Skip to content

לאכול קציצות פושרות

אוגוסט 3, 2016

רודנותם של ברוני הייבוא, הקובעים בבלעדיות, בעקשנות ובנחישות אילו דגמי רכב יכבשו את שוק המכוניות בארץ, מזכירה את שלטון מפא"י ושות', שאיש לא ציפה ממנו לנפק הסברים לגבי שיקוליו, או לתת דין וחשבון לגבי צעדיו

בלית ברירה, התרגלנו לכך שהיבואנים העבריים מביאים ארצה רק סחורה שמתאימה לשיקוליהם. שהם בוחרים בדייקנות רק דגמים ששיווקם אצלנו מסוגל להניב רווח נאה.

כדי לדרבן את תזרומת רווחים זו, ברוני הייבוא השכילו להפוך למעין שליטי צללים בברנז'ה, אשר מסייעת להם, תמורת זוטות-הנאה, להגן על מעמדם כטייקונים. הברונים מחלקים ביניהם את השליטה בתקשורת ללא אופוזיציה, כנראה בהסכמתו השקטה של משרד התחבורה.

סט כיסוי לרכב

כדי להשאיר את הלקוחות במצב צייתני וכנוע, הברונים שומרים בסוד כמוס את קיומן של גרסאות השמורות לגויים – גרסאות משוכללות יותר, נוחות יותר, המצוידות בתוספות בנוסח פרמיום ובבטיחות אקטיבית, אשר מושגת באמצעים אלקטרוניים, בהנעה 4X4 ובשלדות מתקדמות.

מנגנון כיסוי זה לא היה עובד, לולא היו ברוני הייבוא מטפחים, בנוסף למערך היחצ"נות הרשמי, גם כתבי חצר נאמנים. הללו דואגים כבר להצניע את קיומם של דיזלים והיברידיות – במקרים שגרסאות אלו לא נבחרו לשיווק.

החצראים מסתירים מהציבור הישראלי גם את דבר קיומם של מנועים נוספים, אלה שנמצאים מחוץ לתפריט המנועים הסטנדרטיים – אשר נבחרו על ידי רודפי הבצע כנוחים לשיווק גם משום שקל לתקן אותם במקרה הצורך.

בלי מידע, הציבור מיידלע

כדי למנוע תסיסה בקרב הלקוחות, ברוני הייבוא אינם מסתפקים בשתיקה לגבי כל מה שהם לא מייבאים – אלא מוודאים, כאמור, שגם נציגי המדיה התלויים בהם ישתקו כהוגן לגבי כל סוד וסוד.

ואכן, הכתבים מצייתים לצו איסור הפרסום הבלתי רשמי הזה, ונמנעים לתרגם קטעים מעניינים המתפרסמים בעיתונות הרכב הזרה. במקום זאת, החצראים השפופים מסתפקים בדיווחים קצרים, ועוד מצונזרים, על תערוכות רכב בינלאומיות שנערכות בז'נבה, בפרנקפורט ובפאריס. תערוכות שבעבר הלא רחוק כל כך, אך חופשי בהרבה, השקענו בהן עשרות עמודים ותצלומים, מבלי להסתיר דבר, גם אם הוא עשוי להביך יבואנים.

אמצעי התקשורת, שצמחו אחרי הירחון "טורבו" ז"ל כמו אחרי המבול, כבר לא יספרו חלילה על חידושים נחשבים או על החלפות דגמים המתקרבות לשערי הארץ. במקום זאת, הם מתמקדים בקציצות פח של אתמול, או סתם קציצות פושרות, ומנסים להעלות את תאבונו של הסועד העברי כלפיהן. זו בעצם השיטה העכשווית שנוקטים ברוני הייבוא העבריים כדי לשלוט, ללא התנגדות כלשהי, על רצונם וטעמם של הלקוחות.

שיטה זו מאפשרת לברונים לבנות ולתפעל, מאחורי גבו של המחוקק, מערכת משומנת שבמסגרתה הם חופשיים לנקוב במחירים מצוצים מהאצבע, ולשווק את סחורתם בעזרת דחיפה מהעיתונות. אשר למדה לשתף פעולה עם ברוני הון, ועוד רואה בכך אתיקה "מודרנית", ולא שחיתות חלילה.

זווית ראייה צרה

שיתוף הפעולה בין יבואני הרכב והתקשורת מתבטא יפה ב"מבחנים השוואתיים", שהם בעצם קשקושים ולא מבחנים.

כמו ההשוואה שעשו כוחות ynet בין ארבעה ג'יפונים עירוניים: סוזוקי ויטארה, פיז'ו 2008, יונדאי i20 קרוס וסאנגיונג טיבולי. למרבה ההפתעה, את המקום השני אחרי פיז'ו תפסה ויטארה, כנראה כדי לסמן את סוף החרם המסורתי שהכריזו כתבי החצר על יבואן סוזוקי. אולי כעת תיחשף לעין הציבור גם סוזוקי באלנו החדשה, הנעדרת משום-מה מתעשיית ההשוואות ומהדיווחים המוטוריים.

אך מעניין יותר שבאותו מבחן ג'יפונים עירוניים שפורסם ב-ynet לא צוין – גם לא ברמז או בנוטריקון – כי לוויטארה החדשה קיימת גרסת 4X4, המאפשרת ליהנות מהניהוג, ואף לרדת מהאספלט ולחזור מהשטח ללא עזרת טרקטור.

במשך שבוע ימים ניסתה ויטארה זו לשכנע את הקשיש המורשה להיסחף אחריה. לא לחינם היא התאמצה. הרי אינני מאבד את ראשי לכל מיני ג'יפונים, קרוסאוברים ו-SUV-ים למיניהם, המנסים להתהפך בכל הזדמנות עקב כך שמרכז הכובד שלהם ממוקם גבוה. הזקן שבי מעדיף לשבת נמוך, ולא לדאוג לזווית הגלגול בכל סיבוב.

ובכל זאת, קשה להחמיץ בוויטארה 4X4 את שיתוף הפעולה המעניין בין מנוע 1.4 טורבו בעל 140 כ"ס (המזכיר את מסורת סוזוקי באופנועים) ובין הנעה כפולה – שילוב שאי אפשר להשוות אותו לוויטארה ה"ישראלית" האנמית.

אז מדוע כתבי החצר לא הזכירו בשולי ה"מבחן" שלהם שאי-שם על הגלובוס הלועזי קיימת גרסה כזו של ויטארה, היודעת לזוז מ-0 ל-100 קמ"ש בתוך 9 שניות? אמנם זוהי תלולית זמן, אך היא נמוכה ב-4 שניות לעומת הגרסה המשווקת כאן, הנמכרת תמורת בוכטה של 125 אלף שקלים.

מסרבות לשעמם? מסורבות עלייה

וכפי שהחצראים הממושמעים הסתירו את ויטארה 4X4 מיושבי ציון, כך הם גם לא סיפרו, ולוּ בחצי-פה, ב"מבחן" גרנדיוזי של קיה ספורטאז' (מבחן שלא כלל כמובן מִקצה סלאלום, הדורש ידע בנהיגה) – כי קיימות שלוש גרסאות נוספות של ספורטאז', אשר שמורות לגויים בלבד. ואלו הן האחיות המוכחשות:

קיה ספורטאז' SX בעלת מנוע 2.0 טורבו AWD והספק של 237 כ"ס, המתחרה בסובארו פורסטר XT (250 כ"ס) – אשר רק פורשה מקאן (Macan) גוברת על שתיהן בקלות; ספורטאז' ה"אמריקנית" בעלת מנוע אטמוספרי של 181 כ"ס; וספורטאז' האירופית 1.6 טורבו 177 כ"ס, שתיבת ההילוכים שלה כפולת מצמדים ובעלת שבע מהירויות, ויש בה טמפומט ועצירה אוטומטית.

אגב, ספורטאז' אירופית זו – כדי להתאושש מההשפלה של הדרתה מאדמת הקודש – לקחה מקום שלישי בין מכשירי התנועה המועדפים על ידי אוכלוסיית הגאים. הייתה תחרות כזו, דיווחו בלועזית. לך תדע אם זה טוב למוצר או לא.

בָּעַטוּ או נִבְעָתוּ?

נשאלת השאלה: האם כתבי החצר התעלמו במודע ובמתכוון מרשימת הספורטאז'ים המעניינות הנ"ל כדי לא לפגוע בשיווק המוצלח של קיה ספורטאז' ה"ישראלית", שהפכה אצלנו מניה נבחרת – או שמא הפחד מברוני הייבוא הוא אשר מחק בלא-משים מהמוחות של החצראים כל מידע מוטורי שאינו שייך לתפריט של אדוניהם, המאכילים אותם בנדיבות, מזמינים לסיגר בג'קוזי ושולחים לחו"ל?

20160729_17362820160729_17433420160729_174419gggg

מועדון החמש פלוס: בהתאם לזמנים המודרניים, השתנה גם "מועדון החמש" הישראלי, שהצלחתי להכיר כאשר היו עוד ברשותי כמה לנצ'יות ואלפות משנות השישים והשבעים. כך נשאר בזיכרוני ארגון חברתי מצומצם, חם, צנוע ורומנטי, השומר על אווירת נוסטלגיה וגאה בה.

אמנם במפגשים של "מועדון החמש" הנוכחי מופיעים עדיין בעלי ענתיקות, המשוחזרות על ידיהם במסירות ובאהבה, כלומר בעבודה קדושה – כולל חיפוש בלתי נגמר אחר חלקי חילוף מקוריים, הוספת בורג אחר בורג, ניקל אחר ניקל, כמו במקרה של רנו דופין שפגשנו לא מזמן ברחבה של היכל נוקיה – אך רוב ההצגה נגנבת כעת על ידי ענתיקות פאר, המיובאות מחו"ל בכסף רב.

החוק המאפשר פעילות זו נכנס לתוקף מאוחר מדי, לפחות לגבי ידידי כתב הרכב ג'רי ליבוביץ', שבתחילת שנות התשעים ניסה להעלות ארצה את פורשה 928 השייכת לאשתו, עולה חדשה מארה"ב. בהתאם להחלטת משרד התחבורה, החרימו פקידי המכס את רכבם של בני הזוג ללא רחמים, והפכו אותו גרוטאה במגרש שלהם בלוד.

והנה, בין התצלומים של י"א ("אנונימי"), נראית פורשה 928 שהגיעה מחו"ל במצב של חמישה כוכבים, וגם רולס רויס מרשימה, כולל צלו של הצלם האנונימי הנראה בפינה השמאלית, ואפשר לראות בו מעין חתימת האמן

טיפ טיפה: דרכו של המותג עמוס למותג הונדה

התכתבות מסקרנת-כביכול שניהל השבוע היחצ"ן של הונדה ישראל עם מנהלי מכירות בסוכנות הונדה הגיעה – בטעות כנראה – אל הג'ימייל של הקשיש המורשה.

בעצם, לא נפל דבר חדש במרחבנו כאשר מר יחצ"ן הודיע באופן חגיגי למנהלי המכירות שהשחקן עמוס תמם מתעניין באפשרות להחליף את סובארו פורסטר שלו בהונדה CR-V. המוען והנמענים כאחד סבורים שזוהי הזדמנות פז לגייס את הסלב ליחסי הציבור של הפירמה – כולל תמונת פפראצי "ספונטנית" המתעדת את רגע הנישואים בין הכוכב והיפנית החדשה שלו.

המכותבים תוהים – במין יבושת נרגשת של אנשי מכירות – מה צריך להיות גודלה של "הנחת הסלבס", אך מסכימים שהשחקן הוא "נכס טוב לתדמית הפירמה", משום שגם הוא, כמו הונדה CR-V, "משלב גבריוּת, משפחתיוּת ואמינוּת". השחקן מצדו, כך נטען, "הביע כבר נכונות" להביא נדוניה, כלומר: "להשתתף בפעולות יח"צ מגניבות כמו פעילות במועדוןCR-V , פלוס השתתפות חד-פעמית באירוע של הונדה אופנועים למשל".

עד כאן מתפתחת התכתובת – אשר פורשת לתמם מכמורת שנועדה לצוד קצת מהילת הזוהר שלו – באופן בנאלי למדי. רק המייל האחרון הצליח לשעשע את הקשיש. במכתב זה מציין היחצ"ן שעמוס "מתחבר בצורה מושלמת למותג". נראה כי הכוונה היא להתחברות נפשית בלבד בין השחקן והונדתו, ולא להתחברות אימפולסיבית מדי, האסורה בחוק.

למה בעצם השקענו קריאה ומחשבה בהתכתבות הפנימית הנ"ל? הסיבה לכך היא העובדה הבלתי תיאמן שהאדונים המתכתבים מוֹכרים מותג מבלי לדעת מה הם מוכרים. ממתי CR-V היא "גברית" בטבעה? הגיוני יותר להגדיר אותה כנשית דווקא, בזכות הצורה העגולה שהיא לובשת, מושבים נוחים, כוח מנוע מוגבל ביחס למשקלה, גיר אוטומטי עצל ודיפרנציאל אחורי שאינו ממהר לפעולה.

"גברית" היא לנדרובר ככבישטח, או ניסאן פטרול הוותיקה. גבריוֹת יותר מ-CR-V הן גם הונדה HR-V (הקודמת), או שתי ההונדות של הקשיש המורשה: CRX מנוע VTEC אשר נעולה צמיגי סליקס, והאצ'בק האדומה 1996, המצוידת במנוע הונדה אינטגרה R (195 כ"ס) ויושבת על מתלי מרוצים של קוני.

שואלים את אדוארד

שרה: היינו שמחים לשמוע את דעתך בנוגע להתלבטות שלנו בין שתי מכוניות: סיטרואן C4 גראנד פיקאסו 2012 (כנראה מליסינג) לעומת דאצ'יה לודג'י חדשה. הפער ביניהן הוא כ-50 אלף, והשאלה היא אם הוא מוצדק.

אנחנו רוצים לקנות רכב שבעה מקומות, וחשובות לנו מאוד צריכת דלק (שתיהן, לפי מה שראינו, סבירות) ואמינות, מבחינת כמות תקלות ועלויות תיקון. פחות חשובים לנו ביצועים, פינוקים ושאר שמונצעס (אני לא נהגת מרוצים, ובעלי לא יכול להיות נהג מרוצים כשאני נהגת המשנה).

תשובה: אכן, דילמה ראויה להתכבד בה. מול דאצ'יה, שאני ממליץ עליה בכל לב, ניצבת סיטרואן השייכת למדף גבוה יותר, שהאפשרות להשיגה מפתה.

סבורני שההכרעה תלויה במצב המכני והחיצוני של C4 פיקאסו, בקילומטראז' שלה ובהערכת ההשקעות שהיא תדרוש בקדנציה אצלכם.

אליחי: ברשותי יונדאי i25 מודל 2012 אשר נקנתה מליסינג ומתפקדת כראוי. לפני כחודש לערך הפסיקו האיתותים לעבוד, ובעקבותיהם גם אורות החירום. הלכתי למוסך והחליפו לי פיוזים, והדבר הסתדר.

למחרת נשרפו שוב הפיוזים, והאיתותים הפסיקו לעבוד. שוב הלכתי למוסך, שוב בדקו, החליפו לי פיוזים – ושוב הכול התקלקל למחרת.
שוב הלכתי למוסך, והפעם טענו שבדקו את הרכב, וידית ההילוכים היא זאת שמקצרת. החלפתי אותה – ולמחרת האיתותים נשרפו שוב.

תשובה: שמע, אליחי, איזה קטע: התכוונתי לשאול את המוסכניק שלך איך הוא הגיע לקשר בין הישרפות הפיוזים ובין ידית ההילוכים, שנשמע הגיוני בערך כמו קשר בין הפיוזים לנעל שמאל שלך. ופתאום נזכרתי שכמה ימים לאחר שקניתי את ב-מ-וו Z3M קופה נשרף הפיוז פעמיים, ואורות האיתות חדלו לעבוד – והאשם בכך אכן היה מוט ההילוכים!

גיליתי את זה מכיוון שראש המוט של הבווארית היה חם באופן חשוד. בדגם זה יש בראש המוט נורה, שנדלקת ברגע הכנסת המפתח לסוויץ'. חתכתי את כבל החשמל המגיע למוט, ובכך ויתרתי על הדקורטיביוּת המעצבנת – שבלעדיה הפיוזים החלו לתפקד.

אם זיכרוני אינו מטעה אותי, ב-i25 מוט ההילוכים לא מואר, כך שמקור הקצר הוא כנראה אחד מבתי הנורות בפנסי האיתות.

יובל סמואל: בשבוע שעבר עברתי דרך העיר מינכן. לפתע קלטו עיניי אוטובוס כחול שעליו שלט "מקס וֶבֶּר". אינני יודע אם זה שם של מקום או שם של חברת האוטובוסים, אבל נזכרתי שזה שם כלבך הנוכחי. אז מעתה דע כי שמו של כלבך מפורסם מאוד, במינכן לפחות.

תשובה: תודה. לא אני ולא כלבי ידענו שהגרמנים עושים לו נפשות.

נעם יורב-רפאל: אני נהנה לקרוא את מדורך, אבל בעניין עזיבת הילד ברכב אתה פשוט טועה. כתבת (בתשובתך לבשמת, "טיפ טיפה" 990) – "זה לא יקרה לָך, כפי שזה לא יקרה לי, לא יקרה לחבריי, ולא יקרה לקוראי מדור זה. כי רשלנות פושעת כזו מתרחשת לצערנו באוכלוסיה מסוימת, חבורה שעסוקה רק בעצמה עד איבוד חושים, חבורה המצפצפת גם על אור אדום, על הולכי רגל, על שותפיה לכביש, על הצורך לאותת, נוהגת בשכרות או בעייפות. האם זניחת ילד ברכב אינה חלק מחבילת התנהגות זו?"

התשובה היא: לא. במו עיניי ראיתי איך שכן שלי, איש יקר, עדין, משכיל, שומר חוק, שמשקיע בילדים שלו הרבה יותר ממני, מגלה ששכח את בנו ברכב ונחרד. למרבה השמחה זה היה בחורף, כך שלא קרה אסון, אך באותה מידה זה היה יכול לקרות גם בקיץ. זה אכן יכול לקרות לכל אחד. זה נובע מאותו מנגנון מוחי שגורם לנו לפעמים לנסוע בדרך שבה אנחנו רגילים ולא לאן שאנחנו צריכים.

יש פחות סיכוי שזה יקרה למי שמבין שאתה טועה ושזה יכול לקרות גם לו, ולכן נוקט אמצעים כדי שזה לא יקרה לו. השארת סמארטפון על המושב האחורי אינה אומרת שהטלפון חשוב יותר מאשר הילד. היא שימוש בעובדה שהסמארטפון, בניגוד לילד, צמוד אלינו כל הזמן, ולכן סביר שנגלה ששכחנו אותו מהר יותר.

הדברים שכתבת מעודדים חוסר אחריות. אדם אחראי לא אומר "לי זה לא יקרה" – כי זה לא נכון. אדם אחראי נוקט אמצעים כדי שזה לא יקרה לו. אני מקווה שתחזור בך מטעותך המסוכנת.

תשובה: אתה צודק לגמרי. כל מילה שלך בסלע, כפי שנהוג לומר. אך לצערי, אותי לא שכנעת. הסיסמה השחוקה "זה יכול לקרות לכל אחד" נשמעת תמימה, אך היא מסוכנת. לכאורה, היא רק מקלה על מצפונם של הטועים, אך למעשה פוטרת אותם מאחריות.

שהרי בסיסמה הסלחנית "זה יכול לקרות לכל אחד" אפשר להשתמש גם לגבי מי שגונב משהו ברגע של חולשה, או אונס מישהי, או עובר באדום, או נרדם לשלוש שניות בעת נהיגה במהירות של 110 קמ"ש, שלוש שניות שבמהלכן מכוניתו עוברת 100 מטרים ללא פיקוח, ועלולה להרוג נפשות בהתנגשות חזיתית.

אגב, סיסמה אוניברסלית זו משרתת כבר יזמית מקומית זריזה, שפיתחה מכשור אלקטרוני משוכלל המגלה ילד שנשכח באוטו, ומוכרת את האפליקציה ב-1,764 שקלים.

נ', אפרת: קראתי שמשרד הבריאות ומשרד התחבורה מנסים למצוא דרך למנוע שכחת תינוקות ברכב. השבוע כשיצאתי מהרכב ולחצתי על נעילה, הרכב לא ננעל ואף צפצף משום שאחת הדלתות לא הייתה סגורה כראוי. ואז עלה לי רעיון – מה אם ישימו כפתור זהה בתוך האבזמים של החגורות, וכל עוד החגורה נעולה הרכב לא יינעל או יצפצף. כך, בתקווה שכולנו לא זזים עד שכולם חגורים, אי אפשר לנעול את הרכב עד שכל החגורות משוחררות.

בינתיים, עד שיתקינו את הכפתורים האלו ויחברו אותם למערכת האזעקה, למרות שמומחי הבטיחות למיניהם לא מתים על זה, כדאי לשים את הסלקלים במושב ליד הנהג (כמובן, לאחר שנטרלתם את כרית האוויר), כי כך אי אפשר להתעלם מנוכחותם.

שנשמע רק בשורות טובות.

תשובה: הרעיון שלך מעניין מאוד, אך ייתכן שהתופעה הכאובה מצאה מענה. התבשרנו שהכנסת התבקשה לאשר הצעת חוק שתחייב התקנה של מערכת התרעה ברכבי הורים לילדים עד גיל ארבע. אם הצעה זו, שהוגשה ברצינות, אכן תעבור, ישראל תהיה למדינה היחידה בעולם שמחייבת הורים להשתמש במכשור נגד שכחת ילדיהם.

מודעות פרסומת
6 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    אדוארד שיחקת אותה עם בחירת התמונות…חילצת אותי מסבך דילמת ההחלטה …

    היגוואר XK140 האדומה היפייפיה שבצילום , מבציר 1955 , דווקא שופצה ושוחזרה במלאכת יד אוהבת של בעליה במשך שנים והתוצאה המושלמת בהחלט מציבה אותה בצמרת הבינלאומית .

    עיצוב המרכב יוצא מן הכלל ביופיו – עד כדי יצירת אומנות :

    חווית הבעלות על יצירה שכזו ממקור ראשון :

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    ה- 928 האלגנטית והמתוחכמת נועדה להחליף את ה- 911 הוותיקה במירוץ השליחים של פורשה משנת 1978 לעתיד , אולם הקהל הצביע ברגליים והעדיף את האחות המורדת ובעלת האופי מבית הפירמה גם אם הייתה פחות מנומסת וצייתנית , ה-911 ניצחה במירוץ השליחים של ההיסטוריה ונחשבת לאחת ממכוניות הספורט האהובות מכל הזמנים בכל מדד של גיאוגרפיה או קונצנזוס …

    אף סירטון תדמית שפורשה יזמה לא עזר , מושקע ומפוהק ככול שהיה , 911 כמו 911 כמה שיותר ספרטנית ופרועה כך הייתה אהודה יותר … במיוחד הדגמים המוקדמים יותר .

    השרוטים האמיתיים תמיד העדיפו את ה- GT3 …

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    לקורבט , במיוחד ל- C3 שלהן קהל אוהדים שרוף משל עצמו , ההולך ומתעצמם גם בארץ בדמות מספרים הולכים וגדלים של C3 כדוגמת זו המככבת בצילום (שבמקור כלל בכוונה גם חלק מקימורים של – MGA ובכוונה צולם בהטיה ומשום מה בעיתון שרכשתי היום נגזר ויושר הצילום כמעט ללא הכר …) , המובאות ארצה לצד רבות מאחיותיה משלל הדורות .

    קורבט מסדרה 3 מאופיינות במרכב יפייפה בתצורה אווירודינאמית ובקימורים זורמים במיוחד , בהשראת סידרה זו נבראה גם האופל GT הזכורה לטוב :

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    אף אחד לא מקבל את הכל בחיים …החברה מ- AUTOCAR יכולים לקבל 911 מכל הדורות למבחן דרכים מתי שרק ירצו ובאיזה צבע שרק יחפצו …מה שאצלנו אפשר רק לחלום עליו , אבל היו חולמים לקבל את מזג האוויר שלנו למימוש פוטנציאל היכולות שלהן על כביש יבש …

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    כך מרגישה נסיעה ברולס …

    כך מרגישים איכות ייצור והקפדה על פרטים …

  6. גיל חלמיש permalink

    דוקא הרולס רויס היוקרתית להחריד, נחשבת לרכב משעמם לנהיגה. מרכב כבד מכביד על המנועים המיוצרים באיכות בריטית ידועה (כלומר נפח ענק שנותן מעט כוחות יחסית) ויוצר נסיעה איטית וחלקה בכבישים סלולים בלבד…
    לשאלתה של שרה על רכב 7 מקומות, אם אתם מחפשים רכב פשוט וקל לתפעול, זול לתחזוקה ובלי יומרות מיותרות, אין כאן בכלל שאלה, הדאצ'ות נבנו בשבלכם! הסיטרואן מפנקת הרבה יותר, מנוע גדול וחזק יותר, תיבת הילוכים אוטומטית עושה בשבילכם את כל הנהיגה, ואולי יש אפילו עוד סנטימטר בתא המטען (ברכבי 7 מקומות ישראלים ס"מ אחד עושה את כל ההבדל!) אבל צריך להיות ברמה כלכלית מסויימת כדי להחזיק בה… ומלבד זה נתקלתי בבעיות עם המנוע ברכב כזה, שלא היו אמורות לקרות (מנוע ששבק לחלוטין ימים מועטים אחרי תום האחריות… יותר מדי טוב מכדי להיות מקרי. המקרה נפתר רק אחרי שגויס לעניין עו"ד…)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: