דילוג לתוכן

והימים ימי המלך קיטש

נובמבר 17, 2017

בשבוע שעבר, בשידור של ynet, התגלה קשר די מפחיד בין הזמרת נינט טייב, שביצעה את השיר "ים של דמעות", לבין הנטיות החוגגות כיום בעולם הרכב

זהו שיר בעל עוצמה, המעורר זיכרונות אל דמותו הטרגית של הזמר זוהר ארגוב, שיר שהתחדש בביצוע בלתי נשכח של נינט הצעירה – זאת אומרת בארצנו של כמעט-פעם.

נינט של אז שרה את "ים של דמעות" בפשטות כובשת, כאילו הייתה בת השכן, בלי איפור, בלי לבוש נוצץ, בלי תכשיטים. היא פשוט עמדה על במה, שהייתה נקייה עדיין מאפקטים פירוטכניים ופסיכדליים, והתפאורה הצנועה ממש לא הייתה חשובה כאשר נינט שרה בקולה המצמרר, ולאף אחד לא היה ספק שכוכבת נולדה.

כל צבעי הקֶשֶט

לכן הזדעזענו – אני, כלבי ומכוניותיי – כאשר ראינו ושמענו השבוע את אותה נינט מבצעת את אותו שיר מהפוֹנוֹטֶקָה של ארגוב, הפעם בהופעה מבוימת בדקדקנות מבעיתה על ידי כנופיית סטייליסטים גרפומנים, שהם כנראה חסידים של האסתטיקה השלטת בקהילת הגאים/גאות.

הם איפרו את נינט לפי טעמם, הלבישו אותה כאילו הייתה מלכה במועדונים שלהם, שם הגברים מופיעים בשמלות, בנעלי עקב ובריסים מודבקים, ודאגו גם שעל פרונט הגברת, ועל כל אצבעותיה, יתנוצצו תכשיטים לרוב, כך שנינט המסכנה נראתה בהופעתה כמו עץ אשוח מקושט לעייפה של חג המולד.

הציפור הצבועה 2

המראה המצועצע של נינט, שהולבשה ואופרה בסגנון המועדונים של גדודי הסוטים הניו-יורקים של שנות ה-60, אופנה חשוכה המנסה להשתחזר בתל-אביב בת זמננו על ידי גאים מקומיים – הזכיר לי שהסופר יז'י קושינסקי, ניצול שואה ססגוני (במילים עדינות) שחי בניו-יורק, התגאה באוזניי שהוא מבקר בקביעות במועדוני סאדו-מאזו, ואף זכה בכרטיס חבר של כבוד.

קושינסקי הנלהב גם אסף תלבושות ואביזרים המזוהים עם מקומות אלו, באמתלה שהוא מתכנן לכתוב ספר על ציוויליזציית הלילה הצעקנית הנ"ל, אשר להערכתו עומדת "לשנות כל אמת מידה של אסתטיקה וכל ערך של מוסר".

אך מחבר "הציפור הצבועה", רב-מכר על ילדותו בעת השואה, לא כתב דבר על חיי הלילה הניהיליסטיים שניהלו הגאים/גאות בניו-יורק – תרבות שמאדירה פטישיזם, אימה, גסות, שוביניזם ואלימות – אלא רק התאהב בהם בחשאי. לפחות עד מדור זה.

קושינסקי לא כתב את הספר על סאדו-מאזו ועל דראג קווינים, והתאבד.

עיטור לא לשֶבַח

ואני נזכרתי שבתקופה שהזמרת נינט הצעירה עוד לא נפלה לידיים של סטייליסטים חובבי מועדונים למבינים בלבד, ושרה את "ים של דמעות" של זוהר ארגוב בפעם הראשונה, התמימה – גם רחובות עירנו נראו נורמליים עדיין, כי חנו ונסעו בהם מכוניות שפויות, כאלה שעוד לא עוטרו בקווים אסייתיים צעקניים ולא הולעטו בפיצ'פקעס-חובה אלקטרוניים, שנועדו להרשים את הבורגנים המתחילים חובבי הסמארטפונים ולשכנעם כי מדובר בסמארטפונים על גלגלים.

הזקן המורשה מדמיין לו את מרלנה דיטריך – הזמרת שמלווה אותו, הבודד, בנסיעות ארוכות חסרות תכלית זולת עצמן – שרה בצרידות מתגעגעת את "לאן נעלמו הגברים", אלא שבמקום "גברים" הוא מזמזם את המילה "מכוניות", שהרוח מחתה את עקבותיהן. לאן הן נעלמו, כל היפות, זולת אלה השמורות אצל חברי מועדון החמש?

מָסַך שמסכסך

ובכן, מכוניות שהיו חברות נאמנות שלנו נעלמו כי יצרניהן גילו ששלטון הסמארטפונים כובש את האנושות, ועל כן הם מוודאים שהנהג יחוש שהוא מטייל במִתקן השייך לעידן מתקדם. בהתאם לכך סולקו המתגים, הסוויצ'ים והכפתורים שהכרנו, ובמקומם הותקנו מסכים נושאי אייקונים הדורשים לחיצה אינטימית.

ועכשיו, כשאתה צריך לשנות איזה תפעול בעת הנהיגה, לך תחפש תוכנה, ותת-תוכנה, ותת-תת-תוכנה נסתרת, ותלחץ היכן שצריך בתוך ערמת האייקונוגרפיה מבלי להתבלבל, ועוד תנסה להסתכל על הכביש. כך שהמסך מסכסך אותנו לא רק עם הנוחות, אלא גם עם הבטיחות.

הזקן המורשה לא מופתע אפוא שבתל-אביב ועל איילון, אלפא 33 Ie שלו מוכרחה לעקוף כל רגע שיירות של מכוניות, שבאחרונה החלו לזוז לאט ומתנודדות כמו שתויות.

כולם חכמים כולם

והנה, אף כי חוויית הנהיגה שודרגה כלפי מטה (שִדְרוּע?), איש מהמומחים לענייני רכב לא זעק "געוולד". כי רובם הפכו כבר מזמן לכתבי חצר, ואלה שנותרו בלתי תלויים כביכול מנסים להצטרף לכנופיית החצרונאים, אשר נהנית מיחס חם של ברוני הייצור והייבוא. יחס זה מתבטא בהענקת הטבות לכתבים הצייתנים, שעיקרן מכוניות פאר למבחני דרכים ונסיעות לחו"ל במחלקת עסקים, המעצבות לכתבים חיים מתוקים.

כך קורה שאצלנו, כמו גם בעולם הלועזיטי כולו (בדוק), איש לא מבקר יצירות רכב חדשות, גם לא את הנטייה לטאבלטיזציה של לוח המחוונים ז"ל. נהפוך הוא: כתבים מורחים מחמאות על כל שטות וטיפשות היוצאות מפסי הייצור: על מנגנון עצור-סע הם כתבו שהוא חוסך דלק, בעוד שלאמיתו של דבר הוא פוגע במערכות החשמל ובמנוע; ואת הקטנת נפח המנוע בהתאם לדרישות הטרוריסטים הירוקים הם היללו כ"סביבתית", בעוד שהיא אינה בהכרח כך, ועוד מחייבת שימוש בשלושה צילינדרים אנמיים המחוזקים בלית ברירה בטורבו בעייתי.

מחמאות מזויפות (או גרוע מכך, כנות…) מורעפות גם על הגאים קטומים בחלקם התחתון, עיצוב עילג שמתחפש לספורטיבי.

כתבי החצר מפגינים התלהבות אווילית גם לנוכח הוויתור על ידית האחיזה העליונה המשמשת את הנוסע במושב הימני, בעיקר נוסע מבוגר שמנסה לצאת מהאוטו. בידית זו נאחזו גם ידידות של הקשיש המורשה, במיוחד אחרי שהוא למד להחזיק הגה בברך שמאל והודיע בגאווה, "תראי תראי, מכוניתי נוסעת לבד כאילו הייתה אוטונומית".

מבזק זיכרון

לאחר נסיעת מבחן של סיטרואן AX בצרפת, אי-אז ועוד קצת, יצא היבואן של סיטרואן מר דוד מנור מתוך ה-AX ג'י-טי אשר הזקן המתחיל נהג במשך שעות ארוכות בכבישים צרים ומפותלים, ואמר: "ראית, אדוארד? בכלל לא פחדתי", אך בידו החזיק עדיין מר מנור את ידית האחיזה העליונה, שהוא עקר ממקומה מבלי משים.

האכילס של keyless

אלא שכל המחמאות הנ"ל מצד כתבי החצר העבריים והלועזיטים הן כלום לעומת הסכמתם הקולקטיבית, המיישרת קו עם היחצ"נים, כי נעילת מכונית בסגנון המודרני, נטול המפתח, היא מהפכה חיובית המקלה על הנהג, אשר פטור מהחזקת מפתח בידו.

ודאי שלא פורסם כי keyless מקלה גם על גנבי הרכב, אשר בזכות שיטה זו אינם צריכים עוד לפרוץ לרכב בכוח, להשתיק אזעקות, לשבור את הסוויץ' ולהחליף מחשב.

קוד לא שומר אמונים

שיטת keyless עובדת כאשר המפתח במרחק של עד מטר מהמכונית. או-אז הנהג צריך רק לגעת בעדינות בידית הדלת, מה שמבטל את חסימת האימובילייזר, להיכנס לאוטו, ללחוץ על כפתור הסטארט, להתניע ולזנק. הכול אלגנטי ונוח, אלא שהאדונים הגנבים, באמצעות מכשירים בשווי 400 שקלים בלבד, מאריכים את טווח הפעולה של keyless עד 800 מטרים (!), וכך מסוגלים לפתוח את המכונית ולנסוע בה גם כאשר בעל הרכב עצמו רחוק מדלת מכוניתו, באשר הוא יושב באיזו קפיטריה או ישן בביתו.

אותם חסרי מצפון מנוסים מסתמכים על התרחיש הנפוץ שבמסגרתו בעל המכונית מניח את מפתח המכונית לא רחוק ממפתן ביתו. הגנב מנצל זאת כדי להפעיל סקאנר. מגבר צליל משדר את הקוד, והמכונית קולטת את האותות כאילו שודרו מהמפתח המקורי. בתוך דקות ספורות היא הופכת לרכוש הגנב.

וכך זה מתבצע: גנב אחד נעמד ליד דלת הבית, קולט דרכה את שידור המפתח, ומגביר את הטווח שלו. בה-בעת עומד גנב שני ליד המכונית עם תיק הנושא מתקן אלקטרוני, אשר מתחבר אל הסיגנלים של המפתח ומתחיל לשדרם כאילו היה המפתח עצמו. המנעולים נפתחים, וכעת לא נותר לגנב אלא למשוך בידית הדלת, ללחוץ על סטארט ולזנק. חסרי מצפון כבר אמרנו?

בשיטת keyless המודרנית והנוחה אין צווחות אזעקה ואין שמשות שבורות. אמנם המכונית הגנובה מודיעה ל"בעליה" החדשים שחסר לה מפתח, אלא שהמנוע לא יפסיק לעבוד בשל כך.

גנבת דעת

כתבי החצר, הדואגים להצלחת המכירות של אדוניהם ברוני הייבוא – אינם מספרים על סכנת הגנבה האורבת לכל דגמי הרכב שעובדים בשיטת keyless. לפיכך, אפשר להאשים את חבורה זו של חצרונאים אינטרסנטים באותו חוסר מצפון שמאפיין את הגנבים.

Subaru 3Subaru 2Subaru 1Subaru 5

היא עוד תשוב: דגמי סובארו החדשים, שהופיעו בתערוכת טוקיו, מאותתים שהיצרן היפני החליט סוף-סוף לחדש את הקווים של אימפרזה ולגאסי (אצלנו: B4). אין מדובר רק במתיחת פנים אלא במהלך שאפתני, המנסה לרענן את הסגנון המסורתי של הפירמה, שדגמיה כבר מזמן נראים בשוק כמו פרות כבדות בחנות חרסינה.

לוּ היה מדובר רק באימפרזות המשפחתיות – שבעליהן מסתפקים ממילא בנוחות, באמינות ובבטיחות אקטיבית, שהן תוצאה של אחיזת כביש טובה – ניחא. אלא שהנסיגה כרסמה גם בדגמי הספורט של סובארו, אימפרזות WRX STI, לשעבר אלופות העולם בראלי, וזה כבר עצוב יותר.

עוד לפני כמה שנים החלו אימפרזות אלה לסבול מירידה בערכן הספורטיבי (יחד עם הערך הפסיכולוגי של בעליהן), עקב מתקפה של דגמי WRC מצד פורד, פולקסוואגן, סיטרואן וטויוטה. אל מול נבחרת זו של WRC – אשר גרסאותיה נהנות אמנם מכוח מנועים דומה לזה של סובארו WRX STI (מעל 300 כ"ס), אלא שהן קטנות יותר ממנה, שוקלות מעט ומאוזנות בדייקנות – אין למלכת המסלולים לשעבר אימפרזה WRX מה לחפש, והיא נמחקה ממסלולי הראלי העולמי.

חסידי אימפרזה ספורט מאמינים כי בבגדיה החדשים, ואחרי הורדת משקל ושדרוג תיבת ההילוכים וההיגוי, WRX STI החדשה עוד תחגוג קאמבק בראלי.

למטה: לגאסי (B4) בגרסה משודרגת, אופנתית. הלו, זו סובארו?    

 

Legacy _B4_ 1

טיפ טיפה: הציד אחר הקוד

כפי שציינו במדור עצמו, בזכות שיטת keyless הנהג יכול להיכנס למכונית ולהתניעה מבלי להוציא את המפתח מהכיס – אך כך גם הגנב. זה לא מפריע ליצרני הרכב ליישם את keyless ברוב הדגמים המודרניים.

המועדון הגרמני ADAC ערך מבחן הבודק עד כמה פרוצה שיטת keyless. תוצאות המבחן אישרו שהבעיה רצינית: כל הדגמים בשיטת keyless, ללא יוצא מהכלל, נפתחו בתוך שניות. המועדון פרסם רשימה ארוכה של דגמים אשר מוּעדים לגנבה מהירה: אלפא רומיאו ג'וליה, עשר גרסאות של אאודי, 13 דגמי ב-מ-וו, 5 סיטרואנים, פיאט 124 ספיידר, 6 פורדים, הונדה HR-V, שישה דגמים של יונדאי, אינפיניטי Q30, יגואר F-Pace, ארבע חתיכות קיה, 2 לנדרוברים, לקסוס RX 450 H, שתי מאזדות, מבחר מרצדסים, מיני, אופל, פיז'ו, סיאט, סובארו לבורג, 9 דגמי רנו, 3 סוזוקי, 7 פולקסוואגן ואפילו טסלה S P85 חשמלית.

אפשר למנוע גנבה של מכונית keyless רק אם המפתח שלה (כולל המפתח החלופי!) מונח רחוק ככל האפשר מהקירות החיצוניים של הבית, מהחלונות ומהדלתות. כדאי גם לשמור את מפתח הרכב – בין אם אנו בבית, בבית הקפה, בסופרמרקט ובכל מקום ציבורי אחר – בתוך קופסת פח, או עטוף ברדיד אלומיניום. זה ימנע מהגנבים לקלוט את הקוד שמשדר המפתח התמים.

ואפשר גם לוותר כליל על שיטת keyless בעזרת חשמלאי פיקחי, ולאמץ את אחת השיטות המסורתיות נגד גנבה – כולל שיטות מכניות גסות, אשר הגנבים המודרניים, אלה השייכים לדור הסמארטפון, כבר לא יודעים לטפל בהן.

שואלים את אדוארד

שולמית וליאל: אנו מחפשים סטיישן גדולה בעלת קצת מרץ ב-50 אלף שקלים לכל היותר (לא חייבת להיות 7 מקומות). חשבתי לקנות יונדאי i40 ישנה, אבל הופתעתי לראות בנתונים שהאוטו שוקל מעל טון וחצי.

האם תוכל לעוץ לי עצה ?

תשובה: שני מוקשים יש לסקודה Suberb קומבי, הנראית מתאימה לכם בול: מנוע TSI וגיר DSG, שהופכים אותה לבעייתית בטווח הארוך. כך שיש יתרון ל-i40, כמו גם לפורד מונדיאו קומבי.

אם מדאיג אתכם המשקל, הטיפוסי לסטיישנים הגדולות, אז בדקו את i30 קומבי, או את אחותה, סטיישן מבית קיה.

חיה ואביעד פרקש: ברשותנו סיטרואן פיקאסו 2008 יד שנייה, שעשתה כבר 237 אלף ק"מ. למרות השם הלא ממש טוב של סיטרואן אנחנו נהנים ממנה מאוד, ועד היום לא היו בכלל בעיות.

בימים האחרונים קורה משהו מוזר מאוד: באמצע נסיעה, כשמאטים, היא מסרבת להעלות להילוך הבא, ומרעישה בכל מיני צפצופים וקולות מוזרים. בשלב מסוים היא מסרבת להתקדם (המנוע לא נכבה), ואז, לאחר חצי שעה של מנוחה, היא חוזרת לתפקוד כאילו לא קרה דבר.

במוסך לא הצליחו לעלות על הבעיה. אמרו שעל פי המחשב הכול חלק והוא לא מראה על תקלות, לא בגיר ולא במנוע. האם יש לך עצה טובה בעבורנו?

תשובה: לא מן הנמנע שפיקאסו שלכם לא זכתה להחלפת שמן גיר כאשר עברה את 80 אלף הקילומטרים הראשונים, וגם לא לאחריהם.

היוועצו במכון מנוסה לגירים אוטומטיים. אולי החלפת שמן מקצועית (לא בסתם מוסך!) תעצור את הידרדרות הגיר של פיקאסו, עדיין בזול יחסית.

ישעיהו: יש שתי מכוניות יד שנייה ששמתי עליהן עין, ואשמח אם תוכל להצביע על עדיפות.

אנו נוסעים 70 אחוז בתוך העיר והשאר מחוץ לה. מחפשים אוטו חסכוני (בעל אופי) ואמין. שמתי עין על פיאט פנדה 900 סמ"ק טורבו וסקודה 1200 TSI. כמובן, יש הפרש ניכר במחיר: הסקודה יקרה יותר.

שתיהן 2011-2012. מה דעתך?

תשובה: פנדה בגרסת 900 טורבו היא צעצוע נחמד, בכוח ובצליל, אך קשה לדעת כמה זמן היא תחזיק מעמד. סקודה פאביה עשויה כל רגע לדרוש את תיקון גיר ה-DSG, בנזק של כמה אלפי שקלים, וגם מנוע ה-1.2 TSI שלה אינו אמין מי יודע מה. למה לחפש צרות, במקום ללכת על סוזוקי סוויפט, או לפחות על רנו קליאו B?

בעילום שם: אתה מתנגד באופן מסורתי למנועי טורבו. מה לעשות כשגם חברת הונדה, יצרנית מנועים גדולה, נפלה, ורכבי הסיוויק מגיעים כיום רק עם מנועי הטורבו? מה דעתך על הסיוויק שהיא בעלת מנוע זה? האם היית ממליץ עליו?

תשובה: אינני מתנגד לטורבו. נהניתי בזמנו מפיאט אונו טורבו נפלאה, ואף ערכתי ירחון בשם "טורבו", באמונת המערכת שמגדש הוא הדרך העתידית. אלא שכיום הגענו לשימוש מגונה בטורבו, שכן תפקידו העכשווי והיחידי הוא לחזק מנועים שאינם ראויים לשימוש. כמו מנוע 3 הצילינדרים של סיוויק החדשה.

ייתכן שבסיוויק 1.5 טורבו המגדש מתפקד נכונה, אך מה לעשות, נשארתי חסיד של הונדה N/A (בלי טורבו) – בין אם זו crx VTEC 1.6 שלי (160 כ"ס, 100 קמ"ש ב-7 שניות), ובין אם זו ההאצ'בק 96' שנבנתה על ידי בני, המצוידת במנוע הונדה אינטגרה R (190 כ"ס, 6.5 שניות ממנוחה ל-100 קמ"ש).

רק סיוויק R החדשה משפשפת את הקרניים לשתי בנותיי אלה.

ענבל: אחותי רוצה לקנות רכב חדש, אך קטן (רכב מיני) וזול ככל האפשר. היא חושבת לקנות סוזוקי סלריו, המחליפה את האלטו ומיוצרת בתאילנד.

הרכב צריך לנסוע מדי יום מאלקנה לפתח-תקווה, כלומר נסיעה בינעירונית קצרה יחסית, ופעם-פעמיים בשבוע לעלות לירושלים.

האם הסלריו תעמוד בזה? האם באופן עקרוני רכב בעל נפח מנוע של 1,000 סמ"ק יעמוד בזה?

ומה לגבי בטיחות? האם סלריו בטוחה, יחסית לרכב קטן?

תשובה: בערמת השקלים שעולה סלריו החדשה, שהיא תת-רמה בכל היבט, אפשר לקנות סוזוקי סוויפט יד שנייה או רנו קליאו בקילומטראז' נמוך. בשביל שתי אלו, עליית הקסטל היא בבחינת "בירה קטנה", וגם הבטיחות האקטיבית והפאסיבית שלהן עולה על זו של סלריו ושות'.

אסי: אנו מתעניינים ברכישת הרכב החדש של סקודה, הרי הוא הקודיאק, שכן הוא בעל 7 מקומות ונחשב מרווח. שמעתי שהמנוע של סקודה סובל באופן מסורתי מאכילת שמן, ושהמוח של הגיר נוטה להתקלקל. זה נכון?

אודה על עזרה, שכן מדובר בהוצאה כבדה מאוד והציפיות גדולות (ובהתאמה פוטנציאל האכזבות…). מכיוון שאמינות היא דרישת בסיס מבחינתנו, אולי כדאי להמתין שיהיה יותר ניסיון עם הרכב?

תשובה: אמנם סקודה קודיאק היא אוטובוס פרטי נוח, צנוע ובטיחותי, אלא שלפי פורומים לועזיטיים, מנוע ה-TSI 1.8 אכן אוכל שמן, וגיר ה-DSG נוטה להתקלקל תחת אחריות היצרן כבר ב-50 אלף קילומטרים, ובלי שום אחריות אחרי 150 אלף קילומטרים.

כך שאופציות מוצלחות יותר מהצ'כית הן פורד גרנדיס ומיצובישי אאוטלנדר. כמובן, ישנה האופציה השלישית של ה-SUV המוביל בשוק – סיטרואן פיקאסו הארוך.

4 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    עיצוב מושקע ונועז לקונספט של סובארו , החשיפה בתערוכת טוקיו משמשת כ"בלון ניסוי" לקבלת רשמים מהקהל טרם עיבוד סופי של גרסת הייצור. לרוב התוצרים הסופיים מעודנים יותר ופחות מוחצנים .

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    בהחלט עיצוב חדשני ונועז לסובארו , החשיפה בתערוכת טוקיו נועדה בכדי לבחון את תגובת הקהל לעיצוב טרם תרגומו הסופי למהדורת הייצור אשר מתאפיינת לרוב בקווי מתאר מתונים יותר :

    המעצבים מכינים לנו עוד כמה הפתעות כמו למשל
    SUBARU VIZIV GT Vision Gran Turismo

  3. עדי והב permalink

    יישר כוח אדוארד היקר
    בעניין הkeyless – שני דברים:-

    האחד – שוכחים להדמים את המנוע. בעייתי מאוד.
    השני – האם התקנת קודן פותרת את בעיית הגניבה?
    תודה
    עדי
    ++++++++++++++++
    ++++++++++++++++++++++++++++

  4. מרק permalink

    עברה שנה ועוד קצת ובכלכליסט פרסמו כתבה בשם "יש לכם שלט להתנעת הרכב במקום מפתח? הגנבים מודים לכם".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: