Skip to content

הפוך, גוטה, הפוך

יולי 14, 2017

פתאום קרה שאנוכי המורשה, חבר מושבע בכת חסידי הונדה, החליט לוותר על מסיבת עיתונאים שנערכה בתל-אביב לרגל השקה חגיגית של סיוויק חדשה, שאליה הוזמנתי

כמה סיבות גררו את המחאה הפרטית שלי.

ראשית, את סיוויק החדשה הכרתי כבר לפני חודשים אצל הלועזיטים, שבאולמות התצוגה שלהם משווק דגם זה עוד מתחילת מארס, ומחפש את מזלו בעקשנות ובחוסר הצלחה.

האמת היא שגם בוורשה לא מיהרתי להכיר את היפנית מקרוב, כי הספקתי להתאכזב מתצלומיה ומהפרטים הטכניים שלה שפורסמו. אלא שבכל זאת הלכתי לפגוש את הגרסה העשירית של סיוויק, בגלל השמועה שבהשקה שלה ובנסיעות המבחן הקצרות תיקח חלק אורחת מסקרנת, סיוויק Type R, שקבעה בנורבורגרינג זמני שיא בקבוצת ההאצ'בקים החמות בעלות הנעה קדמית.

אלא ש-R זו לא הייתה, וכך נפלתי על סיוויק הרגילה, טעמתי אותה, וברחתי.

מקלדת במצב נצור

עוד אספר מה מצאתי בסיוויק זו ומה לא מצאתי, אלא שלפני כן אני מוכן להודות שאחרי נסיעת המבחן הוורשאית במכשיר תנועה זה, שלא עוזרת לו תיבת הילוכים ידנית, הדפוקה אף היא – שתקתי בנימוס ולא הלשנתי דבר, שהרי אני מכור להונדות.

למעשה, לאות תודה להונדה סיוויק crx VTEC הפרטית שלי, אשר ניצחה בראלי העיתונאים בהרים את כל היפניות ארבע על ארבע, והביאה לביתו של הקשיש גביע בדולח טהור, רוקנתי על ראשה עביטים של הלל תחת הכותרת "יותר אלפא מאלפא".

זו ניזוקה וזו נִיסוֹקָה

אמונה זו בהונדה הניעה את הזקן המורשה לחפש כל הזדמנות להמליץ על דגמי הפירמה, לכל השואל והשואלת. אך בשנה הנוכחית התפרצה אל הרומן תפנית: התגלה שמשהו רקוב בממלכת הונדה.

היפנים בגדו לא רק בקבוצת מקלארן בפורמולה 1, שנהגיה מפסידים בכל מרוצי הגרנד פרי השנה, וביניהם אליל האספלט פרננדו אלונסו, אלוף עולם לשעבר שהפך לקורבן של מנועי הונדה – אלא בגדו גם בחסידי הפירמה השרופים, אשר ציפו ליצור גזעי וקיבלו את סיוויק הדאון-סייזינגית המסכנה.

ומכיוון שהזקן הוא יותר מורשה מאשר טוֹב לב, הוא אינו מתאפק ועורך השוואה נבזית בין מה שעוללה יצרנית הונדה, אשר כניעתה לדרישות הטרוריסטים הירוקים הולידה את סיוויק הנוכחית, האנמית, ובין השיפור שערכה משפחת אטלר (אבא ובנו) בסיוויק האצ'בק בציר 1997. הנה ההשוואה-לאיד:

היצרן החליף בסיוויק את המנועים מסדרה B, המחוזקים במערכת VTEC ויש בהם שני גלי זיזים, 4 צילינדרים, 16 שסתומים ונפחים נורמליים, כלומר 1.6 ו-1.8 – במנוע אשר יאה לטוסטוס, בנפח 1.0 (ליטר אחד), בעל 3 צילינדרים ו-129 כ"ס על הנייר בזכות טורבו. בדיוק ההפך ממה שאנו עשינו מסיוויק הביתית התמימה שלנו, שבמקום מנוע 1.5 חסכוני אך חלש הרכבנו לה מנוע 1.8 של הונדה אינטגרה R, בעל 195 כ"ס ואופי חוליגני. כיבדנו את ההאצ'בק גם בשלדה, מתלים וקפיצים קומפלט מתוצרת קוני, כולל אפשרות לשחק בגובה הרכב. בנוסף מצאנו לה מושבים של סיוויק Type R ותיבת הילוכים קצרה, אף היא של אינטגרה R.

מזל שאי-איזו צניעות רחוקה מרסנת את הקשיש החצוף, ומונעת ממנו להשוויץ שהאצ'בק האדומה בת העשרים שלנו, המפלצתית כעת, מסוגרת לגרור את סיוויק החדשה, ועוד לעקוף בעת הגרירה סיוויק אחרת.

קיללתי בפה סגור

שתקתי לגבי מה שטעמתי וקיללתי בוורשה גם עקב המחשבה שיבואן הונדה בארצנו ממילא אינו מתכוון להביא את סיוויק "מהפכנית" זו, אם לשפוט לפי הזמן הנכבד שעבר מאז תחילת שיווקה בחו"ל. סברתי שהדילר העברי הָזָהִיר אינו מוכן להסתבך עם סיוויק החדשה, בעלת עקב אכילס של נפח מוקטן ועוד טורבו, הבעייתי לאחזקה – ויסתפק בשיווק הונדות אמיתיות, שיש לו בבוידם. אז סברתי.

השושבינים לא מבינים

סיבה נוספת לכך שהתעלמתי מהשקת הסיוויק בתל-אביב היא פרוזאית לגמרי. לא בגלל הכלה, אלא בגלל האורחים. פשוט לא היה לי חשק לשמוע את דיבוריהם של הקולגות שלי, כתבי חצר, על סיוויק החדשה, שהרי אף אחד מהם אינו חולק את חייו עם הונדה אמיתית כלשהי, ולכן לא מסקרן אותם מה נמצא תחת מכסה המנוע. בעצם, אין להם אפילו מושג מה הונדה נכונה מציעה למאמינים בה, והם נוהגים בה כאילו הייתה קוריאנית או גרמנייה.

אמנם פה ושם, במקום לנסוע בתחבורה ציבורית, כתבי חצר מקבלים ליומיים-שלושה דגם אוטומטי כלשהו מבית הונדה, כפי שהם מקבלים צרפתיות, קוריאניות, איטלקיות או משהו מקונצרן פולקסוואגן, ולאות תודה על נדיבות היבואנים, חצרונאים אלה מחפשים בכל דגם שקיבלו זווית חיובית כלשהי, כמו נפח תא המטען, נוחות המושבים, מולטימדיה מקורית (אם היבואן לא הספיק להחליף אותה בתוצרת המקומית), חיסכון בדלק, אמינות מדומה או מחיר הוגן לצרכן.

לפעמים הטיפש התורן יכתוב שבדגם כזה או אחר "הותקנה מערכת מובילאיי ללא תוספת מחיר".

עבודת גמר ב'בצלאל'?

נסענו בסיוויק החדשה בהרכב של ארבע נפשות, גם בפרברי ורשה וגם בכביש פתוח. היינו ציבור משונה – שני עיתונאים מקומיים, קונה פוטנציאלי מודאג של סיוויק ותייר מהארץ (אני). במקרה או לא במקרה, כולנו חובבי הונדה בעלי ותק בר סמכא.

התחלפנו מאחורי ההגה מדי כמה-עשרה דקות, ואחרי שהטיול נגמר כי נמאס לנו ניסינו להבין את המוצר הבעייתי, שאינו מכבד את 40 שנות המסורת של הונדה – לא רק של סיוויקים קודמות אלא גם של דגמים אחרים בפירמה – כי הוא זז בקושי ומרעיש בצליל לא סימפטי.

"איפה אַתְּ, UFO?", התרפקנו על ההאצ'בק הקודמת של הונדה, יוצאת הדופן, שנעלמה דווקא כאשר התרגלנו אליה והתחלנו לאהוב את צורתה, כלומר את הספוילר האחורי ואת התכנון הנבון של לוח השעונים. לעומתה, סיוויק שקיבלנו היא מכונית נורמלית, כמו כל בנות הגזע החדש המצויד במנועים מוקטני נפח בעלי 3 צילינדרים, החסכוניים רק בנסיעה איטית ואשר המזגן שלהם מתפקד כבלם נוסף – רק שהיא, סיוויק, מצוידת בספוילר המשקר שהיא מסוגלת לזוז.

בכל אופן, הגענו למסקנה שסיוויק זו היא לא רק אנטיתזה ל-Type R האגדתית על כל דורותיה ול-crx שלי, אלא גם מכוערת משהו פחד. לוויכוח הביקורתי הוספתי ש"בבירת הארץ שממנה באתי, ירושלים, פועלת אקדמיה לאמנות מקורית, שתכנון הסיוויק נראה כאילו צמח שם כעבודת גמר של סטודנט מתוסכל", הלשנתי מהמושב האחורי, והלועזיט האוחז בהגה סובב את ראשו, וטען שלדעתו תכנן את סיוויק יצרן טורטים שיכור בטוקיו, המתכנה בשם הבדוי Mitsuru Kariya (המהנדס הראשי של הונדה).

תהא זהותו של המתכנן אשר תהא, רק הוא יודע מה פשרם של כונסי האוויר הקדמיים, הדקורטיביים כביכול, אשר שום אוויר לא עובר דרכם, לא למנוע ולא למעצורים.

הכִּרְכּוּם הגיע גם לכאן

עצרנו לשתות קפה, והסכמנו על הפרטים החיוביים בסיוויק זו, שהם תא מטען ענק (אך מוחמץ, כי אין בו גלגל רזרבי) ומושבים קדמיים נמוכים ב-3 ס"מ מאלו של סיוויק הקודמת, מה שמאפשר באופן תיאורטי להרגיש את הרכב, אם הוא יזוז בעתיד. הלוואי.

הסכמנו גם שהמראה החיצוני של יפנית זו לא חשוב כל כך בעצם, שהרי כשנוהגים בה לא רואים אותה. ובאשר לעיצוב הפנים, שנראה חלש, זול ועשוי מחומרים ירודים (גם זה עלבון למסורת הונדה), מתרגלים אליו כמו אל אישה מכוערת – "תחילה קשה ואחר כך נפלא", חייכו הגויים, והקשיש המורשה חייך איתם.

רק הקונה הפוטנציאלי, שהצטרף אלינו לסיבוב, נשאר רציני על מושב הנווט, רציני באופן חשוד. במצח מכורכם מדילמה הוא שאל אם לדעתנו המקצועית, ולנוכח הנוסטלגיה שהוא רוחש כלפי הונדה, אולי בכל זאת יהיה נכון מצדו לקנות סיוויק – לא את זו, קריקטורה בנפח 1.0 ליטרים, אלא זו שבגרסת 1.5 טורבו, שלא בדקנו איך היא.

"כמה רוצים עליה?", שאל הגוי המודאג, ושמע מאיתנו את הסיפור הוותיק על הצועני רודף הבצע שניסה למכור את אמא שלו בסכום מוגזם, ונשאר איתה לנצח. "לא חשוב הסכום כשיש חשק", לימדנו אותו, אך הוא המשיך בשלו, וטען שאם סיוויק 1.5 טורבו אכן עולה כמו ההיברידית של קיה ששמה ברח מזיכרונו, או כמו אאודי A3 שרעייתו רצתה – אז אולי מוטב כבר ללכת על אלו?

לא שיערתי שכעבור כמה חודשים אשמע התבטאויות זהות מצד קונים, גולשים והונדיסטים במרחב הציוני.

טיפ טיפה: גם ידני נושך

עד עתה, הגיר הידני של הונדה עלה על כל הגירים הידניים שהכרתי, כי ההילוכים בהונדות היו נכנסים בקליק, והחלפתם לא דרשה תנועת מוט ממושכת כמו אצל המתחרים, שאצלם השילוב להילוך חמישי דורש במקרים רבים מאמץ לא סימפטי. בהונדה, לעומת זאת, השימוש במוט ההילוכים ובמצמד סיפק תענוג שהיווה חלק מהותי מחוויית הנהיגה. לפחות עד הופעתה של סיוויק החדשה.

כי בנוסף לחידושים בה (ראו הכתבה "הפוך, גוטה, הפוך"), גם תיבת ההילוכים הידנית של סיוויק השתנתה לרעה. ההילוכים לא נכנסים בקלות, והמצמד אינו ידידותי כבר, כנראה בגלל שימוש בגלגל תנופה כפול מסה, המותקן עקב השימוש בטורבו ובשלושה צילינדרים רועדים.

DSCN6619DSCN6620DSCN6617

מכתב מצולם 2: זאב בן-נון: בטיולנו לאחרונה בפרובנס חנו ליד המלון שלנו 8 מכוניות Morgan שהגיעו בנסיעה מאנגליה בדרכן לריביירה. מיד חשבתי עליך וצילמתי תמונות רבות.

שואלים את אדוארד

רות קובלסקי: "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו". זכורים לי הימים שקראתי את הטור שלך ונהניתי מכל רגע. תמיד הופתעתי שאני גומעת טור על.. מכוניות. ברבות הימים התחתנתי, בעלי אמון על תחום זה בחיינו, אבל כרגע יש לנו התייעצות.
לאחר שהדבר נדחה ונדחה, נזכרתי בך! והנה השאלה:
למרבה הבאסה נסעתי רוורס טיפה, 10 ס"מ, ו"דפקתי" מכונית חונה
(לסקרנותך ובושתי אודה שנסעתי בדלת פתוחה, וכששמתי לב לכך זה היה מאוחר מדי). מסקנה: ריכוז ריכוז ריכוז ונחת. למרבה העוד יותר באסה, זו הייתה מרצדס c- class 2008. מצ"ב תמונת הנזק. השארתי פתק על השמשה כי אני אדם ישר. בחלופת הודעות בינינו האישה אמרה לי כי אי אפשר לתקן את זה בפחחות.
אני כמובן מעדיפה לא להפעיל את הביטוח כדי לא להגדיל את התשלום החודשי. היא אמרה שדלת חדשה ממוסך מורשה תעלה 3,500 שקלים, ודלת שקונים מבני דודינו תעלה 1,800 שקלים.
אנחנו נשלם ככל הנראה 1,800 שקלים, אבל לפני כן ברצוננו לוודא: האם זה הגיוני???? המחיר, התיקון… אשמח לעצתך.

תשובה: עצוב לשמוע לְמה הוביל פתק שנכתב במסגרת אזרחות טובה. כל הסיפור נראה לי חשוד. קודם כל, הנזק שנגרם למרצדס הוא ממש מינורי, לפי התצלום שצירפת. סתם לחיצה קטנה בפח. הלועזיטים שאני מכיר מתקנים פגיעות כאלה בלי פחחות, בלי שפכטל, אלא רק באמצעות תיקון צבע המסתכם בפוליש בלבד. זאת, תוך שימוש ב"פטריות" עשויות פלסטיק המודבקות למקום שנפגע, ומושכות את הפח החוצה עד שהוא מתיישר. בשביל גוי מיומן, כל ההליך הזה לוקח רבע שעה גג, לא משאיר סימן, ועולה 50 אירו לכל היותר.

תיקוני פלא כאלה אינם רווחיים דיים לטעמו של ענף הפחחות בארץ.

וכך, אצלנו מעדיפים להחליף דלת בחדשה – אף כי היא לא תיסגר בקלות כמו הדלת המקורית, לא תהיה הרמטית, ואין לה ציפוי נגד חלודה. דלת חלופית גם לא תהיה צבועה בסטנדרטים של המפעל: יתגלו בה הבדלים של מיקרונים רבים בעובי שכבת הצבע ביחס לחלקים המקוריים, מה שעשוי לגרש בעתיד קונים פוטנציאליים.

אני חש שבעלת המרצדס, או מי שמייעץ לה, החליטו לעשות עלייך סיבוב מוצלח, השייך לפילוסופיית רדיפת הבצע. סיבוב לא חינוכי, המדגים מדוע אזרחים רבים משאירים פתק רק כדי שעוברי אורח יראו כמה הם צדיקים, ורושמים בו מספר טלפון שגוי.

דודי גנוט: זכור לי שדיברת בגנותן של המערכות האלקטרוניות ABS ו-ESP. אשמח לקבל רענון לדברים או קישור לקריאה. אני פשוט בקורס רענון נהיגה, ומעניין אותי לשמוע דברים שונים משל המרצה.
תודה!

תשובה: הפוך, דודי, הפוך. מעולם לא כתבתי מילה נגד שתי מערכות אלה, השומרות על נפשנו. ABS יודעת למנוע את הינעלות הגלגלים, הגורמת להחלקה מסוכנת, ו-ESP, האינטליגנטית עוד יותר, מתמקדת בבלימת גלגלים בודדים כדי להחזיק את המכונית על הכביש – לפעמים בניגוד מוחלט לחוקי הפיזיקה.

אלא שאכן הזכרתי ש-ABS ו-ESP על כל סוגיהן אינן מאפשרות לבצע תרגילי נהיגה מסוימים, המתבססים דווקא על החלקה מבוקרת. זהו סעיף בנושא השמור למבינים בלבד, שאתה תצטרף לשורותיהם אם תירשם לקורס לנהיגה מתקדמת. זאת, בהנחה שהמדריך שלך יעבוד לפי המרשם show, don't tell.

צביקה שטרן, בתגובה ל"מכתב מצולם" ("המפתחות בפנים" 1,039): בהמשך לדבריך על ה-MGB שנמצאה כביכול בחניון שגרירות אנגליה בישראל: העניין עורר תרעומת רבה בקבוצת פייסבוק של "מועדון החמש". להלן התייחסותו של מר קובי מילוא, מומחה ל-MG ובעלים של אחד כזה, כפי שהגיב שם בקבוצה:

"אדוארד איש יקר, אבל יש לא מעט אי דיוקים בפסקה הזו… ראשית, אני מכיר את המכונית הזו כבר הרבה שנים והיא עברה לא מעט ידיים בשנים האחרונות, כך שהקטע על מציאת המכונית 'תחת ברזנט במחסן אפלולי' הוא קצת, איך נאמר, יצירתי…

"שנית, אין דבר כזהMGB קופה… כל ה-MGB הסגורות נקראוGT , וההגה שלהן היה זהה לגמרי לדגמים הפתוחים בהתאם לשנתון, כאשר גם לדגם ה-V8 היה אותו הגה. אגב, במכונית המצולמת ההגה בכלל לא מקורי… בקיצור, אדוארד מבין גדול בלנצ'יות אריסטוקרטיות, אבל את האנגליות שישאיר לנו, פשוטי העם".

תשובה: בסך הכול פרסמנו "מכתב מצולם" של זמיר פראווי, קורא המדור שהוקסם בצדק מיופייה של MGB קופה, כפי שנקרא הדגם במחירון Classic Car ובאתרי מחירונים אירופיים אחרים. אם ברשותו של מר מילוא דעה שונה באשר לשמה האמיתי של MG זו – הוא יכול לנזוף בבריטים על בורותם.

ד' י"ב בשם אחיו ארנון, יושב בקעות: יש משהו מתסכל מאוד בלאשפז לטיפול 20 אלף את ספינת המדבר שלך במוסך המרכזי והמורשה של פיאט לאורך שנים ארוכות כל כך. במיוחד פיאט. כי מוסך מרכזי פיאט לא מסתכם במולטיפלה מתקששת, בקוּבּוֹ מעשנת וב-500 מתחדשת שבַּעֲלַתָה החליטה לצייד את חלונות נשמתה בפנסי דרך כחולים (איכס) – זהו גם המוסך של עוד כמה איטלקיות חביבות לשיזוף העין וביניהן יקירתי ופותרת נעוריי אלפא רומיאו סוּד, והפילגש הקנאית לנצ"ה דלתא.

שכן הרכב שלי, שהגיע משובח ומכוער כבר מרחם המפעל – ולא נכביר בעניין שכן דובר כבר רבות בסרוּת החן לצד שבי הלב אשר מפַעמים בקרבו של דגם המפלץ מולטיפלה, אותה בעלות המשייכת אותך לטרול הקסום – רכבי זה ממתין בחניית המוסך בסיום הטיפול לצד יפהפיות לוהטות כדוגמת ג׳ולייטות, מיות ושאר מעוצבות לעילא, שהשם שלהן מושך עוד יותר מחמוקיהן. ואז חוזרות כל פנטזיות הנעורים, אלה שמומשו ואלו שנותרו בפתח המפלט… באיזה צבע תרצה את ה-164 שלך עוטפת מנוע תענוגות ומטיח רשפים? או אולי תחמוד בכלל ג׳י-טי-וי שמורה, מטופלת, בקושי חוקית על אף גילה המתקדם?

מסוחרר, כמעט שכחת את אהבתך לעב"לתך. מולטי-מה? פלה? מי זוכר? רק תראו את הדיפיוזר הזה של אלפא בְּרֵרָה V6, מְנוּפָּחָה ב-3.2 ליטראות תקינות, שצמודה לדלת משרד המוסך… המוסמך. הארור. שמשיק בנות ליווי מכניות בחניה מקבילה לדודותיהן הגמלאיות. ככה זה במוסך ובארור הימים: בזה וגם בזה החדש דוחק, בתנועותיו הרמות וחסרות המחר, את רוח הישן. והישן, נדחק בבלימה שסנדליה ומערכת הבלמים מאפשרים לה, רק רוצה להחליד בשקט. כי במה עוד יחפוץ הישן? משב נעורים, רוח קלה משלו. ושיהיה עקבי, משב שניתן לסמוך עליו עד הטיפול הבא, כמשב הרוח בפילטר אוויר שהוחלף זה עתה או לפני 10 אלף ק"מ. מקורי או חלופי. מורשה יבואן? מי זוכר ומי סופר? רק ספר הטיפולים יעיד.

מוסך מורשה. ויש מפרשים: מורשה להרוג. את האגו שלך. וגם זו לטובה בגיל השלישי, כי אין כמו לשבור את האגו, שתפח לחינם בגיל השני. אך גם לזאת יש מזור: רכב בעל אופי.

וכך, בסיימך את שדיפת העיניים היוקדת בכל האלפא-אלטר-אגו-רומאיות, והלנצ׳-יאוואראדי-יות, תוך שאתה מטפס אל הגמל שלך, נותן פליק קטן לעץ הריחני החדש שתלוי על המראה, מוצא אתה את עצמך ואת נאקתך נושמים עמוק, ומודים על הנקודה החשובה ביותר בכל כלי תחבורה: בלי פלסטיקה ששרדה את השנים, חשופת עצבים וחוטי אלקטרוניקה, קלופה מצבעה כאילו משילה את קשקשיה האחרונים, מתהדרת הנאקה באופייה. במראות הדרך ובקילומטרים הרבים שהיא ספחה כמו סידן לעצמות בא בימים.

אז איך אומרים? יש יפות ממנה, אבל נראה אתכן עוד עשור ומחצה קלופות מעטפת, חורקות ופגומות, חטיאריות שיגיעו לקרסוליה, נושאות את 372 אלף הק"מ החרושים של ישראל – יפות כמוה. אל תשליכני לעת שלדה.

(נכתב בחדר המתנה ממוזג מדי במוסך מורשה מדי, אי שם בפתח-תקווה).

 

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    התמונות של המורגנ'ס עושות לי חשק להגשים חלום , לשכור מורגן ולו ליום אחד של טיול חד פעמי …הקישו את הערך בגוגל ובחרו לכם את דגם המורגן המועדף …

    מכונית שהיא גם יצירת אומנות : לפעמים אני מכנה אותה ביני לבין עצמי כ- "סטראדיווריוס" של המכוניות , ואין מחמאה גדולה מזו …

  2. מור permalink

    אדוארד היקר, רבות כתבת בעניין המורכבות והמחלוקת בעניין החלפת שמן הגיר ואני תוהה – מדוע הדבר מסובך כל כך?

  3. אמא של שי permalink

    בעניין דלת המרצדס:
    לי פגעו בדלת של הגולף 1.4 שלי, 2014, דלת לבנה. פגיעה קטנה ממש כמו שאתה מתאר. גם המוסך המרכזי של פולקסווגן בא"ת ראשל"צ וגם מוסך שלמה סיקסט בפ"ת שבו ביקשתי הצעת מחיר על התיקון, טענו שצריך להחליף את כל הדלת, ולמיטב זכרוני הצעות המחיר היו יקרות יותר ממה שהגברת קיבלה על דלת המרצדס שלה.
    לחילופין נתנו הצעת מחיר לצביעה, שהיתה יקרה יותר מהחלפת הדלת…
    כיוון שאני נוהגת שנים רבות, ומכוניתי הראשונה היתה אלפא סוד בת 10, אני עדיין זוכרת את הימים שבהם היו מסדרים פגיעה קטנטנה כזאת בקלות. אבל עכשיו הפחחים ממש הביעו זעזוע ממה שאמרתי, וטענו שזה בלתי אפשרי.
    הייתי אומרת אפוא שהאשם איננו בבעלת המרצדס אלא בתשובות שהיא קיבלה במוסך. כי למה לפתור את הבעיה בקלות ובזול אם אפשר לעשוק את הלקוח?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: