דילוג לתוכן

וולבו אל הגטו

אפריל 23, 2018

בתחילת קיץ 1941 נסעה משפחתי מבית הקיץ שלנו באוטבוצק אל גטו ורשה בכרכרה, בניסיון של אבא לשמור על המעמד. לעת זקנה גיליתי שגם וולבו מסוגלת להעביר אל הגטו

היבואן הפולני של וולבו החליט ללכת נגד הזרם, ואת הסלון החדש שלו, הנוסף, הוא פתח לא בפאתי העיר, כמקובל אצל מתחריו היפנים, הקוריאנים והגרמנים, אלא במרכז ורשה-סיטי.

זהו סלון מכירות בלתי טיפוסי גם משום שצמודה אליו קפיטריה, שבה אפשר לשתות קפה, לאכול מאפה (כולל סופגנייה פולנית מתוקה) ואגב כך לקנות מכונית, או רק להביט על הדגמים השבדיים, שנולדו למרות פשיטת הרגל של היצרן בזכות דולרים מתוצרת סין.

הזקן התיישב לו על כוס קפה, אך זו נשכחה בשלב-מה בפינת השולחן בגלל מטח עז של זיכרונות שלא הסכימו שהתייר מתל-אביב יתעניין בהופעה של וולבו, שהזקן הוזמן אליה. זיכרונות אלה, הניזונים מן הנפש בה-במידה שהנפש ניזונה מהם, דרשו מהקשיש המורשה להתעלם אפילו מדגם XC40, אותה SUV לבנה המוצבת בגאווה באמצע הסלון כי זכתה בתואר "מכונית השנה 2018".

כן, הזקן טבע בזיכרונות מסוימים, ועל כן הפנה עורף לכוכבת האירוע, אותה וולבו מהפכנית כביכול אשר מצאה חן, משום-מה, בעיניהם של רוב העיתונאים הבכירים באירופה.

גם פיז'ו 308 SW GT, שהקשיש המורשה קיבל אותה מ-'Press Room' למבחן של יומיים וחצי, ואשר הביאה את הקשיש לאירוע זה של וולבו – חדלה לעניין את הזקן, שטבע בעבר. הזקן פשוט שכח שרק לפני כמה שעות הוא החמיא לאותה 308 SW GT, ואמר לה שהיא זו שהייתה צריכה לנצח בתחרות "מכונית השנה 2018", ובוודאי לא XC40, שהיא העתק מוקטן של וולבו גדולה יותר, אף היא בורגנית מדי.

"מצאת איזה הבדל בין וולבו S90 מתוצרת שבדיה לבין אותה וולבו S90 המורכבת בסין שלכבודה התכנסנו כאן?", פנתה אל הזקן עיתונאית מקומית, והקשיש המורשה, שלא הבין מה האישה רוצה ממנו, ענה בתמיהה: "הסינים מרכיבים כבר וולבו?"

"כן", ענתה הגברת, "מרכיבים, ושולחים לאירופה ברכבות. הוולבו המלוכסנות עושות 10,000 קילומטרים בשבועיים, בתוך קרונות. אין לסינים ברירה, בגלל הביקוש המטורף לוולבו", חייכה האישה והלכה.

השם ישמור

את הניתוק הפתאומי שהזקן נאפף בו חוללה כתובתו של סלון וולבו, הממוקם ברחוב מָרְשֶלְקוֹבְסְקָה מס' 89. הזקן לא ידע את המספר כאשר יצא מביתו, כי הקליט למערכת הניווט רק שתי מילים: "וולבו, מרשלקובסקה", ולכן נתפס מול הבניין ללא נשימה. כי באותו רחוב ובאותה חלקה 89, שנתיים לפני המלחמה הגדולה, אבא של הזקן פתח חנות כפפות, הגדולה מבין ארבע החנויות שלו.

הוא הזמין את שמשות הוויטרינה הכי גדולות שאפשר, ומחשש כי חוליגנים אנטישמים ינפצו שמשות אלה באבנים, החליט אבא לקחת שותף-סרק, שותף-דמה, שכל השקעתו בעסק תהיה השם הפולני המובהק שלו, אשר יתנוסס בכיתוב ענק מעל החנות ויתַפקד כמעין תעודת ביטוח.

אקרובט תעסוקתי

אני זוכר שההורים שלנו, אבא ואמא, לקחו אותי ואת אחותי אירנה לקרקס, ואחרי ההופעה הלכנו אל מאחורי הקלעים, מחוץ לאוהל, והכרנו את השחקנים ואת החיות שלהם, כלבים וקופים. אבא פנה במחמאות לפולני גבוה ושרירי, שביצע על הבמה כל מיני שמיניות באוויר כאילו היה נטול משקל. ואקרובט זה, מר קוסטקה, ענה לאבא שהייתה זו אחת מהופעותיו האחרונות, כי הבריאות מאכזבת אותו.

"מה תעשה?", שאל אבא, והאיש הניף זרועותיו בייאוש וענה שאין לו מושג איך ואיפה ימצא פרנסה.

"מה שם המשפחה שלך?", שאל אבא, ואיש הקרקס ענה: "קוֹסְטְקָה. הֶרוֹנִים (Heronim) קוֹסְטְקָה"

"תהיה שותף שלי", הציע לו אבא. וכך, מעל חנות הכפפות המפוארת ברחוב מרשלקובסקה 89 נתלה השלט: "הרונים קוסטקה ושות'".

קוסטקה היה אמנם רק שותף-קש בעסק של אבא, אך הפך לידיד משפחה. הוא היה מניף אותנו, את אירנה ואותי, בידיו החזקות, ומלמד אותנו פעלולים מרשימים. אהבנו אותו וקראנו לו "דוד הרונים".

דוד אימים

אלא שאחר כך פרצה המלחמה, ואנו מצאנו את עצמנו בגטו. בלי החנויות, בלי הסחורה, שנבזזה או נשרפה, וגם בלי כסף, כי את כל הונו השקיע אבא בארבע חנויותיו. הוא גם נענה לשידולם של השליחים מהארץ וקנה חלקה בהר הכרמל בחיפה, ובנוסף הִפקיד איזה סכום לא גבוה בבנק אנגלו-פלשתינה, גם זאת דרך השליחים חרוצי-הלשון מהיישוב היהודי.

ואז התחיל דוד הרונים לבקר אותנו בגטו. לא לבד, אלא עם חבריו הגרמנים האלימים, הלבושים אזרחית. קוסטקה דרש מאבא כסף, קוסטקה דרש מאבא "את הסחורה שהגיעה מפאריז", קוסטקה דרש מאבא, בצעקות ובהטחת רהיטים על הרצפה, גם את מכונות התפירה מהחנות ברחוב בְּיָאלֶנְסְקָה, שם שכנה המתפרה.

אבא הסתובב בגטו בטירוף, וחיפש לקוסטקה את המכונה שנועצת ביריעות העור את ה"תיקתקים", אותם סוגרי מתכת קטנים שמוצמדים זה לזה, מכונה שקוסטקה דרש באיומים.

רק לאחר האקציה הגדולה בגטו הופסקו ביקורי הפולנים, וקוסטקה עזב אותנו. אך לא הייתה שעה ביום, וגם לא בלילה, שהפסקנו לפחד שהוא יחזור.

נֶדֶף נֶדֶף תרדוף

בכל זה נזכרתי בסלון המכירות של וולבו בוורשה, השוכן ברחוב מרשלקובסקה 89, אותה כתובת שהחנות של אבא התנדפה ממנה. חלאס. פיניטו. דה אנד.

בחזרה לכוכב ההווה

האירוע של וולבו נגמר. ירדתי למטה והתיישבתי ב-308 SW (סטיישן) GT, אשר אך מעט חסר לה כדי להיות פיז'ו GTI. לחלופין, אפשר להיות חיוביים ולומר ש-308 רב-תכליתית באופייה, ולהבדיל מאחותה הקרבית המהוללת, היא גם נקייה לגמרי מתסביך פולקסוואגן GTI.

התנעתי 225 סוסים, ספק גרמניים ספק צרפתיים, וחזרתי הביתה אל ארבע בנותיי, הגזעיות יותר מוולבו ומפיז'ו גם יחד. ארבע בנות, ולא ארבע חנויות.

לתגובות ולשאלות: e.teksty@gmail.com

Manta 400 Rally gr BMantga 400 engineManta 400 cocpito

אופל מנטה 400. אחת מכוכבות הראלי העולמי של שנות ה-80, שבלטה בקבוצה B המטורפת. פרשת הופעתה בראלי אשקלון של 1988 מתוארת בפרוטרוט ב"טיפ טיפה" הנוכחי

טיפ טיפה: תרנגול בצלחת

לכבוד מבצע המדור "יום עצמאות שמח על גלגלים", הזכיר לנו ידידנו י"א ביקור של אופל מנטה 400 ראלי קבוצה B, אשר ב-1988 הגיעה לאשקלון כדי להשתתף באירוע ראלי-קרוס.

את הביקור הסנסציוני של מנטה המפלצתית ארגן ירחון רכב ששמו לא יוזכר כאן. נרמוז רק כי זהו אותו ירחון אשר ניסה בכל כוחותיו ובכל הדרכים, לא תמיד מוסריות ואלגנטיות, להתחרות בירחוננו המוביל, 'טורבו' ז"ל, שערכתי אז.

אויבנו המושבעים בחרו כנהג מקומי למנטה את בוחן הרכב שלהם, היהלומן ונהג המרוצים לשעבר פרדי פרייהוף.

לצוות של ירחון 'טורבו' היה ברור שההופעה שאמורה לדפוק בארץ מנטה 400, בעלת הישגים בתחרויות ראלי אירופיות, היא לא רק קטע פרסומי אדיר בשביל הירחון המתחרה בנו, אלא גם עומדת להשפיל אותי, עורך הירחון היריב, מול אלפי צופי הראלי-קרוס, שהתיישבו כבר צמוד למסלול באמפיתיאטרון האשקלוני, הטבעי.

"פרייהוף, בעזרת מנטה האדירה הזו, עומד להראות מה באמת שווה אלפא 33 שלך, שהכנת למרוצים במוסך אלכס אשדוד", הלשינו לי אנשים טובים. יש להוסיף שעד עתה הלך לי באשקלון לא רע. בכל תחרות שלקחתי בה חלק נהניתי מעלייה קבועה לגמר. בעצם ניצלתי את מרב האפשרויות, כי אלפא שלי הייתה היחידה על המסלול שהיא נטולת דיפרנציאל ננעל, אותו פרט חשוב שמשפר אחיזה בסיבובים.

ויתרתי על דיפרנציאל משום שהאיטלקים ברומא שרו לי מחיר שהיה מחסום לגביי, משהו כמו 4,000 דולר.

ואז הגיע יום הראלי-קרוס שמזכיר י"א. מנטה 400 הנהוגה בידי פרדי, אשר הכרוז קשר לה כתרים כאילו הייתה פר נערץ ברודיאו, אכן התייצבה בקו הזינוק למדידת זמנים, אלא שלהפתעתי היא לא מיהרה לזנק. המלשינים הנחמדים חזרו אליי, והסבירו לי שוב בחשאי ש"פרדי פרייהוף מחכה שאתה תזנק לפראקטיס (מדידת זמנים), והוא יזנק לפי התקנון, דקה אחריך, מה שיאפשר לו להדביק את האלפא שלך באמצע המסלול ולעקוף אותך כמו טיל. אין מנוס, חביבי, אתה עומד להישאר תקוע בתוך האבק הסמיך שתפזר המנטה הזו מעל שמי אשקלון", אמרו בצער-לאיד.

הוגעתי את ראשי מה נשאר לי לעשות כדי למנוע את האסון העומד לפגוע בשמי ובתדמיתי, תוך השפלה כואבת התלויה כמו חרב דמוקלס מעל קסדת המרוצים שלי…

עד שהגיתי פתרון פלא בלתי צפוי, בדמותו של חשבון פשוט. חישבתי ומצאתי, לשמחתי, שהקפת מסלול בודד שלי לא תאפשר לפרדי, המזנק כאמור דקה אחריי, לבצע עקיפה. ואם בכל זאת תחולל המנטה 400 שלו נס ותצליח לזנב בי, אוכל לנקוט טקטיקה הגנתית: כאשר אבחין במנטה מתקרבת לטמבון האחורי של אלפא – לא אהפוך לטרף קל שלה, אלא פשוט אעזוב את המסלול, כאילו משהו התקלקל במכוניתי.

ואכן זינקתי רגיל, מבסוט שאינני מתהפך עיקולים החדים, שבהם אלפא שלי נסעה על שני גלגלים (תוצאה של היעדר דיפרנציאל מקצועי), ובהתאם לתסריט הגעתי, כעבור חצי מהמסלול, אל ישורת קצרה. במָקום זה ניתן היה לראות, מצד שמאל, את עמדת הזינוק, שם מנטה בדיוק זינקה בטירוף כדי לרוץ אחריי, ולי נשאר רק להיצמד לנהיגה שסיגלתי באימונים, ובעיקר לבדוק בראי אם פרדי כבר עומד חלילה להגיע לירכתיים של אלפא.

אך להפתעתי, המסלול שמאחורי השמשה האחורית נותר ריק, באופן מסתורי, מהיהלומן פרדי, אף כי ראיתי אותו במו עיניי מזנק חזק במנטה הבריונית, בענן חול שהיתמר השמיימה. ניסיתי להבין מה קורה. להיכן לעזאזל נעלם התליין פרדי? וכך, במקום לצאת מהמסלול כפי שתכננתי, תפסתי חוצפה והחלטתי להמשיך לסיבוב נוסף.

ופתאום, כאשר הגעתי שוב לסוף הישורת הקצרה, ראיתי את פרדי מגיח מולי מהסיבוב, בנסיעה נגד הכיוון! התגלה שמרוב להיטות להביסני, רץ פרייהוף עם סכין בין שיניו, נתן באיזה מקום יותר מדי גז, והסתחרר ב"צלחת", שכתוצאה ממנה נסחף אל הכיוון הנגדי, דפק עוד צלחת קרוב לאלפא, ונאלץ לעצור. הצלחתי איכשהו למנוע התנגשות עם מנטה ולהמשיך במדידת הזמנים, ועד סוף הופעתי באשקלון לא ראיתי את גברתנית חטובה זו, שאכזבה כהוגן את אויבנו.

לשמחתה של אלפא 33 הצנועה, וכשעשוע בשבילי, התגלה כי מאות כוחות הסוס של אופל, שעבדו בחול האשקלוני על הציר האחורי של מנטה 400, פשוט מצאו את הנהג השחצן פרייהוף באחד מימי חולשתו הרגילים.

שואלים את אדוארד

יוני פירר: הייתי קורא באופן קבוע את מדורך ב'מקור ראשון' במשך שנים, והצטערתי על כך שהמדור הפסיק להתפרסם.

רציתי לשאול אותך על דעתך לגבי סקודה אוקטביה. אני מחפש רכב משפחתי מרווח (3 ילדים) שכיף לנהוג בו. התקציב שלי באזור של 75-80 אלף שקלים, וראיתי שבמחיר הזה אפשר למצוא אוקטביה 1.2 (105 כ"ס) שנת 2015. מה דעתך על רכב זה?

הרכב ישמש אותי בעיקר (הרבה נסיעות בין ירושלים לתל-אביב). ההתלבטות היא בין אוקטביה לג'יפון כלשהו דוגמת האאוטלנדר.

תשובה: האמת היא שאני בדילמה, כמוך.

אוקטביה היא בחירה טובה, אך אל תשכח את עקב אכילס שלה: תיבת ההילוכים DSG. בדוק אפוא אם טיפלו כבר בגיר שלה, ומתי – כי כעת האחריות נגמרה, וחבל אם השיפוץ היקר של גיר ייפול עליך.

מצד שני הייתי מצביע על אאוטלנדר, המתאים לכם בוודאי,

אך צריכת הדלק שלו גבוהה יותר מזו של מנוע ה-TSI 1.2 של אוקטביה.

בקיצור, אלו הם השיקולים החשובים העומדים להכרעתך.

יוני פירר ממשיך ושואל: ואם הקריטריון הוא הנאה מנהיגה, במה היית בוחר?

תשובה: אפשר ליהנות מנהיגה בכל מכונית, ובלבד שלא מצפים ממנה שתהיה ספורטיבית ומנצלים כראוי את מכמניה – לא עד הסוף בוודאי, במיוחד כשנוסעים עם ילדים. היו ימים שנהניתי מניהוג בסיטרואן ויזה קלאב שעלתה 1,500 שקלים, מנוע בוקסר שני צילינדרים, 32 כ"ס. אהבתי את אופייה הידידותי.

בסעיף הניהוג אין הבדל מי יודע מה בין סקודה אוקטביה ומיצובישי אאוטלנדר.

הייתה מתאימה לך פיז'ו 308SW (סטיישן)GT בעלת מנוע 1.6 THP 225 כ"ס, או דיזל 2.0 שכוחה הוא 177 כ"ס – אלא שהיבואן התל-אביבי משאיר אותה לגויים. וחבל, כי זוהי מכונית לבעלי משפחה המחפשים איזון בין נוחות להנאה אמיתית מנהיגה.

בלהה דויטש: יש לי טויוטה יאריס 2005 מצוינת, ברוך ה'… קניתי אותה לפני ארבע שנים והמוכר אמר לי שהם עשו שיפוץ רציני למזגן, ובאמת ראיתי ששיפצו לו את המדחס. האמת שמההתחלה המזגן לא היה "כמו חדש", אבל לפני שנה בערך הוא ממש התחיל לזייף. מקרר ואז מפסיק, מקרר ואז מפסיק. הוספתי לו גז וזה לא עזר.

בקיצור, הלכתי למוסך 'טכנוקאר' בירושלים, ואיך שהגעתי, עוד לפני שהוא בדק, הוא אמר זו תקלה מוכרת ביאריס, שיש להם בעיה עם המדחסים של המזגן. הוא בדק במכונה והראה לי שבאמת אין קשר בין לחיצת הגז שאני נותנת ומד עבודת המזגן, והסביר לי שזה מראה שזה המדחס. הוא אמר שהוא לא מתעסק עם משופצים, ושמדחס חדש יעלה לי 2,000 שקלים אבל שווה לי…

ואכן הוא הזמין לי מדחס ועבד עליו כמה שעות טובות, אבל המדחס החדש בכלל לא עבד.

ואז התחיל ה"רומן" בינינו. הוא אמר שאין להשיג בארץ מדחס מהסוג הזה ושהוא בודק ומחפש ואין. הרגשתי שזה תמוה, אז התקשרתי לכמה מוסכים אחרים בתקווה שמישהו מהם ידע להגיד לי אם זה הגיוני. ובאמת אחד חזר אליי ואמר שגם הוא מחפש ואין. וכך תם לו הקיץ…

כעת, כשמתחיל שוב להתחמם, שבתי להתעסק עם זה. חזרתי אל 'טכנוקאר', ואז הוא אמר לי – תשמעי, המחירים עלו, ופתאום משופץ עולה 2,000, ובכלל "אני לא יודע אם כדאי לי לעשות לך את זה כי יש בעיה עם מערכת המיזוג של יאריס, ואולי אני אחליף מדחס וזה לא יעזור ואני לוקח סיכון וכו' וכו".

מה אני מבקשת ממך –

קודם כל חוות דעת על הסיפור. כאחת שמרגישה שבעולם הרכב בחורה כמוני היא טרף קל, אני תוהה מה לעשות: להתעסק עם המזגן? להחליף במשופץ? ללכת למוסך אחר? להגיד לו שהוא מחויב אליי?

תודה רבה.

תשובה: זה באמת מריח כמו שערורייה. קודם כל, אם קנית מדחס חדש, אז אמורה להיות לו אחריות. גם אם מדובר במדחס משופץ שהוצג לך כחדש – גם במקרה כזה צריכה להיות בידך אחריות. לא ארוכה כמו זו של מדחס חדש, ובכל זאת משהו, לפי ההסכם עם המוסך.

בכל אופן, אם קנית חלק שלא עובד, ברור שהמוסך צריך להחזיר לך את 2,000 השקלים ששילמת, ולהרכיב חזרה ביאריס את המדחס הישן, ה"מקולקל". כך תוכלי לשלוח אותו לשיפוץ, במקום לשפץ את החלק ה"חדש" והיקר שהרכיבו ביאריס שלך.

הטענה ש"זו בעיה ידועה ביאריס" נשמעת מפוקפקת, ולראיה: תשאלי בעלי יאריסים. לפחות אלה שאני מכיר לא התלוננו על בעיות במזגן, וטוענים שכל הטיפול בו מסתכם בהוספת גז.

מכיוון שאינני מאמין כי המוסך ייענה לדרישתך להחזיר את הכסף ואת המדחס הישן, ייתכן שתזדקקי לעזרתו של שמאי הרכב ויקטור עידן: 0522-890870, 050-535356. הוא מנוסה בהופעות בבתי משפט.

יהודה בלוי: לאשתי יש כעת סקודה אוקטביה 2013, ואנחנו רוצים להחליף אותו ברכב אמין, נוח, חדשני מבחינה טכנולוגית ובטיחותי במיוחד… אשתי לא רוצה רכב גדול מדי והיא לא נוהגת הרבה, כך שהוצאות הדלק לא רלוונטיות לחישוב.

היא רוצה רכב מרובה חיישני בטיחות לסיוע בחנייה ולמניעת תאונות. בדרך כלל היא נוסעת לבד ולא חשוב לה כל כך שאר הרכב, אבל מאוד חשובה לה סביבה נוחה ומפנקת…

הציעו לנו את כלי הרכב הבאים:

ניסאן קשקאי 2018 (124 אלף שקלים)

קיה ספורטאז' 2018 (119 אלף שקלים)

אופל מוקה x 2017(110 אלף שקלים – היבואן נתקע עם כמה 2017 חדשות).

כולם 0 קילומטר יד ראשונה… להוזלת המחיר.

מה כדאי לה לקחת? ואולי אתה בכלל יכול להפנות לרכב אחר?

תשובה: כל שלוש המועמדות שציינתם הן בחירה הגיונית. קשקאי פתחה את עידן ה-SUV-ים/קרוסאוברים, והתגלתה כאמינה, נוחה ובטיחותית. קיה ספורטאז' היא הפופולרית ביותר, ועל כן תשמור על שווייה. אך אני הייתי בוחר בשלישית, אופל מוקה, מותק של אוטו בגודלה, בנוחותה ובביצועיה, שמשום-מה לא זכתה בארץ להערכה ראויה. אחיזתה של מוקה בתעודת לידה אירופית היא בונוס, עקב הנהייה אצלנו אחר דרכונים אירופיים.

בכל אופן, בקש מאשתך שתבצע סיבוב התרשמות בכל השלישייה, כי ההתרשמות שלה היא שצריכה, בעצם, להכריע את מי לקחת הביתה.

One Comment
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    דגמי הקונספט הניסיוניים מבית אופל שואבים השראה מהדגמים הנפלאים ההם מפעם , האם נזכה לפגוש בקרוב GT או Manta חדשות ? ימים קרובים יגידו …

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: