דילוג לתוכן

ביקור בטירת הזכוכית

ינואר 19, 2020

הזקן המורשה, שבהתאם לגילו המופלג סובל מסקרנות כפייתית, ניסה משום-מה את פייסבוק, שעד עתה שמר ממנה מרחק בטיחות הגון

 וכמעט מיד קיבל הזקן, בהתקשרות פייסבוקית חדשה, את השיר 'העיר', פרי עטו של המשורר היווני קונסטנטין קוואפיס, בתרגום לפולנית. את השיר, המסוגל לזעזע בפסימיות שלו ולהַנְדִיד את שנתם של מזדקנים, שלח אליי מפאריס לוּדְוִיק לוין, אף הוא משורר.

בדומה לזקן הנוכחי, גם לודוויק לוין עזב את פולין לכבוד 1968, שנת הפוגרום האנטישמי, פוגרום חסר פשרות אשר אורגן בששון ובזדון על ידי השלטון הקומוניסטי של אז – אך אין שום קשר בין עזיבתנו זו את פולין, לבין הקדרות חסרת התקנה אשר נוסך בנו כעת, חצי מאה מאז ההגירה ההיא מוורשה, השיר 'העיר', אשר מדבר על האפשרות, וליתר דיוק חוסר האפשרות, לעזוב את העיר שהתרגלנו לחיות בה.

במילים פשוטות, לא בגלל הביוגרפיה אני מזדהה עם השיר, אלא בגלל העובדה שהוא מתעלה מעבר לממד הריאלי אל הממד הקיומי.

להפריט את העיצבון

עניתי ללוין שאני מתכנן לתרגם את השיר של קוואפיס לעברית כדי "לסכל באמצעות המקלדת את האִיוּם שדווקא עליי ייפול, חלילה, התפקיד המביך להיות העצוב היחיד בארץ הקודש בגלל השיר הזה".

ההודעה הפייסבוקית שלי על הכנת תרגום משלי הפתיעה את הקולגה הפריסאי, הזוכר היטב את התכתבותנו מלפני 40 שנה ועוד קצת, שבמסגרתה בישרתי לו בחוצפה שבתל-אביב, מקום מגוריי החדש, אני עורך ירחון מוטורי בשם 'טורבו' מבלי לדעת עברית כהלכתה.

"קצת התקדמתי מאז", עדכנתי את לודוויק לוין, ובמהלך ההתנעה של מאמציי לתרגם את שיר המופת הזה ניסיתי לברר אם המשורר היווני קוואפיס (1863-1933) תורגם כבר לשפתנו, עוד לפני שבחר אותי כקורבנו העברי הפוטנציאלי.

ובעזרתו הנדיבה של גוגל השו"תניק, גיליתי ש'העיר' אכן תורגם בידי יורם (יוּרֶק) ברונובסקי, סופר, משורר ומתרגם גאוני בעיניי. יורם ניחן באישיות צנועה יחידה במינה, המשאירה אותי מתגעגע אל הידידות בינינו, שהייתה מאוחרת ולרוב צערי גם קצרה.

היופי מכרסם בפסימיות

ודאי שהתנפלתי על התרגום של ברונובסקי, וגיליתי שידידי בחר בדרך לא פשוטה, ותרגם את השיר 'העיר' בשפה גבוהה, יפהפייה בצלילה, פואטית בזכות עצמה – אך גם כזו שמרשה לעצמה לקחת את ההגה, ומכרסמת לא מעט בעצמאותו של השיר.

אצל ברונובסקי, המנגן במילים את הקונצרט התרגומי שלו, מתעמעמת הפסימיות העמוקה של קוואפיס, כמו גם הסימבוליזם של המשורר היווני.

אצל ברונובסקי גם אין סימן לניהיליזם של המשורר, המתבטא בביקורת עצמית נוקבת שהמשורר מותח על עצמו במחצית הראשונה של השיר. במחציתו השנייה של השיר המשורר 'עונה' לטענותיו כלפי עצמו – וכך נוצר מעין דואט מוזיקלי מיואש, המלווה בדפרסיה תהומית.

קורבן פריבילגי

בלית ברירה התחלתי, כפי שהבטחתי ללוין, לעבוד על תרגום המפשר בין התחכום של ברונובסקי לבין התרגום הפולני הפשוט, אשר נצמד יותר לארומה היוונית המקורית (כפי שניתן להבין מהתרגום האנגלי).

הנה מה שיצא (לא סופי):

העיר/ קונסטנטין קוואפיס

בתרגום שלי, המבוסס על תרגומו של יורם ברונובסקי מיוונית, אך גם על תרגום מיוונית לפולנית:

אַתָּה אוֹמֵר: "אֵלֵךְ לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, אֵלֵךְ לְיָם אַחֵר,
אֶמְּצָא לִי עִיר אַחֶרֶת, יָפָה יוֹתֵר מִזֹּאת.
כָּל שֶׁאֶרְצֶה לַעֲשׂוֹת כָּאן יוּקְדָח, שָגוּי יהיה.
כְּמוֹ גְּוִיָה לִבִּי כָּאן נִרְקַב.
כָּאן שֻׁתְּקָה רוּחִי וּמְעוֹפָהּ קָפַא,
בְּכָל אֲשֶׁר אֶפְנֶה, בְּכָל שֶׁעֵינַי יביטו
אֲגַלֶּה כָּאן רַק אֶת חַרְבוֹת חַיַּי הַמַּשְׁחִירוֹת
בְּעִיר זוֹ שֶׁבָּהּ כִּילִיתִי שְׁנוֹתַי כֹּה מַהֵר."

אֶל חוֹף חָדָש לֹא תַּגִיע, כָּל חֲלוּפָה הִיא זוֹהָר-עִוְעִים
הָעִיר תִּרְדוֹף אחרֵיךָ. לְעוֹלָם תִּסֹּב
בְּאוֹתָם הָבָּתִים, בְּאוֹתָן שְׁכוּנוֹת הַזִּקְנָה תֶּאֱרֹב
שֵׂעָר רֹאשְׁךָ יַלְבִּין בְּאוֹתָן דִּירוֹת.
תָּמִיד תִּהְיֶה בָּעִיר הַזֹּאת. אָל תְּקַוֶּה לִתְּמוּרוֹת –
אֵין סְפִינָה בִּשְׁבִילְךָ, מוֹצָא מִכָּאן תְּחַפֵּשׂ אַךְ שָׁוְא
כִּי כְּשֶׁכִּלִּיתָ אֶת יָמֶיךָ כָּאן וְעַכְשָׁו
בְּפִנָּה נִדַּחַת זוֹ, כִּלִּיתָ אוֹתָם עַל פְּנֵי כָּל הָאֲדָמָה.

ושוב קראתי את השיר, בפעם המי יודע כמה, והבנתי פתאום את כוחו של הפרדוקס. הרי הפואטיקה הווירטואוזית של יורם ברונובסקי מוכיחה, בין שהוא התכוון לכך ובין שלא, כי לחינם חש עצמו המשורר היווני כקורבן עירו, האוחזת בו בלפיתת ניוון, בעבותות של מִשְגִים כרוניים – משום שלמרבה הפרדוקס, דווקא עיר זו חוללה במשורר שירה יפה, אשר פותחת בפניו את שעריה של כל עיר בעולם. כך שחיבוק הדוב שלה מתבטל לכאורה.

למרבה הצער, פרדוקס זה לא התלפף סביב המתרגם ברונובסקי, כלומר: שירתו היפה לא פתחה בפניו נתיב מילוט מעירו תל-אביב, אשר הרגה אותו בדמי-ימיו. יורם לא שמע לאזהרותיי "לשבת בבית בשקט", כפי שביקשתי אותו, ומסר את עצמו לניתוח לב רשלני באיכילוב, שממנו לא שב.

שדה הכבידה של העיר

תל-אביב של ברונובסקי לא עזבה אותו גם לאחר מותו, והוא נקבר בקיבוץ קרוב אליה, בטקס חילוני הכי עצוב שיש.

לתגובות ולשאלות: e.teksty@gmail.com

 טיפ טיפה: מדע בדיוני אמיתי

מה מעולל כעת המפיק הפולני מלודז' אשר עצר את הפקת סִרטי 'שועל הכסף של פליציה ט", לא מוכן להעביר את ההפקה לאף אחד, ושומר את החומר המקורי של הסרט בכספת שלו?

ובכן, מתברר כי מפיק זה, אשר מצפצף על החלטת בית המשפט הפולני הקובעת כי עליו להחזיר לספונסר של הסרט, המכון הפולני הממלכתי לקולנוע, את כל סכום התמיכה שקיבל להפקת הסרט – אינו קופא על שמריו, והגה כעת מזימה חדשה.

לא תאמינו, כי גם אני עדיין לא מאמין, אך מפיק נוכל זה דורש מבמאי הסרט, כלומר ממני, להחזיר במקומו למכון הקולנוע את המיליונים שהוא, המפיק, זרה לרוח (או לכיסו, אינני יודע). למה? ככה.

אף שהדרישה נשמעת מופרכת ואבסטרקטית, אין לזלזל בספין זה, שנועד כנראה להפחיד את הזקן המורשה. כך קרה שאנו, כלומר הבמאי וזהירותו, טסנו לוורשה לשבועיים-שלושה כדי לבדוק אם מדובר באיום טיפשי וחסר תוכן, או במהלך מחוכם של פושט רגל כספי ומוסרי, שהבין שאין לו מה להפסיד ובחר בניסיון סחיטה – מעשה פלילי אשכרה, שייתכן כי אצטרך לדווח עליו למשטרה.

עוד נעדכן מזירת האבסורד.

 שואלים את אדוארד

אסף: ראשית, עליי לומר בפה מלא שאתה אלוף! הכתבות המרתקות וסיפור חייך, שאפו.

שנית, אשמח לעזרתך המקצועית בבעיה אצל קטיה.

קטיה היא קופרה מתוקה שנת 2010 שידעה שני חברים לפניי. מנוע 2 ליטר טורבו חזק וגיר ידני. 70 אלף ק"מ.

במהירות מעל 100 קמ"ש, בעת האצה בלבד, יש רעד מכיוון הפרונט – שפוחת בעת שחרור הגז.

צמיגים הוחלפו (מישלן פיילוט ספורט), גלגלים אוזנו, פרונט נבדק, עלתה על ליפט לבדיקה – והכול נראה תקין. מוסכניק מקצוען וחבר טוב. עלתה השערה שהציריות.

בעיה נוספת שקיימת ולא נמצא לה פתרון היא שבעת פניות חזקות, לאחר העברת הילוך, הקלאץ' נשאר חצי לחוץ – ועולה בישורת או בעזרה עם הרגל.

בבקשה עזרתך.

תשובה: חוששני שהנערה קטיה שוברת הלבבות מתגעגעת כנראה לבעליה הקודמים, או לאחד מהם, ומאותתת על כך באמצעות גלגל תנופה בעל שני לבבות (שתי מסות) כועסים.

אם אינני טועה, וגלגל התנופה אכן לא עובד כראוי כמבטל הרעידות המוסמך – אז מצבו האנוש משפיע גם על הקלאץ', שמפגין בשל כך התנהגות מוזרה.

אגב, לפני כ-55 (!) שנה פצחה ברעידות טרנטה שלי, סירנה FSO דו-פעימתית, בנסיעה בין ורשה לגדנסק. עצרנו בכביש, ובעזרת נהג משאית גילינו שגלגל התנופה של סירנה השתחרר מהקראנק. בקור, בחושך ובשלג נשכבנו שנינו, אני וחברי הצייר ליאון צאנגֶר, במשך שעות על האספלט, פירקנו את תיבת ההילוכים, הידקנו את חמשת הברגים, ונסענו.

אמנם בתקופה ההיא היו גלגלי תנופה של מכוניות עשויים עדיין גוש פלדה אחד, מונובלוק (ולא בעלי שתי מסות, כמו בימינו המודרניים; לפחות בדגמים על רמה), אך עד היום אני רואה בגלגל התנופה חשוד מיידי לרעידות.

תודה על המחמאות. אשמח לשמוע ממך אם האבחנה הנ"ל הייתה נכונה, אם כי לא יפתיע אותי אם יתברר שהבעיה הייתה גם בפעמון הפנימי של הצירייה.

אריאל ויעל, מעלה-אדומים: אשתי ואני רוצים לקנות רכב, ורצינו לשמוע ממך על מה אתה ממליץ…

אנחנו זוג צעיר, גרים במעלה-אדומים ומתכננים להשתמש בו בעיקר לנסיעות ארוכות יחסית, פחות ליום-יום (ההורים שלנו גרים בשדה-אליהו וירושלים).

התקציב הוא 20-25 אלף שקלים. רכב אוטומט.

המליצו לנו על טויוטה יאריס, אבל לא על השנתונים 2006-2011. מה דעתך?

תשובה :באופן מסורתי, אני מציע לכל מי שמצפים ממכוניתם שתהיה חסכונית, זריזה ובטיחותית לחפש סוזוקי סוויפט, דגם שמציע כבר שנים אמינות ובטיחות אקטיבית.

מומלץ לשים יד על מועמדת מבית טוב, שלא הפנה עורף לצרכיה והחליף שמן מנוע מדי 10,000 ק"מ. המחיר תלוי כמובן בגיל ובקילומטראז'.

ש"ק: אבקש את התייחסותך לידיעה הבאה שהתפרסמה בשבוע שעבר: "הקהילה היהודית של פולין הודיעה כי היא תומכת בהחלטתו של נשיא פולין, אנדז'יי דודה, לבטל את השתתפותו באירוע מרכזי לזכר השואה שייערך בירושלים. הקהילה מביעה תמיכה בטענתו כי הפולנים לא היו מעורבים בפשעים נגד יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה".

תשובה: לא ברור מיהי בדיוק "הקהילה היהודית". סביר מאוד שמדובר בדמויות ספורות שניצלו את ההזדמנות כדי להביע הזדהות עם נשיא פולין – אשר מהתקשורת הפולנית ספג דווקא ביקורת חריפה עקב ביטול השתתפותו באירוע של פורום השואה הבינלאומי בירושלים.

כנראה, אלו שמיהרו להביע תמיכה בנשיא פולין אנדז'יי דוּדָה הם ראשי ארגונים יהודיים אינטרסנטיים שניסו להפגין פטריוטיות פולנית, כאילו הם לא שמעו שהנשיא הפולני תכנן לנצל את האירוע הירושלמי הבינלאומי לצורך מעשה פרובוקטיבי, שהנשיא לא טרח להסתיר: דודה התכוון לשאת שם נאום חריף שמתקיף את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על דבריו האנטי-פולניים בנושא מלחמת העולם השנייה. פוטין האשים את פולין, בין השאר, בכך שהצבא שלה שיתף פעולה עם הוורמאכט הגרמני בעת כיבוש צ'כוסלובקיה – ובכך תרם להתחוללותה של מלחמת העולם השנייה.

בפולין שוררת הסכמה גורפת כמעט שהפרובוקציה האנטי-רוסית שהנשיא דודה התכוון לבצע בטקס ב'יד ושם' הייתה מזיקה לפולין, ואף מעמידה אותה בסכנת עימות עם הדוב הענק ממזרח. זה לא הפריע ל"קהילה היהודית" לצאת נגד דעת הרוב במדינה, ולהביע תמיכה חנפה בנשיא הפולני.

מארגני האירוע הירושלמי ידעו על כוונתו הבעייתית של נשיא פולין, והחליטו, מתוך רצון לשמור על כבוד הטקס, שהוא יהיה אמנם אורח כבוד, אך מבלי לנאום – ודודה המאוכזב ביטל את השתתפותו.

פולין הפכה באחרונה לבמה רחבה שמתפרסמים בה, ללא כל התנגדות מצד השלטון, מאות גילויי-דעה אנטישמיים, כולל סרטוני שטנה ביוטיוב ובטלוויזיה הפולנית. בנוסף לכך, מתחזק כוחה האלקטורלי של מפלגת 'קונפדרציה', אשר אנטישמיות גסה היא האידיאולוגיה היחידה שלה, מה שמבטיח למפלגה זו מספר מושבים דו-ספרתי בסיים (הפרלמנט הפולני).

באווירה זו, שמזכירה כבר את הפוגרום בנוסח 1968, לא נשמע קולם של מי שאמורים למחות – קולם של ראשי הארגונים היהודיים, הרבנות הראשית ואינטלקטואלים יהודים. פרנסי ציבור יהודים אלו שותקים כאילו אינם חפצים להרגיז את השלטונות – אשר שתיקתם אל מול מגפת האנטישמיות הגזענית, המחריפה ללא גבולות חוק או מוסר אנושי, הולכת ונמשכת.

שותקות מפלגות פולניות מימין ומשמאל, ושותק גם נשיא פולין אנדז'יי דודה, אף שהוא נשוי ליהודייה מבית קורנהאוזר, מה שהופך אותו לאב של בת צעירה, יהודייה אף היא לפי ההלכה.

_U9P9619 (1)

בתצלום: השחקנים אבישי הדרי וים ברוסילובסקי בגרסת הבמאי של הסרט 'שועל הכסף של פליציה ט" – בסצנה של הרומן שהם מנהלים בווילה של אלמנת הגנרל.

אני חייב סליחה לכל השחקנים שהשתתפו בסרטי, ועדיין לא ראו את עצמם על המסך. גם לא נעים לי שהשחקן המצליח אוֹלֶק מינצר לא קיבל עד היום אגורה על התפקיד הענק שגילם, תפקיד אבא שלי.

אני מניח שהשחקנים המנוסים שהופיעו בסרטי, כמו אולק מינצר ויבגניה דודינה, יודעים שהתעשייה הזו היא רבת סיכונים, ועל כן אכזבתם מהעובדה שהסרט טרם הוקרן מתונה יותר.

לא כך הוא לגבי השחקנים שהופעתם ב'שועל הכסף' הייתה התנסות-הבכורה שלהם בקולנוע, כמו הדרי וברוסוליבסקי. הללו לקחו חלק חשוב בסרט, ועמדו בציפיות הבמאי באופן מושלם – אך להפתעתם, מצאו את עצמם בחוויה של מפיק המועל בתפקידו ומחבל בהפקה. לא כך תיארו לעצמם את טבילת האש שלהם באמנות המשחק.

 

 

 

One Comment
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    לאריאל ויעל ממעלה אדומים , בתקציב 20-25 אלף ש"ח ממליץ על הונדה סיוויק 2008-2009 , נוסעת נהדר בבין עירוני ובעליות לירושלים, אמינה ונעימה לנהיגה , מניסיון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: