Skip to content

נקמה היא עונג אלוהי

יוני 15, 2016

היהודי ניצל בדרך פלא, וזה בעצם העיקר. הוא חזר הביתה מהגיהנום של מסלול המרוצים בספא, ללא עזרתם של חסידי עולם כמו אוסקר שינדלר ואירנה סנדלר, וללא מבצע הרואי בנוסח אנטבה בן הארבעים

כתב ynet אחד, אשר זכה בפרס "כתב חצר מצטיין" בדמות טיסה אל מסלול המרוצים "פרנקוֹרְשאמפס" שבעיר ספא, בלגיה, פרסם באתרו מבחר של התרשמויות אישיות מנהיגתו בניסאן GT-R. האיש האמיץ מעבר לציפיות, ששמו לא יוזכר כאן מפאת צנעת הפרט, לא סיפר אם הוא קיבל מהיצרנים היפנים או מהמארחים הבלגים הכשרה כלשהי לפני הזינוק אל המסלול הרטוב מגשם.

הכתב לא גילה גם אם הוא נאלץ חלילה להתיישב לבדו על הסיפון הרועד והרועש של GT-R – מפלצת חזקה יותר מבן אדם, כהגדרת הקשיש המורשה – או שנסע איתו איזה מדריך מנוסה, או נהג מרוצים פעיל, שהמארגנים גייסו כדי לדאוג לאורחים המבוהלים מארץ הקודש.

הטבות לחברי המועדון

לא למדנו גם, מאותה רשימה באתר ynet פרי מקלדתו של הכתב – המתאושש מכך שברגע מסוים במהלך הנהיגה הבחין בנתון מפחיד של 200 קמ"ש על מד המהירות – אם הוא היה הזוכה היחיד בפרס "כתב חצר עברי מצטיין", שהוגש כאמור בדמות ביקור במסלול פרנקורשאמפס.

לא מן הנמנע שבחגיגה זו בבלגיה השתתפו גם כתבים ציוניים אחרים, אף הם חברים במועדון הפלטפוס, אשר לגביהם מכוניות מבחן הן כלי ההתניידות היחידי חוץ מתחבורה ציבורית.

ותודה לגננת שהצילה אותי

היהודי ניצל בדרך פלא, וזה בעצם העיקר. הוא חזר מהגיהנום של ספא הביתה, ללא עזרתם של חסידי עולם כמו אוסקר שינדלר ואירנה סנדלר, וללא מבצע הרואי בנוסח אנטבה בן הארבעים.

איש ynet מודה במאמרו שבהיותו בספא הוא כמעט ריסק את ניסאן GT-R בעקבות טעות גסה שביצע, אלא שהוא שרד לגמרי, בעזרת השם, בזכות גננת אלקטרונית אינטליגנטית ומנוסה המושתלת ביפנית זו, ומופקדת על מניעת תאונות.

זוהי הערה מחוכמת מאוד של הכתב, שהִבריג אותה אל הטקסט בכוונה תחילה כנראה, בניסיון להרגיע קונים פוטנציאליים של GT-R אשר חוששים מלהקת ה-600 סוסים בערך ששוצפים תחת מכסה המנוע המוארך, ועל כן אינם ממהרים לגעת ביפנית האלימה בטרם יתייעצו עם רב.

פיזיקה מנצחת זקיפה

אלא שיש לציין כאן משהו אשר כתב החצר הַזהיר לא הזכיר, כדי לא להרגיז את היבואן: כל המערכות בנוסח ESP על גרסאותיהן השונות והמשונות, אשר נמצאות בשוק תחת שם כזה או אחר שנבחר על ידי היצרן, ויהיו אלה המשוכללות ביותר, שיודעות לחסל כל בדל של הנאת נהיגה – אינן מסוגלות עדיין לבטל את חוקי הפיזיקה, כפי שנוסחו בפסוקים החתומים על ידי סר אייזק ניוטון.

ESP בעולם על-טבעי

פטנטים בנוסח ESP עוזרים רק במידה מצומצמת, כל אחד מהם לפי אפשרויותיו – אך יודעים גם להפתיע את הנהג בהרמת ידיים. כמו בסיפור על אותו טייס גוי שצנח ממטוס צולל, אך המצנח לא נפתח לו.

"אנתוני הקדוש, הצל אותי!", צעק הגוי הנופל, ומהענן הקרוב הגיחה זרוע ארוכה, תפסה בחוזקה את המצנח, ונשמע קול נמוך: "לאיזה אנתוני אתה פונה, בן אדם?"

הגוי התלוי באוויר ענה: "אנתוני הקדוש מפאדובה".

"זה לא אני", אמר הקול, והאצבעות שתפסו את המצנח נפתחו, ושמטו את הטייס.

GT-R 3GT-R 2GT-R engine

מועדון שלוש השניות: בעולם המוטורי הישראלי נמשך המרוץ האכזרי וחסר הפשרות אל כיסם של לקוחות בעלי יכולת. אל המתחרות מהמדף העליון – אותה נבחרת אמביציוזית של אסטון מרטין ופרארי, אאודי R8, כל דגמי פורשה וגם מרצדס GTR AMG, המוכנה להתחרות מול כולן – עומדת להצטרף כבר בסתיו הקרוב גם ניסאן GT-R, שתתייצב על קו הזינוק בגרסה מחודשת ומשופרת.

רוב מתחרות אלה – הבנויות ומשווקות במרחב הציוני כדי לחזק את אוצר המדינה בקנסות שמנים, אשר מחולקים בסיטונאות עקב עברות בסעיף המהירות החוקית – מצוידות במערכת launch control, המאפשרת לאמיצים לזנק ל-100 קמ"ש באזור ה-3 שניות ואף פחות מכך. פעולת הנהג מסתכמת בשילוב להילוך D, לחיצה על הבלם ו(במקרה של ניסאן GT-R) שמירה על 4,500 אלף סל"ד לדקה. כדי לזנק כמו טיל, די לשחרר את הבלם וללחוץ את דוושת הדלק עד הרצפה.

היזהרו! אם ניסיון זינוק זה באמצעות launch control יתבצע בתוך העיר, ואם כף הרגל תישאר על דוושת הגז עוד שתי שניות או ארבע – הלך רישיון הנהיגה

קשיש אחוז דיבה

את אוזלת היד הזו למד על בשרו ועל נפשו שליח מארץ הקודש שטס עם עמיתיו, כתבים עבריים שנבחרו על ידי יבואן פורשה לשעבר, לבחון את דגם 911 של שנות התשעים המאוחרות הקרוי 966. זוהי היצירה הראשונה של פורשה שהשתמשה במנוע מקורר נוזלים וצוידה במערכת PSM (Porsche Stability Management), מעין גרסה גרמנית של ESP.

זה היה לפני כעשרים שנה, עת הקשיש המורשה שהה על אדמת פולין, עסוק עד קו האוזניים בחיפוש שורשים משפחתיים מלפני השואה. ופתאום הפתיעו אותו כתבי הרכב הפולנים כאשר התקשרו לביתו הקיצי, ושאלו אם הטרום-מורשה ריסק את פורשה 911 החדשה בסן-טרופה, קרוב לווילה של בריז'יט בארדו.

"מה פתאום אני?", נעלב הקדם-מורשה, "הרי לא יצאתי מוורשה, כך שלא יכולתי לנהוג בפורשה זו", ניסה הזקן לשכנע את הגויים באליבי, והם ביקשו את סליחתו.

"פנינו אליך כי המרסק היה ישראלי נמוך-קומה וקירח", התנצלו בפניי.

אך המורשה לא הסתפק בהתנצלות, ובסקרנות של זקנים צלצל לתל-אביב, אל יבואן פורשה דאז ששמו לא יוזכר כאן מפאת צנעת הפרט.

"מי הכתב הישראלי שדפק את פורשה 911 החדשה בריביירה הצרפתית?", שאל הטרום-מורשה את היבואן. "אני שואל כי הגויים מאשימים אותי, משום-מה", המשכתי במבוכה.

"אכן נסעתי לסן-טרופה עם משלחת כתבים", אישר היבואן למורשה הסקרן, אך קבע בסמכותיות הטבעית של ברוני היבוא כי השמועה שלפיה כתב עברי כלשהו איבד שליטה וחיסל את פורשה היא שקר וכזב.

"אז למה אתה נשמע כעוס?", המשיך הטרום-נוכחי לחקור את היבואן, אך לא קיבל תשובה, וכך נותרה החידה באוויר, חשודה כפי שהייתה ואף יותר.

נפילה לבלשוּת זולה

הזקן המתחיל, עקשן כפייתי האחוז עדיין סקרנות מטופשת, המשיך בחקירה מי ריסק את הפורשה, וזאת על חשבון החיפושים אחר שורשיו המשפחתיים, אשר היו אמורים לכלול ביקור במקומות שהוא שמע עליהם בגטו, בשיחות שבין אבא ואמא.

כי הציקה לו העובדה המצמררת שלמישהו הייתה החוצפה להתחזות לטרום-קשיש, באמצעות אימוץ המראה הפרטי שלו.

הגרמנים שמרו על דיסקרטיות

בדירקטוריון של פורשה בזופנהאוזן (Zuffenhausen), שהמורשה יצר איתם קשר, אמרו שתאונות המבוצעות על ידי כתבי רכב הן "מידע פנימי של הפירמה שאינו מיועד לפרסום". עם זאת, הדוברת לא פסלה את האפשרות שהמקרה של התאונה הישראלית בריביירה אכן התרחש, "מבלי שכבוד הדירקטוריון שמע על כך משהו", מלמלה רמז אלגנטי.

הסל"דים של סקרנות הקשיש עלו עד סוף סקאלת הרכילות. היו עוד כמה שיחות בינלאומיות, שגם הן לא תרמו דבר. עד שערפל הסוד פוזר במפתיע, עקב עדותו המדויקת של מאיר שלו, סופר מוכשר ואופנוען, שאף הוא השתתף באותה משלחת עברית לדרום צרפת, מטעם עיתון "הארץ", וצפה מהצד במתרחש. כך התגלה כי הקורבן המסתורי של מערכת ההצלה PSM שהורכבה בפורשה הוא בעליו של ירחון מוטורי עברי מפוצץ בדפי פרסום, המודפס על נייר כרומו ומתחרה (עד היום בעצם) באגדה של ירחון "טורבו" ז"ל.

איש זה, אכן נמוך-קומה וקירח, אשר הגננת האלקטרונית PSM בגדה בו ללא רחמים – העניש את פורשה 966 בעלת 300 כוחות הסוס, היותר-מדי-יִם לגביו, ונקם בה בריסוקה.

מספר טבעי

כדאי לא לפספס את וידויו של כתב ynet האומלל, המפוחד אנושות עקב החיזיון של 200 קמ"ש שצילמו עיניו על מד המהירות של ניסאן GT-R. תודה לאל שהאיש שלנו בספא לא איבד את ההכרה, אלא שמוטב להלשין כי רוב המכוניות בזמננו מגיעות ל-200 קמ"ש וצפונה מכך, מה שמתגלה בקלות על אוטוסטרדות אירופיות, ולפעמים גם במרחב הציוני, על כביש 6, המתאים למהירויות אסורות.

המכוניות המודרניות בנויות למהירויות-פשע אלו לא רק בזכות הספק המנועים אלא גם בשל התכנון הכללי שלהן – מתלים משוכללים, מעצורים מחוזקים. גם צמיגים נושאי הסימנים V" " ו-"Y" תורמים את שלהם לסיבולת המהירות של הרכב.

הערכה פסיכוטכנית

ללא פסיכו וללא טכנית

וידוי: בבווארית השייכת לקשיש המורשה, 200 קמ"ש מופיעים 18 שניות אחרי הזינוק, ובהונדותיו, אותו מספר קמ"שים אשר מפחיד את כתבי החצר העבריים כמעט שמדביק את מחוג מד המהירות מרוב שימוש בו.

כך שבאופן טבעי נאלצים אנו, הקשיש המורשה, להציג שאלה עקרונית: אם לחבורת עיתונאי הרכב בארצנו אין מכונית שרירית משלהם, לשימוש עצמי – פסול אמנם, ומפתה להתגנבויות אל מעבר לגבול החוק חלילה – אז באיזה פלא יצליח כתב הרכב העברי המסכן, יהא מוכשר ככל שיהא, לאבחן את הפרופיל ההתנהגותי של מכונית המבחן?

שהרי אם אין לעיתונאי בַּבָּיִת מכונית עוצמתית משל עצמו המלמדת אותו לנהוג, הוא לא יוכל להעריך אם ההתנהגות של מכונית המבחן התורנית היא ראויה או מאכזבת בפרמטרים החשובים: אחיזת קרקע, תופעות כמו תת היגוי או היגוי יתר, זווית גלגול.

האם ייתכן אפוא שהחברים במועדון הפלטפוס שואבים את הידע שלהם בנושאים אלו באמצעות קריאת סימנים בתחתית של כוס קפה?

פלא עולם שמיני

אם נכונה התיאוריה של הקשיש המורשה לגבי "בוחנים" אלה – שלפיה בגלל מוגבלותם באחיזת ההגה הם אינם מסוגלים לבצע מבחן סלאלום תקני, וזוהי הסיבה שהם מסתייגים ממנו, אף כי רק סלאלום מאפשר להכיר מכוניות מבחן, וכבר במהירויות הנמוכות! – אז נשאלת החידה: באיזה פלא מגיעה עיתונות הרכב העברית לאבחנות לגבי דגמים, עורכת השוואות ביניהם, ואף מדרגת אותם בכוכבים?

חידה זו תישאר כנראה בגדר חידה, כי הפעם, הסופר המוכשר והאופנוען המנוסה מאיר שלו, ידידו לשעבר של הזקן הסקרן, לא יעזור לקשיש המורשה להגיע לפענוח התעלומה.

טיפ טיפה: הו שקרים מתוקים

הספורט המועדף בחוגים של יצרני רכב הוא הפצת שקרים לגבי פרטי הדגמים הנשלחים לשוק, במטרה למשוך לקוחות. שקרים אלה מופיעים לא רק בפרסומות, אלא מודפסים ללא בושה גם בספרי הרכב. אחד הידועים שבהם הוא צריכת דלק אבסטרקטית, מצוצה מהאצבע, שאין לה קשר למציאות. את ההפרש בתצרוכת, העשוי להגיע ל-50 אחוזים, מסבירים היצרנים בכך שהם התכוונו לצריכת דלק שמושגת במעבדה, ולא בנסיעה אמיתית.

לא רק חיסכון בדלק מתגלה לעתים קרובות ככוזב, אלא גם פרטים טכניים רבים אחרים, אשר מפורסמים בשחצנות ומרמים חופשי את ציבור הקונים הפוטנציאליים. כך שרשויות ארה"ב לא היו אמורות להיות מופתעות מפרשת הדיזלים המזויפים.

לעומת שקרים משמעותיים פחות, כמו "ניפוח" הנפח של תא המטען, יש גם שקרים מסוכנים, כמו ההמלצה להחליף שמן מנוע מדי 30-35 אלף ק"מ בלבד (במקום מדי 15 אלף ק"מ, תדירות השומרת על אמינות המנוע) – וזאת לצורכי שיווק בוודאי. או התעלמות מוחלטת מהצורך בהחלפת שמן בתיבות הילוכים אוטומטיות, מה שהופך גירים אלה לעקב אכילס של רוב הדגמים.

אין להאמין גם למספר השניות שהמכונית זקוקה להן כדי לזנק ל-100 קמ"ש. אם היצרן, ובעקבותיו גם היבואן, מודים למשל ב-12.5 שניות בדגם מסוים, אז בחיים האמיתיים מכונית זו תזדקק ל-14 שניות או יותר, כאשר גם ה-"100" על מד המהירות הוא למעשה רק 96-97 קמ"שים ממשיים, וכך הלאה.

ואם מובטח כי המושב האחורי מאכלס בנוחות שלושה נוסעים, כדאי לבדוק אם מדובר בנוסעים שגובהם אינו עולה על 1.80 מטרים. סביר גם שאותו מושב המתאים ל"שלושה אנשים" יהיה צר מדי לשלושה כיסאות בטיחות.

ועוד שקר לבן, ובעצם שקוף: כדי לא להפחיד לקוחות, היצרנים אינם דורשים להגדיל את לחץ האוויר בגלגלים האחוריים של הרכב בטרם נסיעה בעומס כבד, כלומר – בהרכב נוסעים מלא ובתא מטען דחוס.

יש לפקפק גם במספר כוחות הסוס המוצהר בגאווה, כמו במנועי TSI 1.2 של פולקסוואגן, המותקנים גם בסקודה פאביה ובסיאט איביזה. כי משום-מה, אלפא 33 IE בת 22, בעלת 98 סוסים (שחלקם מלחכים כבר דשא משני צדי הכביש) – מזנקת במרוצי רמזור חזק יותר מסקודה פאביה בעלת מנוע STI 1.2 מודרני, אשר מצויד בטורבו ובהזרקה ישירה. מנוע זה משסה אל האספלט 110 כוחות סוס טריים, הנשלחים לקרב באמצעות גיר DSG, אשר "מחליף הילוכים במהירות הקול", כשפת היחצ"נים של היום. והנה, חבילה זו מפסידה כאמור לאלפא 33 ותיקה. היחצ"ן האגדתי של פולקסוואגן, ידידי יאיר ברק, היה מבצע חרקירי.

בקיצור, אין להאמין ליצרנים, אשר נהנים הן מתמימות לקוחותיהם והן משתיקת הכבשים בעיתונות הרכב – לא רק אצלנו אלא גם בעולם המוטורי כולו. tempora o mores O (הו זמנים, הו מנהגים), היה מסכם את המצב קִיקֶרוֹ, הקשיש המורשה האמיתי.

DSC_0069

למבורגיני בכניסה לחצר. בנו של הקשיש המורשה מחייך מאחורי ההגה של המפלצת השחורה, השייכת לחברו. "תבוא עם הבווארית שלך", הוא מזמין בחוצפה את אבא

שואלים את אדוארד

מרדכי: אני בן 13, חובב מכוניות מושבע. שמתי לב שב"המפתחות בפנים" גיליון 983 נאמר על בוגאטי Chiron שהיא מסוגלת לנסוע במהירות של 320 קמ"ש. לאחר בדיקה באתרי בוגאטי הרשמיים, גיליתי שה- Chironמסוגלת להאיץ ל-420 קמ"ש. לידיעתך.

תשובה: 320 הם כמות הקמ"שים שהגיע אליהם נשיא בוגאטי, כאשר הקיף את מסלול נורבורגרינג עם עיתונאי רכב (ראה סרטון המופיע בבלוג "מכונית הנפש").

הישורת של מסלול מרוצים זה קצרה (וגם לא חלקה דייה) מכדי שבוגאטי תוכל לפתח עליה את מהירותה המרבית, העומדת אכן על 420 קמ"ש, כפי שציינת.

איתי, אלקנה: ברשותי יונדאי i10 ידנית שעברה 58 אלף ק"מ בשלוש שנים וחצי. בשבוע שעבר, לאחר שאננות מועטה, בדקתי שמן בפעם הראשונה מאז הטיפול האחרון (במוסך טיפלו ברכב היטב). המד הראה טיפה אחת של שמן בקצהו התחתון – הרבה מתחת לנקודת המינימום של המדיד.

את המכונית קניתי לפני כחצי שנה, ומאז שמתי לב שהיא אוכלת שמן קצת מעבר לסביר, לדעתי. אין נזילות שמן ואין עשן חשוד שיוצא מהאגזוז. טסט היא עברה בצורה חלקה לפני שמונה חודשים. לעתים, לאחר נסיעה קצרה, כאשר אני עוצר ברמזור יש משחק קטן בטורים – שיורדים עד שהמנוע נחנק כמעט, ואז עולים לאזור 1,200 סל"ד עד שמתייצבים בסל"ד סרק (באזור ה-700).

מה יכול להיות פתרון התעלומה של השמן? לאן הוא יכול להיעלם? והאם זה קשור לבעיה בטורים (אני חושד במנוע צעדים, אך בקילומטראז' שהאוטו עבר זה נראה לי קצת מוקדם לבעיה זו…). אשמח לעצתך המלומדה.

תשובה: אם המנוע אוכל שמן, אז על האלקטרודות של המצתים התיישב פיח (שחור) – וזו אכן עשויה להיות, כחשדך, הסיבה לחוסר היציבות בטורים הנמוכים.

ודאי גם שמשהו לא שגרתי קורה במנוע של i10 שלך, שאינו נמנה עם אוכלי השמן הסדרתיים. בדוק אם קיימים סימני שמן בנוזל הקירור – הללו מצביעים על תקלה רצינית בסתם הראש.

אפשרות נוספת היא שמחזירי השמן המוצבים על השסתומים זקוקים להחלפה.

במקומך, הייתי מחליף את המצתים אם הם המקוריים עדיין, ועובר להשתמש בשמן סינתטי צמיגי יותר, כמו 10W50.

 

מודעות פרסומת
4 תגובות
  1. עדי והב permalink

    שאלה למדור שואלים את אדוארד:-

    אדוארד שלום

    א. האם אתה יכול לכתוב על רכבים היברידיים?
    למשל, מצוות "עשה ו"אל תעשה", יתרונות חסרונות, אורך החיים האמיתי של הבטריה
    החשמלית והדרכים להאריך את חייה, וכד'

    ב. כתבת רבות על החלפת שמן גיר. ובכל זאת.
    יש לי רכב שעשה 150 אלף ק"מ.
    בבואי להחליף שמן גיר באחד מהמכונים הידועים בירושלים טען בעל המוסך שלא כדאי לעשות זאת.
    לדבריו, יש סיכון של כ-20% שייגרם נזק בהחלפת השמן מישן לחדש. (בעיות של אמוניה?)

    אודה להתייחסות
    ע. אפרת

    נ"ב
    מה בכוונתך לעשות בעתיד ב"בווארית" – אם וכאשר….?

    ++++++++++++++++++++++++++
    +++++++++++++++++++++++++++++++++++++

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    מכונת נהיגה מדהימה … למבינים בלבד …

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

      הרכבת המנוע …דיוק יפני סמוראי …אין מקום לפחות משלמות , ולחשוב ש GT-R מורכבת באותו פס הייצור לצד הדגמים המשפחתיים …צניעות במיטבה !

      מכונית שבאמת הייתי שמח להחזיק …

      מורשת קרב – בראשית הייתה – Nissan Skyline GT-R

  3. שלום! ברצוני לרכוש אלפא ג'ולייטה יד שניה ואני מתלבט בין גיר רגיל לבין גיר אוטומטי TCT, אוהב גיר רגיל אך האם אין בעיה בגיר TCT שהבנתי זה בעצם 2 גירים או קלצ'ים במקביל , בעיית אמינות בעתיד, כמו כן דעתך על אלפא ג'ולייטה? תודה!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: