Skip to content

התרגיל של דיוויד ב'

פברואר 21, 2017

הזקן אינו שומר את נפשו מלעבור תחת סולם, הוא יוצא מהבית גם ביום ה-13, מזלזל בעין הרע, לא עוצר את צעדיו כשחתול שחור פוגע בדרכו, ואפילו לא מרשה לפזר חתיכות שום בפינת חדרו. כנראה, הציניקן שאנוכי לא מוטרד מאמונות חשוכות של העמך היושב בציון.

"אלא נראה שבכל זאת יש בזה משהו", מודה הקשיש המורשה ברגע של מבוכה. כי אין הסבר רציונלי לעובדה שנוכחותו של הקשיש התמים, המתיישב עם כלבו מול מקלט הטלוויזיה, גורמת להפסדים המביכים של אלופת הכדורסל העברי, קבוצת מכבי תל-אביב.

עובדה קיימת, ואף חוגגת.

עבודה בעיניים

עשרות מקרים עגומים משכנעים כי קיים קשר מוזר ופרדוקסלי בין הזקן, ניצול שואה וניצול התחנה רוממה, אהובתו – ובין ההישגים הצולעים של מכבי.

הכול התחיל לרוץ ב-24 תמונות לשנייה כאשר בגלל הפגרה הממושכת במרוצי פורמולה 1 התחיל הקשיש המורשה, המאוכזב אשכרה ועוד קצת מהיעלמותו של הגרנד פרי, לעקוב בלית ברירה אחר הציוֹנים הצהובים ולהתעניין במשחקם.

עד מהרה הבחין הקשיש שבכל פעם שהוא צופה במשחק של מכבי, הוא מותיר אחריו עקֵבות בדמות הפסד דו-ספרתי שלה. דוגמה קלאסית לתופעה זו, שלזקן אין כל שליטה עליה, נרשמה לא מזמן, כאשר תחילה נרדם לו הזקן בגלל גילו המופלג, ופתח טלוויזיה באיחור ניכר – ואת חוסר נוכחותו ניצלו שחקני מכבי השחורים והלבנים באופן ממשי, פיקחי והרואי כדי להוביל ב-19 נקודות. אך תכף כשהזקן פקח עיניו הם חזרו לסורם והפסידו את המשחק, ללא ספק בעטייה של ההתעוררות של אנוכי כצופה.

ממש לא נעים לזקן

"האם אכן בגלל נוכחותי הפטאלית ובגלל כמה מילות קסם סודיות בפולנית, אשר צפות בזיכרונו של הזקן מתקופת ילדותו וממולמלות תחת האף – מתנחלים סימני מצוקה בנוסח סבא-רבא-רבא איוב על פניהם של זוג המפסידנים העיקריים, שמעון מזרחי ודיוויד פדרמן?", מתנצל הזקן, ספק נעצב ספק שמח על יכולתו להשפיע מרחוק. אמנם הוא לא מת על מכבי, אך בכל זאת מקרקשים בו רגשי אשמה.

mizrahi

שמעון מזרחי. ההפסדים אכלו את לבו של הסנדק בעל דמות היגון

"נראה שכל המהומה הזו בגללנו, שייקה היקר שלי", פונה הזקן לכלבו, ישעיהו (שייקה) אטלר, ומתוודה בפניו על אחריותו לסבלם של בעלי המועדון, וגם על כך שבגלל צפייתו הכפייתית של הזקן במשחקים הוחלפו במכבי מאמנים רבים, בזה אחר זה, כנראה על לא עוול בכפם. אנו, אנוכי, אשמים גם בכך שכושים מסכנים נשלחו הביתה, אף הם ללא חטא מצדם.

בקיצור, המכבים העברים התבלבלו, ועשו הכול במקום לתפוס אותנו, הזקן, ולחסל במהלך-צדק מוצדק ואלמנטרי את האשם האמיתי בהפסדי הקבוצה. המכבים הסובלים, שסופגים כאב ודמעות שבוע אחר שבוע, החמיצו גם צעד-מגננה דרסטי פחות מאשר הורדת הקשיש, האשם האמיתי בהפסדיהם – פנייה לשמיים בבקשה צנועה שיתערבו. שהרחמים ישנו משהו, כך שהזקן המורשה יפסיד את כוחותיו התת-קרקעיים, המגמתיים, הפוטומורגניים, המיסטיים והמטפיזיים באופן חשוד, הגורמים לאסונות הצהובים תחת הסל.

תרמנו להם גביע

כפיצוי על כל הרוע שהמטנו עד עתה על הצהובים ועל בעליהם, החלטנו להתעלם ממשחק הגמר המסקרן בין מכבי להפועל ירושלים. לא פתחנו את מקלט הטלוויזיה – וכך תרמנו לזכיית הצהובים בגביע המדינה.

הייתה זו עזרה עוצמתית כל כך של הזקן הלארג', בזבזן כפייתי של כוחותיו העל-טבעיים אשר גנז אותם לשעה קלה, עד כי אפילו המאמן הנוכחי, מר בגאצקיס, לא הצליח לגרום לצהובים להפסיד. זאת, אף כי הוא נשלח – אולי אולי – למכבי על ידי מר דיוויד בלאט כמטען חבלה מתקתק.

בלאט שלח – אולי אולי – את עוזרו בגאצקיס מטורקיה למכבי בצירוף המלצה חמה על כישוריו, כדי להוכיח שבלעדיו, כלומר בלי בלאט בתפקיד המאמן, מכבי תתפלש בשפל המדרגה. בלאט רצה (אולי אולי) להוכיח שרק הוא, יהלום עברי יקר, יכול לגאול את הקבוצה.

כך אנו מעריכים, ולוואי שהערכה זו אינה מוצדקת.

תרגיל בלאט – האומנם?

בכל אופן, בגאצקיס התייצב בתל-אביב בחיוך ילדותי משהו, וזמן קצר אחרי נחיתתו נאלץ להתמודד עם התקוממות ספונטנית של השחקנים, זרים ומקומיים, שניסו ללא הצלחה להבין את שיטותיו.

גם כתבים רעי לב גילו עד מהרה כי למאמן הטרי אין ניסיון מי יודע מה בתחום, זולת תפקודו כעוזר צמוד של בלאט, ולכן כבר אחרי ההפסדים הראשונים החלו להחטיף לבגאצקיס ביקורת רצחנית. זאת, כמובן, מתוך דאגת כנה של המדיה והיישוב כולו לגורלה של "הקבוצה הלאומית" ועובדיה הזרים היקרים.

וראו זה פלא: איש לא כעס על מר בלאט על שלא הזהיר את מכבי מפני האינפנטיליות הבולטת של סגנו לשעבר בגאצקיס. יתרה מכך: בלאט אף ניצל – אולי אולי – את המגרעות הללו של סגנו (המוכרות לו היטב) לצורך נקמה חינוכית במכבי, המחזקת את מעמדו כמאמן הנכון היחיד למועדון הצהוב.

כך אנו רומזים הכי עדין שאפשר.

הכוכב יעמוד במתקפת הקרניים השחורות?

מסקרן מה יקרה אם באופן היפותטי בעלי מכבי ילכו על כל הקופה, הלא קטנה, וישלמו למר דיוויד בלאט כפי ששולם לו באן-בי-אי: האם כוחו של המאמן הכוכב החוזר הביתה יצליח לעמוד מול כוחות ההרס העל-טבעיים של הזקן, אם זה יחליט להתיישב שוב מול מכשיר הטלוויזיה ולצפות במשחקי מכבי?

סודות האמת

הקשיש המורשה הופתע למצוא ב- ynet דיווח שקרי על תאונת הדרכים של ראשת ממשלת פולין בֶּאָטָה שִידְוו, שבה היא נפצעה. נראה כי ynet התקנא בפופולריות הנוכחית של המושג "פוסט-אמת", ורצה להתנסות בו בעצמו.

מילון אוקספורד בחר במונח "פוסט-אמת" כ"ביטוי השנה 2016". ואמנם, הביטוי נהנה מקריירה משגשגת בשנה החולפת, בכובשו עמודים ראשונים במדיה מסביב לעולם – במסגרת הוויכוח סביב הברקזיט, כמו גם בתעמולה שליוותה את הבחירות לנשיאות בארה"ב.

"מניפולציה במידה" או פרובוקציות הן טקטיקה ידועה של פוליטיקאים, ולא רק שלהם. כוחות הענק של האינטרנט, כמו פייסבוק וגוגל, חשים חובה להתייצב נגד הפוסט-אמת ועורכים תחקירים, אך זוהי משימה מסובכת יותר ויותר לחשוף רבע אמת, חצי אמת ופוסט-אמת.

תחילה כתבו ה-ynet-ים אמת – ש"ראש ממשלת פולין ביאטה שידלו (התעתיק השגוי של השם במקור, א"א) נפצעה באורח קל בתאונת דרכים, לאחר שמכוניתה פגעה אמש (יום ו') בעץ בדרום המדינה". אך כאן עברו ה-ynet-ים לחוסר דיוק, ואולי אף דיווח כוזב, כאשר כתבו: "מחקירת התאונה עולה כי מכונית הגיעה מול שיירת ראש הממשלה, סטתה בפתאומיות ופגעה ברכבה – וסחררה אותה עד שפגעה בעץ".

מהיכן לקחתם את זה? הרי פיאט סִיקְוָוצֶ'נְטוֹ הקטנה לא הגיעה ממול, אלא נסעה באותו כיוון של השיירה. היא ניסתה לפנות שמאלה, אותתה, ונהגה הצעיר הופתע כאשר השיירה הממשלתית חצתה קו לבן כפול כדי לעקוף אותו. הפיאט חיכתה עד שתחלוף אותה המכונית הראשונה, הנושאת על גגה אורות דיסקוטק בולטים, ולא הבחין באאודי A8 המשוריינת של ראשת הממשלה שידוו, שנסעה במרחק של 70 מטרים מהמכונית המובילה, אף היא בצד השמאלי של הקו הלבן הכפול, כלומר במסלול הנגדי (!), ללא שום סימנים של מכונית בעלת זכויות מיוחדות.

בין פיאט הקטנה והאאודי התרחש שפשוף קל שלא השאיר סימנים, ואאודי A8 הכבדה של גברת שידוו, שנהגהּ רצה למנוע תאונה – התבלבלה ופגעה בעץ.

הכזב כמכונה אלימה

מההתחלה היה ברור שהנהג של סיקווצ'נטו, בן 21, יזדקק לעזרה כדי לא להידרס על ידי מפלגת PIS (חוק וסדר) השולטת בפולין. ראש המפלגה ירוסלב קצ'ינסקי האשים את הנהג הצעיר בפגיעה מכוונת, מה שמעורר את המחשבה על גורלו העצוב של יוסף ק' מ"המשפט" של קפקא. וכמו גיבור הספר, גם נהג ה- Seicento(סייצ'נטו, כפי שקוראים בפולין לפיאט סיקווצ'נטו), אשר ראשת הממשלה כמו נפלה עליו מהשמיים הכהים של שעות הערב – מצא את עצמו בתוך גלגלי שיניים של מכונה אלימה, חסר אונים מול גורלו.

ולא משנה הרבה שמנהיג המפלגה קצ'ינסקי, הדיקטטור האמיתי של פולין, איש נמוך קומה שמקננים בו אינספור תסביכים ואשר מחזיק קצר את הנשיא הנוכחי, את ראשת הממשלה ואת כל השרים – הוא דמות תימהונית למדי. הוא אינו מצויד ברישיון נהיגה, אין לו ידע בחוקי התנועה, אין לו חשבון בנק וגם לא מחשב אישי.

כל זה לא הפריע להתקבלוּת של דעתו הקיצונית של קצ'ינסקי על התאונה של ראשת הממשלה, דעה רחוקה מהאמת ומהצדק, ולפיה פיאט סייצ'נטו נסעה במזיד מול השיירה כדי לפגוע באאודי של ראשת הממשלה (השוקלת פי שלושה ממנה) – דעה המסוגלת לחרוץ את גורלו של הנהג הצעיר, ומצאה כבר אוזן קשבת בידיעות אחרונות וב-ynet, המרוחקים מזירת התאונה. זוהי פוסט-אמת במיטבה.

אגב, העיוות התמים היחידי בכתבה של ynet הוא בִּשְמָה של ראשת הממשלה בֶּאָטָה שידוו, שהאתר קורא לה "ביאטה שידלוֹ".

szydlo-5szydlo-2szydlol-1szydlo-6

מפוארת, משוריינת, מוּכָּה: לא פעם עקפו אותי בגולה שיירות של מכוניות בעלות זכויות יתר, ממשלתיות בעיקר, הנוסעות קרוב זו לזו כך שאף אחד לא יוכל להיכנס ביניהן. בנוסף, המכוניות הראשונות בשיירה עוצרות את התנועה – בפקודה קולית או במקל שבקצהו תמרור עצור, המושט מחלון פתוח.

אלא שבמקרה של התאונה של ראשת ממשלת פולין בֶּאָטָה שִידְוֹו, המאבטחים הממשלתיים לא שמרו על תקן האבטחה הבסיסי הנ"ל, כך שאפשר להניח שבמצב שנוצר טרם התאונה, רוב הנהגים היו נקלעים להתנגשות בדומה לנהג הצעיר של פיאט סייצ'נטו.

נא לא לשכוח שאאודי A8 החדשה היא גאוות התעשייה הגרמנית, והנה כאן, בהזדמנות של תאונה אמיתית, מקרית, עולה החשש שהגרמנים שוב רימו במבחני הבטיחות של מכוניתם. אמנם אנו יודעים שמדובר בגרסה משוריינת, כבדה בהתאם, אך מה הטעם בכלוב פלדה אם בתאונת דרכים שמתרחשת במהירות של 50 קמ"ש, כל שלושת נוסעיה של האאודי A8, המכונית הכי מפוארת והכי בטוחה כביכול – ראשת הממשלה שידוו, המאבטח שלה והנהג עצמו – יצאו שבורי גפיים וחבולים?

אגב, לא רק קונצרן אאודי נכשל אלא גם הנהג של ראשת הממשלה, כי למראה פיאט קטנה מאותתת הוא היה צריך לתפוס שהיא תפנה שמאלה. אלא שהגברים במשרד להגנת השלטון, יהירים וחוצפנים, התרגלו כנראה לצַפות שהכול נפתח בפניהם כמו הים בפני משה.

טיפ טיפה: הרווח כולו שלהם

לא בכל המדינות הלועזיטיות, גם מתקדמות כביכול כמו פולין, דורש החוק היבש מנהגים לשמור מרחק מהמכונית שלפניהם כפי שדורשת צרפת למשל. שומרי החוק הצרפתים מקפידים לאכוף את מרחק הבטיחות, המתבסס על אותן "שתי שניות" שנקבעו גם אצלנו על ידי ועדות בטיחות של משרד התחבורה, כדי לצמצם ככל האפשר את מגפת ההתנגשויות של מכוניות בעת בלימתן.

הצרפתים אף הגדילו לעשות: הם אינם מסתפקים בהגדרה הערטילאית "שתי שניות", אלא תרגמו אותה למרחק במטרים, התלוי במהירות הרכב. וכך, מהירות של 50 קמ"ש מייצרת רווח של 28 מטרים על האספלט, מהירות של 90 קמ"ש מייצרת 50 מטרים, וב-100 קמ"ש זה כבר 62 מטרים. נסיעה ב-130 קמ"ש, המהירות המרבית החוקית עדיין בצרפת, לפחות בכבישים מהירים – מייצרת מרחק של 73 מטרים. אי הקפדה על רווח זה שווה קנס מיידי בגובה 90 אירו. אם אוכל הצפרדעים הפושע חוזר לסורו, הוא יחטוף שישה חודשי מעצר מאחורי סורג ובריח.

למזלנו אנו, שומרי החוק העבריים אינם חסרי רחמים כמו הצרפתים, כנראה משום שהם עסוקים אצלנו במשימות סדר חשובות יותר לדעתם. אפשרות נוספת היא שהמשטרה שלנו חוששת שמרחק הבטיחות יהפוך מברכה לקללה: הרי מרחק בן 70 מטרים, שמהירות של 126 קמ"ש מייצרת ב-2 שניות (35 מטרים לשנייה) – יאפשר לעברייני חוק המגיחים מאחור לפלוש למרחב זה, ולעקוף בקלות את האזרחים שומרי המרחק.

שואלים את אדוארד

אביעד בר-מאיר: אנחנו גרים ביישוב מצפה-יאיר בהר חברון. אתה מכיר את היישוב כי אחת ממכוניותיך לשעבר גרה כאן…

יש לנו פיז'ו 206 ידנית שנת 2001, שעשתה 190 אלף ק"מ. לאחרונה יש לה תופעה של חום מנוע שעולה באמצע נסיעה. לא בדקתי את התופעה במוסך, אך יש לי הרגשה שהמנוע לא באמת מתחמם אלא שהבעיה היא במדיד. מובן שבדקתי שמן ומים, והכול תקין ולא חסר.

מה גורם לי לחשוב שהמנוע לא באמת מתחמם? העלייה בחום המנוע מתרחשת בצורה מוזרה, לפעמים אחרי 10 דקות נסיעה ולפעמים אחרי שעה נסיעה, אבל תמיד כשזה קורה זה קורה בפתאומיות – בבת אחד המדיד קופץ ומגיע לטמפרטורה המרבית.

אני עוצר, מכבה את המנוע ומחכה כ-10 דקות, וגם אז התופעה מוזרה – המנוע לא מתקרר לאט לאט, אלא מראה חום מרבי במשך זמן, ופתאום, ברגע, הוא יורד חזרה למצב של מנוע קר (60-70 מעלות). מה דעתך על התופעה, ומה לעשות בנידון?

תשובה: אם לא חסר נוזל קירור, ואין בו סימני שמן, אז לא מדובר בסֶתֶם ראש פגוע. לדעתי, אשם בתקלה רק התרמוסטט, שפעילותו משתבשת עקב קורוזיה – שהיא אולי תוצאה של שימוש במים רגילים, במקום בנוזל קירור ייעודי.

החלפת התרמוסטט אמורה להחזיר למנוע את חומו המיטבי.

יוסף: קניתי טויוטה קורולה סן משנת 2015. בחוברת כתוב שאסור להניח כרית על הכיסא, ושהנחת כרית עשויה לפגום בהפעלה נכונה של כריות האוויר. לרעייתי יש בעיה בגב, היא צריכה לשבת על כרית מיוחדת, ולכן מניחה בלון מאחורי גבה. מה עליי לעשות?

תשובה: יצרני מכוניות דואגים לכך שגוף הנהג יהיה ממוקם בגובה המתאים לפעילותה של כרית האוויר. אם רעייתך זקוקה לכרית עבה, יש כמה פתרונות: לנתק את כרית האוויר במושב הנווט; לסדר לרעייתך מקום במושב האחורי; או להסתפק בכרית דקה, כזו שאינה מפרה את דרישת הבטיחות.

יצחק: הייתי שמח לקבל ממך עצה בחיפוש אחר מכונית חדשה (לאו דווקא מהניילון..) בעבור חמי, בהנחה שמדברים על סדרי גודל של עלות מכונית משפחתית סטנדרטית. הפרמטרים החשובים ביותר הינם:

  1. נוחות– היות ולחמי (בעשור השביעי לחייו בלי עין הרע, עד 120) בעיה ברגל הוא נדרש לישיבה נוחה וגבוהה, וכמו כן לכניסה ויציאה בנוחות מהרכב.
  2. בטיחות– עקב הגיל המתקדם לו אט אט.

ביומיום, רוב הנסיעות הן בירושלים. מפעם לפעם, בתדירות של אחת לחודש וחצי עד חודשיים, יש גם נסיעות לצפון – נהריה ו/או קריית-שמונה.

הוא ניסה לשבת בתוך סוזוקי SX4 (בעל מבנה הג'יפון), וכמו כן ערך נסיעת מבחן בטויוטה יאריס, אך משניהם יצא מאוכזב, לפחות ברמת הנוחות. לאחד מבניו יש מיצובישי ספייסוואגן מהגרסה הישנה, שבה הוא מרגיש יושב בנוח. נשמח מאוד לעצתך,

תשובה: הפתרון המתאים לחמך הוא פולקסוואגן גולף פלוס, בגרסת המיניוואן של גולף מדורות חמש ושש, אשר יוצרה בשנים 2005-2014.

הצעה אחרת לחמך היא סיטרואן קקטוס החדשה. כדאי לבדוק אותה.

יצחק טסלר: לצערי, כמי שהיה בעבר עורך מדור צרכנות, למדתי את מה שאתה כותב כבר שנים – נאמנות כתבי הרכב היא ליצרנים ולא לקוראים. את הלקח שלי למדתי אחרי שבישרתי לכתב הרכב שאני נאלץ לוותר על המדור, בשל מחסור בכסף. הצדיק הסביר שאין לו בעיה להמשיך לכתוב חינם אין כסף, ובתנאי שאאפשר לו להמשיך לטייל בעולם, על חשבון יצרני הרכב…

לגופו של עניין – אני מעוניין בקניית רכב בסכום של עד 75 אלף שקלים. הכי חשובות לי בטיחות ואמינות, אך אשמח גם לתצרוכת דלק לא מוגזמת. ההתלבטות שלי היא בין מכוניות חדשות כמו דאצ'יה סנדרו סטפווי, סוזוקי סלריו ויונדאיi10 (מאחר שהן מקנות 3 שנות אחריות יצרן), ובין רכב יד שנייה במחיר דומה. השאיפה היא להחזיק ברכב 5-6 שנים ולא מעבר לכך.

תשובה: אולי תמצא כמתאימה לך מאזדה 3 יד שנייה, שהיא רכב בטיחותי, נוח, אמין ולא מבזבז דלק. מאזדה 3 קלה דווקא להשגה, כי היא יצאה מהאופנה משום מה – ובעוד רגע תחזור אליה, ובצדק, עקב דגם ההמשך הנוכחי, שהיצרן היפני עדכן בפיקחות ובהצלחה יוצאות דופן.

 

 

 

 

מודעות פרסומת
One Comment
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    קישור לסרטון YouTube המראה סקריה יסודית ומשעשעת ללימוזינה המשוריינת של אאודי , למי שרוצה למצוא את ההבדלים בין הגרסה האזרחית לקרבית …

    טכנולוגיה מתקדמת באריזה מפוארת – כך פועלת מערכת החירום לכיבוי שריפות , המאפשרת למכונית לפרוץ מחסומי אש , או לשרוד מתקפת פתע של בקבוקי תבערה :

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: