצרת גרמניה – דגמי ב-מ-וו חדשים, אופלים, מרצדסים ופורשים 911, שהאפשרות לנהוג בהם על מסלול המרוצים הייתה ממגנטת ממש.

ודאי שרוב הכתבים היו עומדים בתור מול דוכן פורשה, חוץ מהשליח של מגזין "טורבו" הישראלי (אנוכי), שהחליט כי מוטב להכיר תחילה את המסלול במכונית אנושית יותר מכבוד הטיל מזוּפֶנְהָאוּזֶן, שהקשיש הצעיר עדיין לא נהג בו ורק שמע עליו אינספור סיפורים מחברו הפולני, נהג הראלי זָסָאדָה, שזכה בפורשה 911 באליפות אירופה.

כך קרה שאת חגיגת המבחנים פתחתי באופל קורסה קטנה, והופתעתי להיווכח כי בסיבובים של הוקנהיים אנו, העיתונאים הנוהגים בקורסות, נוסעים בחוצפה בין פורשים, ולעתים אף עקפנו אותן כאשר הן זזו בזהירות בסיבובים עד הישורת, שבה הן היו מתרחקות ונעלמות.

כאשר אני אנהג בפורשה, אף קורסה או פורד אסקורט לא יריחו את אגזוזי בסיבוב, תיארתי לעצמי את העתיד המתקרב כאשר התיישבתי ב-911 מזן 964 טורבו. הרגשתי בה כמו בבית משום שתיבת ההילוכים שלה הייתה זהה לזו של לנצ'יה פולביה HF שלי, וגם משום שעדיין לא שכחתי לשלוט בהנעה אחורית, כפי שלימדה אותי רנו R8 גורדיני שלי.

התיישבתי בפורשה, כיוונתי מושב והגה, ולָפוּת היטב בחגורות שילבתי את ההילוך הראשון (שמאלה ואליי, כמו בלנצ'יה) ויצאתי אל המסלול. ואז, בעוד כמה רגעים, המציאות חסרת הרחמים הכתיבה לי לבצע סדרת זיגזגים בנוסח היגוי יתר-קונטרה-היגוי יתר-קונטרה, כאילו הייתה מכוניתי מטאטא המנקה את האספלט. ודאי שהקורסות וכל יתר הפחיות עקפו אותי בסיבובים בזלזול מוחלט, או ניסו לברוח לצדדים, כי כל פעולה של הגנה עצמית שנקטתי, שהתבטאה בליטוף עדין של דוושת הגז, הובילה לשחרור הזנב.

הבנתי מיד עד כמה צדק מאסטרו זאסדה כשאמר שפורשה אוהבת להתעלל בנהג, ואין ברירה אלא להתאמן איתה. אלא שאצלי, שעות הנהיגה בפורשה לא שינו הרבה. אמנם הפסקתי להיכנע בסיבובים, ואף התחלתי לנסוע במהירות קורסה כפול שתיים, אך בכל זאת חזרתי לתל-אביב מוכה ומושפל נמרצות על ידי המכשפה מזופנהואזן. כעבור שנתיים, בתערוכת פרנקפורט הבאה, הסיפור חזר על עצמו.

פורשים של זמננו, כמו אלו המוצגות בהרצליה, אינן מסוגלות להכין חוויה דומה לזו שטעמתי בסבל ובתיאבון בכל ביקוריי בהוקנהיים, כי כוחות האלקטרוניקה הספיקו כבר להפוך את דגמי פורשה המודרניים לכלים אנושיים לרפואה. כמו כלבים שגמרו קורס אילוף, הן משרתות בנאמנות את בני האנוש. ללא כל טירוף, בלי היגויי יתר.

האם רק המזוכיסט שבי מתגעגע לקאפו ששמה 964?

964 white one

חוליגנית מבוקשת. פורשה 911 בגרסת 964 יוצרה עד שנת 1993, והיא עודנה מצוידת במנוע מקורר אוויר כמו מנוע החיפושית. בזכות סגנונו המיוחד והמזג החוליגני שלו, דגם 964 שייך לפורשים 911 יד שנייה המבוקשות והיקרות ביותר בשוק

 שואלים את אדוארד

משה שנבל: מה קרה לחתיכה הצרפתייה והמגניבה, שהראתה לי את חמוקיה המדהימים כשראיתי אותה דוהרת בכביש כמו סוסה אצילה? האם נכונות השמועות הרעות כי רנו קליאו החדשה היא מכונית הגורמת לבעליה להתחרט על היום שבו ראו אותה וקנו אותה?

תשובה: לא שמעתי ביקורת ספציפית על קליאו החדשה, כמו התחממות, שתיית דלק מוגזמת או תיאבון לשמן, לא בחצי פה ולא בפה מלא, לא במכתבים המגיעים אלינו, לא בפורומים עבריים וגם לא בפורומים לועזיטיים, אשר מחשבי עוקב אחריהם בהתעניינות רבה.

אישית, נהניתי מקליאו ספורט עוד לפני שחוזקה בטורבו (ללא צורך ואף בניגוד לו, לדעתי), ולידידה שלי יש קליאו B כבר 14 שנה, שביקרה במוסך היבואן רק כדי להחליף שמנים, נוזלים וחגורת טיימינג, ולאחרונה כדי לגרש קודן בעייתי.

האם ייתכן שהשמועות גונבו לאוזניך על ידי רוטנים כרוניים, הכועסים על עולם שכולו נגדנו, על מזג האוויר המטורלל, על בנות הזוג, על הילדים, על חיות הבית ועל יוקר המחיה? טיפוסים אלה למיניהם יוכלו בקרוב לשכור מכוניות אוטומטיות של גוגל.

בקליאו החדשה מפריע לי רק עיצוב הדלתות בחלקן התחתון, שגורם למכונית להיראות כאילו היא שיחקה נגד בית"ר ירושלים וחטפה בעיטות.

זאב: תודה על תשובתך ("שואלים את אדוארד" 968). המכונאי שלי מנוסה מאוד בוולבואים ישנים, ויש לו הרבה חלפים וגם קרבורטורים במצב טוב. הוא טוען שהקרבורטור שיש לי הוא דגם מתקדם, ולכן כדאי לחפש חלקים. צריך קיט לשיפוץ קרבורטור: דיאפרגמה, מחט, אטמים וכו'. האם יש מכון קרבורטורים בארץ?

לגבי יבוא של חלפים מחו"ל: בדקתי פעם את העניין, ומצאתי שמשרד התחבורה לא נותן לייבא חלפים אלא אם הרכב מוגדר כרכב אספנות. כשאני מביא חלפים מחו"ל אני צריך לבקש טובה מחברים. לא הגדרתי את הוולבו כרכב אספנות כי ברכב אספנות אין ביטוח בין 07:00 ל-09:00 בבוקר, ואני צריך את המכונית בשעות האלו. מצורף צילום של המכונית.

תשובה: לגבי מכון קרבורטורים בארץ, אבדוק את הנושא. נזכרתי שלפני כעשרים שנה מישהו ("הטייקון הפרטי שלי") הפקיד אצלי למשמר לתקופה של כמה שנים וולבו 264 בעלת 6 צילינדרים, 2.7 ליטרים, שהוא קנה בארץ ובקושי השתמש בה. גם בוולבו מפוארת זו גיליתי סתימות בקרבורטור, סטרומברג כמו שלך, שהיו כנראה תוצאה של בוצת דלק שהתייבש.

הביטוי "מחט" שנקבת בו (תרתי, תרתי) הזכיר לי שאת המחט בוולבו של הטייקון ניקיתי באמצעות טינר, ואת חלקה העליון שפשפתי בנייר זכוכית עדין מס' 1,000 (בניגוד לדעתם של מומחים). השיפוץ הוכתר בהצלחה.

תומר הלוי: ברשותי פונטו 2002 אוטומטית, נדמה לי שרובוטית. לאחרונה, בעת לחיצה על הברקס, יש תקתוקים מתיבת ההילוכים – מנעילת הבטיחות של הידית – יחד עם צליל רוורס, והצג מראה D ו-R לסירוגין.

אשמח לקבל את דעתך בנושא.

תשובה: אם אתה בר-מזל, הגיר שלך יסתפק באיפוס מחשב ובהחלפת שמן.

מודעות פרסומת
One Comment
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    GT3 RS דורשת מבחן דרכים מעשי…כגון זה למשל…

    עדות מגוף ראשון:

    בשבילי זו האחת – Porsche 911 RSR 1973

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: