דילוג לתוכן

עוגמתו של האנטי-אירוע

מאי 22, 2018

טענתי ב'טיפ טיפה' הקודם שהמוצלחים מבין כל דגמי הונדה במאה שעברה הם שניים: הקוּפֶּה הקטנה crx VTEC והרואדסטר S2000

אך צדק בוודאי י"א ("אנונימי") כאשר הוסיף מיד על crx ועל S2000 את הונדה nsx, גאוות היפנים, ולי נשאר רק להודות שהתעלמתי ממנה בכוונה ובזעם, כדי להעניש אותה. הרי בגלל אותה nsx נחלתי מפח נפש, שעוד מציק לי לפעמים למרות שמונה או תשע השנים שעברו, כי דברים כאלה זקנים אינם מוכנים לשכוח.

לשם ההגינות, יש להוסיף שההשפלה המביכה שטעמתי בגלל הונדה nsx, בת טיפוחיו של איירטון סנה, לא מתקרבת לעוצמת הזלזול שספגתי בעטייה של פורשה 911 (מזן 964) הברברית, אשר התעללה ללא רחמים בניצול שואה, הקשיש המורשה, על האספלט הגרמני של מסלול המרוצים הוקנהיים.

נזקקתי אז לשעתיים ועוד קצת עד שלמדתי סוף סוף איך לשלוט על 911 מורדת, ממשיך הזקן בגלילת תסכולו, ואז, כאשר התחלתי אפילו ליהנות ממנה, עצרתי בלית ברירה כדי להוסיף דלק, והמארגנים ניצלו את ההזדמנות ולקחו את פורשה ממני. "עשרות עיתונאים רוצים ליהנות ממנה, וחיכו בסבלנות לחזרתך", הסבירו, והקשיש חזר לישראל בבושת-זיכרון.

פיתוי-פינוי?

האמת היא ש-nsx לא עשתה לי בושות בנוסח פורשה הנאצית, לא פגעה בחוט השדרה שלי, ולא ביצעה עליי צלחות בסיבובים. הונדה לא חגגה עליי אף אחד מהפעלולים שחגגה עליי הגרמנייה, משום שלא זכיתי כלל ליהנות מחוויית נהיגה ביפנית זו.

המוכרים לא הסכימו שאנהג ב-nsx שלהם, והרשו לי רק להתרשם ממנה בישיבה של כמה דקות על מושב המרוצים הצר והקשיח שלה, שאינו דומה למושבים המפנקים של nsx אשר פלג הגוף האמצעי שלי הכיר בתערוכת פרנקפורט. "עוד לא שולמו עליה מיסים ואין לה ביטוח, אפילו לא חובה, כך שאסור להוציא אותה לרחוב", הסבירו המוכרים, ולא עזבו אותי לרגע.

הם כנראה פחדו להשאיר אותי לבד עם nsx, מחשש שאנצל את ההזדמנות כדי לפנות אל היפנית ולשכנע אותה בלחש משהו כמו: "בואי איתי, יקירתי, נברח מליצנים אלה וניהנה ממגורים עם בנותיי בכפר נופש שקט, אנושי. תלמדי עברית, ובתא הכפפות שלך אנו נשמור תצלום של הרבי מלובביץ' ותפילת הדרך. נו, תעשי משהו, תזוזי".

הייתי ממשיך לפתות אותה, ומבטיח לה ששערי גן העדן עומדים להיפתח בעבורה ובעבורי, אם רק נגור בשלווה ובאושר, אך כאמור, לא נשארנו לבד בארבע עיניים.

ייערג ובל יעבור

סיפור nsx התחיל להתגלגל כאשר שמעתי מחבריי שהונדה nsx לבנה עומדת למכירה במחיר הזדמנותי, והסקרנות שלחה את פעמיי אל כפר נופש סמוך לוורשה, קרוב למדי לבית הקיץ שלנו. התקשרתי, קבעתי פגישה, ומצאתי את עצמי מול זוג מוכרים פולנים שדיבורם ושפת גופם, ואף לבושם, הזכירו לי גנבים מסרטי הניאו-ריאליזם האיטלקיים שנעשו לאחר מלחמת העולם השנייה.

ואכן, nsx היפה שלהם הייתה זולה באופן חשוד דיו כדי שכל תמים יבין שמדובר ביצירה שנגנבה בחו"ל, הוברחה לפולין, והמחזיקים בה בהולים להיפטר ממנה מהר ככל האפשר. אלא שלהפתעתי, גם גילוי זה, על הסכנה הכרוכה בו, לא הפריע לי לחלום עליה בשינה ובמציאות. התחלתי אף לדמיין שאולי אני טועה והיא אינה גנובה – אלא סתם זולה משום שנבנתה מחדש, המסכנה, אחרי שרפה, או שאיזה פחח פולני קוסם הצליח להדביק אותה בהלחמות משתי nsx-ים שעברו טוטאל-לוס.

בכל אופן, התכוונתי לראות אותה שוב, והפעם להסתכל עליה במבט בוחן יותר. לבדוק ללא סנטימנטים אם הרווחים שבין חלקי הפח שווים משני צידי הרכב, ולחפש סימנים אחרים של שחזור חשאי, אם אכן התבצע. שוב התנעתי את crx שלי, ומבלי להתקשר קודם לזוג המוכרים ולקבוע איתם פגישה הגעתי בשנית ל-nsx, מצויד הפעם במכשיר הבודק את עובי הצבע בדיוק של מיקרונים. אני אגלה אם היא נצבעה מחדש, תכננתי – אך חצר המלכה הייתה ריקה וסגורה. רק כלבים נבחו עליי מצידה השני של הגדר.

חזרתי הביתה, ואלו התקשרו. "ראינו שחיפשת אותנו", אמרו בנימה של איום. "אם אתה רציני, אז תכין בבית את הכסף, ואנחנו נביא את הסחורה על משאית", הציעו, וכך עוררו אצלי דאגה רצינית עוד יותר מהאפשרות שהמכונית גנובה. שהרי רק היה חסר לי ששני בריונים כפריים מפוקפקים אלה, ואולי עוד חברים שלהם שלא הכרתי, יידעו היכן אני גר.

סירבתי באמתלה שעוד לא הצלחתי לגייס את הסכום הדרוש, והשיחה בינינו הסתיימה בקללה גסה שלהם, לפני שטרקו את הטלפון. ודווקא בזכות קללה זו התעשתי סופית מכל נקיפות-הערגה ל-nsx. פיניטו לה קומדיה, הבנתי. ייערג ובל יעבור רכב זה אל ידיי.

נחמה במהירות של כמעט שנייה  

למען בריאות הנפש מוטב היה לשכוח אותה, ובהמשך ליהנות מהמחשבה שהבווארית שלי מזנקת ל-100 קמ"ש כמעט שנייה מהר יותר מאשר הונדה nsx זו, גנובה או לא.

Honda nsx

הונדה nsx. מכונית פולחן משנות ה-90 שעם פחות זהירות מצד הזקן, הייתה מסוגלת אולי לסבך אותו, החולם עליה, בפלילים  

רוזוולט התעלם משמואל. וגם אנחנו

תכננתי להקדיש את מדור זה לחייו ומותו של שמואל זיגלבוים, איש עקרונות ובעל כריזמה אשר בשנות ה-30 לחם על זכויות יהודי פולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מצא את עצמו זיגלבוים, שהיה חבר ה'בונד', ארגון אנטי-קומוניסטי ואנטי-ציוני, בלונדון, כנציג היהודים בממשלה הפולנית הגולה אשר הוקמה על ידי הבריטים.

כאשר נוכח זיגלבוים כי הפניות הדרמטיות שלו אל ראשי הקואליציה האנטי-נאצית אינן מוצאות אוזן קשבת אצל הנשיא רוזוולט בוושינגטון, אצל סטלין במוסקבה ואצל ראש הממשלה צ'רצ'יל בלונדון, הוא הבין את העובדה המזעזעת שאף אחד מבין מתכנני המלחמה נגד כוחותיו של היטלר אינו מעוניין לדרוש מהגרמנים להפסיק את רצח יהודי אירופה. או-אז החליט זיגלבוים המאוכזב והשבור להתאבד "כדי לזעזע את המצפון האנושי", הסביר במכתבו האחרון, שנכתב לפני שפתח את הגז בדירתו.

ראיתי חשיבות להזכיר את זיגלבוים בבלוג זה משום שהוא אינו ידוע בארצנו, למרות אזכוריו הנרחבים ב'גוגל' ובוויקיפדיה העברית. הסיבה: שייכותו של האיש לתנועת ה'בונד', אותו פגם שכבר גרם אצלנו למלחמת קודש נגד גיבור מרד גטו ורשה, ד"ר מארק אדלמן. כתוצאה של חשבונאּוּת אינפנטילית עם "הבונדיסטים האלה", שנעשית גם אחרי מותם – אין בישראל רחובות על שמם של אדלמן וזיגלבוים, וילדים לא שומעים עליהם, לא בבתי הספר ולא בטיסות החינוכיות לפולין.

שמואל ומויזס, שני גיבורים שלי

הייתה לי גם סיבה אישית להקדיש את מדור זה לשמואל זיגלבוים, אשר היה – כפי שגיליתי במכון להיסטוריה יהודית בוורשה – יוצר כפפות במקצועו, ועל כן סביר מאוד שהוא הכיר אישית את אבא שלי, מויזס גרוסבאום, שברשותו היו ארבע חנויות כפפות בוורשה וסדנת ייצור שלהן.

אלא שברגע האחרון החלטתי לא להזכיר את ההתאבדות הנואשת של זיגלבוים בלונדון, שהוא ביצע במאי 1943 בניסיון להוציא את העולם מאדישותו לשואת היהודים – כי ביום ראשון 20 במאי, כאשר עבדתי על הטקסט, בדיוק פורסם בתקשורת על צעיר פלסטיני בן 20, פתחי חרב, ש"הצית את עצמו על רקע העוני הקשה ברצועה". כך שלוּ הייתי כותב על התאבדותו של זיגלבוים באותו יום שבו התאבד הפלסטיני, זה היה עשוי להתקבל כאיזה רמז פוליטי דק מצידי או כאסוציאציה כלשהי, ולא רציתי.

וכך, במקום לקדם ולטפח את זכותו של שמואל זיגלבוים להיכנס לפנתיאון גיבורי היהדות – כתבתי כאן על המפגש הכושל שלי עם הונדה nsx.

לתגובות ולשאלות: e.teksty@gmail.com

טיפ טיפה: תיבת פנדורה

הונדה, שכידוע אני חסיד מושבע של מוצריה, ביצעה בשנה שעברה פשלה מביכה, עם תכנון בלתי מוצלח של מנוע חדש לפורמולה 1, מה שהרס-כמעט את קבוצת מקלארן, ועם פשלה מביכה לא פחות שפגעה במלכת דגמי הסיוויק, הדור העשירי (X) של Type R. כתבי החצר הלועזיטים (כתבי החצר העברים לא מגיעים לקרסולי הציניות של גויים אלה) מנסים להסתיר ולא לפרסם שתיבות ההילוכים של Type R מתפרקות כבר אחרי 20-30 אלף קילומטרים.

החברה היפנית מצידה מסרבת לקחת אחריות, בטענה כי ההילוכים חורקים ונשחקים כתוצאה מ"סגנון נהיגה ספורטיבי". כאילו מישהו קונה את Type R כדי להביא לחמניות מהמכולת.

הסיבה האמיתית לפגיעה בתיבת ההילוכים הידנית של הונדה (אחת המוצלחות בעולם הרכב; בדוּק על ידי אנוכי) היא התכנון המטופש שלה דווקא ב-Type R: המשאבה ההידראולית של המצמד זכתה להיות מותקנת על יד המפלט, בדיוק לצד הקטליזטור, הרותח במאות מעלות צלסיוס. כתוצאה, הנוזל ההידראולי במשאבה מתחמם ואינו מתפקד, בין שהוא רגיל ובין שהוא משובח, מתוצרת Motul. עקב התחממותו של נוזל זה, הנהגים של Type R מחליפים הילוכים ללא עזרת המצמד, מבלי שיחושו בכך – מה שהורס את תיבת ההילוכים.

אלא שהיצרנית הונדה מסרבת בעקשנות להודות בבעיה ולשנות את מיקומה של משאבת המצמד, או לפחות להתקין מחסום חום בין המפלט לבין המשאבה, כפי שממליצים בעלי Type R ומוסכניקים בפורומים לועזיטיים. שהרי לוּ הונדה הייתה משנה את התכנון הכושל של הגיר, היא הייתה נאלצת לתקן על חשבונה אלפי מכוניות, להחליף בהן תיבות הילוכים או לשלם פיצויים לאלו שכבר עשו זאת על חשבונם.

שואלים את אדוארד

מרים: אני קוראת את טוריך כבר שנים ונהנית עד מאד. נהניתי במיוחד מהטור האחרון 'צער הוא מחמצת הנפש', לא בדיוק מה שאפשר לצפות ממדור רכב. לצערי פגשתי בחיי מטפלים 'לכאורה מקצועיים', כשבמקרה הטוב הם לא מועילים ובמקרה הגרוע אף מזיקים. אני שמחה שהעלית את הנושא כי לצערי הוא לא מדובר מספיק ואין פיקוח מספק, אם בכלל. ועכשיו, אם יותר לי, אני פונה אליך כפסיכולוג של מכוניות. מאחר ואתה מפענח את הנפש המכנית, האם תוכל אולי לסייע גם בעניין הנפש האנושית.

מדובר בבת של חברים טובים שלנו, בת 42 היום, שהיה לה חבר במשך שנתיים ולאחרונה הוא עזב אותה פתאום, כמעט ללא סימנים מוקדמים. הם גרו ביחד, טיילו לחו"ל, נראו די רציניים, ויום אחד הוא פשוט עזב את דירתה בנימוק שהוא "לא מצליח לראות בה את אֵם ילדיו, כי היא לא מספיק בוגרת נפשית".

הבחורה שבורה, ומסרבת לוותר עליו. היא טוענת שהוא עדיין מאוהב בה, ועזב אותה רק משום ש"יש לו תסביכים". היא גם חוזרת בכפייתיות על המשפט ש"היחס הזה לא מגיע לי, כי הענקתי לו הרבה חום ואפילו השלמתי עם ריבוי הידידות שלו". לטענתה, הסיבה היחידה שהוא עזב אותה היא שהוא סובל מ"הפרעת שליטה בזוגיות" (יש דבר כזה, מתברר). היא חקרה ומצאה את תסמיני ההפרעה: האדם הלוקה בה לעולם אינו מרוצה, תמיד משווה בין נשים, ותמיד מחפש פגמים באישה הבאה בתור לפני שהוא זורק גם אותה. "זה בדיוק הוא!", היא אומרת.

מה שמדאיג אותנו, מעבר למצבה הנפשי, זה שהבחורה פשוט מסרבת להרפות מהנוטש. היא ממשיכה לעקוב אחריו בפייסבוק ובווטסאפ, וכך, לדעתנו, משמרת את אומללותה ואת התלות הנפשית בו. איך גורמים לה להתעשת? מה גם שהחבר הזה לא נשמע אוצר גדול במיוחד…

אני מתנצלת מראש אם השאלה חורגת מגבולות הבלוג אך יש לי תקווה שכבעל נסיון עם נפשות רבות וחסרונן תעוץ עצה עבורה.

תשובה: במונחים של עולם הרכב, הבחורה סובלת כנראה מהצתה רגשית מאוחרת, ובמונחים בודהיסטיים היא "נאחזת בארעי" ולכן נגרמים לה סבל, צער ואי נחת.

מכיוון שבלוג זה הוא בכל זאת 'מכונית הנפש' ולא 'מוסך הנפש', אני יכול רק להמליץ לכם לפנות לטיפול מקצועי. איני יודע מהיכן אתם בארץ, אך אם ירושלים טובה בעיניכם, פנו אל הפסיכולוג הקליני איתן גפן שהוא אינו קשיש אבל בהחלט מורשה. בטוחני כי המרשתת תוכל לספק לכם פרטי התקשרות עימו. אנוכי גורס כי במצבים נפשיים כמתואר, טיפול פסיכולוגי מקצועי הוא המומלץ ביותר, גם אם על הפרק עומד טיפול מתחרה בשיטת מכוניתרפיה.

יחזקאל פרידמן, נתניה, בתגובה ל"צער הוא מחמצת הנפש": כרגיל, תודה על הכתיבה הנפלאה. הלוואי עליי [יליד הארץ] "שמץ שמציים" של כתיבה יצירתית ומשחקי מילים כמו שלך. מזכיר לי את קישון. גם הוא, העברית לא הייתה שפת אמו, והיה וירטואוז בשפה.

בעיניי זו מחמאה. מקווה שגם בעיניך.

בברכת בריאות וצלילות עד הסוף.

תשובה: במשך שנים הקפדתי לא לפרסם מחמאות כלשהן, ומחקתי אותן ממכתבים שהתפרסמו במדור, כפי שיודע כל מי ששלח אלינו מכתבים כאלה. אני מודה כי כעת, לעת זקנה, התרופפה משמעת זו. תודה.

יעל וניר כהן: אנו הורים לארבעה ילדים. מחפשים לרכוש רכב שיתאים לנסיעות משפחתיות, אבל גם ליומיום (טווחי נסיעה קצרים של עד 45 ק"מ ליום, לעתים פחות).

בידינו תקציב צנוע: 25 אלף שקלים. אנחנו יודעים שזה לא הרבה, ומבקשים בכל זאת לא לקפוץ מעל הפופיק בהלוואות עם ריביות וכו'… רצינו לשאול: איזה רכב אתה ממליץ לחפש בתקציב זה?

ושאלת משנה: אנחנו רואים שרנו לוגאן היא זולה יחסית, אך שמענו גם שמועות מדאיגות לגבי אמינותה. מה דעתך? כנ"ל לגבי סיטרואן C4, שהיא עדיין זולה יותר מהיפניות, אך גם לגביה אמר מי שאמר שלא כדאי.

נשמח מאוד מאוד לכיוון, כי אנחנו די אבודים במרחב כלי הרכב.

תשובה: עודני ממליץ על לוגאן mcv, וגם על סיטרואן C4 פיקאסו, שדווקא אינן מאכזבות באמינות ובחיסכון בדלק. לפחות לא לפי מה שאני שומע ולפי מכתבי קוראים. זאת, בהנחה שתמצאו מועמדת ששירתה אדם שדאג לה. מישהו שלא חסך ממנה שמנים סינתטיים טובים והחליף לה את הנוזלים למיניהם, כמו למשל נוזל הקירור ונוזל המעצורים.

אגב, חברים שלי שיש להם ארבעה ילדים נהנים מהונדה FR-V, שהיא בעלת שישה מקומות נוחים, תא מטען רחב למדי וסגנון ידידותי. היא גם שקטה ומספקת הנאת נהיגה, במידת-מה. אם כי צריך מזל כדי למצוא FR-V בסכום העומד לרשותכם, כך שכדאי לכם אולי לשקול למתוח במקצת את התקציב.

1s

החיים הסודיים של הצריף כאשר עוזבים אותו וחוזרים ארצה. הציורים שעבדתי עליהם מוכנים למשלוח לתל-אביב, לצורך תערוכה שאינני יודע מתי אצליח לארגן, אך יש לה כבר שם: "פרדה מציור". כי במהלך עבודתי בצריף שבניתי לא הרגשתי צייר אמיתי, אלא מצאתי בציור כעין ריפוי בעיסוק בזמן הניסיונות לחלץ את סִרטי מציפורני הנוכל. המוזה קאלְיוֹפֶּה, שקראתי לעזרה, אכן ניסתה לעזור לקשיש פה ושם. לו הייתה מאכזבת אותי, הייתי מכניס אותה לתא המטען של הבווארית ונוסע איתה במסלול נורבורגרינג. אך כאמור, היא נענתה לבקשותיי, ואף דרשה שאצייר אותה.

4 תגובות
  1. גיא permalink

    מה ההמלצה לתקציב של 25,000 מבחינת אמינות וחוית נהיגה?

  2. שאול permalink

    יאללה אדוארד, תפתח את מוסך הנפש אני בא עכשיו

  3. מיכל permalink

    מחכים ומצפים לתערוכה. שיהיה בהצלחה

  4. Asaf Cohen permalink

    שלום אדוארד.
    בחנות חלפים שאני קונה בה אמרו לי שאם ברכב שלי הנוזל בלמים הוא DOT 3 אז אפשר
    להשתמש גם ב DOT 4 (ושאין בעיה לערבב בניהם) אבל לא במקרה ההפוך, אשמח לדעת
    האם זה נכון?
    ותודה רבה על הכתבות שאתה ממשיך לשלוח.
    בתודה מראש אסף

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: