Skip to content

נשיכות הגולה

נובמבר 14, 2016

בבוקר יום רביעי, זמן קצר לפני הטיסה חזרה הביתה, הגולה שנתקעתי בה חשפה שוב בפניי את פרצופה הבוגדני

השעה 08:00 AM. לבקשתו של מקס ובר אני פותח את דלת ביתנו, אלא ששומר הראש שלי, שקם מהשינה ופיהק ברחבוּת כמו כלב ישראלי, מבלי לסכור את פיו, עצר פתאום במקום, כאילו כל ארבע רגליו נדבקו לרצפה. פתאום הוא כבר לא ממהר לצאת החוצה, אלא מעמיד את עצמו במסגרת המשקוף כמו פסל סביבתי של כלב.

"מה איתך?", אני שואל את מקס בעברית, כי פתחתי לו אולפן כדי שיוכל לשוחח עם ישעיהו (שייקה) התל-אביבי באמצעות סקייפ. אלא שמקס רק שילב להילוך רוורס, ורגע אחריו גם אני גיליתי את הסיבה לכך, אלא שלא יכולתי לברוח, כי להבדיל מכלבים, לזקנים עבריים יש רק שני הילוכים קדימה, ואין לנו הילוך אחורי אפילו לרפואה.

לאור מה שנגלה לעיניי, הבנתי שבלית ברירה אני אהיה כאן שבוי טבע, שכן הגינה הירוקה שלנו התכסתה בשמלת שלג, שהפתותים הכבדים שלו נופלים לאדמה מכיוון העננים.

מטמורפוזה 

כמו במגע של שרביט קסם, בתוך לילה אחד הפך הסתיו הפולני, פוטוגני ורומנטי עד אתמול, לחורף סוער, קר ואלים, בניגוד לתחזיות המקומיות, שלא סיפרו דבר על הקדרות המתקרבת.

מי אוהבת פתיתים?

הזקן דן עם כלבו אם לצאת לנוף העוין או להישאר. מקס החליט להישאר, להבדיל מהזקן, שאמנם לא שמח על השינוי הפתאומי במזג האוויר, אלא שלא הייתה ברשותו ברירה. הוא היה מוכרח, ומיד, לצאת אל הכבישים המושלגים, כדי לסדר כמה עניינים לפני הטיסה לתל-אביב.

ונוכחות השלג עוררה דילמה קשה במי מבין מכוניותיו, המתנדבות כולן לטבילה בכפור, לבחור לנסיעתו. ממש כפי שמזהיר המשפט היידישאי "מרוב מלאי כואב הראש" ("מרבה נכסים מרבה דאגה", בגרסה התלמודית).

הקשיש הבין כי מכל בנותיו החביבות, רק אחת בודדה מתאימה להרפתקה זו, וזוהי אינה הונדה crx הלובשת צמיגים שמחליקים בכוונה תחילה, חצי-סליקסים, וגם לא הבווארית Z3M הבריונית שלבושה צמיגי קיץ של פירלי 0, המאיימים להחליק בשלג לא פחות מאשר צמיגי טויו R888 של הונדה, ועוד נהנית מעוצמה של 321 סוסים בריאים, המופעלים בציר האחורי והופכים את הגרמנייה לרקדנית בלט.

אם כי אני מודה שזו הייתה יכולה להיות הרפתקה נחמדה, לטייל בבווארית בחצי דריפט בין ערמות השלג בשוליים – לולא הגויים, אשר משוטטים חופשי בצמיגי חורף המאפשרים להם לעצור במקום כמעט, ולא להחליק בבלימה לצד כלשהו כמו בעלי צמיגי קיץ.

sheleg-ha-rishon-2qiu-le-menusa-2qiu-le-menusa

זה רק צריף, חביבי: צריף כתום עשוי עץ, שנבנה בחצר אי-שם בגולה, מאפשר לזקן להביט בערמת ציורים שנולדו בעבר, להסיר מהם אבק, להציע להם רענון, ולהחליט אם לחבורה זו מגיעה הופעה בגלריה תל-אביבית שמוכנה לארח אותם, או שחיובי יותר לזקן יהיה להציג אותם בבית העיתונאים ע"ש סוקולוב שברחוב קפלן, אשר באולם התערוכה שלו יוקרן במקביל הסרט "שועל הכסף של פליציה ט'" בגרסת הבמאי, סרט בן שעה וחצי, הדבר היחידי שנשאר מכל ההפקה המביכה בניצוחו של המפיק הרמאי מלודז'.

ואכן, הצריף הכתום אפשר לזקן לערוך טקסי התבודדות עם ציוריו, המעוררים בי רעד זיכרונות וברכיים. צריף זה תרם גם לתיקונים בצבע ובקשקושים, פה ושם, כי טעמו של הקשיש לגבי אמנות קונספטואלית השתנה במשך הזמן.

אם יתגלה בכביסה שהמבצע המתוכנן על ידי הזקן, על כל הלוגיסטיקה שלו – הכוללת צירוף יצירות חדשות ל-24 הענתיקות, והעברת כל כבוּדת האמנות הזו, השוקלת כ-150 ק"ג, מהגולה ארצה – מסובך מדי, אז לא יהיה מנוס אלא לטוס שוב אל הצריף. 

ובינתיים יושב הקשיש באלפא מול הדְרֶבְנִיָאק (כך הוא קורא לצריף שלו בפולנית), וחושב שאם רעיון התערוכה לא יתממש, אז צריף זה יהיה ארגז המתים לכל מאמציו וגעגועיו של אנוכי.

פעם היינו מחליקים את הסכנה

פעם, לפני עלייתי ארצה, היו כללי המשחק בחורף ברורים, כי כל הגויים בגולה המושלגת, ללא יוצא מן השורה, היו מחליקים באותה מידה על המסלול הלבן או על שכבת הקרח. כי באותן שנים רחוקות עמדו לשימושם של הנהגים הלועזיטים רק צמיגי קיץ, בעלי סוליה שאינה מתאימה לתנאי חורף עמוק, ועוד עשויים גומי שמתקשה בטמפרטורות נמוכות – מה שהפך אותם למגלשיים.

כך שבתכלס החורפי של אז, כאשר מישהו בלם פתאום והחליק, גם אתה בלמת והחלקת כמותו, מבלי להתנגש בו, ובלבד כמובן שהיית זהיר ושמרת על מרחק נכון.

אבל הכול פה השתנה, מיד-כמעט לאחר שעליתי לארץ טרופית יפה, וכעת, חביבי הקשיש, כאשר אתה מבקר בגולה לצורך זיכרונות ונוסטלגיה, ונוסע בה בחורף על צמיגי קיץ בעוד שמר גוי נוסע על צמיגי חורף בטיחותיים, אתה, הזקן הזהיר, מוכרח לשמור על מרחק רב ממנו, למקרה שהוא יבלום חלילה. אלא שאז, כאשר אתה מייצר מרחק מתאים, איזה גוי אחר ממהר לעקוף אותך ולהשתחל למרווח, ואם הוא בולם עוד לפני שהסתפקת להתרחק ממנו – אז אנו, היהודים, בבעיה צרורה.

toyo-r1r

צמיגי טויו R1R. בניגוד למציאות, לא אכזבו את הקשיש

הפתרון היפני

מכיוון שנזכרתי במה שנזכרתי, פתחתי לרווחה את דלתותיו של מוסך אלפא הקשישה. כי GTV שלי היא הבת היחידה מבין בנותיי הלובשת צמיגי טויו R1R, שאף שלג לא מצליח להפחיד אותם. אמנם R1R כבדים במקצת לטעמי, אך מאידך גיסא צמיגים אלה אינם בררנים, ויודעים להסתדר על כל סוג קרקע – החל בחול דיונות על שפת הים הבאלטי (בדוק) ועד אספלט רטוב או מושלג.

אין לי מושג איך דווקא היפנים האנונימיים, החדשים בשוק הצמיגים, שנכנסו אליו בחוצפה, דווקא הם, ולא אנשי מישלין, גודייר או פירלי, הצליחו לפתח דבר נפלא כזה, ולייצר אותו.

דוושה ועוד דוושה

אז טיילנו לנו באלפא, וזה היה יכול להיות סבבה כי GTV זלזלה בשלג ובערפל, אלא שאת האידיליה קלקלו לנו מגפי הגומי הכבדים שנעלנו באותה שעה.

ממזרים אלו, שהזקן אף פעם לא נהג בהם, וגם עתה העלה אותם על רגליו רק ברגע האחרון, ניסו לביים דרמה: בכל לחיצה על דוושת הבלם הם לחצו גם על דוושת הדלק… היו אפילו רגעים שהזקן התגעגע כל כך לנעלי הנהיגה האדומות של ספארקו שהוא השאיר בבית, עד שהוא מוכן היה לעצור באיזו חנות כדי לקנות נעליים נורמליות, שיאפשרו לו לחזור הביתה בשלום. אך בסופו של דבר התרגל המורשה, והמשיך לנסוע.

"הרי תמיד אהבת לחיצה בו-זמנית על שתי דוושות אלה, ואף המלצת עליה לאחרים", הזכיר הזקן לעצמו במבוכה עמוקה, ואלפא רק חייכה בסעפת הפליטה מזן ארבע לאחת.

היגוי שמתעלה מעל גימיקים

עברנו את הרחוב המושלג של הכפר, ונהנינו על הכביש הצר המוביל הלאה. GTV גיששה את דרכה בעיניים צהובות, וללא כל קשר לגילה המופלג הפתיעה שוב את הקשיש המורשה עם היגוי טוב יותר מכל המכוניות המודרניות, בין זולות בין יקרות.

נסיעה מעולת-היגוי זו הזכירה לי את האכזבה מההיגוי של פיז'ו 208, כולל גרסת GTI, ואת חוסר השליטה באינפיניטי Q50, המצוידת בהיגוי דיגיטלי, שיא הטכנולוגיה העתידנית.

כתבי חצר אינם מבחינים כלל ברמה הנמוכה של ההיגוי הנוכחי, החשמלי, באף מכונית חדשה שנמסרת לשיפוטם, למרות ריבוי הפשלות בסעיף זה. הם התרגלו לדקלם את המנטרה "משקל ההגה הנכון", שאותה הם מעתיקים זה מזה. אפשר לחשוב שבוחנים אלה –  המגישים לאדוניהם ברוני היבוא ויחצ"ניהם את מנטרה זו כמין מִנְחָה המהווה גימיק שיווקי רענן – מפרקים את גלגל ההגה של מכונית המבחן ושוקלים אותו במכולת.

עצב עצבים הכול עצב

"הנפלאות הרבות המלוות את דרכך הלכו לאיבוד בזמנים המודרניים, ונשכחו", דיווחתי לאלפא, והוספתי בעצב עצבים שתעשיית הרכב העולמית לא למדה ממנה כלום – זולת קומץ יצרנים פיקחים שמצאו בכל זאת השראה ב-GTV בת הארבעים כמעט, ומצמידים את תיבות ההילוכים עם הבקאקס (דיפרנציאל) אל הציר האחורי כדי לאזן את המשקל – מבלי להזכיר את מקור הפטנט, שנולד במילאנו.

הגולה בוגדת שוב

בכל אופן ובשצף-קצף, עשינו אנו בעיירה הסמוכה את כל מה שרצינו לעשות, ומיד ביצענו פרסה חגיגית במקום, כפי שאלפא יודעת לבצע בשמחה כאילו הייתה מחוג של סטופר שיצא משליטה.

סופת השלג הקטנה נפסקה, ואנו, בכל כוחה של GTV, רצנו חזרה הביתה. רצינו לצלם את בית הכפר הלבן שלנו בסגנון סלפי, כדי שהמדור הנוכחי יזכה בתמונת גינה צבועה בטיפקס – אך פספסנו את הקטע, כי בינתיים השלג האנטישמי נמס והפך לבוץ לבן, שאותו צילמנו. שוב למדה היהדות שאין לסמוך על הגולה.

מלנכוליה קולעת מדי

אגב, במשך כל נסיעה זו, באיזשהו צירוף מקרים דרמטי או בכוח הטלפתיה אולי, השמיע לנו רדיו בלאופונקט הישן של אלפא מבחר שירים של לאונרד כהן, כולל יצירות ותיקות ממש, שאותן שמענו בשני שלישים ווליום בזו אחר זו, משום ששירים אלה היו מתאימים לשלג, מתאימים לערפל, מתאימים בול לניהוג. התרגשנו מהקשר שבין משמעות השירים והמלנכוליה שלהם, ובהם הווידוי ""you want it darker, ובין מטען המחשבות המטרידות אותנו באחרונה, אם נרצה בהן אם לאו, יא רבאק.

ובסוף הקלטת נשמעה נקישה מתכתית, והרמקולים המעולים מתוצרת הרץ, שבמשך כל הדרך העבירו לנפשנו הרועדת את קולו של הזמר, השמיעו לנו הודעה על מותו.

ספירת מלאי   

האם יש בכלל לזקן זכות להאשים בבוגדנות את הטבע הפולני, את מזג האוויר או את השלטון הנוכחי, בנוסח אופרטה, שהגויים, מזוכיסטים כפייתיים, בחרו להם כדי לסבול וליהנות מהסבל, כפי שהם נהנים מאנטישמיות? הרי גם הזקן עומד לבצע שוב את בגידתו, כאשר יחזור לסורו ויעזוב את בנותיו כעת, לפני מכת הקור החורפית, לפני החושך והבדידות.

וכדי לספק לעצמו נהיגה מיידית, נוחה ומרעננת כאשר הוא יחזור באביב, אם יחזור, הזקן המנוול לא שוכח למלא עד תום בוולטים את ארבעת המצברים.

טיפ טיפה: הם מפחדים

קשה להאמין שזה קרה, אך זו המציאות: נבחרת המוטו-ספורט של פולקסוואגן חוזרת הביתה לאחר ארבע שנים של השתתפות מפוארת באליפות העולם בראלי (WRC).

פולקסוואגן נכנסה אל עולם הראלי מאוחר למדי, בשנת 2013, לאחר הכנות שנמשכו שנתיים וכללו את בנייתה של פולו R WRC, אשר יועדה להיות אלופה כפייתית. ואכן, כבר בסוף עונת המרוצים הראשונה שלה החלה פולו לספק זכיות, לרבות זכייה מתוקה באליפות העולם בראלי, בניצוחם של הנהגים המעולים סבסטיאן אוגר וז'וליאן אינגרסיה (נווט). בשלוש השנים הבאות חוזקה פולו R WRC עוד יותר. המתחרים – פורד, סיטרואן, יונדאי וסקודה – התרגלו להפסיד.

vw-polo-r-wrc-1

פולקסוואגן פולוWRC  R: לא נתנה סיכוי לאף מתחרה אחרת באליפות העולם בראלי   

עליונות גרמנית זו הייתה אמורה להימשך גם בעונת 2017, הנפתחת באופן מסורתי בראלי מונטה-קארלו, שהוא לא הכי קשה אבל הכי יוקרתי. מעריצי הראלי מסביב לעולם היו מוכנים לניצחון נוסף של קבוצת פולקסוואגן, וזו מצדה התכוננה במרץ. לאורך השנה שעברה ערכו הגרמנים ניסיונות טכנולוגיים בפולו R WRC החדשה. פולו שופרה משמעותית בעקבות החלטה של הנהלת הראלי העולמית FIA, שכדי לרַצות את הצופים אפשרה לקבוצות המתחרות על האליפות לחזק את המנועים מעל 350 כ"ס ולהשתמש במתלים חכמים, אקטיביים, בגירים משוכללים, ובאמצעים אווירודינמיים מיוחדים, שנאסרו עד עתה לשימוש.

חסידי הראלי שמחו גם על כניסתה של טויוטה לזירת הראלי, מה שהעלה את מספר היצרנים הנלחמים על האליפות לחמישה.

והנה, פולקסוואגן הודיעה במפתיע על ביטול השתתפותה באליפות. זאת ללא כל הסבר, ומבלי להתייחס למכה הסופגת שהיא מנחילה לספורט המוטורי, מכה שפוגעת קשות בפופולריות של אליפויות WRC, כמו גם בהתפתחות הטכנולוגית, שהגרמנים הובילו.

כמה ימים לפני ההודעה, עצר דירקטוריון פולקסוואגן גם את השתתפות אאודי בתחרויות מסלול. האם זוהי תוצאה של פרשת דיזלגייט המביכה, שבעטייה נקלע הקונצרן הגרמני לקשיים פיננסיים, עקב הצורך לשלם לאמריקנים פיצויים בגובה של 15 מיליארד דולר?

ואולי נראה את פולו R WRC החדשה נהוגה בראלי בידי ידיים פרטיות, כפי שהתרגלנו לפגוש האצ'בקים  WRCשל פורד וסיטרואן נהוגות בידי אנשים שמחוץ לקבוצות הרשמיות של היצרנים? לצערנו אפשרות כזו אינה קיימת, משום שפולקסוואגן, להבדיל מפורד ומסיטרואן, אינו מוֹסרת לידיים זרות מכוניות ראלי WRC, חדשות או משומשות.

רק לא עוד ביזיון 

הרי פרשנות הקשיש המורשה, חשדן כפייתי:

ייתכן שלא רק קשיים כספיים גרמו לפולקסוואגן לבטל את השתתפותה בראלי .WRC אולי אין זה מופרך לשער שהגרמנים – אשר נכוו מהחשיפה של ההונאה גסת הרוח שהם ביצעו במנועי הדיזל – אינם מעוניינים להסתכן ולמסור את מפלצת הראלי שלהם R WRC לבדיקות המחמירות של FIA, שנועדו לוודא כי המכונית עומדת ב-101 סעיפי התקנון לגבי המנוע, אספקת הדלק, כוח הטורבו, תיבת ההילוכים, השלדה ועוד.

אלא שהקשיש המורשה מריח אפשרות נוספת. התקנון החדש של הראלי העולמי מאפשר כאמור בנייה של מכוניות חזקות עוד יותר, במטרה להגדיל את האטרקטיביות של האירוע בעיני הקהל ביציעים וצופי הטלוויזיה. לקשיש זה מזכיר את הניסיון המר של שנות השמונים, כאשר FIA, במהלך נועז, אִפשרה אז לאאודי קוואטרו, ללנצ'יה דלתא ולאחרות לזנק במנועים שכוחם בלתי מוגבל כמעט. נהגי ראלי היו צריכים להיפצע ואף להיהרג כדי שהקטגוריה התחרותית "גרופ B" תבוטל.

נראה לי ברור שגם פולקסוואגן, כמו הזקן, זוכרת את האסונות שהמיטה "גרופ B" העוצמתית – ולכן פוחדת שההרשאה הנוכחית של FIA לחיזוק המכוניות תגרום לנהגים של הקונצרן, אחוזי האמביציה, ללחוץ על הגז בלי חשבון, תוך סיכון חייהם. תאונה קטלנית כזו לא תתרום ליוקרת הפירמה, הפגועה ממילא.

שואלים את אדוארד

נועם ריין, icar: ברשותך, אשתמש בתשובתך האחרונה, ב-מ-וו M2.  גם לטעמי היא מועמדת ראויה לתואר מכונית השנה.

יגאל: מה דעתך על פיז'ו 208 ידנית 1.2 ליטרים? אני זקוק לרכב חסכוני לנסיעה יומיומית לעבודה ממודיעין לירושלים. חשוב לי שיהיה גם אמין. האם עניין האמינות של פיז'ו הוא מיתוס או בעל אחיזה של ממש במציאות? מה עוד כדאי שאקח בחשבון לגבי הרכב הזה?

בגיליון קודם המלצת על סוויפט, הנחותה מבחינת חיסכון מה-208…

תשובה: 208 היא מכונית מוצלחת מרוב הבחינות – פונקציונלית, חסכונית כמו דיזל ואלגנטית. יש לה רק שתי בעיות: בגרסה שאני נהגתי, 1.2 נטולת טורבו, המנוע היה חלש (75 כ"ס), מה שהתבטא בנסיעות בהרכב מלא בעיר, ובמיוחד על כבישים בינעירוניים. בכבישים אלו מרגישים גם כוח הגה מוגזם בנסיעות מהירות, מה שפוגע בהיגוי ודורש זהירות גם בישורת.

שני החסרונות הללו משכנעים אותי בדבר עדיפותה של סוויפט על פיז'ו 208, לפחות בגרסה שאתה מתמקד בה.

גדעון פרלמן: שמעתי בעצתך והוספתי שמן לחידוש המנוע קסאדו.  במשך שנתיים ו-20 אלף ק"מ נהניתי, וגם שמעתי קריאות התפעלות. ואז התמלא המנוע פיח, יצא עשן לבן, רעש חזק, הלך המנוע.

במסגרת החיפושים באינטרנט מצאתי הסבר של שמאי הרכב דני סער, שהצילינדר אינו חלק אלא מחורץ שתי וערב, כדי לשמן ולאטום. אם חריצים אלה נאטמו על ידי השמן הקרמי, אז מה החוכמה?

תשובה: השמאי דני סער שכח כנראה להסביר לך שהעשן הלבן הסמיך שיצא ממפלט מכוניתך סימן בבירור חדירת מים לתא השרפה, עקב מספר רב של גורמים אפשריים. כמו למשל סתם ראש במצב אנוש, סדקים בראש המנוע או פגיעה בבלוק. וזו הייתה כנראה הסיבה לתקלה במנוע, ולא שימוש בתוסף קסאדו או בשמן סינתטי מלא מתוצרת קסאדו, שעליהם אני ממליץ.

אם מסקרנת אותך הסיבה לכך ש"המנוע הלך", אז כדאי לך לפרק את מה שנשאר, ולהזמין מומחה לניתוח אחרי המוות.

מודעות פרסומת
4 תגובות
  1. אייל permalink

    אהבתי את תשובתך לזוג בני 70. רק שהם לא נשמעים גיזעיים כמוך. 👍

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    טעם החמצת הופעתו של לאונרד כהן אצלינו בארץ מספטמבר 2009 מהדהד אצלי השבוע בעוצמה חזקה במיוחד , יש דברים של פעם בחיים שאסור לדחות , חייב לצרף שיר אחד לבלוג לזכרו , אחד האהובים עלי ברפרטואר של האמן הגדול .

  3. שמואל דובלסקי permalink

    אדוארד היקר שלום רב
    בד"כ אני נהנה לקרוא את הטור הקבוע שלך, ומחכה לו בצפייה. השבוע להפתעתי קיבלתי מתנה בדמות טור כפול שלך, הטור הנוכחי והטור "גן עדן קר ועקר" שלא הספקתי לקרוא שבוע שעבר מפאת עומס עבודה.
    אני רוצה להודות לך על הטור, נהנתי במיוחד לקרוא אותו, נקודת המבט שלך הן על מכוניות והן על הגלות היהודים ומה שביניהם ממש ממלאת אותי השראה.
    אנא המשך לכתוב לנו טורים יפים ומשמחים שכאלה, ותמסור בבקשה למורשה הזקן ש: עוד כוחו במתניו, לנהוג, לכתוב, ולמלא גאווה את עם ישראל.
    תודה

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

      מדוע אין מדור השבוע ?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: